ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הלן גלבר נגד מדינת ישראל- הועדה המחוזית לתכנון ובניה :

בפני כבוד ה שופטת גאולה לוין

המבקשים

  1. הלן גלבר
  2. דוד לוי

ע"י ב"כ עוה"ד דורון טל ו/או כפיר יפת ואח'

נגד

משיבים

1. מדינת ישראל- הועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז דרום
ע"י פרקליטות מחוז דרום- אזרחי

2. סגול ב.ר השקעות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שחר בן עמי ו/או רותם ארביב קופלניקוב ואח'

3. עיריית אשדוד
4. הועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד

ע"י עו"ד רוני עמיר ו/או אייל אילוז ואח'
הלשכה המשפטית בעיריית אשדוד

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד ארעית שהוגשה בהמשך לבקשה להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית על החלטה של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום מיום 29.7.2018. הארכת המועד הארעית שמתבקשת, כסעד נלווה לבקשה להארכת מועד, היא לאפשר הגשת העתירה המינהלית עד 7 ימים מיום ההחלטה של בית המשפט בבקשה להארכת מועד .

1. ההליך נ וגע להתנגדות לתכנית מספר 50/114/03/3 לשינוי יעוד למסחר ומגורים, שדרות הרצל, אשדוד (להלן: "התכנית"), מצד המבקשים.
התכנית חלה על מתחם "סטאר סנטר" באשדוד, המיועד כיום לאזור מסחרי. מטרת התכנית היא לייעד שטח לאזור משולב הכולל מגורים, להקים בו ארבעה מגדלי מגורים בני כ-30 קומות, ולשנות את ייעוד השצ"פ הנכלל בתחום התכנית ל"דרך".
הבעלים במקרקעין הוא המשיבה 2 (חברת "סגול") , והבעלים של השצ"פ ודרכי הגישה לשטח היא המשיבה 3 (עיריית אשדוד).

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום (להלן: "הוועדה") אישרה את התכנית ביום 29.01.2017 בכפוף לתנאים, הכוללים, בין היתר, קבלת אישור היועצת השמאית ללשכת התכנון לטבלת ההקצאה המעודכנת ובקבלת תכנית חתומה כדין על ידי כל מגישי התכנית.

בהמשך, ביום 24.4.2017, קיבלה הוועדה את בקשתה של חברת "סגול" לצמצם את "הקו הכחול" של התכנית , כך ששטח המקרקעין שבבעלותה יעלה על 75%, וכפועל יוצא מכך אישרה את התכנית מכוח סעיף 61א(ב1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ללא היזקקות לחתימה של עיריית אשדוד.

על החלטות אלה הוגשה עתירה מינהלית קודמת (עת"מ 27227-06-17). בפסק הדין (מיום 31.1.2018) בוטלה ההחלטה מיום 24.4.2017 בדבר אישור התכנית.
ועדת המשנה להתנגדויות החליטה לפרסם את התכנית להתנגדויות משניות לפי סעיף 106(ב) לחוק התכנון והבניה.

לתכנית הוגשו התנגדויות, בין היתר מצד המבקשת 1. בהחלטה מיום 29.7.2018 הוועדה דחתה את טענות ההתנגדות של המבקשת 1 (להלן: "ההחלטה"). יחד עם זאת, "על מנת שניתן יהיה לוודא שהתכנית אינה פוגעת ומאוזנת מבחינת כל בעלי הזכויות בתחומה" קבעה הוועדה כי התכנית תוגש כתכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים, וכי הודעה תישלח לזכאים בהתאם להוראת החוק.
2. ביום 23.10.2018 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית נג ד ההחלטה מיום 29.7.2018, כך שזו תוגש תוך 45 יום מיום משלוח ההודעות לבעלי הזכויות בתכנית.
לנוכח סמיכות הזמנים בין הגשת הבקשה לבין המועד הקבוע בחוק לצורך הגשת עתירה, ביקשו המבקשים הארכת מועד ארעית של עד שבעה ימים להגשת העתירה מיום ההחלטה בבקשה להארכת מועד (להלן: "הבקשה לארכה ארעית").

לטענת המבקשים, יש לתקוף את החלטת הועדה המחוזית רק לאחר שתעמוד למבקשים התמונה כולה, קרי לאחר שטבלאות האיזון יאושרו ותישלח ההודעה המתחייבת לבעלים.
עוד טוענים המבקשים כי קבלת הבקשה תשמור על האינטרסים של יעילות דיונית, ובחינת המצב המשפטי לאשורו על מנת שיוכלו המבקשים לכלכל צעדיהם בנוגע לצורך בהגשת עתירה מנהלית.
כפועל יוצא מכך, מתבקשת גם הבקשה לארכה ארעית, וזאת על מנת שלא תוחמץ האפשרות להגיש עתירה, במקרה של דחיית הבקשה להארכת מועד.

3. המשיבה 2 מתנגדת לבקשה הארעית.
לטענת המשיבה 2, למבקשת 1 כלל לא הייתה זכות להגיש את ההתנגדות בשל העובדה שהיא אינה נמנית עם מי שנפגע מהשינוי בתכנית. כן נטען כי המבקשים הגישו את הבקשה בשיהוי ניכר, 6 ימים בלבד לפני תום המועד להגשת עתירה.
בנוסף טוענת המשיבה 2 כי במתן הארכה יש כדי לעכב את ההליך התכנוני, שנמשך גם זמן רב, וכן כי התנהגותה ה"שיטתית" של המבקשת 1 מביאה לנזקים כספיים אדירים ל משיבה 2.

המשיבות 1, 3 ו-4 אינן מתנגדות לבקשה לארכה ארעית, וזאת מבלי לנקוט עמדה ביחס לבקשה להארכת מועד גופה.

4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה לאורכה ארעית של שבעה ימים, לאחר מתן ההחלטה בבקשה להארכת מועד.

אכן, כפי שטוענת המשיבה 2, המבקשים השתהו בהגשת הבקשה להארכת מועד. לא ניתן שום הסבר לכך שעצם הבקשה להארכת מועד, שהנימוקים לה קשורים למהות ההליך התכנוני עליו הוחלט כבר ביום 29.7.2018, הוגשה רק ביום 23.10.2018, ימים ספורים לפני תום המועד להגשת עתירה.
העיתוי בו הוגשה הבקשה לא איפשר להכריע בה לפני תום המועד הקבוע בדין להגשת עתירה. התנהלות המבקשים, היא שיצרה איפוא את הצורך בארכ ה ארעית, כדי להבטיח את האפשרות להגיש עתירה, אם תידחה בקשה להארכת מועד עד לאחר משלוח ההודעות.

5. ואולם, לא ראיתי לנכון לדחות את הבקשה מטעם זה, ובכך להביא את המבקשים למצב בו שערי בית המשפט יהיו סגורים בפניהם. בנסיבות העניין, ניתן לרפא את הפגם שבהתנהלותם בהטלת הוצאות.
המבקשים אמנם לא פעלו במהירות הראויה, אך הם הגישו את הבקשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת עתירה, כך שלמשיבים לא נוצרה הסתמכות על כך שההחלטה מיום 29.7.12018 היא החלטה חלוטה. כמו כן, הארכה הארעית שמתבקשת היא קצרה מאוד, ארכה של שבעה ימים, ובמצב דברים זה לא נראה כי למי מהמשיבות, לרבות המשיבה 2 שהתנגדה לבקשה, יגרם נזק ממשי ממתן הארכה.

לא מצאתי בטענות המשיבה 2 טענות לנזק ממשי, כלכלי או אחר, שייגרם לה מעצם הארכה הארעית הקצרה . הליכי התכנון גם כך צפויים להימשך עוד זמן מה, לנוכח החלטת הוועדה להפוך את התכנית לתכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמה. ההחלטה בבקשה להארכת מועד להגשת עתירה, ממנה נמנים 7 ימים של ארכה ארעית (ככל שהבקשה תידחה), צפויה להתקבל לפני סיום הליכי התכנון. על כן הארכה הארעית כשלעצמה אינה צפויה להביא לעיכוב משמעותי נוסף בקידום התכנית.

6. מנגד, דחיית הבקשה תוביל לתוצאה לפיה יעמדו המבקשים בפני שוקת שבורה, ותחסם הפעלה של ביקורת שיפוטית על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. שהרי בחלוף המועד הקבוע בדין להגשת עתירה על החלטה הוועדה המחוזית, וככל שהבקשה לארכה עד לאחר הליכי איחוד וחלוקה תידחה, יחמיצו המבקשים את ההזדמנות להגשת העתירה.
שיקול נוסף שראוי להביא בחשבון הוא שהבקשה (הראשית) להארכת מועד אינה משוללת סיכוי, בין היתר בשל שיקולי יעילות ומניעת כפל הליכים.

סוף דבר-
הבקשה לארכה ארעית מתקבלת , במובן זה המבקשים יוכלו להגיש עתירה מינהלית תוך שבעה ימים ממתן ההחלטה בבקשה להארכת מועד להגשת עתירה, ככל שזו תידחה.

נוכח השיהוי מצד המבקשים, יישאו המבקשים בהוצאות המשיבה 2 בסך כולל של 3,000 ₪.

ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ט, 29 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הלן גלבר
נתבע: מדינת ישראל- הועדה המחוזית לתכנון ובניה
שופט :
עורכי דין: