ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דר ברים נגד עירית תל-אביב-יפו :

לפני כבוד השופט ירון בשן, סגן נשיא

תובע

דר ברים

נגד

נתבעים

  1. עירית תל-אביב-יפו
  2. מדינת ישראל

נגד

צדדי ג'

  1. מכון וינגייט
  2. כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.זוהי תביעה בגין נזק גוף שנגרם לתלמיד ביום 18.6.04 במהלך שיעור חינוך גופני. התביעה הוגשה יותר מעשר שנים לאחר מעשה. ביום 26.11.15 שלחה הנתבעת 2 הודעת צד ג'. הראיות הוגשו. ביום 26918 הוגשו ראיות הנתבעת 2 ובהן תצהירו של מר דוד רונן. בתצהיר נכתב שבי ן הנתבעת 2 לבין "מכללת וינגייט " היה הסכם, שלפיו פעם בשבוע היו מגיעים לבית הספר תלמידי המכללה עם מורתם ומעבירים תחת השגחתה שיעורי חינוך גופני. במועד התאונה פיקח על פעילות כיתת התובע תלמיד המכללה שנזכר בשמו . בו ביום הוגשה בקשה לתיקון הודעת צד ג'. נטען בה שבקדם-משפט ביום 8.11.17 התברר לב"כ הנתבעת כי הודעת צד ג' הוגשה נגד "מכון וינגייט " בעוד שמי שנגדו יש לנתבעת 2 טענה טובה היא " מכללת וינגייט" – שכתובתה זהה וגם היא מבוטחת על-ידי "כלל", אך תיקון הודעת צד ג' התעכב בשל ניהול מו"מ לפשרה גם עם צדדי ג'. התובע מתנגד לבקשה – לדעתו גורמת התנהלות ה של הנתבעת 2 לסחבת. הנתבעת 1 סבורה שההודעה שרוצה הנתבעת 2 לשלוח אינה מגלה עילת תביעה ואין להתירה מקום שבו התביעה העיקרית כבר התיישנה.

2. הנתבעת 2 טענה בבקשתה שהמכללה נושאת בחבות מעביד למעשי המורה ששלחה לבית-הספר מכוחו של הסכם, והיא אחראית באחריות שילוחית למעשי הסטודנט שעליו נדרשה אותה מורה לפקח. לשווא חיפשתי פירוט זה בטיוטת ההודעה המתוקנת. מי שידרש להתגונן מפניה אף אינו יכול לנחש שאלה טענותיה של הנתבעת 2. נמצאים אנו בשלב שאחרי הגשת הראיות. כעת מחוייבת הנתבעת 2 לגרסה עובדתית מדוייקת, אך טיוטת ההודעה נעדרת פירוט עובדתי כלשהו. היא אינה מזכירה את שמו של הסטודנט (שצ ויין בתצהיר שכבר הוגש) ולא מציינת את העובדות העיקריות שלהן טוענת הנתבעת 2 (כפי שחייב ים לפרט בכל כתב טענות). אפילו בנוגע ל"הסכם" שיש בינה לבין המכללה ממשיכה הנתבעת 2 לנקוט אותה לשון מעורפלת שנקטה בהודעת צד ג' ששלחה לפני 3 שנים. הסכם זה מתואר גם כעת כ" הסכם מפורש ו'או מכללא". כיום בוודאי שאין לקבל נוסח כזה – שיש בו למעשה טענה עובדתית חלופית סותרת. אם נטען שיש הסכם מפורש – חובה על הנתבעת 2 לצרפו, או להסביר מדוע אינה עושה כן. אם נטען שקיים הסכם מכללא, עליה להסביר כיצד נוצר ומה תוכנו. לאחר שהגישה את ראיותיה והתחייבה למסכת עובדתית ומשפטית מסויימת, אין להתיר לנתבעת 2 לשוב ולהרחיבה על-ידי הגשה של כתב טענות שאינו אלא חזרה מילה במילה על מה שהגישה לפני שלוש שנים. זהו בוודאי מרשם בטוח לסרבול ההליך ולבזבוז זמן נוסף בהבהרת המחלוקות שבינה לבין צדדי ג' חדשים.

3. אין מנוס גם מלעסוק בשאלת עיתוי הבקשה: אין בבקשה הסבר ממשי כיצד התרחשה הטעות בזהות הגוף המשפטי שאליו נשלחה הודעת צד ג', אף שזו היתה ידועה לנתבעת 2 עוד לפני הגשת התביעה. אין לקבל את ההסבר שלא נעשה דבר לתקן את הטעות במשך שנה בשל ניהול מו"מ לפשרה שבו השתתפו גם צדדי ג שגויים. אילו הוגשה הבקשה לפני שניתן צו להגשת הראיות – או לפני שהן הוגשו בפועל - היא היתה נבחנת לאור שי קולים אחרים. כיום, אי אפשר להתעלם מכך ש קבלתה פשוט תשיב את ההליך אחור ותעכב סיומו של משפט פשוט יחסית הבשל לשמיעת ראיות.

4. בבירור בקשה מעין זו נדרש בית המשפט לשקול אינטרסים נוגדים. מצד אחד, עומד האינטרס של התובע, להב יא להכרעה מהירה ויעילה בתביעתו. לתובע, כזכור, אין חזית מחלוקת עם צדדי ג. מצד שני, עומד אינטרס של הנתבעת 2 להביא לבירור של טענותיה נגד צד ג' אגב בירור התביעה העיקרית. כאשר מוגשת הודעת צד ג' במועדה, נזקה מבחינת התובע הוא קטן יחסית ולכן נסבל. כאשר היא מוגשת באיחור, עלול הדבר לשעבד את התביעה העיקרית להליך המשני ולהפוך את התובע לבן ערובה בידי האינטרס של הנתבעת. זה מה שקרה כעת. בנסיבות כאלה נסוג האינטרס של הנתבעת 2 מפני האינטרס של התובע. הדבר בוודאי שמתחייב גם בשים לב לחובותיו של בית-המשפט עצמו . אלה באות לביטוי בחלק א' לתקנות סדר-הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 – אשר "עקרונות היסוד" שבו מהווים כבר היום תמרור פרשני ראוי לדין הקיים.

5. התוצאה היא שהבקשה נדחית. בתוך 14 יום יודיעו הנתבעת 2 וצדדי ג', אם ניתן לדחות את הודעת צד ג' לאלתר. בתוך אותו זמן יודיעו כל הצדדים אם הם מבקשים לקבוע את התיק להוכחות. ת"פ 5.12.18.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דר ברים
נתבע: עירית תל-אביב-יפו
שופט :
עורכי דין: