ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסקה קליין נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט ארז נוריאלי

תובע

יוסקה קליין

נגד

נתבעת
מדינת ישראל

פסק דין

לפני תביעה לקבלת פיצוי כספי בסך 7500 ₪.
התובע טען כי באפריל 2006 בהיותו בסמוך לשער יפו בעיר העתיקה בירושלים, בוצע בתיקו חיפוש שלא כדין , על ידי שני שוטרים . לדבריו, השוטרים, הוסיפו חטא על פשע, עיכבו אותו שלא כדין, ביצעו עבירה של כליאת שווא בתחנת המשטרה וגרמו לו במעשיהם לעוגמת נפש.
עוד טען התובע כי שב ופנה ליחידה לתלונות ציבור במשטרת ישראל, ולמח"ש, אך למרות עשרות פניות טרם קיבל מענה.
הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה וטענה כי החיפוש בתיקו של התובע בוצע כדין. עוד נטען כי מאחר ונתפס במהלך החיפוש חומר החשוד כסם, עוכב הנתבע למשך שעתיים בתחנת המשטרה ושוחרר לאחר מכן.
אשר לטענה לעוגמת נפש, הסכימה הנתבעת כי חל שיהוי בטיפול בתלונה, אך לא במידה כזו שמצדיקה פיצוי או תשלום בגין עוגמת נפש.
אציין כי בקשת הנתבעת להורות על העברת הדיון לבית משפט שלום להליך רגיל נדחתה על ידי בהחלטה מנומקת כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 7.11.18 (ראה ע' 2).
בדיון מיום 7/11/18, שב ופירט כל צד את טענותיו ונשמעו עדויותיהם של שני השוטרים המעורבים.
עד תביעה, השוטר אליאס סליב ה, (להלן: " השוטר סליבה") אשר שימש כסייר במרחב דוד ירושלים, חזר על האמור בדו "ח הפעולה שרשם, אשר הוגש לעיוני. לדבריו התובע התקרב לעברו, כאשר ידו בתוך תיקו, באופן שעורר חשד. העד הדגיש כי מדובר היה בתקופה קשה של פיגועי סכינים באזור בו נראה התובע , ולפיכך כאשר התעורר חשדו ביקש מהתובע להזדהות. באותה נשימה, ציין השוטר סליבה כי התנהגותו של התובע מיד לאחר מכן עוררה אף היא כשלעצמה חשד, באשר ניסה להתחמק מביצוע חיפוש כאמור.
זה המקום לציין כי בחקירתו הנגדית של השוטר הטיח התובע בסליבה : "ההתחמקות הייתה אך ורק לשם חיפוש בתיק" (ר' פרוט' הדיון מיום 7.11.18 ע' 4 ש ' 10).
עיינתי בהודעה שנגבתה מהשוטר סליבה, והתרשמתי כי חזר בעדותו על עיקרי הדברים שמסר בהודעתו שנגבתה בינואר 2018.
עוד אציין כי בהודעתו זו הדגיש השוטר סליבה את הדברים הבאים: "במהלך הבדיקה הרגשתי שהוא מתחמק ממני בכך שהוא הסתכל כל הזמן לצדדים והוא העלה את אמת החשד שלי כי כתוצאה מההתנהגות שלו ביקשתי ממנו לבדוק את תכולת התיק שהוא החזיק ברשותו והוא סירב".
הינה כי כן, עולה מהודעתו של השוטר סליבה ועדותו בפני, כי ביקש מהתובע להזדהות , ובמהלך הבדיקה התנהג התובע בצורה שעוררה את חשדו.
אשר להסכמה לביצוע חיפוש: נטען על ידי השוטר סליבה כי התובע ה סכים בסופו של דבר לחיפוש בתיקו. עם זאת, לא הוצגו בפני אינדיקציות לפיהן הסביר השוטר לתובע כי רשאי הוא שלא ליתן הסכמתו לביצוע חיפוש כאמור.
העיד השוטר פאיז סואעד (להלן: "השוטר סואעד"), בעדותו מסר כי באותה תקופה , באזור שער יפו, במקו ם בו הבחינו השוטרים בתובע, היו פיגועי "סכינאות" . לדבריו, התובע הגיע כש ידו בתוך תיק צד, באופן המעורר חשד . לדבריו, מרגע שניגשו השניים לתובע , היה השוטר סליבה דומיננטי .
אף השוטר סואעד הדגיש בעדותו כי התובע הסכים לחיפוש.
בסיכומיו, שב וטען התובע לחיפוש בלתי חוקי שבוצע בתיקו . כן נטען לקיומן של סתירות בין גרסאות השוטרים, בינם לבין עצמם, ובינם לבין דו"חות הפעולה והעדויות שהוגשו.
התובע ציין, כי לא היה חשד סביר שמחייב קיומה של בדיקה כזו או אחרת. והדגיש כי לא ניתנה הסכמה לחיפוש, ולא נתפס סם או חומר חשוד כסם, והתנהגותם של השוטרים כמו גם עדותם מצביעה על התנהלות בלתי תקינה.
עוד הלין התובע על כי בוצע בגופו בתחת המשטרה חיפוש בעירום חלקי וציין את מידת ההשפלה אותה חש.
ב"כ הנתבעת ביקשה לקבוע שגרסת השוטרים לא נסתרה, כי דיברו אמת, וכי פעלו בסמכות על פי דין.
אשר לטענה לעניין תפיסת סם, נמסר כי החומר נשלח למעבדה ועדיין נמצא בבדיקה.
אשר לטענה לפיה היחידה לתלונות הציבור ומח"ש הזניחו את הטיפול בתלונה, ציינה כי על אף קיומו של שיהוי, אין לומר שעניינו של המשיב לא נבדק, ומכל מקום הנושא נמצא בטיפול קצין בודק.

ממצאים ומסקנות:
הסמכות לביצוע חיפוש בכליו של אדם מצויה על פי חוק , בפקודת המשטרה, בהוראות סדר הדין הפלילי ובהוראות חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור.
אין מחלוקת בין הצדדים, כי בתקופה הרלוונטית באזור שער יפו סמוך למק ם בו בוצע החיפוש בתיקו של התובע, שרר מצב ביטחוני מתוח.
עיון בהודעות השוטרים ובעדותם בבית המשפט, מלמד על קיומו של חשד סביר לביצוע החיפוש בתיקו של התובע.
הנסיבות מלמדות כי האירוע התפתח במהירות, מדרישה לגיטימית להצגת ת.ז (נוכח התנהלות התובע אשר הכניס את ידו לתיקו בצורה שחייבה בדיקתו) עד לביצוע החיפוש בתיק בפועל.
סעיף 2 לחוק החזקת ת.ז והצגתה, קובע כי תושב שמלאו לו 16 חייב להציג תעודת זהות בפני שוטר שידרוש זאת ממנו.
בע"פ 617/80 יצחק למברטו נגד מדינת ישראל, נקבע כי: "רשאי היה כל שוטר במילוי תפקידו לדרוש הצגתה של ת.ז מכל אדם, אף למי שמתעורר בליבו לפני כן, חשד, שבוצעה עבירה".
החלטה זו נקבעה בהתאם לתקנות בשעת חירום (החזקת ת.ז והצגתה תשל"א 1971) אשר הוארכו מעת לעת.
פסיקת בתי משפט בכל הערכאות, למשל : ע"פ 42637-06-12 (מחוזי מרכז) כהן נגד מדינת ישראל, קבעה קיומה של חובה המוטלת על אדם מכוח הוראת חוק להציג ת.ז, לכשנתבקש לעשות כן, אף ללא צורך בקיומו של חשד סביר לביצוע עבירה.
סמוך לאחר מכן, כפי שהעיד השוטר סליבה, התנהג התובע באופן שעורר חשד סביר שנדרש לביצוע חיפוש בכליו.
התובע עצמו הודה בבית משפט במהלך חקירה נגדית כי לא שיתף פעולה בצורה מלאה עם השוטרים, וטען כי: "ההתחמקות הייתה אך ורק לשם חיפוש בתיק".
הנה כי כן, עמד השוטר בעדותו על קיומו של חשד סביר, והתובע אף אישר כי יש בהתנהגותו כדי לעורר ביתר שאת את אותו חשד.
בנסיבות אלו, אני דוחה את הטענה לפיה החיפוש בתיקו של התובע לא היה כדין.
נוכח מסקנתי זו, אין מקום להידרש לסוגית ההסכמה לחיפוש שניתנה, אם ניתנה.
די אם אציין כי ספק בעיני אם "ההסכמה" שניתנה, כטענת שני השוטרים, עומדת בתנאים שנקבעו בהלכת בן חיים (רע"פ 10141/09 בן חיים נגד מדינת ישראל), באשר לא הובאה כל אינדיקציה לפיה, הוסבר לתובע כי יש לו זכות לסרב ליתן הסכמה כאמור.
אשר לטענה לכליאת שווא: נוכח העדויות שנשמעו בפני והמסמכים שהוגשו לעיוני, לרבות דו "חות הפעולה, התרשמתי כי השוטרים תפסו בתיקו של התובע חומר חשוד כסם, ובנסיבות אלו עיכובו של התובע למשך שעתיים ו חיפוש על גופו בתחנת המשטרה הינן פעולות סבירות , שלא לומר אף מתבקשות , ואינן מהוות פגיעה בזכויות התובע כפי הנטען.
פעולת השוטרים ועריכת החיפוש על גופו של החשוד בתחנת המשטרה בוצעה מכוח הס מכות שהוענקה לשוטרים בהתאם לסעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי וכן לסעיף 22 לפ סד"פ.
עיינתי בחוות דעת מחלוקת ייעוץ וחקיקה משנת 2011 שצורפה כנספח 4, והתרשמתי כי פעולת השוטרים לא חרגה מסמכותם נוכח הנסיבות , ובפרט החשד להחזקת סם כפי המפורט בעדויות השוטרים והמזכרים שהוגשו בפני.
אשר לטענה לפיה המדינה הזניחה הטיפול בתלונת התובע: התובע הציג פניות רבות לגורמי טיפול שונים לרבות היחידה לתלונות הציבור ומח"ש.
עיון במסמכים שהוצגו לפני מלמד כי התלונה לא טופלה באופן שיש בה כדי להניח את הדעת. אף הטענה שנשמעה בדיון לפיה החומר החשוד כסם שנתפס בתיקו של התובע נמצא עדיין בבדיקה במעבדות, וזאת בחלוף כ שנתיים וחצי, מלמדת על התנהלות שאינה תקינה, וזאת אם לנקוט לשון עדינה.
יחד עם זאת, בנסיבות המקרה, על אף שמקובלת עלי טענת התובע כי הנתבעת התרשלה בטיפול בתלונתו, ועל אף שמדובר בשיהוי בלתי סביר, לא מצאתי כקום להטיל הוצאות על הנתבעת.
אשר על כן, נוכח כל האמור לעיל, קביעותיי לפיהן החיפוש בתיקו האישי של התובע בוצע כדין, העיכוב והחיפוש על גופו של התובע בתחנת המשטרה היו על פי דין, אני דוחה את התביעה על כל חלקיה.
בנסיבות העניין תוך התחשבות בקביעתי ב סעיף 41 דלעיל, לא מצאתי כי יש מקום להטיל הוצאות על התובע וכל צד יישא בהוצאותיו.

זכות להגשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז תוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר .

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ט, 14 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסקה קליין
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: