ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סמירה חטב נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרה שדיאור
נציג ציבור (עובדים) מר אלי קדוש
נציג ציבור (מעסיקים) מר אליעזר קלאי
התובעת
סמירה חטב ת.ז. XXXXX060
ע"י ב"כ: עו"ד זיוה תמים
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494
ע"י ב"כ: עו"ד יהודה אדרעי

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובעת להכיר בצרידות בקולה כפגיעה בעבודה בהיותה מורה כ- 30 שנה.
הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואיעל מנת שיענה בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הליקוי הצרידות ממנו סובלת התובעת לבין עבודתה כמורה בהתאם למנגנון המיקרוטראומה. הצדדים הסכימו על העובדות, המחלוקת והשאלות למומחה.(פר' 25/12/16).

העובדות
1. התובעת עבדה כמורה קרוב ל 30 שנה בהיקף של משרה מלאה למורים.
2. לתובעת ליקוי של צרידות .

המחלוקת
1. האם הליקוי ממנו סובלת התובעת , נגרם בהתאם למנגנון המיקרוטראומה כתולדה של עבודתה כמורה בהיקף המתואר לעיל.
לטענת התובעת הליקוי הינו תולדה של עבודתה בהתאם למנגנון הנ"ל. לטענת הנתבע התובעת אינה סובלת מיבלות על מיתרי הקול אלא שינויים מינימלים של רירית מיתרי הקול.

השאלות למומחה

  1. מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת במיתרי הקול.
  2. האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת כמתואר לעיל לבין הליקוי ממנו היא סובלת.
  3. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי רפואי בין עבודתה לבין הליקוי הוא מתבקש להשיב על השאלה האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי ליקוי של התובע נגרם על דרך של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות כך שכל אחת מהם הוסיפה וגרמה נזק שהצטבר לליקוי ממנו היא סובלת.
  4. ככל שהמומחה ישיב על שאלה קודמת בחיוב הוא מתבקש להשיב על ההשפעה של העבודה על ליקויו של התובע ביחס לגורמים אחרים (השפעה משמעותית שאותה יש להביא בחשבון הינה בשיעור 20% ומעלה).
  5. למומחה נתונה האפשרות לזמן את התובעת לבדיקה קלינית ככל שצריך או לבקש השלמת בדיקות ככל שנדרש לצורך מתן חוות דעתו.

הכרעת הדין
נוכח הסכמת הצדדים הועבר עניינה של התובעת למומחה ד"ר עדי בירון .
בתאריך נתנה חוות דעתו בה נאמר:

ובהמשך פירט:

הצדדים לא הגישו שאלות הבהרה למומחה , אף שניתנה להם רשות. לפיכך הוגשו סיכומיהם.
טענותיהם יובאו בקליפת אגוז.
התובעת טוענת כי במסמכים הרפואיים שהגישה ואשר נידונו ע"י המומחה, נרשם כי היו יבלות על מיתרי הקול, אשר לאחר טיפול בדיבור נעלמו. לפיכך שובה לעבודה יחמיר את מצבה. שכן בעת הזו צמצמה את משרתה .
לטענת התובעת המומחה אישר בסע' 4 לחוות דעתו את הקשר הסיבתי בין היבלות על המיתרים למיקרוטראומה הקשור לעבודתה כמורה. ועל כן ציין" מכאן שהבעיה יכולה להיקשר לעבודתה כמורה חלפה". בכך ראתה התובעת הכרת המומחה בתשתית העובדתית למיקרוטראומה, לה טענה הקשורה לעבודתה .
הנתבע טען כי מחוות דעת המומחה עולה כי עיקר הבעיה ברמת החומציות, וכי היבלות נעלמו. משכך לא קמו התנאים להכרה במיקרוטראומה כאמור בפסיקה.
לגרסת הנתבע מיקרוטראומה מוכרת בפסיקה עת מדובר באירועים חוזרים ונשנים הגורמים "נזק בלתי הדיר" בעוד לתובעת נעלמו היבלות ונרפאה.
עוד טען כי המומחה שלל קש"ס באופן קטגורי "לא". ועל פי הפסיקה יש לקבל את חוות דעת המומחה כ"אורים ותומים". לטענת הנתבע אין הצדקה עניינית לסטיה מקביעותיו.
פסק דין בעניין עבל (ארצי) 16882-09-16‏ ‏ שחר מרגלית נ' המוסד לביטוח לאומי קובע כי:
"בבחינת קיומה של פגיעת עבודה בדרך של מיקרוטראומה, ראשית על המבוטח להניח את דעת בית הדין לקיומה של תשתית עובדתית המתאימה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. לפיה, הוא מבצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר, בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר לעובד. על כך עמד השופט (כתוארו אז) פליטמן בקובעו כי התנאי להוכחת פגיעת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה הוא, בין היתר, הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע . ..., אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999), וראו גם עב"ל 391/07 יפה הראל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15.6.08)).(דגש ש.ש.)
דהיינו, גם אם יש פעולות חוזרות ונשנות אין בכך די. עליהן לגרום לנזק מצטבר ממשי,בלתי הדיר הפוגע בכושר עבודתו .
אין זה המקרה שבפני. המומחה מציין:" מכאן שהבעיה יכולה להיקשר לעבודתה כמורה חלפה". דהיינו הנזק הדיר ולמעשה נרפא. שאלה 3 ששאלו הצדדים את המומחה היא :".. האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי ליקוי של התובע נגרם על דרך של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות כך שכל אחת מהם הוסיפה וגרמה נזק שהצטבר לליקוי ממנו היא סובלת."(דגש ש.ש.)
מחוות הדעת עולה כי אין נזק מצטבר. היבלות נרפאו. על כן אין ליקוי ממנו היא סובלת. התובעת לא העבירה שאלות הבהרה בנוגע להחמרה. אולם בכל מקרה, הנזק הדיר ולכן לא מתקיים תנאי בסיסי המתחייב ביישום תורת המיקרוטראומה. ממילא המומחה משייך את עיקר המצב, רובו, לחומציות ולבצקת כתוצאה המחומציות כמפורט מטה.
המומחה מציין במפורש "הגורם לצרידות במרבית המכרעת של ביקוריה הייתה עלית חומציות מהקיבה אשר גרמה לבצקת במיתרי הקול . לא מדובר במנגנון מיקרוטראומה הקשור ישירות בעבודתה כמורה. התופעה עשויה להיות קשורה לגורמים רבים (עישון, שתית אלכוהול, שתיית קפה, כלכלה מטוגנת,שומנית, חריפה , חמוצה ועוד)."(דגש ש.ש.)
דהיינו במענה לשאלה שנשאל:" האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת כמתואר לעיל לבין הליקוי ממנו היא סובלת." תשובת המומחה שלילית ומובהקת שכן "מרבית המכרעת של ביקוריה" משמעו מעל 50%. ומעל 50% נגרמו מחומציות שתלויה בגורמים חיצוניים לעבודתה ושאינם מיקרוטראומה כך מציין במפורש .
המשמעות של קביעתו היא שגם לשאלה:" ההשפעה של העבודה על ליקויו של התובע ביחס לגורמים אחרים (השפעה משמעותית שאותה יש להביא בחשבון הינה בשיעור 20% ומעלה). " לגורמים האחרים השפעה מכרעת ולמעלה מ20% . גם מטעם זה דין התביעה להידחות.
פסק דינו של כבוד הש' אילן סופר בעניין דומה מאד,( בל (ב"ש) 14992-10-14‏ ‏ מונטאה טורי נ' המוסד לביטוח לאומי), מתייחס לדברים כך:" אין לקבל את טענת התובעת לפיה, די בשימוש רב שנים ומוגבר במיתרי הקול כדי לקבוע קשר סיבתי בין העבודה להוכחת הצרידות, כאשר המומחה הסביר כי העובדה שמדובר בציסטה על מיתר קול ימין, מלמדת שאין זו פתולוגיה האופיינית לדיבור ממושך."(דגש ש.ש.) אף המומחה בהליך שבפנינו מתייחס לפתולוגיה אחרת ממנה נובעת צרידותה של התובעת.
עוד נקבע שם:
"על פי הפסיקה, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. (ראה: דב"ע תשן/48-0 המוסד - עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321, דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374).
9. הלכה היא כי בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (דב"ע נו/244-0 המוסד - יצחק פרבר (26.2.97); עב"ל (ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו – המוסד לביטוח לאומי, (9.5.12); עב"ל (ארצי) 43408-02-11 ניר אהרונוף – המוסד לביטוח לאומי, (30.4.12); עב"ל (ארצי) 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון, (15.5.07); עב"ל (ארצי) 669/09 דוד אוחיון – המוסד לביטוח לאומי, (20.4.11); עב"ל (ארצי) 250/07 יהודה לוין – המוסד לביטוח לאומי, (17.4.08)).
10. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד (2.11.99))."
נוכח חוות הדעת של המומחה, אשר התייחס לכל השאלות שנשאל בפירוט ותוך התייחסות למסמכים שבפניו, הן ליבלות על המיתרים, הן לבצקת והן לשאר הגורמים הרפואיים , מצאנו כי יש לקבל את חוות הדעת , ככתבה וכלשונה.
נוכח האמור התביעה נדחית.
כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ט, (28 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .
החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.

נציג ציבור עובדים

נציג ציבור מעסיקים

שרה שדיאור, שופטת


מעורבים
תובע: סמירה חטב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: