ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלעד בלעיש נגד ק . י פיתוח אגש"ח בע"מ :

בפני כבוד ה שופט העמית יובל שדמי

תובע

אלעד בלעיש

נגד

נתבעת

ק . י פיתוח אגש"ח בע"מ 570049759

פסק דין

התובע והנתבעת התקשרו ביניהם בהסכמים, לפיהם תיתן הנתבעת שירותי פיתוח במגרש שבו בנה התובע את ביתו.

מגרשו של התובע הינו מגרש 19 והוא שילם לנתבעת תמורת שירותיה סך של כמעט 82,000 ₪.

התובע מפנה לנספח א' להסכם הפיתוח, לפיו במקרה שההפרש בין המגרשים נמוך מ-60 ס"מ , תבנה הנתבעת מסלעה על פי נתוני מגרשו של התובע.

התובע מפנה להסכם נוסף בין הצדדים, לנספח ג' שלו, שבו יש התייחסות למסלעות שאמורה הייתה הנתבעת לבנות בגבולות מגרשו של התובע, ומפנה לשרטוט המסלעה בנספח להסכם.

כאשר פנה התובע לנתבעת בדרישה לבניית המסלעות, השיבה זו כלהלן: "לא כל פרט מיושם בכל מקרה וזה נתון לשיקול דעת המתכננים לפי העניין וכללי התכנון".
בדברים אלה יש משום "הודאת בעל דין" שהדרישה מבוססת על התכנון המוסכם על הצדדים.
(ההדגשות שלי י.ש).

בעקבות זאת בנה התובע חומות המפרידות בין מגרשו למגרשים השכנים.

התובע מחשב את הפיצוי המגיע לו על פי עלות המסלעה שלטענתו אמורה הייתה להיבנות, בהתאם לחישוב המבוסס על "מחירון דקל" ומגיע לסך של 8,447 ₪ (לא כולל מע"מ).

הנתבעת מסתמכת בהגנתה על תשריט הפיתוח הנוגע למגרש התובע (נספח ב') שבו לטענת הנתבעת אין סימון של מסלעה.

זאת להבדיל מנספח התכנון (א') , נספח סטנדרטי שצורף לכל ההסכמים עם הדיירים שבנו את ביתם בשכונה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת שהתובע לא הוכיח כל נזק.

הנתבעת מצרפת מסמך שעניינו מכרז לביצוע מסלעות, אשר רלוונטי לפיתוח במגרש הרלוונטי ובמגרשים השכנים, שם נקבע שהעלות הינה 3,600 ₪ פלוס מע"מ (שורת אבנים אחת ).

הנתבעת טוענת עוד, שבהיעדר הפרש גובה בין המגרשים השכנים, אין מקום לבנות שם מסלעה.

בדיון היפנה התובע לסעיף 7.7 בנספח ב' לכתב התביעה לפיו מוסכם היתר הבניה על הנתבעת , ולנספח ג' להסכם המפרט את תכנית הבינוי של המגרש לרבות הקירות התומכים.

הוא מוסיף שבלית ברירה בנה קירות תמך.

הנתבעת חזרה וטענה, שבנספח ב' להסכם הפיתוח לא מצוינת מסלעה, להבדיל מתשריטים שצורפו להסכמים אחרים בהם סומנה מסלעה ואף בוצעה.

התובע הגיש את ה"גרמושקה" מהיתר הבניה שלו (ת'1) וטען ששם רואים את המסלעה שהייתה אמורה להיבנות בין מגרש התובע לבין המגרשים 18 ו- 20.
(שם מסומנים קירות תמך ולא מסלעות י.ש).

התובע אמר שהוציא 15,000 ₪ על בניית הפרדות בין מגרשו למגרשים הנ"ל (לאחר השתתפות השכנים).
דיון:
כאשר הנתבעת התחייבה בנספח א' לבנות מסלעה בגבולות המגרש של התובע, כאשר בהיתר הבנייה מופיעים קירות תמך (המקבילים למסלעה), וכאשר הנתבעת הייתה שותפה מלאה להליך קבלת ההיתר, מושתקת הנתבעת מטענה שאינה חייבת בבניית ההפרדה המוסכמת על פי היתר הבנייה.

בהקשר זה אני מפנה לסעיף 7.7 בהסכם בין הצדדים (הסכם משתכן, בנייה מרוכזת), שם נאמר: "המתיישבים מצהירים כי ידוע להם שתכנון וביצוע פיתוח המגרש... יעשו לפי הנחיות נספחי התכנון המצורפים ... וכן להביא את תכניות הבית במסגרת בקשתם להיתר בנייה לאישור מוקדם של התאגיד המנהל (הנתבעת י.ש)..."

כאשר על פי היתר הבניה ("הגרמושקה"), אמורה הייתה הנתבעת לבנות לתובע קירות תמך בגבולות המגרש שלו עם המגרשים השכנים (או לחילופין מסלעה על פי נספח א' להסכם הפיתוח), ולא עשתה כן, כי אז זכאי התובע לפיצוי כספי מהנתבעת על פי שווי הבנייה, אף אם לא נגרם לו נזק.
ראה טענתו המהימנה שנאלץ לבנות הפרדה על חשבונו.

זאת הן על פי דיני "עשיית עושר ולא במשפט", והן בעילה החוזית כשלעצמה.

עדות התובע הייתה מהימנה כאמור, ואני מאמין לו שהוציא 15,000 ₪ על בניית ההפרדה, לאחר חלוקת נטל הבנייה עם השכנים.

עם זאת, התובע מבקש לפצות אותו על פי עלות בניית מסלעות כשהחישוב מבוסס על מחירון "דקל".

חישוב עלות המסלעה על פי כתב התביעה מקובל עלי, בוודאי כאשר הנתבעת יכולה הייתה לבנות בעצמה את ההפרדה, כשהדעת נותנת שאז עלות הבני ה הייתה נמוכה משמעותית בשל היקף הבנייה שנעשה על ידי הנתבעת והקבלנים מטעמה.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסך של 9,883 ₪ (שהם 8,447 ₪ בצירוף מע"מ) וזאת בצירוף הוצאות בסך 2,000 ₪.

לעניין חישוב ההוצאות עליי להעיר, כי הנתבעת הציגה בכתב ההגנה שלה עמדה לפיה היא לא תוכל לשלם דבר לתובע אם יזכה בתביעתו, ויחד עם זאת ביקשה לפסוק לטובתה הוצאות במידה ותזכה היא.

משמעות הדבר הינה, שהנתבעת מבקשת לקיים הליך שבו היא יכולה להרוויח ואינה יכולה להפסיד דבר, בעוד התובע יכול רק להפסיד.

עוד יצוין בהקשר זה, שהנתבעת מודה בכתב ההגנה שלה, שבתביעות דומות לגמרי לתביעה זו, נפסק בעבר שעל הנתבעת לפצות את התובעים שם , ופסקי דין אלה הפכו חלוטים.

על אף זאת בחרה הנתבעת לנהל הליך נוסף בשאלות שהוכרעו כבר, כאשר טענתה היא שבמקרים הקודמים טעה בית המשפט.

כל עוד לא נקבע שאכן נפלה טעות בפסיקות קודמות זהות, התעקשות הנתבעת לשוב ולנהל משפט, ראוי שתבוא לידי ביטוי בפסיקת ההוצאות.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, ט' חשוון תשע"ט, 18 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלעד בלעיש
נתבע: ק . י פיתוח אגש"ח בע"מ
שופט :
עורכי דין: