ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד ניקיטה קוזנקוב :

לפני כבוד השופט איתן קורנהאוזר
המאשימה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד תמיר אלטיט והדר פרשר

נגד

הנאשם
ניקיטה קוזנקוב
ע"י ב"כ עו"ד שמואל פלישמן

גזר דין

רקע
1. הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
בהתאם לעובדות בהן הורשע, ביום 19.10.2015, היה הנאשם מעורב בעימות אלים עם אחר , לגביו יוחסו לנאשם עבירות תקיפה הגורמת חבלה ואיומים, עבירות מהן זוכה בהכרעת הדין . במהלך אותו עימות אלים, נפצע הנאשם כתוצאה מחבטות האחר. לאחר פרק זמן קצר, נעצר הנאשם בסמוך למיקום האירוע האלים, מקום בו התגורר אותו אחר, כשבתוך מכנסיו שלושה סכינים.

טיעוני הצדדים
2. ב"כ המאשימה טענה כי יש לתת דגש למיקום הסכינים על גוף הנאשם, לצורתן, ולכך שהנאשם הצטייד בסכינים לאחר אירוע במהלכו הוכה באגרופים ונגרמו לו חבלות. עוד הוסיפה, כי מדובר בעבירה מתוכננת בעלת פוטנציאל נזק רב, על רקע נסיבות המקרה. לפיכך, עתרה לקביעת מתחם ענישה הנע בין 9-18 חודשי מאסר בפועל, ולהטיל על הנאשם, נעדר עבר פלילי, עונש ברף הנמוך. ב"כ המאשימה צירפה פסיקה לתמוך בטיעוניה.

3. ב"כ הנאשם טען שבהתאם להכרעת הדין הנאשם הוא זה שהוכה על ידי האחר, ונגרמו לו חבלות רבות. הסכינים נלקחו ממקום עבודתו, אולם הנאשם לא נתפס במקום האירוע הראשון. לטענתו, אין ראיות לכך שהנאשם הצטייד בסכינים על מנת "לסגור חשבון" עם האחר. לפיכך, עתר לקביעת מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ועד מאסר למשך מספר חודשים. בהתחשב בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, ובכך שמדובר בנאשם ללא עבר פלילי אשר הפך לאב לאחרונה, טען ב"כ הנאשם כי יש להטיל עליו מאסר מותנה וקנס כספי.

4. הנאשם בעצמו הביע צער על ביצוע העבירה, ושב על טענתו כי היה בדרכו לביתו עם הסכינים. לדבריו, הפך לאב וכיום הוא עובד במרכול שרכש.

דיון והכרעה
מתחם העונש ההולם
5. המחזיק בסכין, מהווה בבחינת נשק דרוך, פוטנציאל חמוש לפגיעה בערך החשוב מכל - שלמות הגוף וקדושת החיים. אירועי אלימות רבים שהסתיימו בתוצאות בלתי הפיכות, החלו בהחזקת סכין שהביאה לתוצאה קטלנית. המרחק בין החזקת הסכין, לשימוש בה ולתוצאה קשה, הוא קצר ועקוב מדם. אותם אירועים עשויים היו להסתיים בתוצאה שונה, לולא הסכין שעמדה לרשות הפוגע. דומה כי אין צורך להוסיף כל מילה, על שנכתב במקרה בו הורשע נאשם בהריגה:

"מקרה נוסף שבו סכין החליפה את מקומן של מילים. דקירה אחת בלבו של בחור צעיר כבן 18 הביאה למוות חסר פשר וחסר נחמה"

ובהמשך:
"גם בענייננו הדגש הוא לא רק על עצם הדקירה, אלא על העובדה שמראש היה המערער מצויד בסכין"
(ע"פ 6508/05 פלוני נ' מדינת ישראל (13.09.2006).

לפיכך, נקבע תפקידו החשוב של בית המשפט במסגרת המאבק בהחזקת סכין:
"לא נלאה, בהמשך לפסקי דין רבים שיצאו מתחת ידו של בית משפט זה, כולל בימים אלה ממש, להצהיר בקול רם וצלול על הצורך במאבק שיפוטי ב"תת תרבות הסכין", וזאת בכל גילוייה – בין ה"קלים" כהחזקת סכין, ובין הקשים במיוחד, דקירות שסופן אף מוות רחמנא ליצלן"
(ע"פ 7924/05 אבו דעוף נ' מדינת ישראל פסקה ו' (11.1.2007)).

6. בחינת הפסיקה הנוהגת, מצביעה על קו מנחה של ענישה מחמירה בגין עבירת החזקת סכין, תוך מתן משקל נכבד לשיקולי הרתעה, אך לצד זאת רמת הענישה משתנה בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו של מבצעה. כך, לצד מקרים מסויימים שהסתיימו בעונש של של"צ (דוגמת רע"פ 632/14 אדוניה נ' מדינת ישראל (31.7.14)), ומקרים שהסתיימו בדרך של מאסר בעבודות שירות (עפ"ג(ת"א) 22820-12-09 מדינת ישראל נ' רועי קאסר (10.3.2010); עפ"ג(י-ם) 38442-12-15 איימן אבו הייכל נ' מדינת ישראל (8.8.2016) ; עפ"ג(ת"א) 55618-12-14 ולדימיר איוונוב נ' מדינת ישראל, (27.4.2015)), הוטלו לא פעם מאסרים בפועל אף לגבי נאשמים ללא כל עבר פלילי, לגביהם התקבל תסקיר חיובי (רע"פ 9400/08 מועטי נ' מדינת ישראל (20.11.2008); רע"פ 2932/08 מרגאן נ' מדינת ישראל (12.6.2008)), ומאסרים ממושכים יותר לגבי נאשמים בעלי עבר פלילי (רע"פ 5127/09 דוד יפקח נ' מדינת ישראל (19.06.2009); רע"פ 242/07 ליאוניד אולימבוב נ' מדינת ישראל (11.01.2007); (עפ"ג (מרכז) 32376-12-09 מוחמד שביטה בן פחר נ' מדינת ישראל (9.2.2010) ; ע"פ (י-ם) 39461-10-13 ווה גרשקוביץ נ' מדינת ישראל (17.02.2014)).
יש ליצוק תוכן ממשי לאמירות הקשות העוברות כחוט השני בפסיקה, ביחס לעבירת החזקת סכין, ולחשיבות קביעת ענישה משמעותית שתהווה הרתעה לרבים. על מדיניות הענישה ביחס לעבירה זו, לבטא את הצורך החיוני בהרתעה שבכוחה להציל חיי אדם. לא בכדי קבע המחוקק עונש מירבי של חמש שנות מאסר לצידה.

7. רמת הענישה הנוהגת מהווה אך את אחד ממרכיבי שיקול הדעת בעת קביעת מתחם הענישה:
"אין לטעות ולזהות בין מתחם העונש ההולם לבין טווח הענישה הנהוג. מדובר ב"יצורים" שונים. מתחם העונש ההולם מגלם, כאמור, הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, כאשר מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה הוא רק אחד מהם"
(ע"פ 1323/13 רך חסן נ' מדינת ישראל, (5.6.2013) פסקה 9).

במסגרת ההכרעה לגבי מתחם העונש ההולם, יש לתת משקל משמעותי לבחינת נסיבות ביצוע העבירה, אשר מידת חומרתה משתנה בהתאם לנסיבות שונות (ע"פ 1127/13 עמאואל גברזגיי נ' מדינת ישראל , פסקה 25 (15.01.2014)).
במקרה הנדון, נסיבות המקרה נבחנו במסגרת שמיעת הראיות. בהתאם, נקבעו בהכרעת הדין ממצאים עובדתיים המהווים את תשתית הנסיבות אותן יש לשקול בשלב זה. להלן יפורטו תמצית הממצאים שנקבעו (ראו בהרחבה סעיפים 7-10 בהכרעת הדין):
במהלך עימות אלים עם אדם אחר, נחבל הנאשם באופן שגרם לו לפציעה מדממת בלחיו, פצעים במרפקיו, בברכיו ושטפי דם בגבו (נ/1) . מיד לאחר שנחבל, עשה הנאשם את דרכו אל האטליז שבבעלותו, ושב ממנו כשהוא אוחז בידיו בשלושה סכינים (ניתן להתרשם מאופי הסכינים - ת/14). מדובר בפרק זמן של כחצי שעה שחלפה מאז התקבלה קריאה במשטרה לגבי קטטה בה השתתף הנאשם, בשעה 16:14, ועד שהנאשם אותר על ידי שוטרים בשעה 16:40 בסמוך לבית האחר שחבל בו בעימות האלים בין השניים, אשר התרחש בסמוך לבית האחר. שוטר ו מתנדב משטרה הבחינו בנאשם עם חבלות בפניו, כשהוא מתנדנד ומפיו נודף ריח חזק של אלכוהול. כשהנאשם הבחין במתנדב המשטרה, הסתובב ותחב את הסכינים למכנסיו, כך שאחד מהם נמצא בסמוך לתחתוניו, ושניים נוספים בצמוד לגופו כשחולצתו מעליהם.
נסיבות אלה מציבות את המקרה הנדון ברף חומרה גבוה, נוכח מספר נתונים: הרקע שקדם להחזקת הסכינים; פעולתו המיידית של הנאשם לשם החזקת הסכינים מיד לאחר שנחבל; אופי הסכינים; זמינות הסכינים לנאשם אשר אחז בהן בידיו; מצבו של הנאשם בעת מעצרו, לרבות הרקע של שימוש באלכוהול; מיקום המעצר; נסיונו של הנאשם להסתיר את הסכינים מפני השוטרים. אין ספק, כי מכלול נסיבות אלה מגלה פגיעה ממשית וקשה בערכים המוגנים.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין חמישה ועד שמונה עשר חודשי מאסר בפועל.

העונש המתאים
8. הנאשם יליד 1987, ללא כל עבר פלילי. לאחרונה, לאחר טיפולי פוריות, נולד תינוק לנאשם ולבת זוגו. לא מצאתי ממש בטיעון ב"כ הנאשם, לגבי שיקולי שיקום שאינם השיקולים המוכרים, והם היעדר עבר פלילי של הנאשם וטיפולי פוריות שצלחו (ראו התייחסות לשיקולים רלוונטיים לסוגיית שיקום וסיכויי שיקום, כפי שנקבע בע"פ 6637/17 אליזבת קרנדל נ' מדינת ישראל (14.03.2018) פסקאות 23-25 בפסק דינה של כבוד השופטת ברק-ארז). נתונים אלה ישקלו במסגרת העונש המתאים , בתוך מתחם הע ונש ההולם.
לפיכך, אין מקום לחרוג ממתחם הענישה שנקבע.
הנאשם כפר במיוחס לו, זוכה מעבירות תקיפה הגורמת חבלה ואיומים, אך הורשע בעבירת החזקת סכין. אכן, היה מקום לניהול הוכחות לגבי העבירות מהן זוכה הנאשם, אך הנאשם אינו יכול לזקוף לזכותו קבלת אחריות לגבי עבירת החזקת הסכינים. אין להחמיר עם הנאשם בשל כך, אך הנאשם לא שכנע כי קיבל אחריות, הבין והפנים את חומרת העבירה בה הורשע. כפי שפורט לעיל, לשם מאבק בתופעת החזקת סכין, על מגוון נסיבותיה השונות, קיים צורך בענישה ממשית, חדה וברורה, שתהווה הרתעה כלפי הרבים. בנסיבות מקרה זה, הדבר מחייב עונש של מאסר בפועל. לצד זאת, יש לתת משקל לכך שמדובר בהרשעתו הראשונה של הנאשם, מאסרו הראשון, שלילת חרותו לראשונה בחייו, על כל המשתמע מכך עבורו ועבור משפחתו הקרובה. הדבר ישפיע על משך העונש אך לא על סוג העונש שיוטל על הנאשם.

לאחר ששבתי ושקלתי את כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר למשך שישה חודשים.
ב. שלושה חודשי מאסר, אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים משחרורו, עבירה של החזקת סכין.
בנסיבות המקרה, לא ראיתי לנכון להטיל קנס כספי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוף 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ט, 07 נובמבר 2018, במעמד הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: ניקיטה קוזנקוב
שופט :
עורכי דין: