ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלינה צודנובסקי רויטמן נגד טל זוהר :

בפני כבוד ה שופטת עירית קויפמן

התובעת
אלינה צודנובסקי רויטמן

נ ג ד

הנתבע
טל זוהר

פסק דין

1. לפניי תביעה על סך של 10,274 ₪, בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה של התובעת כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 7.4.2018, בשעות אחר הצהריים בעיר באר שבע .

2. לטענת התובעת, כפי שעולה מכתב התביעה, עת נהגה ברכבה, פגע רכבו של הנתבע ברכבה מאחור.

בדיון בפניי תיארה התובעת את התאונה כדלקמן:
"היינו בין שני הרמזורים, אני לא זוכרת את שם הרחוב, נדמה לי שדרות ירושלים לכיוון רמב"ם, יש שני רמזורים שפונים שמאלה, אני עברתי את הרמזור וראיתי שהירוק מהבהב, והמשכתי לרמזור השני. באמצע הנסיעה הרגשתי מכה, זזתי למסלול הסמוך, עצרתי את הרכב, ראיתי מאחוריי רכב לבן שמר טל ירד מהרכב והתחיל לקלל..." (עמ' 1 ש' 18 -21 לפרוטוקול).
ובהמשך עדותה: "לשאלה איך היינו במיקום ברמזור, אני אומרת שלא עמדנו ברמזור, אלא נסעתי ברמזור ירוק מהבהב והם נסעו אחרי בנתיב הימני מבין שני השמאליים והם ניסו להספיק את הרמזור, ככה הוא נכנס בי מאחורה" (עמ' 3 ש' 27 – 29 לפרוטוקול).

3. לטענת הנתבע כאמור בכתב ההגנה, תוך כדי נסיעה באור ירוק בנתיב השמאלי ביותר של הכביש, "נזרק" רכבה של התובעת לנתיב בו נהג, ופגע ב רכבו.

בדיון בפניי תיאר הנתבע את התאונה כדלקמן:
"מדובר בשכונה ט', תחנת המשטרה ותחנת הדלק, אני עומד בנתיב הזה, הכי שמאלי, יש שני נתיבים שפונים שמאלה, אני עמדתי בשמאלי מביניהם והיא עמדה בנתיב שמימין לי שגם כן פונה שמאלה, שנינו היינו אמורים לקחת שמאל. הייתי ממש באפס קמ"ש, ברמזור ירוק, באתי להיכנס לנתיב שלי, היא טוענת שהייתי מאחוריה, הרכב שלה מהנתיב הימני, כל החלק האחורי שלה סטה לי לנתיב.
אני מדגים לביהמ"ש עם דגמי המכוניות. שנינו פונים שמאלה, אנחנו אחד ליד השני, לה יש פניה, היא נסעה מהר מדי, והחלק האחורי שלה נכנס לנתיב שלי. לא היו לפנינו רכבים, שנינו היינו ראשונים ברמזור, לא זיהיתי רכבים אחרים מאחורה. היא נסעה מהר, בפניה שלה היא כנראה לא השתלטה על הרכב שלה, וכל הרכב שלה התחיל "לרקוד", בא ונתן לי מכה, הרכב שלי נפגע בפינה הימנית קדמית" (עמ' 2 ש' 15 - 23 לפרוטוקול).

כמו כן העידה רעייתו של הנתבע כדלקמן:
"אנחנו עמדנו בנתיב השמאלי ביותר, כדי לפנות שמאלה, והיא עמדה בנתיב הימני שמאלי, הימני מבין השניים שפונים שמאלה. תוך כדי נסיעה שמאלה אחרי הרמזור שהתחלף, ראיתי איך הרכב שלה נזרק לנתיב שלי, כמעט התעלפתי מרוב בהלה. לשאלה האם היו רכבים לפנינו, אני משיבה שאני לא זוכרת. אנחנו היינו ראשונים ברמזור, לא היה רכב לפנינו, גם היא היתה ראשונה ברמזור. התאונה אירעה מיד בתום הפניה, אנחנו בנתיב השמאלי ביותר והיא בימני השמאלי" (עמ' 3 ש' 16 - 20 לפרוטוקול).

4. שני הצדדים העלו טענות באשר להתנהלות הצד שכנגד לאחר התאונה, כאשר התובעת טוענת כי הנתבע סירב למסור לה מסמכים, והנתבע טוען כי התובעת עזבה את המקום. שני הצדדים הגיעו לתחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה.

5. שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים והעדה מטעם הנתבע, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו את אופן התרחשות התאונה בעזרת דגמי מכוניות, וכן בעזרת השרטוט אשר הגיש הנתבע לבית המשפט (נ/1). כמו כן עיינתי במסמכים אשר הוגשו לבית המשפט, ובכלל זה דוח השמאי ותמונות הרכבים.

להשלמת התמונה יצוין, כי הדיון התקיים ביום 21.10.18, אולם מאחר שהתובעת לא צירפה לתביעתה אישור אי הגשת תביעה מאת חברת הביטוח בה מבוטח רכבה, הוריתי לתובעת להמציא אישור כאמור תוך שהצדדים הסכימו כי לאחר שיתקבל האישור יתן בית המשפט פסק דין.

התובעת המציאה אישור אי הגשת תביעה ביום 24.10.18.

6. עיון בתמונות אשר הוגשו לתיק ובחוות דעת השמאי מטעם התובעת מעלה, כי רכבה של התובעת נפגע בחלקו האחורי שמאלי.

כאמור, התובעת טוענת כי רכבה נפגע מאחור ע"י רכב הנתבע, בעוד שהנתבע טוען כי רכב התובעת סטה למסלולו וגרם בכך לתאונה.

7. לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים באשר לנסיבות התאונה ועיינתי בתמונות הנזק, אני סבורה כי הממצאים מתיישבים יותר עם גרסת התובעת לפיה רכב הנתבע פגע ברכבה מאחור, מאשר עם גרסת הנתבע לפיה רכב התובעת סטה למסלולו .

כפי שיפורט להלן, עדויות הנתבע ורעייתו בעניין זה אינן מתיישבות עם נסיבות התאונה, מקום התרחשות התאונה ותמונות הנזק.

משרטוט המקום ומעדויות הצדדים עולה כי התאונה אירעה בסמוך לאחר פניה שמאלה, כאשר הפניה שמאלה הינה משני נתיבים. הנתבע העיד שלא היה כל רכב לפניו, וכי החל בנסיעה מעמידה וזאת מהמסלול השמאלי ביותר, כאשר רכב התובעת עמד בנתיב שמימין לו, אשר גם פונה שמאלה. התאונה אירעה לגרסת שני הצדדים, בסמוך לאחר הפניה.

תיאור זה של האירועים אינו מתיישב עם גרסת הנתבע, לפיה רכב התובעת סטה לאחר הפניה מהמסלול הימני למסלול השמאלי, ובכך גרם לתאונה. מיקום הנזק ברכב התובעת, בפגוש האחורי, אינו מתיישב עם מקום התאונה, שכן על מנת שהדברים יתיישבו, היה על רכב התובעת להאיץ ולהקדים את רכב הנתבע במידה מספקת, כך שהפגיעה ברכב התובעת תהיה מאחור. לצורך כך היה על הרכבים לעבור כברת דרך מספקת, דבר שאינו תואם את מקום אירוע התאונה , בסמוך לאחר הפניה.

לו אכן הייתה התובעת סוטה ממסלולה ונכנסת למסלול השמאלי ביותר בו נסע רכב הנתבע, סביר יותר להניח כי הפגיעה ברכב התובעת היתה בצד הרכב ולא בפגוש האחורי.

מכל האמור עולה, כי גרסת הנתבע לתאונה אינה מתיישבת עם יתר הממצאים בדבר מיקום הנזקים ומקום אירוע התאונה .

מנגד, גרסת התובעת מתיישבת היטב, הן עם מיקום הפגיעות ברכבה והן עם מיקום אירוע התאונה כפי שהעידו הצדדים.

אציין כי עדות התובעת בעניין זה הייתה מהימנה ולא נסתרה, בעוד שהנתבע התקשה להראות באמצעות דגמי המכוניות, כיצד בדיוק מתיישבת גרסתו עם מיקום הפגיעות. הנתבע ציין כי התובעת נסעה מהר מדי (עמ' 2 ש' 20 – 21 לפרוטוקול), טענה שאינה מתיישבת עם טענתו לפיה הרכבי ם עמדו ברמזור אדום (עמ' 14 ש' 14 וש' 16 – 17 לפרוטוקול). כאשר הרכבים החלו בנסיעה באותו זמן ממצב של עמידה, לא סביר כי רכב התובעת צבר תאוצה כה גדולה, עד כי הספיק להקדים את רכב הנתבע במידה מספקת, לעקוף אותו ולסטות ממסלולו, כך שרכב התובעת יפגע מאחור, והכל במרחק הקצר שעד המקום בו אירעה התאונה, בסמוך לפניה.

8. לאור האמור, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפי הנתבע.

9. הנזקים שנגרמו לרכב התובעת לפי הערכת השמאי עומדים על סך של 4,380 ₪. עלות חוות דעת שמאי עומדת על סך של 694 ₪.
הנתבע לא ביקש לחקור את השמאי שנתן את חוות הדעת, וחוות דעת השמאי לא נסתרה.

נוסף על כך, התובעת תובעת פיצוי בגין ימי מחלה, פיצוי בגין עגמת נפש ופגיעה נפשית ופיצוי לדוגמא. בעניין זה יודגש, כי מדובר בתביעה שעניינה נזקי רכוש, ועל אף שהתובעת צירפה אישורים רפואיים לכתב התביעה, הרי שביהמ"ש בהליך זה אינו מוסמך לפסוק פיצוי בגין נזקי גוף. כמו כן, משמדובר בתביעה בגין נזקי רכוש, לא מצאתי לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש.

לפיכך, אני מעמידה את נזקי התובעת על סך של 5,074 ₪ בגין הנזקים הישירים שנגרמו.

10. על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,074 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך של 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ט, 29 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלינה צודנובסקי רויטמן
נתבע: טל זוהר
שופט :
עורכי דין: