ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד מונתסר חלאק :

לפני כבוד השופטת ענת יהב

המאשימה:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד ויכמן אומידי

נגד

הנאשם:
מונתסר חלאק
ע"י ב"כ עו"ד נוריאלי

גזר דין

ביום 17.1.2017 הודה הנאשם בכתב אישום אשר הוגש כנגדו, בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, סמל סעיף 2002, נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, סמל סעיף 2106, נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, ביחד עם סעיף 38(2) לפקודה, סמלי סעיף 2011 ו-2029 בהתאמה, ובעבירה של סירוב להגיד מען והגדת שם או מען כוזבים, עבירה לפי סעיף 62(4) לפקודת התעבורה, סמל סעיף 6855.

כתב האישום ייחס לנאשם כי ביום 14.10.14 בשעה 06:40 נהג הנאשם ברכבו, בעיר תל אביב, ברחוב בן עטר, בדרך פנימית, כשהוא יוצא מחצרים, ממערב למזרח, התקרב לעליה על כביש מעבר בין רחובות קיבוץ גלויות ובן עטר, כאשר באותה השעה נהג רכב מעורב בכביש המעבר מדרום לצפון, וימין לשמאל לנאשם.

הנאשם לא נתן תשומת לב לדרך, לא נתן זכות קדימה לרכב המעורב, וגרם להתנגשות כלי הרכב.
כתוצאה מן התאונה ניזוקו כלי הרכב המעורבים.

בהמשך התייצג הנאשם בכזב בפרטי אחר (שם ותעודת זהות) מספר פעמים; בפני הסייר, הבוחן, והקצין הפוסל.

בנוסף הסתבר כי באותו המעמד נהג הנאשם כשלא היה בידו רישיון נהיגה תקף, ומכאן שאף נהיגתו לא הייתה מבוטחת.

בהמשך להודאתו ביקש הנאשם, באמצעות בא כוחו, כי קודם הטיעונים לעונש יוגש תסקיר אשר ייתן לבית המשפט כלים לגזירת הדין.

המאשימה התנגדה לכך, ועתרה למאסר בפועל, אולם מאחר ומדובר בעבירה שנעברה בשנת 2014, וההגנה טענה כי הנאשם עשה שינוי משמעותי בחייו, מצאתי לקבל תסקיר שכזה.

ביום 14.5.2017 ביקש שירות המבחן לדחות את מועד הגשת התסקיר, לאור עומס הקיים בשירות.

ביום 19.9.2017 הוגש תסקיר ראשון על הנאשם, ממנו עולה כי הנאשם נישא לאחרונה והפך לאב לתינוקת, פירט לגבי הרקע האישי והמשפחתי שלו, על חייו בהיותו נער, והעובדה כי שהה במסגרות שונות בתקופת נערותו, וכן לעניין ריצוי מאסרים בפועל, מספר פעמים.

שירות המבחן מציין את עברו הפלילי, את ההרשעות שבהם הורשע.

לעניין תיק זה, שירות המבחן מציין כי התרשם שהנאשם מקבל אחריות מלאה לאירוע, וזאת על רקע שימוש מסיבי באלכוהול באותה התקופה, כמו כן שירות המבחן מציין שהנאשם מכיר בקשייו, בהתמכרותו, וכי הוא מבטא נכונות לעבור טיפול אשר יסייע לו ללמוד ולקבל כלים להתמודדות עם הקשיים בחייו.

שירות המבחן ציין את הסיכון להישנות עבירות דומות, מאידך, את ההמלצה בשיקום, תוך שהופנה ליחידה העירונית לטיפול, ונמצא מתאים לקבוצה טיפולית למכורים נקיים, כאשר עד להשתתפות בקבוצה זו הגיע הנאשם באופן קבוע אחת לשבוע לשיחות פרטניות, התייצב למתן בדיקות שתן ונמצא כי הבדיקות נקיות משרידי סם.

לאור כל זאת, המליץ שירות המבחן להירתם בהליך המשפטי, לצורך שילובו של הנאשם בתהליך שיקומי, וביקשו דחיית הדיון למשך 3 חודשים נוספים, לצורך מעקב ובחינת השתלבותו בטיפול.

ביום 6.2.2018 הוגש תסקיר משלים נוסף – שני במספר , ממנו עולה כי שירות המבחן קיים שיחות עם הנאשם, ואף קיבל מידע עדכני אודות הטיפול ביחידה העירונית לטיפול במכורים, כאשר הוברר שבמהלך הדחייה הנאשם השתלב בטיפול הפרטני והעירוני, הגיע לשיחות באופן קבוע כבר למעלה מ-5 חודשים, משתף פעולה תוך ניסיון לשקם את חייו, כשהוא נתקל בקשיים בירוקרטיים.

עוד נמצא כי כל בדיקות השתן שניתנו, הן בשירות המבחן, והן ביחידה העירונית, נמצאו נקיות.

הנאשם מסר שהוא מסתייע בתהליך אותו הוא עובר, ואף ביטא שאיפה לקיום אורח חיים נורמטיבי.

שירות המבחן מצא, כי יש חשיבות להמשך הקשר הטיפולי, על מנת לחזק את רצונו של הנאשם, ובנוגע לענישה, ולאור שיתוף הפעולה המלא של הנאשם, המליץ שירות המבחן להימנע מענישה של מאסר, ולו בדרך של עבודות שירות, וזאת חרף חומרת העבירה, וזאת על מנת שלא לגרום לנאשם לשוב לדפוסיו הבעייתיים, בנוסף ממליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה וחצ י, כגורם העשוי להפחית סיכון לרצדיביזם, ועונש של של"צ בהיקף של 200 שעות.

ביום 13.2.2018 ביקש הנאשם לצרף כתב אישום נוסף משנת 2015, שמספרו 4345-04-15, ואף הודה בו, כאשר הודאה זו כללה עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפי פקודת התעבורה, סמל סעיף 2002, נהיגה כשתוקף רישיון הרכב פקע, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה, סמל סעיף 5404, ונהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, סמל סעיף 2106.

כתב האישום המצורף, שבו הודה הנאשם, מייחס לנאשם אף הוא אירוע משנת 2014 – כך שב-6.11.2014 בשעה 02:00 נהג ברכב בכניסה לעיר מעלה אדומים, וזאת כשהוא בלתי מורשה לנהיגה בכל סוגי הרכב, כשרישיון הרכב פקע משנת 2013, וכשאין הנהיגה מבוטחת.

בעקבות צירוף והודאה בתיק הנוסף, ביקשה ההגנה, כי אף על פי ששירות המבחן המליץ על ענישה אחרת, הרי שלאור העובדה כי מדובר ב-2 אירועים חמורים, מתבקשת חוות דעת ממונה על עבודות השירות, על מנת לבדוק התאמת הנאשם לביצוע עבודות אלו, ועל מנת שתהליך השיקום יוכל להימשך, תוך הכבדת העמדה העונשית, אשר תתאים לשני כתבי האישום בהם הודה הנאשם בפניי בסופו של יום.

ביום 10.7.2018 ביקש הממונה על עבודות השירות לדחות את הגשת חוות הדעת, וזאת על מנת לקבל את עמדת גורמי המשטרה בעניינו של הנאשם.

ביום 19.7.2018 התקבלה חוות דעת הממונה, כאשר מצא את הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות, וזאת לאחר קבלת עמדת המשטרה, ממנה עולה כי "מהיוועצות עם יחידת השטח הרלוונטית עולה כי אין מניעה מודיעינית להעסקתו בעבודות שירות".

טיעונים לעונש:
ביום 24.10.2018 טענו הצדדים בפניי, כאשר התביעה הגישה את טיעוניה לעונש בכתב, משם עולה כי המאשימה מדגישה את שני כתבי האישום, שכל אחד מהם חמור, והצירוף שלהם חמור שבעתיים, כאשר בכתבי האישום שהודה בהם בפניי, דובר כבר על נהיגה ללא רישיון נהיגה בפעם החמישית והשישית, כשבאחת הפעמים אף גרם לתאונת דרכים ומסר פרטים כוזבים.

המאשימה מציינת כי הנאשם רצדיביסט והוא בבחינת פצצה מתקתקת, אשר נידון למאסר בפועל בתיקים אחרים, וכי הוכיח שהוא בחר בדרך העבריינית והמסכנת חיים.

עוד מפנה לעבר הפלילי, כאשר הרשעתו האחרונה הייתה משנת 2016, שם נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל. המאשימה אף מוסיפה ומפרטת את המאסרים אשר ריצה הנאשם, מהם מבקשת להבין ולקבוע כי לא ניתן ליתן אמון לנאשם זה, ויש להענישו בחומרה.

מתחם הענישה אותה מציינת המאשימה לגבי נהג בלתי מורשה הוא בין 15 יום ועד 18 חודשים, ופסילה בפועל בין 6 חודשים ועד 60 חודשים.

עוד הפנתה המאשימה לפסיקה, מהם ביקשה לבסס את מתחם הענישה, ואת העובדה כי יש להעלות את רף הענישה, ולא לנהוג ברחמנות יתרה כלפי נאשם זה.

בעניין זה ציינה כי שיקולי השיקום אינם חזות הכול.

ההגנה טענה לעונש, ציינה בעיקר את הדרך הארוכה אותה עשה הנאשם, את מסלול השיקום שבו הוא נמצא, כאשר הפנה להמלצות חד המשמעיות של שירות המבחן.

בנוסף הדגיש כי מדובר ב-2 אירועים משנת 2014. ציין כי מתחם הענישה ברף התחתון, מתחיל בפסילה בפועל, ויכול להסתיים גם בענישה של מאסר בפועל.

הנאשם הדגיש את העובדה כי עבר תהליך משמעותי, שלאחר נישואיו צבר תאוצה, ציין כי מאז נערותו היה במוסדות לנוער, ואף ריצה תקופות ארוכות בכלא, אולם מאז שהשתחרר מן הכלא פתח דף חדש, והוא מתמקד היום במשפחתו ובילדיו הקטנים, והוא מבקש כי בית המשפט ייתן לו הזדמנות להוכיח זאת.

הנאשם הביע צער וחרטה על העבירות אותן ביצע.

דיון והכרעה:
המדובר ב-2 כתבי אישום, ועל כן יש לקבוע מתחם ענישה לכל כתב אישום ואירוע בנפרד.

תיק מספר 5933-11-14:
חומרת העבירות:
מי שנוהג ללא רישיון נהיגה כלל, שכן מעולם לא הוציא רישיון נהיגה, ברי הוא, כי מהווה סכנה ממשית ומוחשית לעוברי הדרך, שכן לא הוכשר ולא הוסמך לנהיגה מעולם, ונוהג בכלי תחבורה אשר עלול ברגע להפוך לכלי משחית, כנגד כל הסובבים אותו, ואף הוגדר על ידי בית המשפט העליון כ"איום נע" (רע"פ 3149/11 רסאם נ' מדינת ישראל).

הערך החברתי אשר נפגע, של כל עבירה בנפרד, ובוודאי בשילוב שלהן, אשר יש בהן חומרה מצטברת וגדולה, היא פגיעה בערך החיים, ובגופו של אדם, שהינו ערך עליון במעלה, וזאת אל מול אדישות לאותם משתמשי דרך.

נהיגה כאשר הנהיגה איננה מבוטחת, יש בה משום הטלת הכובד הנזיקי על כתפי כלל הציבור, ובמקרה זה, אכן נגרמה תאונת דרכים, שבה ניזוקו כלי הרכב.

כבר נאמר, כי נוכח ריבוי עבירות התעבורה והקטל בדרכים, בית המשפט מחויב להחמיר את מדיניות הענישה, זאת גם כאשר הפגיעות אינן פגיעות בנפש, אלא פחותות מהן (רע"פ 2564/12 יחיאל קרני נ' מדינת ישראל)

מדיניות הענישה בעבירה של נהיגה של בלתי מורשה,

תת"ע 8467-03-11 מדינת ישראל נ' אבשייב, הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, כשרישיון הרכב פקע וללא ביטוח, כאשר בעברו 4 הרשעות דומות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, וכנגדו עבר פלילי עשיר, שם הובאו בחשבון נסיבות חיים קשות, ונלקחה בחשבון טענתו כי פתח דף חדש בחייו, בית המשפט גזר עליו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי, פסילה למשך 5 חודשים, וקנס.

בעפ"ת 22585-11-12 מדינת ישראל נ' אשורוב, נידון ערעור של נאשם אשר נהג שלא היה בידו רישיון נהיגה מעולם, אולם ללא עבר תעבורתי, שם נגזרו 15 ימי מאסר בפועל, 8 חודשי פסילה, ורכיבי ענישה נוספים, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וביטל את רכיב המאסר בפועל.

שם קבעה כבוד השופטת יחימוביץ' כי מתחם הענישה בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה אינו מתחיל במאסר בפועל, אלא במאסר מותנה, והכול תלוי בנסיבות המקרה.

בעפ"ת 8013/13 מדינת ישראל נ' בנימיני, נידון ערעור של נאשם בן 19, שנהג בקטנוע מבלי שהיה לו רישיון נהיגה, והושתו עליו חודש מאסר על תנאי, פסילה למשך 89 ימים, ורכיבי ענישה נוספים, כאשר בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור על קולת העונש, והוסיף 90 ימים נוספים על פסילת הרישיון.

בעפ"ת 37090-05-10 עודה נ' מדינת ישראל, נידון ערעור של נאשם שהורשע 7 פעמים בנהיגה ללא רישיון, ללא פוליסה וביטוח, שם אף השתמש ברישיון נהיגה במרמה, כאשר בעברו הרשעות קודמות ודומות, אשר בגינן ריצה עונש מאסר, וכן היה לנאשם עבר פלילי.

על הנאשם נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, ו-9 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, הערעור על חומרת העונש נדחה, וזאת לאור הרצידיביזם של הנאשם.

המאשימה הפנתה לפסיקה מטעמה:
רע"פ 8013/13 אמיר מסעוד נ' מדינת ישראל, שם הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, כאשר בתיק זה מדובר היה בהרשעה בעבירות של נהיגה בפסילה, בנוסף על עבירות שהנאשם בתיק זה נותן את הדין, לפיכך לא מצאתי שיש רלוונטיות לענייננו.

עפ"ת 2522-03-13 יבין גיטנס נ' מדינת ישראל, שם הורשע הנאשם בנהיגה ללא רישיון נהיגה, וגרימת תאונת דרכים, ואף עזיבת מקום התאונה, כאשר נגזר דינו של הנאשם למאסר בעבודות שירות, 12 חודשי פסילה בפועל ורכיבי ענישה נוספים. ערעור הנאשם נדחה, כאשר ציינה כבוד השופטת אהד כי אין מקום לסליחה ולרחמים, למי שמבצע עבירה זו, אף אם מדובר בפעם הראשונה בחייו, והגישה הסלחנית היא זו אשר מביאה לביצוע עבירה זו פעם אחר פעם. שם מציינת כבוד השופטת כי העונש ההולם לעבירה זו, כבר בפעם הראשונה, הוא מאסר בפועל, ולא עבודות שירות.

מכל המקובץ לעיל, מתחם העונש לאירוע זה מתחיל ממאסר על תנאי ועד מאסר בפועל של מספר חודשים, ייתכן אף בעבודות שירות, ופסילה בפועל שבין 6 ועד 18 חודשים.

נסיבות ביצוע העבירות באירוע זה
אירוע זה היה חמישי במספר, ככל שזה נוגע לנהיגה ללא רישיון נהיגה וזאת כאשר הנאשם מימש את פוטנציאל המסוכנות וגרם לתאונת דרכים, אשר רק במזל לא נסתיים בחבלות.

נסיבה מחמירה היא העובדה שהנאשם מסר פרטים לא לו והכל במטרה לטשטש את מעשיו, להקל על ביצוע העבירה ולהתחמק מאוכפי החוק.

תיק מספר 4345-04-15:
אף ניתוח אירוע זה; מדיניות הענישה, חומרת העבירות, הערך החברתי אשר נפגע, דומה לכתב האישום הקודם שנותח לעיל, אולם הוא קל ממנו, לאור העובדה כי איננו כולל אחריות לתאונת דרכים, ואף לא התייצגות בכזב.

בשני האירועים מתחם העונש הראוי בהם הוא של מאסר בפועל של מספר חודשים, ועד שנת מאסר, ופסילה בפועל של 18 חודשים ועד 60 חודשים.

נסיבות ביצוע העבירה:
אירוע זה שישי במספר בנוגע לנהיגה ללא רישיון נהיגה, כאשר רק מס' חודשים קודם לכן, נתפס, נחקר והוגש כתב אישום כנגדו.

עדיין, לא היה באלו כדי למנוע ממנו את המשך ביצוע העבירות.

שיקולים המצדיקים חריגה ממתחם הענישה:
סעיף 40ד'(א) לחוק העונשין קובע:

"קבע בית-המשפט את מתחום העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח משולב], התשכ"ט-1969.

חשיבותו של ההיבט השיקומי נודעת, כאשר יש להעדיף תהליך זה אף במקרים קשים ביותר ובעבירות חמורות, בעניין זה ראה ע"פ 8092/04 ישראל חביב נ' מד"י, שם ביטל בית המשפט העליון מאסר בפועל של 40 חודשים עקב שיקומו של הנאשם.

הרציונל העומד בבסיס סעיף זה, מעלה על הנס את טובת הציבור, שכן נאשם אשר מבקש לשנות את דרכיו ולעלות על הדרך הישר, כאשר עניין זה אף נתמך בפעולות פוזיטיביות אותן עושה ולא רק מן הפה אל החוץ, ראוי לסטות מן העונש ולבכר ענישה הכוללת דגשים שיקומיים.

העונש ההולם:
לצורך בחינה, האם אכן מדובר בהליך שיקומי מוצלח, או "סיכוי ממשי" לשיקום, אשר נכנס בגדרו של אותו החריג אשר בעטיו ניתן להטיל ענישה הפחותה ממתחם העונש אשר נקבע, בחנתי בעיון את התסקירים על הרשום בהם, את הרשעותיו הקודמות של הנאשם ואת גזרי הדין על התהליך אותו עבר אז והיום.

כפי שתיארתי לעיל בחלק המקדמי, עולה בבירור כי הנאשם, מאז היותו נער, חזר ומצא עצמו מעורב בעבירות פליליות ותעבורתיות, כאשר יצא ונכנס למאסרים בין כותלי הכלא.

נקודת התפנית הייתה עם נישואיו בהיותו בן 29, כאשר שני תסקירים בעניינו, אשר נמתחו על פני תקופה ארוכה, של למעלה משנה, מציגים שינוי משמעותי בחייו, הבנה, קבלת אחריות, ובעיקר הימנעות משימוש בסמים ובחומרים פסיכואקטיביים.

עולה באופן ברור כי הנאשם עושה מאמצים רבים וכנים, כשהוא נפגש על בסיס קבוע ושבועי לשיחות פרטניות, לשיחות קבוצתיות ולטיפולים, על ידי שני גורמי סיוע, ואלו מתרשמים ממנו לחיוב, לאורך כל התקופה הארוכה.

שירות המבחן איננו מתעלם מן העובדה כי מדובר באדם שבעברו היה רצדיביסט, אולם לאור התפנית בשנתיים האחרונות, ביקש להסתפק בענישה מינימאלית, אפילו לא כזו שתתבטא במאסר בעבודות שירות, וליתן דגש על תקופת מבחן ארוכה של שנה וחצי, ורכיבי ענישה נוספים, ביניהם של"צ.

מאחר ומדובר בשני תיקים חמורים, אף ההגנה הבינה כי לא ניתן יהא להסתפק בענישה שאיננה כוללת רכיב של מאסר, גם אם יהיה בעבודות שירות, לפיכף, ביקשה זו את אשר ביקשה.

בעניין זה אפנה לחוות הדעת הממונה, אשר תחילה התעכבה, נוכח דרישה לקבל את התייחסות המשטרה, ואף כאן ניתן לראות בחוסר התנגדות המשטרה לענישה שכזו, כדי להוכיח כי הנאשם אכן עשה שינוי משמעותי בחייו, והביע את רצינות כוונותיו לילך בדרך הישרה, עבור עצמו, אבל בעיקר עבור משפחתו.

בנוסף עליי לציין את התרשמותי מאת הנאשם במהלך כל הדיונים, אשר נעשו על פני תקופה ארוכה, כאשר ניתן לראות באופן ברור כי הנאשם ביצע שינוי כזה, אף חיצוני, התייצב לכל הדיונים, שיתף פעולה, ניתן היה לראות כי הוא מבין את משמעות החומרה והביע חרטה בפניי.

התרשמתי מכנות דבריו, ובעיקר מן העובדה כי ברצונו להיות עמוד תווך איתן וחזק למשפחתו, וכי משפחתו היא המניע לביצוע השינוי.

אכן, טענת המאשימה כי שיקול השיקום אינו חזות הכל והינו שיקול אחד מיני רבים, והינו חלק ממארג השיקולים (רע"פ 1383/15 אברהם לב ארי נ' מדינת ישראל), אולם שם דובר במי אשר פגע בקשישים, חלשים, חולים וחסרי ישע, ואדם כזה יש להחמיר עימו.

בענייננו, עם כל החומרה במעשי הנאשם, אין להשוות עם המעשים שצוטטו שם, ועל כן מצאתי שניתן ליתן משקל לסיכויי השיקום, מה גם שבין רכיבי הענישה אף רכיב של צו מבחן לתקופה ארוכה, עבודות שרות ופסילה ארוכה.

נסיבות שאינן קשורות לעבירות
לנאשם עבר תעבורתי מכביד של 8 עבירות וזאת כשאינו מורשה לנהיגה כלל, כאשר בין הרשעותיו 4 הרשעות בגין נהיגה בהיותו בלתי מורשה ואשר בעטיים אף ריצה מאסרים הולכים ומתארכים בבית האסורים (5 ימים, 21 ימים ו- 9 חודשים).

אני ערה לכך, שהנאשם עבר עבירה דומה כשנתיים לאחר ביצוע העבירות כאן (בשנת 2016), אולם זאת לפני שהחל את תהליך השיקום (מדובר בעבירה תעבורה שנעברה תוך כדי ביצוע עבירות פליליות של שב"ח) .

לנאשם אף עבר פלילי הכולל 10 הרשעות קודמות בתחום האלימות, סמים ורכוש (הרשעה אחרונה משנת 2016 בגינה ריצה 9 חודשים בכלא).

הנאשם מבין, כך לטעמי, כי הוא נמצא על פרשת דרכים ואם ישכיל לילך בדרך הראויה, יוכל להיעזר במנופי השיקום לטובתו ולטובת בני ביתו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים כפי שפורטו לעיל, מחד, את חומרת העביר ות, ואת ריבוין, ומאידך, את הודאת הנאשם, את תהליך השיקום הארוך שעבר, את עברו התעבורתי והפלילי , אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1. מאסר בפועל של 4 חודשים.
המאסר ירוצה באופן של עבודות שירות, כאשר הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 6 וחצי שעות עבודה יומיות.

הנאשם יחל את ריצוי עבודות השירות ביום 29.10.2018, כאשר במועד זה יתייצב לצורך קליטה והצבה במפקדת מחוז דרום.

הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בדרישות ובתנאים של מסגרת המאסר בדרך של עבודות שירות, ולהישמע להם באופן מלא, כאשר כל הפרה של התנאים או אי עמידה בהנחיות הממונה, יכול ויובילו לנקיטת צעדים כלפיו, להפסקה מנהלית של עבודות השירות, ולהמשך ריצוי המאסר מאחורי סורג ובריח.

2. מאסר על תנאי של 10 חודשים . המאסר המותנה יופעל אם בתוך תקופה של 3 שנים, יעבור הנאשם עבירה של נהיגה בהיותו בלתי מורשה, ו/או נהיגה בזמן פסילה.

3. פסילה בפועל של 26 חודשים.
הפסילה בפועל תחל היום, ואולם בהיות הנאשם בלתי מורשה לנהיגה כלל, אני מורה כי המזכירות תנפיק אישור הפקדה החל מהיום, וזאת ללא צורך בהפקדה נוספת מטעמו של הנאשם.

4. פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים למשך 3 שנים.

5. מורה על הטלת צו מבחן על הנאשם במשך 18 חודשים בהם יהיה נתון תחת פיקוחו של שירות המבחן וישתף פעולה ככל אשר יידרש.

הנאשם מוזהר כי אם לא יבצע את אשר מוטל עליו במסגרת צו המבחן, תתבקש פקיעתו וישוב לגזירת דינו בנוסף על האמור בגזר הדין מהיום.

5. קנס בסך 1,000 ₪ אשר ישולם עד ולא יאוחר מיום 28.4.19

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ט, 28 אוקטובר 2018, בנוכחות הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: מונתסר חלאק
שופט :
עורכי דין: