ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ג'בארין עז אלדין נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט בועז גולדברג

המערער
ג'בארין עז אלדין
ע"י ב"כ: עו"ד הדר שיפוני
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי פוליו) מיום 26.01.18 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי המערער אינו חולה פוליו ("ההחלטה").

רקע
המערער יליד שנת 1981. המערער הגיש תביעה על פי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז- 2007 (החוק).

ביום 03.12.17 ניתן פסק דין על ידי הרשם טארק חסנין ב הסכמת הצדדים, בתיק ב"ל 36698-06-17, במסגרתו נקבע כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (פוליו) על מנת:

"... שתשוב ותדון בעניינו תוך התייחסות לפרוטוקול הוועדה הרפואית (מס הכנסה) מיום 12.12.16 שם נקבעה אבחנה של פוליו"

ועדה רפואית לעררים שהתכנסה ביום 26.01.18 קבעה כי המערער אינו חולה פוליו, והשאירה את הדחייה מיום 25.01.17 בעינה. במסגרת החלטתה ציינה הוועדה את הדברים הבאים:

"הוועדה עיינה בפס"ד המכוון לועדת פטור ממס הכנסה מ- 12.12.16 הועדה עיינה בפרוטוקול הוועדה ואכן באבחנות נרשם "מחלת פוליו" עם חולשה בגפיים תחתונות. הוועדה עיינה בשנית במכלול החומר הרפואי אין כל צל של ספק כי מדובר באגנזיה (חוסר יציבה) של החלק התחתון של ע"ש (סקרום) אבחנה שנקבעה כבר בלידה.
אין כל תיעוד כי מדובר בפתולוגיה נוספת מעבר זאת, כל התסמינים הנוירולוגיים מוסברים ע"י האגנזיה הסקרלית ואבחנת הפוליו אין כל בסיס עובדתי.
הועדה חוזרת על קביעתה כי אין מדובר במחלת פוליו.
במסמך ממרכז רפואי בלינסון אישפוז מ 14/6/82 צויין בבירור שקיימות קונטקרטוריות בגפיים תחתונות וכן ספסטיות. בזמן האשפוז היה בן 11 חוד' והתקבל עקב זיהום בדרכי השתן שנמצא במעקב עקב אמנזיה סקרלית תיעוד זה מחזק את העובדה שכל התסמינים הנוירולוגיים נובעים מהמום המולד"

על החלטה זו של הוועדה הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים
לטענת המערער היה על הוועדה להתייחס למסמכים הרפואיים שהונחו בפני ועדת מס הכנסה ומשלא עשתה זאת לא קיימה את הוראות פסק הדין. עוד נטען כי למערער מחלת פוליו וככל שהיתה למערער מחלה קודמת היה על הוועדה לקבוע אחוזי הנכות ותבדוק שלל המצב הרפואי.

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות. פסק הדין המחזיר הורה על החזרת עניינו של המערער לדיון בוועדת מס הכנסה אשר העניקה נכות נוירולוגית בגין פוליו. הוועדה דנה בסוגיה האמורה תוך התייחסות למסמך האמור, אלא שסברה כי אין בכך בכדי לגבור על ממצאיה וקביעתה כי המערער אינו חולה פוליו. בכך מילאה הוועדה את הוראות פסק הדין המחזיר.

יש לדחות את טענת המערער היום לפיה על הוועדה היה גם לדון במסמכים אשר עמדו בפני אותה ועדת מס הכנסה מ- 12.12.16. מה גם שמעיון בפסק הדין המחזיר אין הוראה שמחייבת את הוועדה לדון באף מסמך אחר חוץ מפרוטוקול הוועדה.

עוד נטען על ידי המשיב, גם אם היתה טענתו של המערער נכונה, אזי אין כל חובה להתייחס לכל מסמך ומסמך ודי בהתייחסותה למסמכים אליהם התייחסה ובמיוחד המסמך משנת 1982 . החלטת הוועדה ממצה והיא לא רק דוחה את הקשר הסיבתי הנטען אלא מנמקת גם את הסיבה שלדעתה ממנו נובע ליקוי המערער.

דיון והכרעה
במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו בין היתר עב"ל 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 - 1999). עוד נפסק בהקשר זה כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 17/06 בן צבי - המוסד לביטוח לאומי, מיום 22.6.2006).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, פרוטוקול הוועדה ובמסמכים הרפואיים, מצאתי כי דין הערעור להידחות, כפי שיוסבר להלן.

פסק הדין המחזיר הורה לוועדה לשוב ולדון בעניינו של המערער תוך התייחסות לפרוטוקול הוועדה הרפואית (מס הכנסה) מיום 12.12.16 שם נקבעה אבחנה של פוליו. ממקרא פרוטוקול הוועדה עולה כי היא עיינה בפרוטוקול ועדת מס הכנסה והתייחסה באופן נרחב לאמור בו והסבירה ונימקה היטב מדוע לדעתה אין המדובר במחלת הפוליו. הוועדה אף עיינה במכלול החומר הרפואי וקבעה כי אין כל צל של ספק כי מדובר באגנזיה (חוסר יציבה) של החלק התחתון של ע"ש (סקרום) אבחנה שנקבעה כבר בלידה. הוועדה הוסיפה כי אין כל תיעוד כי מדובר בפתולוגיה נוספת מעבר זאת, וכל התסמינים הנוירולוגיים מוסברים ע"י האגנזיה הסקרלית ואבחנת הפוליו אין כל בסיס עובדתי.

הוועדה לא רק התייחסה לפרוטוקול ועדת מס הכנסה ונימקה מדוע אין המדובר במחלת פוליו אלא היא גם מנמקת הסיבה אשר לדעת ה ממנה נובע ליקוי המערער.

יש לדחות טיעוני המערער כי היה על הוועדה להתייחס למסמכים רפואיים שונים, שכן כאמור, עניינו של המערער הוחזר מכוח פסק דין עם הוראות ברורות ושעה שהוועדה קיימה את הוראות פסק הדין, יצאה ידי חובתה. פסק הדין המחזיר הורה לוועדה להתייחס לפרוטוקול ועדת מס הכנסה ולא למסמכים רפואיים אחרים, מה גם שהוועדה בהחלטתה מציינת שהיא עיינה במכלו ל התיעוד הרפואי ואף מתייחסת למסמך הרפואי משנת 1982 ומנ מקת נימק היטב מדוע לדעתה אין המדובר במחלת פוליו.
למעשה, הועדה טרחה והרחיבה מעבר לחובתה להתייחס למסמך מ-12.12.16, שכן היא עיינה כאמור בכלל החומר הרפואי, ולא מצאה עדות רפואית כלשהי לקביעה שהמערער לקה במחלת הפוליו ב-1983, כפי שמצויין במסמכים מאוחרים בהרבה (מ-2016, כמפורט בנימוקי הערעור).
גם המערער לא הראה מסמכים או חומר רפואי בהם ממצאים המבססים אבחנה כזו, אלא רק מסמכים מאוחרים כאמור בהם מצויין שהמערער לקה, כביכול, ב-1983 בפוליו. מסמכים מאוחרים אלו אינם מפרטים מדוע נקבע בהם כך. נראה כי הועדה ניסתה להתחקות אחר הסיבה בחומר הרפואי – אך לא מצאה לכך תימוכין.

החלטת הוועדה מנומקת וברורה וניתן בקלות להתחקות אחר הלך מחשבתה. הוועדה קיימה את הוראות פסק הדין ולא מצאתי צידוק להתערב בהחלטתה.

סוף דבר
לאור כל האמור, הערעור נדחה

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ט, (14 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: ג'בארין עז אלדין
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: