ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן נגד ד. ע . :


בפני כבוד ה שופט צבי ויצמן

מבקש

המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן
ע"י ב"כ עו"ד א. בודיק

נגד

משיב
ד. ע . (אסיר)

החלטה

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בפ"ת (כבוד הש' א. רוטקופף) מיום 23.4.18 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב תביעתו בדרך של צירוף חוות דעת רפואית באשר לנזקיו הגופניים של נפגע לו משולמים תגמולים ע"י המבקש.

המשיב לא הגיב למבוקש למרות שהבקשה נמסרה לידיו באמצעות שירות בתי הסוהר ביום 6.6.18 (אישור הוצג לעיוני).

המשיב אף לא התייצב לדיון שקבעתי לפנים משורת הדין בעניינו ביום 21.10.18 למרות שזימון נשלח כדין לשב"ס.

למרות אי התייצבות המשיב ואי מתן תגובה מטעמו למבוקש אדון במבוקש לגופו ולא אסתפק בקבלתו אך ורק בשל מחדלי משיב הנזכרים.

הנדרש לנדון

1. המבקש (להלן- המל"ל) הגיש תביעת שיבוב מכח סע' 328 לחוק הביטוח הלאומי – נ"מ , התשנ" ה – 1995 (להלן- חוק הביטוח הלאומי) בגין תגמולים אותם שילם ועתיד לשלם למר ד. ס . ( להלן- הנפגע ) עקב פגיעתו הגופנית בידי המשיב בא ירוע מיום 10.8.09.
המשיב הורשע על פי הודאתו במסגרת הליך פלילי שהתקיים כנגדו (תפ"ח 25742-09-09), בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הריגה וכן חבלה בכוונה מחמירה וזאת אחר שתקף את הנפגע ביום 10.8.09. בגין האירוע הנזכר נגזרו על המשיב 22 שנות מאסר ופיצוי לנפגע בשיעור של 160,000 ₪ (ראו גזר הדין – נספח 3 לבקשה).

2. המל"ל לא צירף לכתב תביעתו חוות דעת רפואיות מטעמו אלא הסתפק בצירוף הפרוטוקולים של הועדות הרפואיות בעניינו של הנפגע.
במסגרת ההליך בבית משפט קמא עתר המל"ל לכך שהפרוטוקולים או חוות הדעת של הרופאים היועצים של הועדות הרפואיות ישמשו כחוות דעת רפואיות מטעמו ולחלופין עתר למינוי מומחים מטעם בית המשפט ולמתן אורכה בת 120 יום לצירוף חוות הדעת הנזכרות . לטענת המל"ל כתב תביעתו הוגש ללא צירוף חוות דעת רפואיות בשל קשי ים שעלו בשיתוף פעולה עם הנפגע ונוכח פרק הזמן הקצר שנותר עד לחלוף מועד ההתיישנות בתיק, דבר שלא איפשר את העמדתו לבדיקת מומחים כנדרש קודם למועד הגשת הבקשה .
המשיב, מנגד, עתר לדחיית התביעה על הסף מטעמים של התיישנות, שיהוי ואי צירוף חוות דעת רפואיות כנדרש.

החלטת בית משפט קמא

3. בית משפט קמא דחה את בקשת המל"ל. בהחלטתו מיום 23.4.18 הבהיר בית המשפט כי או מנם תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי נותנת לבית המשפט שיקול דעת רחב בכל הקשור למתן היתר לתיקון כתבי הטענות של מי מבעלי הדין בכל עת וכי הפסיקה אף הוסיפה והבהירה כי ראוי שבתי המשפט ינקטו בדרך ליברלית בכל הקשור למתן ההיתר כאמור , יחד עם זאת לכלל זה יש חריגים אשר נקבעו בפסיקה ובכללם אינטרס הציבור ביעילות ההליכים ואי הקצאת זמן שיפוטי שלא לצורך לבעל דין אשר אינו מכלכל את ענייניו כהלכה.
בית המשפט ציין כי בנדון האירוע נושא התביעה אירע ביום 10.8.09, כאשר התביעה הוגשה אך ורק כשבועיים לפני תום תקופת ההתיישנות (ביום 26.7.16). למל"ל היו לא פחות מחמש וחצי שנים במהלכן יכול היה להגיש חוות דעת רפואיות מטעמו שכן ביום 11.11.12 נקבעה לנפגע דרגת נכות קבועה. זאת ועוד, ממועד הגשת התביעה ועד לקיומו של קדם המשפט הראשון חלף פרק זמן של כשנה וארבעה חודשים, אשר אף במהלכו ניתן היה לבקש ולהגיש את חוות הדעת.
מתוך שכך מצא בית משפט קמא לדחות הבקשה להארכת המועד לתיקון כתב התביעה וצירוף חוות דעת רפואית מטעם המל"ל.
מכאן בקשת הרשות לערער.

טענות המל"ל

4. שגה בית משפט קמא בהתעלמו מהנחיית הפסיקה לנקוט בדרך "בית הלל" בכל הקשור לתיקון כתבי טענות. בנדון דחיית הבקשה מהווה הלכה למעשה – דחיית התביעה שכן ללא חוות דעת רפואית לא יוכל המל"ל להו כיח את נזקי הנפגע ותביעתו תדחה . הפגיעה באינטרס הדיוני של המשיב, מאידך, היא זניחה נוכח תוכנו של כתב התביעה והשלב המקדמי בו מצוי ההליך.

5. שגה בית משפט קמא בדרך בה יישם את ההלכה שנקבע ברע"א 7615/13 מובלי עטיה נ. מד"י ( 2013) (להלן- הלכת מובלי), שכן באותו עניין נקבע כי הפרמטרים אותם יבחן בית המשפט בשוקלו היתר לתיקון כתב בתביעה יהיו – קיומה של טענה אמיתית מצד התובע אל מול אינטרס הנתבע ואי הקצ את זמן שיפוטי מיותר לבעל דין שלא כלכל את ענ ייניו כהלכה. בנדון הוגשה הבקשה לאחר קיומה של ישיבת קדם משפט אחת בלבד ולא זמן קצר קודם לקיומה של ישיבת ההוכחות, כפי שהיה בענין מובלי. ממילא ברי כי הנזק שעלול להיגרם למל"ל מאי תיקון כתב התביעה עולה לאין שיעור על הנזק העלול להיגרם למשיב ממתן אורכה מוגבלת להגשת חוות הדעת.

6. בית משפט קמא התעלם מכך שבנדון העיכוב בהגשת חוות הדעת נומק ע"י המל"ל והורתו באי שיתוף פעולה מצד הנפגע שאינו בשליטת המל"ל וכן בדיונים ובירורים ארוכי זמן שנערכו ע"י המל"ל ויועציו המשפטיים באשר לעצם הגשת התביעה כנגד "נתבע פרטי". כך גם, עקב מאסרו של המשיב, חל עיכוב ממושך בהמצאת התביעה לידיו וזו הומצאה לו רק ביום 21.11.16. כמו כן חלף פרק זמן בו התנהל דיון בבקשת המשיב למחיקת התביעה על הסף מנימוקים שונים ובכללם התיישנות ושיהוי ולא היה כל טעם בהגשת חוות הדעת בשלב זה.

7. על פי פסיקת בית המשפט צרופה של חוות דעת רפואית אינה מהווה תיקון של עילת התביעה אלא תמיכה בטענות העובדתיות המופיעות בכתב התביעה.

* * *

אחר שבחנתי את טענות המבקש מצאתי כי יש לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור וזאת אחר שמצאתי כי לא יהיה בכך לפגוע בזכויות הדיוניות של מי מהצדדים.
דין ערעור להתקבל.

תיקון כתב תביעה בדרך של צירוף חוות דעת רפואית – קיצורה של הלכה

8. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

וכדברי כבוד השופט אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, עמוד 120:
"מלשון התקנה ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים. אולם כאשר אין בתיקון תועלת לבירור הפלוגתאות לא יהיה בו צורך".

ובע"א 2508/93 פלזן נ' יהלומי אוליראן שאול בוארון בע"מ, (1993) הובהר -

"מעת שהראה בעל דין שהתיקון דרוש כדי להעמיד לדין את השאלה שהיא באמת השאלה שבמחלוקת, זכאי הוא לכאורה, לקבל רשות לתיקון" (ו ראו בדומה - ע"א 7183/97 מחמוד ביידון נ' עווני ביידון,(1997) .

9. ואם כן בית המשפט יטה לאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ולהכריע בפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים. ואם שוכנע בית המשפט כי מן הראוי לתקן את כתב הטענות לשם בירור השאלה האמיתית, לא יירתע ממתן הרשות לתקן, אפילו הוחלפה או הוספה עילה חדשה (בר"ע 282/80 המגדר בכבלים חוטי חשמל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, (1980), ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, (1990)), זאת כל עוד לא ישיג התובע בכך יתרון שלא היה משיג לו יגיש כתב תביעה חדש, כפי שהובהר בע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' יצחק בן הרוש, (1986) (להלן – עניין איטונג):

"המגמה בכל הנוגע לתיקון כתב טענות היא אכן מגמה ליברלית, הן בשאלת אופן הגדרת הפלוגתא, והן בשאלת אופן הגדרת "עילת תביעה" ... ואולם הכל אם לא נתקיים אחד הגורמים המונעים מתן רשות לתקן; אכן, הפסיקה מונה את פקיעת ההתיישנות כאחד הגורמים הללו, אך לא בכל מקרה, כדברי ד"ר זוסמן בספרו (עמ' 323): "ואולם תביעה שהוגשה תוך תקופת ההתיישנות ניתנת לתיקון אף לאחר שעברה את התקופה, כל עוד נשתמרה זהות התביעה והתובע אינו מעלה תביעה אחרת שמפניה יכול הנתבע להתגונן בטענת התיישנות".

הווה אומר, בית המשפט לא יתיר תיקון כתב התביעה, אם במסגרת התיקון מעלה התובע עילה חדשה, שאילו היה מגיש בגינה תובענה נפרדת, יכול היה הנתבע להתגונן מפניה בטענת ההתיישנות.

10. כך גם מצאנו כי על בית המשפט לבחון את אינטרס בעל הדין מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך ואינטרס הציבור ביעילות הליכים ושלא יוקצה לבעל דין שאינו מכלכל את ענייניו כהלכה זמן שיפוטי שלא לצורך ( עניין מובלי הנ"ל וכן רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב (2008)).

11. בנדון דנן, המבקש אינו מעוניין לתקן את כתב התביעה בדרך של הוספת עילת חדשה. מדובר על צירוף חוות דעת התומכת בבסיס העילה הקיימת בכתב התביעה המקורי.
ברע"א 4046/09 תעשיה אוירית נ' מונסגו (2009) הבהיר בית המשפט כי צירופה של חוות דעת רפואית אינו מהווה על דרך הכלל עילה חדשה לפיכך צירופה של חוות הדעת אחר שחלף מועד ההתיישנות לכתב תביעה שהוגש קודם למועד ההתיישנות אינו מהווה הגשת כתב תביעה אחר מועד ההתיישנות.

12. א כן, לא לעולם חוסן, ועיתים, כפי שציינו לעיל, בית המשפט לא יענה לבקשת בעל דין לתיקון כתב בתביעתו וזאת כאשר הפגיעה בצד שכנגד תהא משמעותית ותפגע בזכויותיו שלו במידה ניכרת וכאשר הורתה של הבקשה היא בהתנהלות לא אחראית מצד בעל הדין , כפי שהיה כדוגמה בעניין מובלי בו מצא כבוד הש' עמית כי –

"השיהוי הרב בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה מונח לפתחן של המבקשות, שאילו היו פועלות בשקידה הראויה עוד במהלך שנת 2012, ניתן היה להגיש את הבקשה לתיקון כתב תביעה עוד לפני ישיבת קדם המשפט בחודש מרץ 2013, ולמיצער, זמן קצר לאחריה, ולא ערב ישיבות ההוכחות. כפי שציין בית משפט קמא, תיקון כתב התביעה, היה מצריך תיקון התצהירים או הוספת תצהירים נוספים, והיה כרוך בדחיית חמשת המועדים שנקבעו לשמיעת הראיות בתיק"

התביעה שבנדון עניינה בשיפוי המל"ל על תגמולים ששולמו על ידו לנפגע. ברי מתוך הנטען בכתב התביעה ועילותיה כי נגרמו לנפגע נזקי גוף בשיעורים מסוימים בגינם שולמו לו גמלאות המל"ל.

אכן לצורך הוכחת שיעורי הנכות לצורך תביעת השיבוב נדרש המל"ל להגיש חוות דעת רפואית אלא שבשל צירופן של עובדות נטענות שונות ובכללן – עיכוב הגשת תביעת השיבוב עד לבירור כללן של העובדות וקבלת החלטה מהותית של המל"ל בהיותו גוף ציבורי בדבר מדיניותו באשר להגשת תביעה כנגד נתבעים פרטיים שאינם גופים מוסדיים או גופים מבוטחים, כמו גם קושי ביצירת קשר עם הנפגע, נגררה הגשת התביעה עד בסמוך למועד ההתיישנות ובנסיבות האמורות הוגשה ללא חוות דעת. אומנם נראה כי יש להטיל על המל"ל במידה לא מבוטלת את האשם להגשת התביעה בעיתוי הנזכר ואולם מעת שאנו מצויים בטווח חלותה של עילת תביעה ומעת שעילת התביעה נחזית להיות מבוססת נוכח הרשעתו בדין של המשיב, דומה כי יש לאחוז באותה "רוח ליברלית" העולה מפסיקת בית המשפט העליון בכל הקשור למתן היתר לתיקון התביעה.

13. למעשה, ודומה כי זה העיקר, דחיית הבקשה תהפוך את כתב התביעה לכלי ריק – חספא בעלמא – שלא ניתן לעשות עמו דבר שהרי לא תצלח התביעה בהעדר ראיה לשיעור נכותו של הנפגע וזו דרך אחת להוכיחה - באמצעות חוות דעת רפואית. מאידך, אינטרס המשיב כבעל דין לא נפגע – שהרי מלכתחילה נטען כי הוא האחראי לפגיעת הנפגע וכי בשל מהות הפגיעה חב הוא בשיפוי המל"ל על התגמולים ששולמו על ידו לנפגע.
לא אחת מצאנו בפסיקה כי בשל קושי להשגת חוות דעת רפואית במועד הגשת התביעה התיר בית המשפט את תיקון כתב התביעה וצירוף חוות הדעת במועד מאוחר יותר, ההיתר לצירוף חוות דעת ניתן אף בשלבים מתקדמים של ההליך וזאת מתוך כך שחוות הדעת מהווה בסיס ויסוד לקיומה והעמדתה של התביעה (וראו , כדוגמה - רע"א 4046/09 תעשיה אוירית נ' מונסגו (2009) - שם הוגשה חוות הדעת הרפואית שנה וחצי לאחר הגשת כתב התביעה; ת"א (נתניה) 10340-10-12 - אליה ניסים שפירא נ' נציגות הבית המשותף, (2014); תא (תל-אביב-יפו) 174126-09 - אבו כף נהאל זל ואח' נ' המרכז הרפואי סורוקה ואח', (2011) ועוד רבים אחרים ).

בנדון מצויים אנו אך ורק בשלב קדם המשפט והתיק טרם נקבע לשמיעת ראיות וממילא אף לא יגרם נזק דיוני משמעותי בכך שינתן ההיתר המתבקש לתיקונו של כתב התביעה.

14. בנסיבות האמורות סבורני כי יש מקום להתערבות בשיקול דעתו של בית משפט קמא ולהתיר למל"ל לצרף חוות דעת רפואיות מטעמו וזאת תוך 90 יום מהיום.

סוגיית ההוצאות תבחן בסופו של יום ע"י ערכאה הדיונית.

15. ניתן לפרסום ללא פרטי המשיב והנפגע.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ט, 21 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן
נתבע: ד. ע .
שופט :
עורכי דין: