ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עירית חולון נגד יהודית קלדרון ז"ל :

לפני כבוד השופטת כוכבה לוי

התובעת:

עירית חולון
ע"י ב"כ עו"ד דוד ששון

נגד

הנתבעת:

  1. יהודית קלדרון ז"ל
  2. מנהל העיזבון – עו"ד דניאל עמית

פסק דין

ההליך המתברר בפניי החל בהגשת תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת בגין חוב לתובעת, עיריית חולון ( להלן: העירייה).
החובות על פי כתב התביעה מהווים חובות בגין תשלומי ארנונה, אגרת שמירה, מים, ביוב, היטלים שונים והוצאות משפטיות בגין הליכי גביה.
סך כל החוב הנתבע נכון למועד הגשת התביעה עמד ע"ס של 198,575 ש"ח.

בעלי הדין הגיעו להסדר דיוני בהתבסס על הסכמתם על פיה המחלוקת בתיק דנן היא משפטית בלבד. משכך , ובהיעדר מחלוקת עובדתית הוסכם על הגשת סיכומים מטעם כל אחד מבעלי הדין מבלי שיתקיים דיון הוכחות במהלכו ייחקרו המצהירים מטעם בעלי הדין.

סיכומי התובעת הוגשו על פי ההסדר ביום 25.4.2016 . ברם, אולם בשל פטירתה של הנתבעת ביום 28.5.2016 התעכבה הגשת סיכומים מטעם הנתבעת עד למינויו של בא כוחה כמנהל העיזבון.
סיכומי הנתבעת הוגשו רק ביום 18.7.2018 וסיכומי התשובה הוגשו ביום 24.7.2018.

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, אני מורה על הוספת מנהל העיזבון, עו"ד דניאל עמית, כבעל דין וזאת על פי צו מינוי מנהל עיזבון זמני שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה במחוז תל אביב והמרכז מיום 22.2.2018.

הנכס נשוא החובות הוא דירה המצויה ברח' שד' קוגל 21 בחולון. המחזיק בנכס על פי רישומי העירייה הוא דוד קלדרון, בעלה המנוח של הנתבעת שלימים כאמור גם היא הלכה לבית עולמה .

לכתב התביעה צורף צו ירושה מיום 24.10.2010 לפיו הנתבעת היא היורשת היחידה של בעלה המנוח. לטענת העירייה, נדרשת הנתבעת לשאת בחובות הרובצים על הנכס הן מכוח היותה המחזיקה בנכס חרף רישום בעלה המנוח כמחזיק יחיד בנכס והן מכוח היות הנתבעת היורשת היחידה של בעלה המנוח ועל כן עליה לשאת בחובותיו.

הנתבעת, בעודה בחיים טענה שבעלה המנוח היה זכאי לפטור חלקי בשיעור של 80% מתשלום הארנונה החל משנת 1989 מאחר והוכר כנכה הזכאי לקצבה חודשית על ידי הביטוח הלאומי וכן היה זכאי לפטור מלא מתשלום ארנונה החל משנת 1998 מכוח צו הארנונה ,זאת משמלאו לו 65 שנים ומאחר והיה זכאי לקצבת שארים או קצבת זקנה. זאת לציין כי גם הנתבעת בעצמה הייתה זכאית לפטור מלא מתשלום ארנונה מכוח צו הארנונה החל משנת 1998 משמלאו לה 60 שנים.

לטענת הנתבעת חלה חובה על העירייה להעניק את הפטור ואת ההנחות בתשלומי הארנונה באופן אוטומטי .זאת גם מבלי שהתקבלה דרישה מטעם בעלי הנכס בהתבסס על רשימות המועברות מהמוסד לביטוח לאומי לעירייה הכוללות את פרטיהם של מי שעשויים להיות זכאים להנחות בתשלומים אלו.

עוד נטען על ידי הנתבעת כי אין מקום להסתמך על פסק דין שהציגה התובעת בו הגיעו העירייה ובעלה המנוח של הנתבעת להסכם פשרה בנוגע לחוב הקיים עוד בשנת 1997 וזאת מהטעם שבעלה המנוח של הנתבעת היה אדם מבוגר וחולה בעת שניתן פסק הדין וכן לא היה מיוצג בהליך המשפטי. עוד נטען כי לא ניתן לייחס משקל להסכמת בעלה המנוח של הנתבעת להסכם הפשרה שכן לא ניתנה לו ההזדמנות לשטוח את טענותיו בפני בית המשפט וממילא לא ניתן לו יומו בבית המשפט.

בסיכומי מנהל עיזבון הנתבעת נטען כי לאחר פטירת הנתבעת הודיעה העירייה על ביטול ההנחה בשיעור של 100% בתשלומים לעירייה שניתנה לנתבעת בשנת 2014 באופן אוטומטי. מכאן למדה הנתבעת כי היה על העירייה לנהוג באופן דומה במתן ההנחה לנתבעת ולבעלה המנוח דהיינו מתן הנחה באופן אוטומטי ומבלי שתוגש בקשה לקבלת ההנחה על ידי המחזיקים בנכס.
כן נטען בסיכומי הנתבעת כי ביום 4.4.2017 הוגשה על ידי העירייה בקשה חוזרת למינוי כונס נכסים בתיק ההוצל"פ נשוא החוב המתברר בתביעה זו .במסגרת הבקשה נרשם כי החוב לעירייה הוא כ – 100,000 ש"ח בעוד שהתביעה דנן הועמדה על סכום של 198,575 ש"ח.

טענה נוספת שהעלתה הנתבעת היא כי יש למנות את תקופת ההתיישנות החל משנת 1998 שכן ממועד זה היו זכאים הנתבעת ובעלה המנוח לפטור מלא מתשלומי העירייה ומכאן שבמועד הגשת התביעה דנן התיישנה עילת התביעה של העירייה כנגד הנתבעת שהתגבשה לכל המאוחר במהלך שנת 1998 שכן ממועד זה לא נצברו חובות חדשים לטובת העירייה בשל הפטור לו הייתה זכאית .

בסיכומי התשובה מטעם התובעת טענה העירייה כי אין משקל לטענות עובדתיות שהוצגו בסיכומי הנתבעת וזאת בשים לב להסדר הדיוני שעליו הסכימו הצדדים לפיו בעלי הדין לא נחקרו על תצהיריהם שכן המחלוקת בהליך דנן היא מחלוקת משפטית בלבד.
בתוך כך טענה העירייה כי הנתבעת לא הציגה ראיות בדבר מצבה הרפואי ( נכות וכו') המזכה אותה לפי טענתה בהנחה בתשלומי העירייה. עוד נטען כי עצם הצגת הטענה לפטור מתשלום או הזכות לקבלת הנחה מהווה הודאה של הנתבעת בעצם החזקתה בנכס ובשיעור החוב.

עוד נטען בסיכומי התשובה כי בית משפט השלום מוסמך לדון בטענת " אינני מחזיק" בלבד והוא נעדר סמכות לדון בשאלות מתחום המשפט המנהלי שעניין חוסר סמכות וסבירות. בהקשר זה נטען כי עסקינן בשומות סופיות שלא הוגשו השגות כנגדן ולכן אין בית המשפט מוסמך לדון בחיוב על פי שומות אלו.

לטענת התובעת , למעט אישור מהביטוח הלאומי בדבר מצבה של הנתבעת משנת 2013 לא הוצגו אישורים נוספים המעידים על מצבה הרפואי של הנתבעת. כמו כן לא הוצגו ראיות בדבר דיווח של הביטוח הלאומי לעירייה בנוגע לנתבעת או לבעלה המנוח.

לטענת העירייה , בכל צווי הארנונה בהם ניתן לעיין החל משנת 2004 ( ממועד זה ואילך מתפרסמים צווי הארנונה) נרשם כי הנחה או פטור יינתנו לאחר הגשת בקשה והצגת מסמכים מתאימים. צווי ארנונה קודמים לשנת 2004 שלא התפרסמו, לא הוצגו על ידי הנתבעת לצורך הוכחת טענותיה.

עוד נטען על ידי העירייה כי פסקי הדין אליהם הפנתה הנתבעת בסיכומיה אינם מלמדים על חובת העירייה להעניק הנחה או פטור באופן אוטומטי וללא הגשת בקשה על ידי המחזיק בנכס.

דיון והכרעה
חבות הנתבעת
הנתבעת נישאה לבעלה המנוח בשנת 1959 ומאז התגוררה בדירה נשוא ההליך שלפניי. הנתבעת לא נרשמה מעולם בספרי העירייה כבעלים או כמחזיקה בנוסף לבעלה שרכש את הדירה 4 שנים לפני נישואיהם.

איני סבורה כי ניתן להסתמך על היעדר רישום שמה של הנתבעת בספרי העירייה כבסיס לדחיית התביעה נגדה.
בעלה המנוח של הנתבעת נפטר ביום 7.6.2010 .מאחר שהנתבעת היא יורשתו היחידה ובמסגרת עיזבון בעלה המנוח , הועברה לבעלותה גם הדירה נשוא ההליך, הרי שהנתבעת חייבת בתשלום כל חובות העיזבון בהתאם לאמור בסימן ו' לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.

בתוך כך נכלל גם פסק הדין החלוט שניתן כנגד בעלה המנוח ביום 22.6.1997 אשר לגביו נטענה טענת התיישנות אך לא מצאתי כל בסיס לטענה זו שעומדת בניגוד לאמור בסעיף 21 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 שקובע תקופת התיישנות בת 25 שנים לפסק דין שתחול רק במהלך שנת 2022.

הטענות הנוגעות למצבו הפיזי והנפשי של בעלה המנוח בזמן ניהול ההליך המשפטי בשנת 1997 נדחות בזאת הן מבחינה משפטית שכן מדובר בפסק דין חלוט והן מבחינה עובדתית שכן אין בידי הנתבעת להוכיח את הטענות באשר למצבו של בעלה המנוח בעת שהתנהל ההליך המשפטי.

מאחר שהנתבעת היא היורשת היחידה של בעלה המנוח והיא המשיכה להתגורר בדירה שירשה ובה התגוררה מאז שנת 1959 הרי שהנתבעת עונה להגדרת "מחזיק" הקבועה בסעיף 326 לפקודת העיריות [ נוסח חדש]
מכאן ,שגם חובות ארנונה לעירייה שנוצרו לאחר פטירת בעלה המנוח תחוב בהם הנתבעת מכוח היותה מחזיקה בנכס.

מתן הנחה או פטור מתשלומי הארנונה באופן אוטומטי או על בסיס בקשה טענתה העיקרית של הנתבעת היא כי חלה חובה על העירייה ליתן הנחה או פטור באופן אוטומטי מתשלומי ארנונה אף מבלי שהוגשה בקשה כלשהי מטעם הנתבעת או בעלה המנוח בכל התקופה הרלוונטית בה נוצרו החובות לעירייה.
הנתבעת טענה לזכאות בני הזוג לפטור או הנחה עומדת לה גם בשל נכות שנקבעה לבעלה המנוח וגם בגין פטור מחמת גילם של בני הזוג.

סמכות העירייה לקבוע הנחה מסכום הארנונה נקבעה בסעיף 2 לתקנות הסדרים במשק המדינה ( הנחה מארנונה), תשנ"ג – 1993 ( להלן: תקנות הנחה מארנונה).
בסעיף 2(1) לתקנות אלו נקבעו התנאים למתן הנחה לאזרח ותיק ובסעיף 2(2) נקבעו התנאים למתן הנחה לנכה שדרגת אי כושר השתכרותו היא בשיעור 75% ומעלה.

סעיף 4 לתקנות הנחה מארנונה קובע כך:
4. (א) הנחות שקבעה המועצה לפי תקנה 2(3) עד (6) ו-(8) עד (10), ותקנה 3 או הנחות שקבעה בהסתמך על תנאים או מבחני משנה שנקבעו כאמור בתקנה 2א, יינתנו על פי בקשה חתומה שהמציא המבקש לרשות המקומית לפי טופס 1 שבתוספת השנייה לרבות פרטים שנכללו בו לפי תקנה 19.
(ב) לא ניתנה הנחה או חלה טעות בקביעת שיעור ההנחה לזכאי לפי תקנה 2(1)(2) או (7), רשאי גם הוא להגיש בקשה כאמור.

מלשון הסעיף ניתן ללמוד כי בהתייחס להנחות מסוימות נדרשת הגשת בקשה מראש על ידי המחזיק בנכס או למצער ,הגשת בקשה בדיעבד במקרה שבו לא ניתנה הנחה כלל או חלה טעות בקביעת שיעור ההנחה ( בהתייחס לתקנות 2(1) ו- (2)).

טענת הנתבעת לפיה חובת העיריה להעניק הנחה בלא שתוגש בקשה אינה עולה בקנה אחד עם לשון תקנות הנחה מארנונה.

אמנם משתמע מתקנה 4( ב) כי הנחה לאזרח ותיק שקבועה בתקנה 2(1) או לנכה בתנאים שקבועים בתקנה 2(2) יכול ותינתן באופן אוטומטי גם בלא שהוגשה בקשה מראש אך לא ניתן להתעלם מחובת המחזיק להגיש בקשה באותם המקרים בהם לא ניתנה לו ההנחה או לא ניתנה הנחה בשיעור הנכון.

הנתבעת ביקשה להסתמך על החלטת ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים מיום 18.8.2015 שדן ואישר בקשה לניהול תביעה ייצוגית בת"צ ( מרכז) 53534-07-12‏ כן לזקן- לקידום זכויות הותיקים נ' עירית ירושלים ( להלן: "עניין כן לזקן") וקבע כי השאלה המשותפת לחברי הקבוצה היא "האם ההנחה בארנונה לאזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה צריכה להינתן באופן אוטומטי על פי רשימות המל"ל, נוכח קיומו של נוהג ליתן כך את ההנחה למקבלי הבטחת הכנסה".

מבלי להידרש לגופה של ההחלטה אציין כי ביום 24.4.2017 ניתן פסק דין בביהמ"ש העליון בבר"מ 6847/15 שבו הוחלט על קבלת בקשת רשות ערעור שהוגש על החלטת ביהמ"ש המחוזי בעניין כן לזקן. כך שהחלטת בית המשפט מיום 18.8.2015 עליה ביקשה הנתבעת להסתמך – בוטלה.

ראיה נוספת עליה ביקשה הנתבעת להסתמך היא תשובת שירות לקוחות של המוסד לביטוח לאומי מיום 3.12.2014 לפניה שהגיש ב"כ הנתבעת במסגרתה ביקש לברר האם המוסד לביטוח לאומי מדווח לרשויות המקומיות על מי שנקבעה לו דרגת נכות ( נספח ג' לתצהירי הנתבעת).

מתשובת המוסד לביטוח לאומי לפניה זו עולה כי מועברות רשימות של מי שעשויים להיות זכאים להנחה ואף נכתב כי ההנחות אמורות להינתן באופן אוטומטי.

תשובת הביטוח הלאומי נכונה ליום בו נשלחה שכן היא אינה מפרטת ממתי נוהג המוסד לביטוח לאומי להעביר לרשויות המקומיות רשימות של מי שעשויים להיות זכאים להנחה. לכן לא ניתן לקבוע האם גם בתקופה הרלוונטית להליך שלפניי הועברו הרשימות מביטוח לאומי לרשויות המקומיות או שמא מדובר בהליך שהחל רק בשנים האחרונות.

כפי שנאמר לעיל גם מלשון תקנות ההנחה מארנונה ניתן להניח כי חלק מההנחות ניתנות גם ללא שתוגש בקשה מצד המחזיק בנכס אך ככל שלא ניתנה הנחה כלל או לא ניתנה הנחה בשיעור הנכון נדרש המחזיק בנכס להגיש בקשה לרשות המקומית לצורך קבלת ההנחה.

לאחר בחינת כל טענות הנתבעת בעניין זה אני קובעת כי היא לא הוכיחה שחלה חובה על העירייה להעניק הנחה בתשלומי הארנונה באופן אוטומטי ומבלי שתוגש בקשה כלשהי על ידי המחזיק .
בנסיבות שבפניי ומשאין מחלוקת כי לא הוגשו בקשות לקבלת הנחה על ידי הנתבעת או בעלה המנוח במהלך כל השנים לא ניתן לקבוע כיום בדיעבד שהנתבעת או בעלה המנוח זכאים לקיזוז חלק מהחוב בגין זכאותם להנחה בתשלומי הארנונה.

זכאות הנתבעת ובעלה המנוח להנחה או פטור מתשלומי ארנונה על פני הדברים די במסקנתי דלעיל בעניין החובה להגיש בקשה כדי לדחות את טענות הנתבעת בעניין זכאותה להנחה . יחד עם זאת אדרש להבחנה בגין סוגי ההנחות שנזכרו על ידי הנתבעת בכתבי טענותיה שכן אני סבורה כי קיימים מס' הבדלים בין ההנחות השונות ועולים מס' קשיים בטענות הנתבעת בעניינים אלו.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה ובסיכומיה שבעלה המנוח היה זכאי להנחה בגין דרגת נכות שנקבעה לו החל משנת 1989, אלא שתקנות ההנחה מארנונה אליהן מפנה הנתבעת הותקנו רק מס' שנים לאחר מכן.
עוד טענה הנתבעת כי בעלה המנוח היה זכאי להנחה בשיעור של 80% בשל נכותו משנת 1989 כאמור אך הפנתה לסעיף 11.3 בצו ארנונה של עיריית חולון משנת 2004 ולא לצווי ארנונה שהיו בתוקף במועדים הרלוונטיים לזכאות להנחה הנטענת.

עוד אציין כי ביום 22.6.1997 ניתן פסק דין כנגד בעלה של הנתבעת כך שלגבי החובות שהצטברו עד למועד מתן פסק הדין אין מקום לערוך בחינה מחודשת בהינתן שפסק הדין החלוט.
עוד ייאמר כי מאחר שעל פי טענות הנתבעת החל משנת 1998 זכאים הנתבעת ובעלה המנוח לפטור מלא מתשלומי ארנונה על פי הנחת אזרח ותיק הרי ש ממילא ההנחה בשיעור של 80% בגין נכותו של בעלה המנוח נבלעת בפטור המלא ואינה רלוונטית.

אשר לטענת הנתבעת בדבר זכאות להנחה בשיעור של 100% הניתנת לאזרח ותיק החל משנת 1998 עת הגיעו הנתבעת לגיל 60 ובעלה המנוח לגיל 65 :
הנתבעת מפנה לסעיף 11.2 בצו ארנונה של עיריית חולון לשנת 2004 וכן לסעיף 2( א)(1)(א) ו- 2(א)(1)(ב) לתקנות ההנחה מארנונה.
מעיון בצו הארנונה לשנת 2004 ובתקנות ההנחה מארנונה עולה כי להנחה בשיעור של 100% זכאי אזרח ותיק רק אם בנוסף לקצבת זקנה, קצבת שארים, קצבת תלויים או נכות בשל פגיעה בעבודה הוא מקבל גם גימלת הבטחת הכנסה לעומת זאת אזרח ותיק שאינו מקבל גימלת הבטחת הכנסה זכאי להנחה בשיעור של 30% בלבד. בהקשר זה יצויין כי בצווי הארנונה המאוחרים יותר גובה ההנחה לאזרח וותיק שאינו מקבל קיצבת הבטחת הכנסה הוא – 25%.
משלא הוצגה אסמכתא לזכאות הנתבעת או בעלה המנוח לגימלת הבטחת הכנסה במועדים הרלוונטיים לתביעה לא מצאתי כי הוכחה זכאותם להנחה בשיעור של 100% מתשלומי הארנונה ולכל היותר עמדה זכאותם בשל היותם אזרחים ותיקים היא בהנחה שלא תעלה על 30%.

גובה החוב
בעקבות ההלכה שנפסקה ברע"א 4302/16 עיריית ירושלים נ' פרידמן צבי ( פורסם בנבו, 16.04.2018), לפיה נקיטת הליכי גבייה מנהליים על ידי הרשות המקומית אינה עוצרת את מירוץ ההתיישנות, הודיעה העירייה בסיכומי התשובה מטעמה כי החוב המפורט בכתב התביעה שקדם לחודש ספטמבר 2005 התיישן. במסגרת פסיקתה שתוגש לחתימת בית המשפט יובא רק החוב בגין 7 שנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

הנתבעת לא העלתה טענה בנוגע לאופן חישוב החוב על ידי העירייה .
ממילא עוסקות רוב טענותיה בהנחה מארנונה אלא שהחוב הנתבע כולל גם חיובים שונים וביניהם: אגרת שמירה, מים, ביוב, היטל מדרכה, היטל תיעול, היטל צנרת והוצאות משפטיות.
מעיון בנספח 2 לתצהיר העירייה עולה כי נכון למועד הגשת התביעה מתוך החוב הכולל בסכום של 198,575 ש"ח קיים חוב ארנונה שאינו בפיגור בסכום של 2393.3 ש"ח וכן חוב ארנונה בפיגור בסכום של 98,776.60 ש"ח.
משלא נוכחתי בטענה של הנתבעת כנגד החיובים שאינם חיובי ארנונה אני מורה כי התביעה בגין חיובים אלו מתקבלת.

בתצהיר שהוגש מטעם העירייה על ידי גב' יולי גימלפרב לאחר שתוקן כתב ההגנה על ידי הנתבעת ונוספו הטענות בדבר הזכאות להנחות בתשלומי ארנונה אין התייחסות ספציפית לטענות הנתבעת אלא טענה כללית לפיה הליך בקשת הנחה הוא הליך מנהלי . משכך , בית משפט זה נעדר סמכות לדון בעניין זה. עוד הצהירה הגב' גימלפרב כך: "כעיקרון על מנת לקבל הנחה יש להגיש בקשה. הבקשה נבחנת על ידי גורמים מוסמכים בעירייה לגופה" (סעיף 14 לתצהירה מיום 22.6.2015).
הצהרתה של גב' גימלפרב היא כוללנית ונראה כי נועדה להסתיר יותר מאשר לגלות וזאת תוך שימת דגש על העובדה שעסקינן במי שמשמשת בתפקיד מנהלת מדור מחלקת עסקים בעירייה שמצהירה בשם רשות מקומית אשר חלות עליה חובות הגינות כלפי תושביה כפי שחובות אלו חלות על כל גוף ציבורי.
ברור מתקנות ההנחה מארנונה שקיימים מקרים המחייבים הגשת בקשה באופן ברור. לעומת זאת, במקרה שבו ההנחה היא לאזרח ותיק, אין תקנות ההנחה מארנונה דורשות באופן מפורש הגשת בקשה אלא אם לא ניתנה ההנחה כלל או לא ניתנה הנחה בשיעור הנכון. גם מעיון בצווי הארנונה של עיריית חולון לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי האם נדרשת הגשת בקשה בנסיבות המקרה שלפניי .מכאן שהצהרתה של גב' גימלפרב מתעלמת מהטענות שהעלתה הנתבעת והובאה כלאחר יד ומבלי שנעשה ניסיון אמיתי לברר ולהציג את האופן בו פועלת העירייה בעת מתן ההנחות מארנונה לאזרחים ותיקים.

בהקשר זה אציין סעיף נוסף הנזכר בצווי הארנונה אליו לא נדרשו הצדדים ,והוא ביטול ההנחה במקרה שבו התושב לא פרע את חובו בגין תשלומי הארנונה עד ליום 31 בדצמבר של אותה השנה. לסעיף זה לא הייתה משמעות אם הייתה מוכיחה הנתבעת כי היא אכן זכאית לפטור מלא מתשלומי הארנונה שכן אז לא היה נוצר חוב כלשהו אולם משלא נוכחתי בכך ולכל היותר הייתה זכאית להנחה בשיעור יחסי מתשלומי הארנונה הרי שגם אם הייתה מקבלת את ההנחה כנדרש ייתכן וזו הייתה מתבטלת בסוף כל אחת מהשנים בשל החובות שנותרו לעירייה.

מאחר שהנתבעת לא הוכיחה מחד גיסא את טענתה בדבר זכאותה להנחה באופן אוטומטי ומאידך גיסא מצאתי שגם העירייה נמנעה מלבחון את טענות הנתבעת בדבר אופן פעולתה של העיריה במתן הנחות לאזרחים ותיקים כאשר גם מעיון בצווי הארנונה המפורסמים באתר עיריית חולון החל משנת 2004 ניתן ללמוד כי ההנחה לאזרח ותיק אינה מותנית בתנאי כלשהו למעט גילו של המחזיק בנכס, אני סבורה כי האיזון הראוי שנדרש לעשות במקרה זה הוא להותיר את חיוב הארנונה בשלמותו ללא הזכאות להנחה שיכול והייתה ניתנת לנתבעת ובעלה המנוח מעצם היותם אזרחים ותיקים בהתאם לתקנות ההנחה מארנונה, אם היו מגישים בקשה לעירייה אך שמאידך לערוך קיזוז יחסי של תשלומי הריבית שחושבו לגבי 25% מחוב הארנונה שהוא שיעור ההנחה לאזרח ותיק שאינה תלויה בתנאים נוספים למעט גילו של התושב .זאת על פי עיון במרבית צווי הארנונה שהתפרסמו בגין התקופה שחלפה ממועד היווצרות החוב ושלא התיישנה. דהיינו שבע שנים קודם להגשת התביעה.

מצאתי לנכון לבצע קיזוז זה של תשלומי הריבית על מנת שלא תצא העירייה נשכרת בגין אי מודעותם של הנתבעת ובעלה המנוח לזכותם לקבל את ההנחה שכן כאמור עסקינן באזרחים ותיקים שייתכן ונגישותם למידע זה היא מוגבלת.
למען הסר ספק יובהר כי העירייה זכאית לגבות הפרשי הצמדה בגין חוב הארנונה לתקופה זו וכן לגבות את החוב שלא התיישן, בגין הרכיבים האחרים שאינם תשלומי ארנונה הכלולים בסכום התביעה.

טענות נוספות
הנתבעת העלתה טענה גם בנוגע לחישוב שטח הדירה.
לטענתה שטח הדירה הוא 49.6 מ"ר בעוד שהעירייה חישבה את תשלומי הארנונה לפי שטח דירה של 54 מ"ר. משלא פעלה הנתבעת להגיש השגות בעניין זה במרוצת השנים אין מקום לדון בטענות אלו במסגרת ההליך שלפניי.

כמו כן לא מצאתי לדון בטענת השיהוי שהעלתה הנתבעת ,משלא הוסבר על ידי הנתבעת מהו הנזק הראייתי והדיוני שנגרם לה כתוצאה מהשיהוי הנטען בשים לב לכך שהוסכם על ידי הצדדים שהמחלוקת שיש להכריע בה היא מחלוקת משפטית בלבד.

לסיכום
התביעה מתקבלת בחלקה כך שמתוך עזבון הנתבעת ישולם לנתבעת החוב בגין תשלומים לעירייה שנוצרו 7 שנים קודם להגשת התביעה.

מתוך רכיב החוב שעניינו תשלומי ארנונה בצירוף ריבית על חובות הארנונה , תקוזז הריבית שחושבה על החלק היחסי של החובות שלא התיישנו בשיעור של 25% מתוך תשלומי הארנונה בדומה לשיעור ההנחה שניתנת לאזרח ותיק על פי צווי הארנונה שפורסמו על ידי התובעת.

החוב בגין פסק הדין שניתן כנגד בעלה המנוח של הנתבעת ביום 22.6.1997 נכון למועד הגשת התביעה שלפניי ישולם במלואו מתוך כספי עזבון הנתבעת!.

התובעת תחשב החוב הנתבע לאור ההנחיות דלעיל בצירוף תצהיר מפורט של מבצע החישוב שיפרט את חובות הארנונה שלא התיישנו מתאריך – עד תאריך , את שיעור הריבית בגין חובות אלה על פי כתב התביעה ואת הקיזוז בשיעור 25% משיעור הריבית כאמור , לצד החובות האחרים שאינם חובות ארנונה שלא התיישנו והתביעה בגינם נתקבלה במלואה .
התחשיב כאמור יומצא לתיק בתוך 15 ימים מהיום. העתק התחשיב יומצא במסירה אישית למנהל עזבון הנתבעת שיהיה רשאי להגיב תוך 15 ימים נוספים. ככל שלא תומצא התנגדות מנהל עזבון הנתבעת עד 24.11.2018 , יתקבל תחשיב התובעת והיא תהא רשאית להגיש פסיקתא לחתימה .
בהתאם לסכום החוב שיחושב על פי האמור לעיל בפסיקתא שתגי ש התובעת אפסוק ההוצאות ושכ"ט עו"ד בהם יישא עזבון הנתבעת במסגרת הליך זה.

לתזפ לבחינת התיק ליום 30.11.2018

ניתן היום, ט' חשוון תשע"ט, 18 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עירית חולון
נתבע: יהודית קלדרון ז"ל
שופט :
עורכי דין: