ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלהאם שנאיטה נגד יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים :

בפני כבוד ה שופטת סיגל אלבו

מבקשת

אלהאם שנאיטה

נגד

משיב
יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים

החלטה

לפני בקשה לביטולו של צו הריסה מנהלי שניתן ביום 23.10.18. מושא הצו הינו מבנה בן קומה אחת בשטח של 76 מ"ר ש הוקם בג'בל מוקבר בירושלים בנ.צ. 223883/629761.

הרקע להגשת הבקשה

ביום 23.10.18 נחתם ע"י יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים צו הריסה מנהלי בהתאם לסעיף 221 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק", או "חוק התכנון והבניה"). הצו ניתן כנגד מבנה שתואר בצו כבניין חדש בן קומה אחת בשטח של 76 מ"ר שהוקם ג'בל מוקבר בירושלים בנ.צ. 223883/629761.
הצו הודבק על גבי המבנה ביום 25.10.18.

טענות המבקשת
המבקשת טוענת כי בפני המשיבה לא עמדה תשתית עובדתית ראויה טרם הוצאת הצו. כך, טוענת המבקשת, כי עבודות הבנייה החלו בחודש אפריל 2018, ובניית המבנה הסתיימה בתחילת חודש ספטמבר 2018 לחלוטין. מאז אמצע חודש ספטמבר 2018 מתגוררת המבקשת בבית יחד עם בני משפחתה, ומכאן שהמבנה אוכלס 30 יום לפני הוצאת הצו. לפיכך, טוענת המבקשת, כי הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת.
עוד טוענת המבקשת, כי יש להורות על ביטול הצו בשל העדרו של הליך שימוע. למבקשת לא נמסרה התראה כי מדובר בבנייה שלא כדין וה יא לא הוזמנה להשמיע את טענותי ה.
טענות המשיב
המשיב טוען כי ביום אותר במקרקעין מבנה חדש מבלוקים ובטון בשטח של 76 מ"ר. בעת ביקור מפקח המשיבה, טרם הסתיימו עבודות הבנייה והמבנה לא היה מאוכלס.
לאור הממצאים החל המשיב לפעול לשם הוצאת צו הריסה מינהלי. לצורך הוצאת הצו ניתן ביום 14.10.18 תצהירו של מפקח הבנייה, מר נעם מייזל בו פורטו העובדות הנדרשות לשם הוצאת הצו. תצהיר זה הוגש למשיב ביום 23.10.18.
כמו כן ,ביום 14.10.18 קוימה היוועצות עם תובעת.
לאחר ביצוע הנדרש, נחתם הצו ביום 23.10.18 והודבק על המבנה ביום 25.10.18.
המשיב טוען כי לא נפל פגם בצו המצדיק את ביטולו. כך, בביקור שערך במקום מפקח הבנייה ביום 9.9.18, עולה, כי במועד זה המבנה לא היה קיים כלל, ועל כן אין יסוד לטענה כי אוכלס בחודש 09/2018.
עוד טוען המשיב, כי בביקור המפקח מיום 11.10.18 התברר כי המבנה אינו גמור ואינו מאוכלס , כי לא הסתיימו עבודות הפנים וטרם יצקו רצפה ברוב המבנה. בחלק מן המקומות אף לא היה טיח וצבע וכן לא היה כיור.
אשר לזכות השימוע, טוען המשיב, כי זו לא עומדת למבקשת מקום בו מדובר בצו הריסה מינהלי.

דיון והכרעה
העילות לביטול צו הריסה מינהלי
סעיף 221 לחוק התכנון והבנייה קובע את סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יו"ר ועדה מקומית או מהנדס הוועדה לצוות על הריסת עבודה אסורה, ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר מששה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים - בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס.
צו ההריסה המינהלי נותן בידי הרשות סמכות להרוס מבנה שהוקם בקניינו הפרטי של אדם ללא מעורבות של בית המשפט. מטרתה של סמכות זו היא לחימה בבניה הבלתי חוקית בעודה באיבה על מנת שלא לאפשר קביעת "עובדות בשטח". היא מאפשרת התמודדות מהירה ומעשית של רשויות המינהל עם תופעת הבניה הבלתי חוקית (רע"פ 8655/13 מדינת ישראל נ' עמאר חג' יחיא (פורסם בנבו, 14/06/15) (, ותכליתה העיקרית היא ליתן בידי הוועדה המקומית כלי יעיל למיגורה של הבנייה הבלתי חוקית בעוד היא בחיתוליה (ראו: רע"פ 03/5584‏ פינטו נ' עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 577, 590 (2004); רע"פ 5205/07 תכפור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם בנבו, 05.09.2007). יצוין, כי תכלית זו לא השתנתה בעקבות תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה.
בעניין העילות לביטולו של צו הריסה מינהלי קובע סעיף 229 לחוק כי אלה מוגבלות לשלושה מקרים: העבודה או השימוש בוצעו כדין; לא התקיימו הדרישות למתן הצו; בית המשפט שוכנע כי נפל בצו פגם חמור בשלו יש לבטל את הצו.
הנטל להוכיח כי לא התקיימו התנאים הקבועים בחוק להוצאת צו ההריסה המינהלי מוטל על המבקש, וזאת בהיות צו הריסה אקט מינהלי ולא אקט עונשי. משום כך, עומדת למשיב חזקת התקינות המינהלית, היינו, חזקה כי פעולתה המינהלית נעשתה כדין. המבקש לסתור חזקה זו – עליו הנטל להוכיח את הפגם שנפל, לטענתו, בהתנהלותה של הרשות המינהלית (ראו: רע"פ 2956/13 ‏דמקני נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו ( פורסם בנבו, 31.07.2013); רע"פ 6032/13 אהרן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה טבריה (פורסם בנבו, 19.01.2014); רע"פ 5387/16 אלארזק נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם בנבו,19.9.16)).
על רקע האמור, אעבור כעת לדון בפגמים לקיומם טוענת המבקשת.

העדר תשתית עובדתית ראויה – בית המגורים אוכלס בהתאם לדרישות החוק, צו הריסה מנהלי יינתן על יסוד תצהיר שהגיש מפקח כי בוצעה עבודה אסורה, ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר מששה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו 30 יום מיום שאוכלס (סעיף 221 לחוק התכנון והבניה).
בענייננו, המבקשת אינ ה טוע נת כי הבנייה בוצעה בהיתר. כך גם מודה המבקשת כי בניית בית המגורים לא הושלמה 6 חודשים לפני מועד הגשת תצהיר המפקח למשיב, שהרי תצהיר זה הוגש ביום 23.10.18, והמבקשת מודה בתצהירה כי הבנייה הושלמה בתחילת חודש 09/2018 (סעיף 4 לתצהיר המבקשת).
עם זאת, טוענת המבקשת כי היא ובני משפחתה מתגוררים בדירה החל מאמצע חודש ספטמבר 2018 היינו למעלה מ-30 יום ממועד הגש ת תצהיר המפקח למשיב. מכאן שעל המבקשת להוכיח כי בית המגורים אוכלס לפני יום 23.9.18.
המבקשת לא צירפה ראיה כלשהי לתמיכת טענותיה כי המבנה אוכלס במחצית חודש ספטמבר 2018.
כמו כן, בחקירתה הנגדית של המבקשת התערערה גרסתה לפיה המבנה אוכלס במחצית חודש ספטמבר. כך, הוצגה למבקשת חקירתה במחלקת הפיקוח מיום 16.10.18, בה אמרה כי הבית נבנה בחודש אוקטובר 2018. בפי המבקשת לא היה הסבר מניח את הדעת לדברים שאמרה בחקירתה, וכל שאמרה שהתכוונה כי אין כיורים באמבטיה ובשירותים. בהמשך אמרה, כי אינה זוכרת מה אמרה בחקירתה במחלקת הפיקוח.
בכך יש להטיל ספק בגרסת המבקשת כי המבנה אוכלס במהלך חודש ספטמבר 2018, גרסה שלא נתמכה בראיות כלשהן.
מנגד, מתצהירו ומעדותו של מפקח הבנייה, מר נעם מייזל, וכן מן התמונות שצולמו על ידו עולה דווקא תמונה שונה. מפקח הבנייה העיד כי ביקר במקום ביום 11.10.18 ובביקורו ראה כי המבנה אינו גמור, במבנה היה ריהוט חלקי בלבד והוא לא ראה מיטות. היה במקום רק בחור צעיר כבן 16 שנים, שייתכן ששמר על המקום.
בתמונות שצילם מפקח הבנייה ביום 11.10.18, ואשר צורפו לתגובת המשיבה, ניתן לראות בבירור כי לא הסתיימו עבודות הפנים וטרם הונח ריצוף בחלק מן המבנה. בחלק מן המקומות אף לא היה טיח וצבע. כך גם ניתן לראות בתמונות כי המבנה אינו מאוכלס, אין במבנה מיטות, נמצא במקום בחור אחד בלבד, ועל כן אין יסוד לטענת המבקשת כי במועד זה היא ובני משפחתה התגוררו במקום.
לפיכך, אני קובעת כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח כי המבנה היה מאוכלס 30 יום לפני מועד הגשת תצהיר המפקח למשיב, ועל כן הצו הוצא כדין.

העדר הליך שימוע
המבקשת טוע נת כי נפל פגם בצו, שכן זה הוצא מבלי שנערך למבקשת הליך של שימוע טרם הוצאת הצו.
דין הטענה להידחות. ראשית, אין בחוק הוראה המחייבת עריכת הליך שימוע טרם הוצאת צו הריסה מינהלי. שנית, הדרישה לקיים הליך של שימוע טרם הוצאת צו הריסה מינהלי אינה מתיישבת עם מטרתו המרכזית של צו זה שהיא הריסת הבנייה בעודה באיבה, טרם הושלמה בנייתה וטרם נקבעו עובדות מוגמרות בשטח, ומיגור הבנייה בעודה בחיתוליה.
בעניין זה פסק בית המשפט העליון ברע"פ 2034/06 שקיר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכון ובנייה ירושלים (פורסם בנבו) כי:" לענייננו, די אם נחזור ונדגיש את מטרת מנגנון צו ההריסה המינהלי, אשר נקבע על ידי המחוקק במטרה להילחם בנגע הבנייה הבלתי חוקית....כך נקבע על ידי המחוקק, למעשה, כי אין זכות שימוע מקדמית וכי הנפגעים יוכלו לבקש מיוזמתם מבית המשפט ביטול הצו (וראו גם: ע"פ 46026-03-17 יונס רשק נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (5.4.17 , פורסם בנבו).
כך גם הטענה של המבקשת כי בהעדר שימוע נמנעה ממנ ה הזכות להציג את טענותי ה בפני בית המשפט אינה נכונה, שכן זכות הטיעון נשמרה למבקש ת במסגרת הגשת הבקשה לביטול הצו, והמבקש ת מימש ה את זכות הטיעון במלואה.
זאת ועוד, בביקור המפקח מיום 11.10.18 הודבקה על המבנה התראה ובה זימון לחקירה, ואכן המבקשת התייצבה לחקירה ביום 16.10.18, כך שניתנה לה הזכות להשמיע טענותיה.
סיכומו של דבר: הצו הוצא כדין ועל כן אני דוחה את הבקשה לביטולו.
המבקשת תישא בהוצאות המשיה בגין בקשה זו בסכום של 5,000 ₪. המזכירות תעביר למשיב סכום זה מתוך הכספים שהופקדו בקופת בית המשפט, ויתרת הסכום תושב למבקשת על מנת לאפשר למבקשת להגיש ערעור על החלטה זו, יחל מניין הימים לביצוע הצו ביום 12.11.18.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשע"ט, 31 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלהאם שנאיטה
נתבע: יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים
שופט :
עורכי דין: