ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יורם בן סעדון נגד המוסד לביטוח לאומי :

15 נובמבר 2018
לפני:

כבוד השופט בועז גולדברג

המערער
יורם בן סעדון
ע"י ב"כ: עו"ד נסרין סוסאן
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 25.2.18 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 10%, מיום 1.7.17 ("ההחלטה").

הרקע העובדתי

2. לפי העולה מהתיק, המערער יליד 1957. המערער החליק במדרגות ביום 30.6.16, והאירוע הוכר על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה הינה "שברי תלישה בזיזים רוחביים מימין חוליות L".

3. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער, ביום 11.6.17, נכות יציבה בשיעור 20%, לפי פריט ליקוי 37(7)(ב), ממנה נוכתה נכות בשיעור 10% בגין מצב קודם, לפי פריט ליקוי 37(7)(א), כך שנקבעה למערער דרגת נכות צמיתה בשיעור 10%, מיום 1.7.17.

המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו.

4. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 12.9.17, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירוכירורגיה ומומחית ברפואה פנימית. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, שלדבריו סובל כל הזמן מכאבים, נוטל תרופות, מוגבל בתנועות ולא מסוגל לעבודה פיזית. בסעיף 5 לפרוטוקול רשמה הוועדה את נימוקי הערר מפי ב"כ המערער . הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו בפניה, וסקרה בסעיף 6 לפרוטוקול ממצאי בדיקת CT עמוד שדרה מותני מיום 27.9.16. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, שממצאיה כדלקמן:

"נוירולוג – SLR חיובי ב 75 מעלות דו"צ, ללא קיפוח מוטורי בגפיים תחתונות. החזרי פיקה ואכילס הופקו היטב. אין הפרעה בתחושה.
אורתופד – לורדוזיס מותני שמור, אין ספזם של השרירים הפראוורטברלים . בכפיפה לפנים מגיע עם קצות האצבעות עד גובה השליש המרוחק של השוקיים. בעת ישיבתו בשולי ספת הבדיקה ניתן ליישר את ברכיו ללא רתע של הגב התחתון לאחור . מתקשה לשבת בספת הבדיקה כשרגליו ישרות וגבו זקוף ".

לסיכום קבעה הוועדה, כי לנוכח ממצאי הבדיקה הקלינית ובדיקת הדימות, מצבו של המערער תואם נכות בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שרה מותני, לפי פריט ליקוי 37(7)(א). בכך קיבלה הוועדה את הערר לעניין ניכוי מצב קודם. טרם סיכום הדיון הופנה עניינו של המערער לוועדת רשות לעניין הפעלת תקנה 15.

5. ועדת הרשות התכנסה ביום 22.10.17, וציינה שטרם התאונה עבד המערער בשלוש עבודות: רב היישוב גורן במועצה האזורית מעלה יוסף, עבודה אליה שב במשרה מלאה לאחר התאונה; יינן בחברת י.ס עטרת פז, עבודה עבורה המערער אינו מקבל שכר שכן החברה נמצאת בבעלותו; משגיח כשרות בחברת אנ"ש חברים בע"מ, עבודה שלדברי המערער לא חזר אליה. ועדת הרשות הוסיפה בהקשר זה, כי העסק אינו פעיל מחודש אוקטובר 2016. ועדת הרשות ציינה, כי מבחינה רפואית אין מניעה שהמערער ישוב לעסוק בעבודות בהן עסק טרם התאונה. לנוכח האמור, המליצה ועדת הרשות שלא להפעיל תקנה 15.

6. הוועדה שבה והתכנסה ביום 25.2.18. המערער הופיע לפני הוועדה והעלה את השגותיו בנוגע להמלצת ועדת הרשות. המערער ציין שאינו מקבל משכורת מחברת עטרת פז מאחר שהמקום נסגר. המערער הוסיף שכיום אינו עובד ואינו מסוגל לעבוד, לדבריו "אני מסומם לפעמים מהכדורים". הוועדה עיינה בחוות דעת ועדת הרשות מיום 22.10.17 וקבעה, כי אופי העבודות – בין בשכר ובין שלא בשכר – אינו מונע מהמערער לעסוק באותם עיסוקים בהם עסק לפני התאונה, בתפקיד רב, יי נן או שוחט. לפיכך, קיבלה הוועדה את המלצת ועדת הרשות שאין מקום להפעלת תקנה 15. בהתאם לאמור, נקבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות הגב התחתון, לפי פריט ליקוי 37(7)(א), בתחולה מיום 1.7.17.

טענות הצדדים

7. לטענת המערער, היה על הוועדה לפרט את טווח התנועות, שכן שזהו המדד העיקרי לקביעת נכות בגין הגבלה בתנועות הגב. נטען שהוועדה לא בדקה היקפי ירכיים ודלדול שרירים. המערער הוסיף וטען, כי היה על הוועדה להפעיל את תקנה 15, מאחר שחדל מלעבוד כיינן בשל מצבו הרפואי ולא בשל העובדה שהחברה חדלת פירעון.

8. לטענת המשיב, הערעור עוסק בשאלות רפואיות ולא נפלה טעות בהחלטת הוועדה. נטען שהוועדה עיינה בממצאי בדיקות הדימות, ערכה למערער בדיקה נוירולוגית ואור טופדית, והחלטתה מבוססת על שיקול דעתה המקצועי.

דיון והכרעה

9. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה , כי דין הערעור להידחות ואין מקום להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

אופן עריכת הבדיקה הקלינית

10. לטענת המערער, משנקבעה לו נכות אורטופדית הוועדה חייבת לפרט את טווח התנועות. נטען עוד שהוועדה לא בדקה את היקפי הירכיים ולא נערכה מדידה לשריר הארבע ראשי משמאל.

11. עיון בהחלטת הוועדה מלמד, שבהרכב הוועדה נמנו מומחה באורטופדיה ומומחה בנוירוכירורגיה. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה ובסעיף 7 לפרוטוקול תוארו בהרחבה ממצאי הבדיקה במישור האורטופדי ובמישור הנוירולוגי.

12. מבחינה אורטופדית נבדק כיפוף לפנים והוועדה ציינה, כי המערער מגיע עם קצות אצבעותיו עד לגובה השליש המרוחק של השוקיים. עוד מצאה הוועדה, כי הלורדוזיס המותני שמור ובעת ישיבה על ספת הבדיקה המערער מסוגל ליישר את ברכיו ללא רתע של הגב התחתון. נמצא, אפוא, שהוועדה פירטה את טווח תנועות הגב לאור הבדיקה שמצאה לנכון לערוך .

13. מבחינה נוירולוגית ציינה הוועדה, כי אין עדות להפרעה בתחושה, מבחן SLR חיובי 75 מעלות דו צדדית , החזרי פיקה ואכילס הופקו היטב, אין עדות להפרעה בתחושה. משקבעה הוועדה שאין ספזם שרירים פרה וורטברליים, הרי שאין לקבל את טענת המערער שלפיה שגתה הוועדה שלא מדדה היקפים.

14. אופן עריכת הבדיקה הקלינית הוא עניין רפואי המסור לשיקול דעתה של הוועדה, אשר לה המומחיות, הכלים ושיקול הדעת הרפואי לקבוע את דרך בדיקת המבוטח. לפיכך, מדובר בקביעות רפואיות מובהקות ומשעה שהוועדה נימקה עמדתה, לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטתה.

הפעלת תקנה 15

15. המערער מוסיף וטוען, כי לאחר התאונה לא שב לעבודתו בחברת עטרת פז מאחר שמבחינה רפואית אינו מסוגל להשתלב בעבודה זו. עוד נטען, שהעובדה שחברת אנוש אינה פעילה עוד לא אמורה להשליך על החלטת ועדת הרשות, שכן לנוכח מצבו הרפואי המערער מנוע מלעבוד בחברות ייבוא דומות.

16. הגדלת דרגת הנכות לפי תקנה 15 מחייבת לבחון האם בעניינו של המערער מתקיימים שני תנאים מצטברים. קרי, בחינת השלכת מקצועו של המ ערער במצב שבו "אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו". כעולה מדו"ח ועדת הרשות ומפרוטוקול הוועדה מיום 25.2.18, נשקלו השיקולים הללו בעניינו של המערער; ועדת הרשות והוועדה שקלו את העובדות הרלוונטיות להפעלת תקנה 15 לתקנות, ונקבע שנכותו של המערער אינה מונעת ממנו לעסוק באותן עבודות בהן עבד לפני התאונה. מכאן, שלדעת הוועדה המערער מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו בכל אחד מתפקידיו – יינן, רב או שוחט.

17. משעה שעסקינן בתנאים מצטברים הנדרשים בהתאם לתקנה 15, ומשהמערער אינו עומד בתנאי "אי מסוגלות לעבודה", אין עוד צורך להידרש לשאלה בדבר "הירידה בהכנסות".

סוף דבר

18. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

19. אין צו להוצאות.

20. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ז' כסלו תשע"ט, (15 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: יורם בן סעדון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: