ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כלל חברה לביטוח בע"מ נגד דוד אלפסי :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעת

כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גדעון טרונך

נגד

נתבעים

  1. דוד אלפסי
  2. ביטוח ישיר – השקעות פיננסיות בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד איסנה דרוקר

3. עיריית נתניה
ע"י ב"כ עוה"ד ילון מדר

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש לרכב על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 09.11.2016 בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 15-221-66 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח נזקי רכוש (להלן: "הפרטית"), לבין כלי רכב, מסוג אופנוע, מ"ר 11-832-28 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ורכוב בידו ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "האופנוע") (ולהלן: "התאונה").

טענות הצדדים והעובדות

2. התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על רוכב האופנוע, אשר ניסה לעקוף את הפרטית מימין, החליק סטה לעבר הפרטית ופגע בה. לטענת התובעת, בגין התאונה נגרמו לפרטית נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב מטעמה והיא פיצתה את מבוטחה בדמות נשיאה בעלות תיקון הפרטית והוצאות נלוות, ועתה היא תובעת החזר הוצאות אלו.

כמו כן, טוענת התובעת כי לא מן הנמנע כי הימצאותו של כתם סולר שהיה בכביש גרם להחלקתו של האופנוע על הכביש שהביאה בסופו של יום לפגיעה בפרטית.

3. הנתבעים 1 ו-2 טוענים כי עת האופנוע הוסע כדין בנתיבו, סטתה לפתע לעברו הפרטית ועצרה בפתאומיות בשל תאונה או החלק כלי רכב נוסף שארעה בכביש לפניו, במהלך הסיבוב סביב מעגל התנועה. לטענת הנתבעים 1 ו-2 רוכב האופנוע ניסה להימנע מההתנגשות בפרטית, אולם החליק גם הוא ולכן התאונה הייתה בלתי נמנעת מבחינתו. הנתבעים 1 ו-2 מאשרים את נוכחותו של כתם הסולר על הכביש וטוענים כי הוא גרם להחלקה של הפרטית ושל האופנוע. כמו כן, מכחישים הנתבעים 1 ו-2 את הנזק לפרטית והיקפו.

4. יש לציין כי תחילה התביעה הוגשה נגד הנתבעים 1 ו-2 בלבד, ואילו האחרונים הגישו הודעת צד ג' כנגד עיריית נתניה שבתחום העיר עליה היא מופקדת היה כתם סולר שלטענת התובעת והנתבעים 1 ו-2 הביא להחלקה של כלי הרכב. אולם, בפתח ישיבת ההוכחות, ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה באופן שעיריית נתניה תתווסף כנתבעת מס' 3, כאשר הנתבעים הסכימו לבקשה תוך שהם מבקשים למחוק את הודעת צד ג', וצד ג' השאיר זאת לשיקול דעת בית המשפט. לאור זאת, בית המשפט נעתר לבקשה ועיריית נתניה נוספה כנתבעת מס' 3 והודעת צד ג' נגדה נמחקה. עוד נקבע כי יש לראות בכתב הגנה להודעת צד ג' ככתב ההגנה בתביעה.

לטענת עיריית נתניה, סולר דלף בעקבות תאונת דרכים בכביש המדובר. מיד עם קבלת הדיווח במוקד העירוני אודות כתם הסולר בכביש, יצא צוות עירוני לשטח על מנת להסיר את המפגע. לטענת עיריית נתניה, התאונה נגרמה ברשלנותם של נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה, בין כי רוכב האופנוע הסיע את האופנוע על כתם סולר במטרה לעקוף, ובין כי מקור כתם הסולר הוא מהפרטית. כמו כן, מכחישה עיריית נתניה את הנזק והיקפו שנגרמו לתובעת.

5. המחלוקת שהוגדרה על יסוד כתבי טענות הצדדים היא הן לעניין האחריות לקרות התאונה והן לעניין הנזק.

6. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה הודעה על התאונה מטעם התובעת (ת/1) הודעה שנמסרה למשטרה על ידי רוכב האופנוע (ת/2), תמונות הנזק לפרטית (ת/3), טופס ההודעה על התאונה מטעם הנתבעים 1 ו-2 (נ/1), הודעה שנמסרה למשטרה על ידי רוכב האופנוע (נ/2), תמונות הנזק לאופנוע ולפרטית (נ/3), תמונות מזירת התאונה (נ/4), ודוח טיפול באירוע על ידי עיריית נתניה (ג/1).

כמו כן, העידו נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה וסגן מנהל אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) בעיריית נתניה.

7. בתום חקירת העדים סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

דיון והכרעה

האחריות לקרות התאונה

8. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל כנגד הנתבעים 1 ו-2 ולהידחות כנגד הנתבעת 3, מהנימוקים המובאים להלן:

8.1. באשר לאופן קרות התאונה, אני מעדיף, את גרסתה של נהגת הפרטית שהייתה מהימנה עליי מאוד, על פני גרסתו של רוכב האופנוע, שהייתה בלתי עקבית, מתפתחת, והייתה בה משום הודאה על נהיגה בניגוד לדין.

8.2. אני מאמין לנהגת הפרטית כי מעט לפני היציאה ממעגל התנועה, הרגישה כלשונה "משהו לא בסדר" עם הפרטית, "כאילו נדנוד" ורק בדיעבד, כאשר עצרה את רכבה בצד הדרך כדי לבדוק את פשר העניין, הבינה כי הפרטית החליקה על כתם הסולר שהיה בכביש (עמ' 3, שורות 6-4 לפרוטוקול). איני מקבל את גרסתו של רוכב האופנוע, לפיה הפרטית עצרה באמצע מעבר החצייה (עמ' 5, שורה 4 לפרוטוקול).

האמנתי גם לנהגת הפרטית כי בעקבות הנסיעה על כתם הסולר, הפרטית החליקה אך לא סטתה מאחר שמהירות נסיעתה של הפרטית הייתה נמוכה (עמ' 3, שורה 4 לפרוטוקול).

אני מקבל את גרסתה של נהגת הפרטית לפיה לא הבחינה בכתם הסולר לפני שהפרטית נסעה עליו (עמ' 3, שורה 11 לפרוטוקול).

נהגת הפרטית העידה כי לא הסיעה את הפרטית באיטיות רבה באופן שהביא את האופנוע לעקוף את הפרטית מימין, מאחר שמדובר בכביש שהוא עמוס בכל בוקר וכלל לא ניתן לנסוע בו מהר וכי מדובר בכביש בעל נתיב נסיעה אחד (עמ' 4, שורות 15-13 לפרוטוקול).

8.3. יתירה מזאת, אין חולק כי האופנוע הגיח מאחורי הפרטית, וכאשר האופנוע התנגש בפרטית, האחרונה הייתה במצב עמידה, כפי שהעיד רוכב האופנוע בעדותו (עמ' 5, שורה 4 לפרוטוקול).

8.4. אני סבור כי אצה דרכו של רוכב האופנוע אשר ניסה לעקוף את הפרטית ואת כתם הסולר מימין. רוכב האופנוע אף משיב לשאלת ב"כ עיריית נתניה האם לא חשב להימנע מנסיעה באזור כתם הסולר, ואומר במילים שלו "...אני רואה אופניים ברצפה נופלות, אני לא חושב לבוא לעזור לו" (עמ' 5, שורות 23-22 לפרוטוקול). רוכב האופנוע אף מאשר כי מיהר לבית הספר ולכן ביקש לעקוף את הפרטית מימין, כפי שנוהג לעשות בתור רוכב אופנוע (עמ' 5, שורות 25-24 לפרוטוקול).

8.5. במילים אחרות רוכב האופנוע ביצע עקיפה מימין בניגוד להוראת תקנה 47(א) שזו לשונה:

"נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב-נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי"

8.6. היה על רוכב האופנוע ליתן את דעתו למצב התנועה בדרך, לתנאי הדרך, ולעובדה כי הפרטית וכלי רכב אחרים עוצרים (עמ' 5, שורה 1 לפרוטוקול).

חלף להאט את מהירות נסיעת האופנוע, וחלף נהיגה במשנה זהירות לאור עצירת כלי רכב אחרים, המשיך רוכב האופנוע בנסיעתו, ובתוך כך, כאשר הבין כי הסיבה היא כתם סולר בכביש, היה זה מאוחר מידי כדי למנוע את התאונה.

רוכב האופנוע ניסה, למעשה, לעקוף את הפרטית מימין, בהתעלם מכל "תמרורי האזהרה" שהיו מוצבים לנגד עיניו, החליק על כתם הסולר, סטה ופגע בדלת הימינית הקדמית בפרטית. כך, למעשה, הכניס רוכב האופנוע את עצמו ואת נהגת הפרטית לסיטואציה שבה התאונה הייתה בלתי נמנעת.

8.7. משכך, אני סבור כי אין מקום להטיל על נהגת הפרטית כל אחריות לקרות התאונה.

8.8. משמצאנו כי רוכב האופנוע התרשל בהסעת האופנוע, על רקע נוכחותו של כתם הסולר בכביש, ומאחר שעיריית נתניה שבתחום שיפוטה היה מצוי המפגע, היא האמונה על הסרת מפגע זה, יש לבחון את אחריותה של עיריית נתניה בעניין.

8.9. מעיון בדוח טיפול באירוע על ידי עיריית נתניה (ג/1), עולה כי הפנייה בדבר המפגע נפתחה במוקד העירוני בשעה 07:52. עם קבלת הפנייה המוקד העירוני דיווח לגורמים רלוונטיים לרבות לאגף שפ"ע בתחום סמכותו לטפל במפגע. עוד עולה מאותו הדוח כי בשעה 09:58 המפגע הוסר.

8.10. נהגת הפרטית מאשרת כי התאונה ארעה בסביבות השעה 07:50 (עמ' 4, שורות 8-7 לפרוטוקול). רוכב האופנוע מעיד כי שעת התאונה הייתה בסביבות 08:00 (עמ' 4, שורה 27 ועמ' 5, שורות 16-15 לפרוטוקול).

נציג אגף שפ"ע בעיריית נתניה העיד כי האגף טיפל בעניין במהירות האפשרית לאור הסיכון הכרוך במפגע, לרבות הצבת פקח לניתוב התנועה לרבות ספיחת הכתם סולר באמצעים העומדים לרשות האגף (עמ' 6, שורות 29-20 לפרוטוקול).

נציג אגף שפ"ע שלל כי בין קבלת הפנייה בשעה 07:52 ועד לסביבות השעה 10:00 לא נעשה כל טיפול בעניין המפגע, אלא יצאו צוותים לטיפול במפגע, הגם שהעניין אינו מתועד בכל רגע נתון (עמ' 7, שורות 14-11 לפרוטוקול). נציג אגף שפ"ע העיד עוד כי אין תיעוד אחר בנוגע לטיפול העירייה במפגע זולת דוח טיפול שהוצג (ג/1).

8.11. למעלה מזאת, ועל מנת שהכתב לא ייצא חסר, אומר כי לא כל אימת שמתרחשת תאונה בשל מפגע על הכביש, נושאת הרשות, האחראית על תחזוקת הכביש ועל הפעלתו, לקרות התאונה. רוצה לומר, כי האחריות על תחזוקת הכביש אינה גוררת אחריה אוטומטית אחריות בנזיקין.

עיריית נתניה, כמו כל רשות, אינה יכולה להרשות לעצמה הצבת פקח או בקר בכל נקודה ונקודה בכביש. לכן, מרגע היוודע על מפגע כזה או אחר בכביש, בין באופן יזום על ידי סיירים מטעם העירייה ובין על ידי דיווחים המתקבלים במוקד העירוני, יש לאפשר לה זמן סביר לטיפול בתקלה או במפגע. זמן זה כולל, בין היתר, העברת הדיווח לגורמים הרלוונטיים, הצטיידות באלמנטים הדרושים להסרת המפגע, נסיעה למקום המפגע והסרה בפועל של המפגע וכיו"ב.

זמן טיפול של שעתיים בהסרת מכשול או מפגע הוא זמן סביר בהחלט.

8.12. לאור בחינת דוח הטיפול במפגע (ג/1) ועדויות הנהגים בדבר מועד התאונה, אני סבור כי אין כל זיקה בין התנהלותה של עיריית נתניה בכל הקשור לטיפול במפגע לבין התאונה.

הטעם לכך נעוץ בשתי אפשרויות: האחת, התאונה קרתה לפני הדיווח למוקד העירוני בדבר המפגע. השנייה, התאונה קרתה בסמוך מאוד לאחר הדיווח למוקד העירוני.

בשתי האפשרויות, לא ניתן לומר כי עיריית נתניה יכולה הייתה למנוע את התאונה.

8.13. אמנם, זוהי חובתה של רשות מקומית להסיר מפגע הקיים בשטחיה הציבוריים המפריע לציבור, ועליה לעשות כן תוך זמן סביר, תלוי באופי המפגע. עם זאת, בנסיבות העניין, ברור הוא כי עיריית נתניה כלל לא יכולה הייתה למנוע את התאונה שקרתה בסמוך מאוד לפני או אחרי לדיווח אודות המפגע למוקד העירוני.

8.14. למעלה מזאת, עצם נוכחותו של כתם סולר בכביש אין פרושו של דבר הסרת החובה מנהג רכב לנקוט בכללי הזהירות בעת נהיגה בכביש. הרי גם אם הייתה נוכחות של כתם סולר בכביש, נשאלת השאלה האם רוכב האופנוע נקט באמצעי הזהירות נאותים, ובכלל זה נסע במהירות התואמת לתנאי הדרך, שיכולים היו למנוע את התאונה.

וכך קבע בית המשפט העליון:

"נהג הנוהג בכביש, אפילו בתנאים האופטימאליים שתוארו, עשוי להיתקל באירועים שונים, שאף כי אין לומר שחובה עליו לצפות איזה מהם באופן ספציפי, הרי הם מהווים חלק מהסיכונים הרגילים והנורמאליים, הכרוכים בנהיגה בדרכים. כך, למשל, הימצאות כתם שמן בכביש או שברי זכוכית או בעל חי החוצה את הכביש באופן פתאומי או תקר בצמיג או אירועים אחרים כיוצא באלה, שניסיון החיים מלמד, שהם תופעה מוכרת בכביש. נהג סביר אינו יכול, ואיננו חייב, לכן, לצפות, שבמקום מסוים בכביש יקרה אירוע ספציפי זה או אחר כגון אלה. אך הוא חייב להביא בחשבון את האפשרות, שאירוע מסוג זה עלול לקרות לו במהלך הנסיעה. ככל שהוא נוהג במהירות רבה יותר, כך יקשה עליו לשלוט במכוניתו, אם ייתקל באיזה מסיכוני דרך אלה. כשהוא נוהג במהירות כה גבוהה, כפי שייחסתי למערער, הוא יוצר סכנה, שהוא יכול וחייב לצפותה מראש, שבקרות אירוע מעין זה הוא עלול לאבד את השליטה בהגה, וכי המכונית תסטה ממסלולה ותתהפך ונוסעיה ייפגעו ואף ייתכן שייהרגו."

ראו: ע"פ 84/85 דני בן שמואל ליכטנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(3) 141, 155-154 (1986).

יפים גם לעניינו דבריו של השופט בך שנאמרו בלשון זו:

"אמת נכון הדבר, שההחלקה על הכביש אינה, כשלעצמה, מהווה ראיה ניצחת בדבר רשלנותו של הנהג. יכול להיות שהיה במקום כתם של שמן או שהיה מכשול אחר בכביש, או שנגרם הדבר על-ידי גורם חיצוני זה או אחר, אך אינני מוכן לומר, שההחלקה אינה מהווה ראיה כלשהי בדבר רשלנות הנהג, משמע שהיא עובדה נייטראלית לחלוטין. אין טבעה של מכונית להחליק על גבי הכביש מאליה. לכאורה, מצביעה ההחלקה על אי-נקיטת אמצעי זהירות נאותים מצד הנהג. רשלנות זו עשויה להתבטא בדרכים שונות: או שהנהג נסע במהירות מופרזת, או שלא האט את מהירות נסיעתו כאשר נוכח לדעת שהכביש הינו רטוב, וזאת במיוחד בעת היכנסו לסיבוב בכביש, או שלחץ על הבלמים בצורה פתאומית מדי בהתחשב בתנאי הכביש, או שהפנה את הגה המכונית בתנועה חדה, או שמצב הצמיגים במכוניתו לא היה תקין וכו'."

ראו: ע"א 446/82 שמשון בלגשוילי נ' אחמד אלגבארין, פ"ד מב(2) 737, 744 (1988).

8.15. לפיכך, הגעתי לכלל מסקנה כי התאונה אינה תוצאה של כתם סולר, כי אם תוצאה של נהיגה חסרת זהירות ורשלנית של רוכב האופנוע, ומשכך האחריות לקרות התאונה חלה במלואה על רוכב האופנוע.

הנזק

8.16. באשר למחלוקת בעניין היקף הנזק הנטען, אומר שמאחר שהנזקים וההפסדים שנגרמו לתובעת נתמכים בחוות דעת שמאי רכב ובאסמכתאות מתאימות, ומאחר שהצדדים שכנגד לא הגישו שומה נגדית שבאמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, או לחילופין לא הודיעו על רצונם לחקור את השמאי מטעם התובעת על פי תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

סיכום

9. אשר על כן, התביעה מתקבלת כנגד הנתבעים 1 ו-2 ונדחית כנגד הנתבעת 3.

10. הנתבעים 1 ו-2, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

10.1. סכום התביעה, בסך של 3,630 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד תשלום המלא בפועל.

10.2. הוצאות משפט – ובכלל זה אגרת בית משפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד – בסך של 2,500 ₪.

10.3. שכר העדה כפי שנפסק במהלך הדיון.

11. מאחר שהתובעת ביקשה לכלול את צד ג' כנתבעת נוספת ואילו שולחי ההודעה ביקשו למחוק את הודעת צד ג', הרי שאני מחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת 3, בסך של 1,500 ₪.

12. הנתבעת 2 תישא בשכר העדה מטעמה כפי שנפסק בדיון.

13. הסכומים המנויים בסעיפים 10 – 12 לעיל ישולמו תוך 30 יום.

14. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ט, 14 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כלל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: דוד אלפסי
שופט :
עורכי דין: