ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אהרון יגודייב נגד המוסד לביטוח לאומי :

בפני: כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין
נציג ציבור (עובדים) מר פיני שורצברד
נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם שפירא

התובע:
אהרון יגודייב ת.ז. XXXXX493
ע"י ב"כ: עו"ד עמית קמפף

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מרב אבירם

פסק דין

לפנינו תביעת התובע להכיר בטנטון וירידה בשמיעה כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק).

יצוין, כי התובע נפגע בתאונה אשר אירעה ביום 20.1.16 ואשר הוכרה כתאונה בעבודה, ואולם המל"ל לא הכיר בטנטון וירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה הנובעת מאותה תאונה, בהתאם למכתב המל"ל מיום 14.7.16.

מכאן, התביעה שלפנינו.

לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים לעניין התשתית העובדתית , הננו קובעים כדלקמן:

להלן עובדות המקרה:
התובע יליד 25.11.1978.
התובע עבד כנהג חלוקה בחב' סנו.
לתובע הייתה תאונה ביום 20 .1.2016 אשר הוכרה כתאונה בעבודה, כאשר בעת פריקת סחורה אצל לקוח, התובע נפל מגובה לא ברור.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 27.12.17, הציג התובע לבית הדין סרטון של מצלמת אבטחה של הנפילה. בית הדין תאר את מה שרואים בסרטון, כדלקמן:
"רואים את התובע הולך על הרמפה. התובע נופל מהרמפה ונופל עליו ג'ק חשמלי מלא בסחורה, כאשר הג'ק והסחורה נופלים על התובע.
ניתן לראות שהרמפה היא מעל גובה מטר.
ניתן לראות שהתובע נופל כאשר גב וראש "מובילים" את הנפילה.
על אף שלא רואים בבירור שהתובע נפל על הראש, ברור לבית הדין לאור זווית הנפילה שלא יתכן שהתובע לא נפגע בראשו כתוצאה מהנפילה."

במסגרת הדיון נחקר התובע והסביר כי הוא הלך רוורס בנטייה הצידה, תוך שהוא ניסה להסתכל מעבר לכתפו כדי לא ליפול. כן הסביר התובע שהג'ק שנפל עליו שקל בין 350-400 ק"ג והוא מעריך שהיתה עליו סחורה ששקלה כ-800 ק"ג. התובע הסביר כי הג'ק החליק עם הסחורה וכשהוא פגע בו, הוא סחב אותו לאחור והוא נפל עם כל הגוף לצד ימין על הכביש ותוך פגיעות קשות. כן הסביר התובע כי הג'ק פגע בו ברגל ימין ואף היו לו פגיעות נוספות בכתף, בצלעות ובראש, ואולם הוא לא שם לב אליהן מרוב שכאבה לו הרגל. כן העיד התובע שהוא קיבל מכה בראש במסגרת הנפילה.
במסגרת חקירתו של התובע בבית הדין הוא הבהיר כי הוא התלונן על צלצולים באוזניים וכן על סחרחורות עוד בבית החולים, לאחר שהתאושש מהניתוח.
התובע אף המציא במסגרת הדיון סיכום אישפוז אשר היה שונה מסיכום האישפוז שהיה בידי בית הדין המלמד על תלונה זו.
נציין, כי ביום 4.2.18 התקבל הסבר מהמרכז הרפואי שערי צדק, כי המסמך שהמציא התובע הוא המסמך המעודכן, אשר משום מה לא תויק במחלקת רשומות רפואיות.
כמו כן המציא התובע במסגרת אותו דיון מסמכים רבים שבהם דיווח על צפצופים באוזניים עוד במסגרת אשפוזו , כאשר המוקדם מביניהם הוא מיום 23.1.16.

טענות הצדדים בסיכומיהם
בדיון שהתקיים ביום 27.12.17 המליץ בית הדין כי הנתבע ישקול האם יש מקום לקבל את התביעה על בסיס פס"ד אזולאי. הנתבע בהודעתו לאחר הדיון הודיע כי הוא עומד על עמדתו בדבר דחיית התביעה ומבקש לסכם את עמדתו במישור העובדתי. על כן ביום 27.3.18 ניתן צו לסיכומים ע"י בית הדין.
בסיכומי התובע נטען, כי לאחר שהתובע התאושש מ הניתוח הוא התלונן מספר רב של פעמים על צפצופים באוזניים ואף הוזמן לבדיקה של רופא אא"ג, כאשר עניין זה אף הוזכר בסיכום האישפוז.
גם לאחר שהמל"ל קיבל הבהרה בעניין זה מבית החולים, סירב הנתבע לקבל את התביעה.
לפני התאונה התובע לא סבל מירידה בשמיעה ומצפצופים באוזניים ואלו החלו בעקבות פציעתו.
בהתאם לפס"ד אזולאי, טעה פקיד התביעות עת דחה את התלונה לגבי טנטון, שכן התובע התלונן כבר ביום האישפוז השני על ירידה בשמיעה ועל צפצוף באוזניים ולפיכך היה על פקיד התביעות להעביר את ההכרעה בעניין הקשר הסיבתי לידי הועדות הרפואיות.
בסיכומי הנתבע נטען, כי דין התביעה להידחות ש גן כלל לא רואים שהתובע נפל על ראשו ועניין זה גם לא צוין בסיכום האישפוז, ואף נרשם במפורש "ללא חבלות נוספות".
הנתבע מציין כי אופי התיעוד הרפואי בעניינו של התובע היה מפורט והקביעה הפוזיטיבית על כך שלתובע לא היו חבלות בראשו מלמדת על עניין זה.
הנתבע מפנה לפס"ד אזולאי אך טוען כי אינו רלוונטי לענייננו, שכן בעניין אזולאי היתה הסכמה בעניין התשתית העובדתית וכן לענין מנגנון הפגיעה, דבר אשר לא קיים בענייננו.
כמו כן בעניין אזולאי מונה מומחה מטעם בית הדין.

דיון והכרעה
בעניין אזולאי נקבע:
" לטעמנו כאשר מנגנון הפגיעה עשוי באופן טבעי לגרום לכאב גב תחתון; כאשר המערער התלונן בסמוך לאחר תאונת העבודה על כאבים בגב התחתון; כאשר קיימים ממצאים אובייקטיבים התומכים בכך (רגישות במישוש וכן שטף דם במקום סמוך); וכאשר ניתן אמון בעדות המערער בבית הדין האזורי ובהתאם לגרסתו נקבעו העובדות שהועברו למומחה - די בדברים אלו כדי לקבוע כי טעתה פקידת התביעות בדחותה את ההכרה ב"כאב גב תחתון" כאיבר שנפגע במהלך תאונת העבודה שהוכרה, ומוצדק להעביר את שאלת הקשר הסיבתי לוועדות הרפואיות על מנת שתפעלנה על פי סמכותן. להסרת ספק נציין כי המוסד לא ניסה לטעון כי לא די ב"כאבים" כדי להצדיק הכרה בגב כאיבר שנפגע במסגרת תאונת העבודה."
צא ולמד, כי בענין אזולאי נקבע, שכאשר מנגנון הפגיעה עשוי לגרום לפגימה ויש אף ממצאים אובייקטיביים בעניין זה, וכאשר יש תלונה על הפגימה סמוך למועד התאונה, אזי אין צורך למנות מומחה רפואי, אלא, יש להכיר בפגימה כאיבר שנפגע במהלך תאונת העבודה ולהעביר את שאלת הקשר הסיבתי לוועדה הרפואית, אשר תפעל על פי סמכותה.
כפי שפורט לעיל, בענייננו יש סרטון אבטחה שבמסגרתו ניתן לראות את נפילת התובע. מסרטון האבטחה עולה במפורש, כי גבו וראשו של התובע הובילו את הנפילה ואף ברור מזווית הנפילה, שהתובע נפגע בראשו. אנו סבורים שסרטון זה אותו ראינו בעצמנו, הינו בעל משמעות ראייתית גבוהה מאשר האנמנזות של בית החולים. הגם אם באנמנזות לא נקבע "חבלת ראש", הרי שברור מהסרטון שהתובע נפגע בראשו כתוצאה מהנפילה.
אשר על כן, לאור הנפילה המתועדת בסרטון ומאחר והתובע הלין כבר בבית החולים על הליקוי באוזניו ועל הצפצופים שהוא חש, אנו מקבלים את תביעתו של התובע וקובעים, אף מבלי להפנות למומחה רפואי, כי התובע נפגע באוזניו במסגרת תאונת העבודה, כאשר עניין הקשר הסיבתי ייבחן ע"י הועדות הרפואיות.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.
הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשע"ט, 25 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר פיני שורצברד
נציג עובדים

אילת שומרוני-ברנשטיין, שופטת

מר אברהם שפירא
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: אהרון יגודייב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: