ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יגאל וקנין נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת בכירה אטליא וישקין

מבקשים

יגאל וקנין

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לפי סעיף 57 ב לפקודת התעבורה (נוסח חדש) ובה התבקשתי להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש ברכב למשך 30 יום לגבי רכב בבעלות המבקש (אשר הוטלה ביום 26.10.18).

הצו ניתן בהקשר לדו"ח הזמנה לדין מספר 50210528159 שעניינו נהיגה בשכרות. הנאשם נמדד ונמצאו בגופו 436 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, כמות העולה על המידה הקבועה בחוק.

המבקש לא טען כנגד קיומן של ראיות לכאורה.
המבקש טען כי מדובר ברכב הנמצא בבעלותו, וכי הנאשם עובד בעסק שלו.
לדבריו הרכב נדרש לו לצורך עבודתו וכן לצורך הסעת ילדו לביה"ס.
לדבריו הוא לא קשור למקרה הוא אחראי על עצמו.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, אין מחלוקת לעניין קיומן של ראיות לכאורה הרכב הושבת בגין עבירת שכרות שנעברה ע"י מר יעקב ליבה.
על המבקש היה להראות כיצד פעל על מנת שאירוע כזה לא יתרחש כאשר הוא בעליו של הרכב.
לאור דבריו של המבקש, מתנגדים לבקשה.

דיון
תיק המשטרה הוגש לעיוני.
כאמור המבקש איננו חולק על קיומן של ראיות לכאורה.

בשלב זה של הדיון, די בדוחו"ת הפעולה, בתוצאת בדיקת הינשוף וכן מאפייני השכרות, ואף בדברי נאשם עצמו הן בדו"ח העיכוב ובתחקור החשוד והן בשימוע, כדי לקבוע כי בידי המשיבה ראיות לכאורה.

מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונאל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו או המחזיק, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים ועל מנת להדק את פיקוחו של בעל הרכב או המחזיק על הנהג הנוהג ברכב ולוודא באופן מוחלט, שהנהג יהיה כשיר לנהוג ברכב. כך מציין בית המשפט העליון ברע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל כי: "במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק. . . האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים. אולם נדמה כי קשיים אלו קיבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה ובנוסח החוק שאושר על-ידי הכנסת. המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. . . בעל הרכב שנגדו הוצא צו איסור השימוש רשאי לבקש מבית המשפט לבטלו, בהתקיים אחת משתי עילות המנויות בסעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה."

כבוד השופט רובינשטיין עמד על הסיכון המיוחד הגלום בעבירת השכרות ברע"פ 8135/07: "הנוהג שיכור מסכן לא רק את עצמו אלא את כל סביבתו בכביש ואף הולכי רגל.. תופס הגה והוא שיכור הוא כמכונת מוות נעה.."

סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה מאפשר לבית המשפט לתעבורה לבטל את צו ההשבתה המנהלי אם הוכח כי הנהג פעל בניגוד להוראות בעל הרכב ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה. כמו כן, סעיף קטן (ג) מסמיך את בית המשפט לבטל או לקצר את תקופת האיסור, בנסיבות אחרות המצדיקות זאת: "ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".

המבקש לא טען לקיומן של ההגנות הקבועות בסעיף 57ב(2) הנ"ל.
המבקש מבסס את בקשתו על ס"ק (ג) לפיו זקוק לרכב לצורך פרנסתו.
יש להדגיש כי בכוונת מכוון, מצא המחוקק ליתן כלי נוסף להרתעה ולמניעת קטל בדרכים ע"י השבתת רכב והפיכת ביצוע עבירה לבלתי משתלמת הן כלכלית ו הן משפחתית אנושית.
קביעות המחוקק לא הוחרגו באופן שלא יחולו על נהיגת נהגים מקצועיים אשר פרנסתם על הרכב ועליו בלבד. מקל וחומר, אמורים הדברים לגבי המבקש הניצב לפניי.

נסיבותיו של מקרה זה אינם שונות ממקרים רבים אחרים המובאים לפתחו של ביהמ"ש, בטענה כי ההשבתה גורמת לנזקים כלכליים, משאיות שעלות השכרתן והשבתתן עומדת על אלפי שקלים לכל יום.
המחוקק בקובעו את השיקול להשבתת רכב לקח בחשבון גם שיקולים אלו, ושיקול כלכלי לא הוכר כסיבה ראוייה לביטול השבתת הרכב.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים שבפניי, לא שוכנעתי כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות ביטול ההודעה בדבר איסור השימוש ברכב או קיצור תקופתה, ומצאתי כי לא נפל פגם בהחלטת קצין המשטרה בהודעתו על איסור השימוש ברכב ואני דוחה את הבקשה.

סוף דבר – הריני דוחה הבקשה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשע"ט, 01 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יגאל וקנין
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: