ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניר אבנר יעקובוביץ נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ :

בפני כבוד ה שופט עידו כפכפי

מערער

ניר אבנר יעקובוביץ
ע"י ב"כ עו"ד סיגלית דיין

נגד

משיב
בנק מזרחי טפחות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מתי שמחוביץ

פסק דין

החלטה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי

1. המערער הגיש ערעור לפי סעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי במסגרתו ביקש לגרוע מהודעת ההגבלה את כל 11 השיקים אשר סורבו בחשבון. החשבון הוגבל בהודעה מיום 15.1.2018 לתקופה של שנה החל מיום 30.1.18 וזאת בגין 11 שיקים אשר סורבו מיום 4.10.17 ועד ליום 10.1.18.

טענות המבקש מתייחסות לעילת הביטול בסעיף 10 (א) (3) לחוק וטוען כי היה לו יסוד סביר להניח כי לבנק הייתה חובה לפרוע את השיקים מכוח הסכם איתו. בתצהיר נטען כי המערער מנהל למעלה מ- 3 שנים את חשבון במסגרת אשראי של 150,000 ₪ וכי הכנסות העסק שמנהל מכרטיסי אשראי משועבדות לבנק לרבות שיקים דחויים.

לטענתו בעבר אפשר לו הבנק לחרוג ממסגרת האשראי וזאת לאור התנהלותו בחשבון והאמון האישי תוך שנדרש להפקיד כספים לכיסוי החריגה תוך 36 שעות. לטענת המבקש נוצר הסכם בעל פה כי הבנק לא יחלל שיקים ובלבד שיודיע מראש וייתן למערער להפקיד כספים. המערער הפנה לחריגות קודמות מ- 8/2017 ועד ל- 11/2017 כאסמכתא לכך שהבנק אפשר לו לחרוג ממסגרת החשבון.

המשיב מפנה להלכה הפסוקה ולדין הקובע כי לשיקים המוצגים לפירעון צריך להיות כיסוי בטרם מועד ההצגה ולא לאחר מכן . נטען כי אם בעבר היו אישורים כאלה או אחרים לחריגה, הדבר היה נתון לשיקול דעתו של הבנק וניתן לפנים משורת הדין תוך שהובהר למערער כי לא מדובר בהסכם מחייב .

2. ככלל, הגישה הראויה לנושא שיקים ללא כיסוי צריכה להיות מחמירה. הטענה של יצירת הסכם מכללא בהתנהגות היא טענה שכיחה אולם קשה להוכחה מאחר וצריך להוכיח קיומה של חובה מצד הבנק להמשיך ולפרוע שיקים. על הלקוח להראות דפוס התנהגות מתמשך להבדיל מהתנהגות אקראית של הבנק שאין לה חוט מקשר בין פעולה לפעולה .

3. בעדותו של המערער אישר כי כרטיסי האשראי משועבדים כבטוחה לטובת העמדת המסגרת וציין כי על בסיס ההכנסות וביקור המנהל בעסק ניתנה לו מסגרת האשראי ואין לו בטוחות נוספות. עוד העיד כי במקום שהבנק כיבד שיקים למרות חריגה, הפקיד מזומן באותו היום או למחרת. מעדותו עלה כי הבין לאחר השיק הראשון שסורב ביום 4.10.17 כי כל התנהלות הבנק כלפיו משתנה ולא יכבד עוד שיקים שגרמו לחריגה ממסגרת האשראי כפי שעשה בעבר.

עיון בדוגמאות שפירט המערער ביחס לכיבוד שיקים שהובילו את החשבון לחריגה ממסגרת האשראי מלמד כי ניתן לראות על הפקדות מזומנים יום למחרת תאריך הצגת השיק לפירעון, כך בימים 16.8.17 , 17.8.17 , וביום 31.8.17 וכך גם ביחס ליתר הדוגמאות שציין. לא ניתן ללמוד מעיון בדף חשבון על הסכמה של הבנק לכבד שיקים באופן עקבי גם אם מופקדים כספים תוך מספר ימים מהצגת השיק לפירעון.

על בסיס ממצאים אלו יבחנו להלן הטענות ביחס לשיקים שמבוקש לגרוע.

4. שיק מס' 1 שהוצג ביום 2.10.17 סורב ביום 4.10.17 וזאת בעקבות העובדה שעם הצגתו עמד החשבון בחריגה של כ- 24,630 ₪ ממסגרת האשראי. המערער מבקש להסתמך על הכנסות שהוצגו בחשבון מיום 6.10.17 ו- 8.10.17 וטוען כי הבנק היה מודע ויכול לראות הכנסות עתידיות אלו ולכן הייתה עליו חובה לכבד את השיק.

אין בידי לקבל עמדה זו ונציגת הבנק הבהירה כי הכנסות עתידיות מכרטיסי אשראי, למרות שהבנק יכול לראות את התנועות העתידיות וצפי ההכנסה, אין בכוחן לשנות את מסגרת האשראי . הכנסות אלו נלקחו בחשבון עת ניתנה למערער מסגרת האשראי המקורית ואין הן יכולות לשמש כבטוחה נוספת לצורך הגדלה זמנית של מסגרת האשראי.

הכלל הוא כי במועד הצגת השיק לפירעון צריכה להיות יתרה מספקת לכיסויו כפי שקבוע בהוראות בנק ישראל. הודעת החילול מופיעה בדרך כלל יום למחרת הצגת השיק לפירעון וביום של הודעת הסירוב מאפשר בדרך כלל הבנק הפקדת כספים כדי שהשיק לא יסורב. לכל המאוחר עולה כי הבנק הסתמך על הפקדות ביום לאחר הצגת השיק לפירעון .

לא ניתן לקבל את טענות המערער כי הייתה חובה על הבנק להתחשב בהכנסה ביום 8.10.17 בגין שיק שחזר ביום 4.10.17 כאשר תאריך הערך הוא 2.10.17. קבלת עמדה זו משמעותה כי על הבנק לנהל בגין כל שיק חישוב של הכנסות עתידיות, ל משך זמן לא מוגדר, תוך ש הוא לא מודע למספר השיקים שעוד צפויים להיפרע בחשבון, וגם אין וודאות מוחלטת כי הכנסות צפויות אכן יתממשו במלואן. על כן אין בסיס לטענה ביחס לשיק הזה. עולה כי הבנק הסכים כי יופקדו כספים יום למחר הצגת השיק לפירעון, אולם מדובר בכסף ממש באותו יום ולא מעבר לכך. קבלת עמדת המערער תיצור מדרון חלקלק בו אין קו גבול ברור עד מתי יכול להפקיד כספים בגין שיק שחורג ממסגרת האשראי.

5. ביחס לשני השיקים שחזרו ב יום 3.11.17 טוען המערער כי נסמך על שיק שהפקיד לחשבון מסניף אחר ביום 3.11.17 וכן על הכנסה מכרטיס אשראי מיום 8.11.17 . ביחס להפקדת השיק מטעם המערער שנועד לכסות על החריגה הציג הבנק תדפיס המעיד כי ביום 3.11.7 נשלח למערער מסרון כי יש לדאוג לכיסוי החריגה בהפקדת מזומן בלבד (נ/1) . המערער אישר קבלת המסרון ועולה כי היה מודע כי הבנק לא מכיר בכך שהפקדת שיק מסניף אחר יש בכוחה כדי לאפשר חריגה ממסגרת האשראי .

לבנק שיקול דעת עסקי האם להסתמך על שיקים מעין אלו אשר הזיכוי בגינם הוא זמני עד חלוף 3 ימים מהפקדתם. גם אם שיקים שהופקדו לזכות המערער לא חזרו בעבר, אין בטחון כי שיק שהופקד בסניף אחר יכובד ואין חובה על הבנק להסתפק בו כדי לאשר הגדלת מסגרת אשראי. בנסיבות אלו לא הציג המערער טעם מספיק לגריעת שני השיקים שהוחזרו בחשבון ביום 3.11.17.

6. יתר השיקים, 8 במספר, הוחזרו ביום 11.1.18 כאשר לאחר הצגתם חרג החשבון באופן משמעותי ממסגרת האשראי, חריגה של כ- 119,000 ₪. לטענת המבקש, ארבעה מתוך שיקים אלו ביקש מהבנק לא לכבד בשל מחלוקת עסקית ולגבי היתר, היה אמור הבנק לכבד אותם לאור הכנסות צפויות. אמנם בעדותו טען המערער כי לא מסר הודעת ביטול 4 השיקים, אולם מתדפיס הבנק עולה כי אכן מסר הודעת ביטול מאחר וחויב בעמלות ביט ול שיק.

עם זאת, אין משמעות לעניין זה מאחר ובהגדרת שיק שסורב בסעיף ההגדרות בחוק עולה כי אין נפקא מינה אם ה ייתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול. בשעה שלא היה כיסוי לשיקים , ה ייתה חובה לבנק להחזירם מסיבת אין כיסוי מספיק. לבנק אין אפשרות בדין לכבד בקשה לביטול השיק שלא מסיבת אכ"מ בנסיבות אלו, וודאי אין לו כל אפשרות או עניין ביחסי המערער עם ספקים שלו ולכן לא ניתן להסתמך על טענה של סכסוך עסקי כעילה לגריעת השיקים.

יתרה מכך, סכום ארבעת השיקים המדוברים מסתכם בסך של כ- 60,720 ₪ וגם אם לא היה מציג אותם לפירעון, עדין החשבון היה בחריגה מהאשראי ללא אפשרות כיסוי של השיקים הנוספים. הבנק הציג תדפיס כי בין 31.1.18 עד 12.4.18 חזרו בחשבון ארבעה שיקים נוספים, שלא כלולים בהודעת ההגבלה או בערעור. לכן, מבחינה מעשית, גם אם ייגרעו ארבעת ה שיקים, הדבר לא יימנע את ההגבלה בחשבון.

המבקש לא הציג הכנסות צפויות בחשבון מיום 11.1.18 או 12.1.18 אשר היה בכוחן לאפשר פירעון של שמונת השיקים, ולכן אין בסיס לטענתו ביחס לשיקים אלו.

7. אשר לטענה כי יש לגרוע את שלושת השיקים הראשונים שסורבו בימים 4.10.17, 3.11.17 "נוכח חלוף השנה", לא ירדתי לסוף דעתו של המערער. ככל הנראה הכוונה כי חלפה יותר משנה מהמועד בו חזרו שיקים אלו ועד לדיון, אולם אין רבותא בטענה זו. סעיף 2(א) לחוק קובע כי חשבון יוגבל אם חזרו במהלך 12 חודשים, עשרה שיקים או יותר. לפי תקנה 6(ג) אין זה משנה אם השיקים בגינם נמסרה ההתראה שונים מהשיקים שבגינם הוגבל החשבון, אין הכרח כי סירוב של 10 שיקים יהיה תוך 12 חודשים ממועד ההתראה. בנוסף בהחלטה מיום 18.1.18 ניתן צו למניעת תחילת ההגבלה ואין משמעותה כי שיקים ישנים ייגרעו באופן אוטומטי.

8. עולה כי אין יסוד לערעור והמערער לא הוכיח שהייתה חובה על הבנק לכבד את השיקים.

מהנסיבות עולה כי המערער מתנהל על חבל דק בניהול עסקו ובאותו מועד של הדיון התקיים בפני דיון דומה ביחס לבנק דיסקונט (עש"א 49175-01-18) גם שם העלה המערער טענות דומות. העובדה כי חזרו למערער שיקים בכמה חשבונות מלמדת על קושי מהותי בניהול עסקו וקשה לקבל טענה של נוהג לכבד שיקים בחריגה מהמסגרת, בכל הבנקים שהיו בקשר עם המערער, שעה שהמערער ידע לכל המאוחר ב- 10/2017 על עמדת הבנק, אולם עד ל- 1/2018 לא הגיע לכל הסדר אחר להגדלת מסגרת האשראי או לשינוי התנהלותו בחשבון.

לאור כל האמור לעיל הבקשה לגרוע שיקים ממניין השיקים המסורבים, נדחית.

למרות שמצאתי כי המשיב פעל כדין, תוך שהפעיל שיקול דעת עסקי לגיטימי, לא מצאתי מקום לחיוב בהוצאות. המערער אכן התאמץ לעמוד במסגרת האשראי ולא נסתרה טענתו כי פרע את כל השיקים שהוצגו לפירעון בחשבון. בחלק מהמקרים היו הכנסות סמוך לאחר הצגת השיק לפירעון שלא חייבו את הבנק לכבד אותו, אולם מעידות כי יותר רצון טוב מצד הבנק יכול היה למנוע את הגבלת החשבון. בנסיבות אלו, אין צו להוצאות.

העירבון בתיק יושב לידי ב"כ המערער.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ט, 14 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ניר אבנר יעקובוביץ
נתבע: בנק מזרחי טפחות בע"מ
שופט :
עורכי דין: