ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איל גבאי נגד אל על נתיבי אויר לישראל בעמ :


בפני כבוד ה שופט צבי ויצמן

מבקש

איל גבאי

נגד

משיבה
אל על נתיבי אויר לישראל בעמ

פסק דין

בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשתו לאישור תובענה יצוגית כנגד המשיבה מכח סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן- "החוק") ותקנה 11 לתקנות תובענות יצוגיות התש"ע- 2010 (להלן- התקנות) וזאת כנגד התחייבות המשיבה לרענון נהלים פנימי בכל הקשור לנוהל בחינת הכבודה בדלפק ע"י נציגי אל על ושינוי טופס ההסתייגות ונוסח מכתבי התשובה הנמסרים ללקוחות הפונים למחלקת תביעות כבודה. כמו גם לדחיית תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה ואישור הגמול ושכ"ט המומלצים ע"י הצדדים.
להלן נפרט את הנדרש לנדון.
תמצית בקשת האישור
1. המשיבה היא חברת התעופה הלאומית של ישראל והמפעילה של טיסות לרחבי העולם.

המבקש, עורך דין במקצועו, עושה שימוש בשירותי המשיבה והוא אחד מלקוחותיה.

עניינה של בקשת האישור בטענה כי המשיבה מסרבת לפצות את לקוחותיה בגין נזקים שנגרמו לכבודתם במהלך השימוש בשירותיה, ואשר נגרמו לרוכסנים, ידיות, גלגלים וכיוצ"ב (להלן- אבזרים חיצוניים). על פי הנטען בבקשת האישור, הדבר נעשה בניגוד להסכם התובלה שנכרת בין המשיבה לבין לקוחותיה, ותוך הפרת אמנת ורשה ואמנת מונטריאול החלות על הובלת נוסעים בינלאומית.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור הוגדרה במבוא לבקשת האישור-

"כל לקוחות המשיבה אשר נגרם לכבודה שלהם נזק חיצוני עת עשו שימוש בשירותי המשיבה, לרבות במהלך הטיסה, הפריקה ו/או הטעינה והמשיבה סירבה לפצותם על כך".

הנזק ליחיד בקבוצה הוערך בשיעור של 65 ₪ כאשר שווי התביעה המצטבר הוא למעלה מ- 2.5 מליון ₪ כאומדן בלבד, ועד שיתקבלו נתונים מהמשיבה.

תמצית בקשת ההסתלקות

2. לאחר הגשת הבקשה וקודם להגשת תגובה מטעם המשיבה, פתחו הצדדים במו"מ והגיעו להסכמות באשר להסתלקותו של המבקש מבקשתו.
וזה תוכנה של בקשת ההסתלקות –
למול טענת המבקש כי המשיבה מסרבת לפצות את לקוחותיה בגין נזקי כבודה כאמור לעיל, טענה המשיבה כי נהליה עומדים בקנה אחד עם הסכם התובלה וכן עם הוראות אמנות ורשה ואמנת מונטריאול.
לטענת המשיבה היא מפצה את לקוחותיה כדין במקרים הנופלים לגדרה של אמנת מונטריא ול (להלן- האמנה), ודוחה התביעות כאשר הן באות בגדרו של הסייג הנזכר באמנה לפיו לא תהא אחריות לנזקים הנובעים מפגם, איכות או מגרעת הטבועים בכבודה (סע' 17 (2) לאמנה.
עוד טענה המשיבה כי אין ממש בטענת המבקש לפיה אין היא מתקנת נזקים חיצוניים לכבודה והציגה אישורים כי במהלך החודשים יוני- ספטמבר תוקנו כ- 950 מזוודות על ידי אחד מהספקים אליהם מפנה המשיבה את לקוחותיה לתיקון, בשם "ארטי רימון" כאשר למעלה ממחצית מהתיקונים הללו כללו תיקון של אביזרים חיצוניים. זאת ועוד, לטענת המשיבה, לקוח הפונה לדלפק המשיבה בבקשה לקבל פיצוי בגין נזק לכבודתו, נציג המשיבה רשאי לבדוק את טיב כבודתו, וכן את סוג הנזק שנגרם לכבודה , כך שבמקרה והנציג סבור כי אין להפנות את הלקוח לתיקון המזוודה, הנציג מוסר ללקוח טופס הסתייגות המתעד את פנייתו של הלקוח, וכן פירוט הנזק שנגרם לכבודה, וכן הסיבה בגינה המשיבה מסרבת לפצותו. לקוח אשר סבור כי המשיבה אחראית לנזק שנגרם לכבודתו רשאי לפנות למחלקת תביעות כבודה, שם תבחן תביעתו בשנית, ובמידת הצורך הלקוח יופנה לתיקון המזוודה או להחלפתה, כך אירע בעניינו של המבקש עצמו אשר פנה למחלקת תביעות כבודה והופנה לתיקון מזוודה .
3. אף שכל צד עמד על טענותיו, הגיעו הצדדים הגיעו להסכמה לפיה המשיבה תחדד את נוהל בחינת הכבודה של נציגי המשיבה בדלפק, כאשר הנציגים יתבקשו להפעיל שיקול דעתם ביחס לכל מזוודה גם במקרים בהם מדובר בנזק חיצוני ולקבוע אם נוסע זכאי לתיקון או החלפת מזוודה, בהתאם לקריטריונים קבועים מראש, אשר יכללו את גיל המזוודה, משקלה, יצרן המזוודה, סוג המזוודה והחומר ממנו היא עשויה והתרשמות כללית ממצבה. לאחר התר שמות זו, נציג המשיבה יתן החלטתו ב אשר לזכותו של הנוסע לפיצוי, יפתח דו"ח נזק והנוסע יופנה לתיקון או החלפת מזוודה, ובמקרים בהם סבור הנציג כי הנוסע אינו זכאי לפיצוי, יועבר אליו טופס הסתייגות בנוסח חדש המצורף לבקשת ההסתלקות.
זאת ועוד, הוסכם כי המשיבה תשנה את נוסח מכתבי התשובה המופנים ללקוחות הפונים למחלקת תביעות כבודה, בהם יצוינו הסייגים לאחריותה של אל על ובהתאם לאמנה, ובכפוף לשינויים שיבוצעו ע"י נציגי המשיבה בהתאם לנסיבות המקרה.
השינויים הנזכרים יבוצעו ע"י המשיבה תוך 90 יום מאישור בקשת ההסתלקות.
4. לאחר מו"מ הסכימו הצדדים כי בהתייחס להשקעה שהושקעה ע"י המבקש ובאי כוחו, וכן התועלת שהביא ההליך לחברי הקבוצה המתבטאת בשינוי בהתנהלות המשיבה, וכן בשים לב לשלב המוקדם בו מצוי ההליך ולחסכון בעלויות ההתדיינות עם סיומו של ההליך בדרך מוסכמת - ייפסק למבקש גמול בסך של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ ולבאי כוחו שכר בשיעור של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ .
המשיבה הביעה הסכמתה להסתלקות בכפוף להתחייבות המבקש ובאי כוחו, לותר על טענותיו בתביעתו האישית ומוסכם כי זו תידחה וכן תמחק בקשת האישור. כמו כן, התחייבו המבקש ובאי כוחו שלא להיות מעורבים במישרין או בעקיפין בכל תובענה ייצוגית אחרת כנגד המשיבה באחד העניינים נשוא התובענה וכן שלא להיות מעורבים במישרין או בעקיפין בכל דרך שהיא בהגשת הליך כאמור על ידי כל גורם אחר.
5. נוכח הנסיבות העומדות בבסיס בקשת ההסתלקות סבורים הצדדים כי אין מקום להורות על פרסום מודעה באמצעי התקשורת לצורך איתור מבקש חלופי או שליחת הודעה ליועהמ"ש או גורמים אחרים וכן כי יש מקום לפטור הצדדים מההליכים הקבועים בסע' 16 (ד) לחוק ותקנה 11 לתקנות.

6. המבקש ובא כוחו תמכו את בקשת ההסתלקות בתצהירים מטעמם.
המבקש ובא כוחו הצהירו שלא קיבלו ושלא יקבלו טובת הנאה כלשהי, למעט הבקשה לאישור גמול ושכר טרחה, בקשר להסתלקות המבקש מההליכים דנא.
דיון - אישור בקשת ההסתלקות
7. יש הסוברים כי הסתלקות לפי ס' 16 לחוק אינה אמורה לכלול פרוצדורה של " אישור הסכם" בין הצדדים בשלב של טרם אישור התובענה הייצוגית – כך, כדוגמה, המלומד אלון קלמנט בחיבורו " פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית " משפטים מא עמ' 5 בעמ' 65, סבור כי -

"בפועל השתמשו בתי המשפט בס' 16 לחוק לאישור בקשות לאישור הסכמים בין נתבע לתובע, בעיקר בשלב שלפני אישור התובענה הייצוגית. בחלק מהסכמים אלה התובע המבקש הסכים להסתלק מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית והנתבע מצידו התחייב לפעול לשינוי המצב וכן הסכים לתשלום כספי למבקש ולבא כוחו. אישורם של הסכמים אלה בפרוצדורה הקבועה בס' 16 לחוק אינו ראוי".
בפועל השתרשה הגישה הפרקטית שעיקרה הגשמת מטרת החקיקה ולפיה ככל שימצא בית המשפט כי התביעה על פניה איננה תביעת סרק, הנתבע קיים את שנדרש ממנו או התחייב לקיימו עוד טרם אישור הבקשה לתובענה ייצוגית, והמטרה הושגה, ניתן לאשר את בקשת ההסתלקות. כאשר, מובהר כי הסתלקות כזו איננה מהווה מעשה בית דין ולכן אין בה חסימה של שאר הציבור מלהגיש תביעתם, אם ימצאו לנכון. (ראו ת.א 1881/07 לביא נ. טמפו משקאות בע"מ (2009); ת.צ 17446-07-12 רואי מנדל נ. קואופ ישראל (2015); ת.צ. 60849-01-16 הילה אמויאל נ. חברת בני חנא שומשום בע"מ (2016); תצ ( חיפה) 72800-01-18 - חביב כהן נ' מיה תעשיות מזון מ.ת.מ בעמ (2018) ועוד רבים אחרים).

8. בנדון, לאחר שעיינתי בבקשת האישור, ובבקשת ההסתלקות המוסכמת על כלל נימוקיה, ולנוכח הצהרת המבקשת בתצהירה - אני מאשר את ההסתלקות.

בשלב זה, ובהעדר תגובה מפורטת ומסודרת מצד המשיבה לבקשה לאישור, לא ניתן לשלול, קיומה של עילת תביעה, למצער נוכח המחלוקת באשר לפרשנותה של האמנה, וניתן לראות תועלת ציבורית מהתחייבות המשיבה לחידוד נוהל בחינת הכבודה של נציגה בדלפק וכן שינוי נוסח טופס ההסתייגות ומכתבי התשובה ללקוחות.
בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל ונוכח התועלת שהושגה בהגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית זו, למעשה מתייתר הצורך בהמשך ההליך. לא מצאתי לנכון להורות על פרסום ההודעה בדבר ההסתלקות או להורות על איתור תובע מייצג חליף לפי סעיף 16( ד)(1) לחוק או סע' 11 לתקנות. עלויות נוספות אלו מיותרות בנסיבות הענין ( ראו לעניין זה - ת.צ ( מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ. כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ(2010); ת.צ 29143-05-10 בן בשט נ. גילרו בע"מ (2011); ע"א 1362/12 היועמ"ש נ. סלקום ישראל בע"מ ואח' (2013) ורבים אחרים)

דיון - פסיקת גמול ושכר טרחה

9. בעא 8114/14 - מרקיט מוצרי ייעול בעמ נ' סונול ישראל בעמ, (2018) (להלן- עניין מרקיט) עמד בית המשפט על המתווה הראוי בפסיקת שכ"ט במקרה של ההסתלקות מבקשת האישור ע"פ הוראות סע' 16 לחוק, ענין המכונה בפסיקה – הסתלקות מתוגמלת.
כך הובהר כי כללו של דבר הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא הכוח המייצג במסגרת של הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית. דרך המלך לתמרץ הגשת תובענות ייצוגיות וראויות, היא פסיקת גמול ושכר טרחה במקרים שבהם ההליך הייצוגי הוכרע לטובת הקבוצה. עם זאת הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית אלא שמדובר בחריג לכלל, ומשכך יש להיעתר לבקשות רק במקרים מתאימים.
לפי סעיף 16 לחוק , בבוא בימ"ש להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת הסדר הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית, עליו לשקול שני שיקולים עיקריים: האם עלה בידי התובע המייצג ובא כוחו להצביע על עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; האם ההליך הייצוגי השיג תועלת עבור חברי הקבוצה. התועלת צריכה להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. בנוסף, יש לשקול "שיקולי רוחב", ובפרט את הסכנות הגלומות בהסתלקות מתוגמלת למוסד התובענה הייצוגית ולציבור בכללותו ואת אינטרס הקבוצה והציבור הרחב, שקולם לא נשמע בהליך. כך נקבע כי משהגיעה הערכאה הדיונית למסקנה כי יש לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות, יש לעשות כן לאור העקרונות המנחים שבסעיפים 22 ו-23 לחוק. ודוק, אין הכוונה לרשימה קבועה ומחייבת, ולערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב.
לעניין זה נקבע כי פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, ראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו בהגשת ההליך וניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך, את ההוצאות שהוציא בא הכוח המייצג, האופן שבו ניהל את ההליך, והפער שבין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעדים שנפסקו. כאשר, כאמור, אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים.
10. בנדון אני סבור, כאמור, כי אין מקום לשלול קיומה של עילת תביעה לכאורית בהתייחס לעובדות והטענות שנטענו ע"י המבקש ובהעדר תגובה מלאה וסדורה לטענות אלו מטעם המשיבה וזאת בשל ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים עוד קודם להגשתה של התגובה.
ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, גם אם אין בהם להביא תועלת ישירה לקבוצה הנטענת בבקשת האישור, הרי שיש בהן להביא תועלת ללקוחות העתידיים של המשיבה המהווים ציבור צרכני רחב, זאת בכך שהסכמות אלו הביאו לחידוד נוהל המשיבה בבחינת הכבודה ע"י נציגי המשיבה, וכן לשינוי נוסח טופס ההסתייגות ומכתבי התשובה ללקוחות.
לטעמי יש באמור להצדיק פסיקת שכר למבקש ובא כוחו ואולם לא בשיעורים המבוקשים על ידם ואשר הינם גבוהים מהמקובל בנסיבות של הסתלקות, ובהתייחס לתועלת המוגבלת שהדבר הביא לקבוצה, כמו גם בהתייחס לשיעורו של הסעד הנתבע.
כידוע הסכמת הצדדים לעניין התגמול היא בבחינת המלצה בלבד ( ר' לדוגמא ת"צ 13840-08-12 חוזה נ' סופר פארם ( ישראל) בע"מ (2012); ת"צ 4252-09-11 אבני נ' מי יבנה (2012) וכן עניין מרקיט הנ"ל).
על כן אני מורה כי הגמול למבקש יעמוד על 1,000 ₪ כולל מע"מ ושכר הטרחה לבא כוחו יעמוד על 7,500 ש"ח כולל מע"מ.
סוף דבר
11. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת. תביעתו האישית של המבקש נדחית, בהתאם להסכמת הצדדים.
המשיבה תשנה את נוסח טופס ההסתייגות ומכתבי התשובה הניתנים על ידה כמפורט בהודעת ההסתלקות וכן תרענן ההנחיות הנדרשות לעובדיה לעניין הטיפול בכבודה תוך 90 יום מהיום.
המשיבה תמציא בפרק הזמן הנזכר לתיק בית המשפט אישור המגובה בתצהיר ע"י מוסמך מטעמה כי השינויים הנזכרים וריענון הנהלים אכן בוצעו.
המשיבה תשלם למבקש גמול בסכום של 1000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 7,500 ₪ ( כולל מע"מ).
12. הצדדים ישלחו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשע"ט, 31 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איל גבאי
נתבע: אל על נתיבי אויר לישראל בעמ
שופט :
עורכי דין: