ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בני פואד עסלי בע"מ נגד ע.דבאח פיתוח ובניין בע"מ :

לפני כבוד השופטת הדסה אסיף

התובעת

בני פואד עסלי בע"מ ח.פ. 512546086
ע"י ב"כ עו"ד תאבת ביידוסי

נגד

הנתבעת
ע.דבאח פיתוח ובניין בע"מ ח.פ. 514189703
ע"י ב"כ עו"ד עבדאללה חליל

פסק דין

1. מדובר בתביעה ובתביעה שכנגד.
שתי התביעות הוגשו בעקבות התקשרות שהיתה בין התובעת (להלן – "חב' עסלי ") לבין הנתבעת (להלן – "חב' דבאח "). האחרונה ביצעה עבודות פיתוח ביישוב מצפה אילן, ובמסגרתן היא נדרשה לפנות כמויות גדולות של עפר ואבנים (להלן –"החומר").

2. בכתב התביעה העיקרי , שאותו הגישה חב ' עסלי , היא טענה שהיא ביצעה עבור חב' דבאח עבודות פיתוח ועפר במצפה אילן , וכי חב' דבאח התחייבה לשלם עבור העבודות האלה מיד לאחר סיומן. חב' עסלי טענה בתביעתה כי ביצעה את העבודות על הצד הטוב ביותר ובסופן הנפיקה ל חב' דבאח חשבון בסך 288,990 ₪, בגין החוב שחב' דבאח נותרה חייבת לה . מאחר שחב' דבאח לא שילמה את החוב, הגישה חב' עסלי את התביעה. לכתב התביעה של חב' עסלי צורפה חשבונית, שמספרה 033, על סך 288,990 ₪ ובנוסף צורפו מספר מסמכים של חב' עסלי ערוכים בכתב יד כשעל חלקם נכתב: "אישור עבודה".

3. חב' דבאח הגישה כתב הגנה, הכחישה בו את כל טענות התובעת והגישה בנוסף גם כתב תביעה שכנגד. בכתב התביעה שכנגד טענה חב' דבאח כי חב' עסלי היא שנותרה חייבת לה , וכי החוב הוא בסכום של 465,500 ₪. חב' דבאח טענה כי היא התקשרה בהסכם עם חב' עסלי , שלפיו חב' עסלי תפנה על חשבונה את החומר ממצפה אילן , ובתמורה תוכל חב' עסלי לגרוס את החומר ולמכור אותו. לטענת חב' דבאח בתביעה שכנגד, אף ש חב' עסלי היתה אמורה לפנות את החומר על חשבונה , ובכלל זה להביא באגרים ומשאיות לצורך פינוי החומר, עשתה חב' עסלי שימוש בבאגרים של חב' דבאח . לטענת חב' דבאח , על חב' עסלי לשלם לה עבור ימי העבודה של הבאגרים וגם על ימי עבודה של משאיות שהיא, חב' דבאח , העמידה לרשות חב' עסלי .

4. לטענת חב' דבאח , הבאג רים שלה עבדו עבור חב' עסלי במשך 93 ימים , כאשר התשלום היומי הינו 3,500 ₪. המשאיות עבדו 10 ימים והתשלום היומי עבורן הוא 2,000 ₪.
עוד טוענת חב' דבאח כי חב' עסלי גנבה ממנה חומר גרוס בכמות של יותר מ- 3000מ"ק כאשר בכתב התביעה שכנגד דורשת חב' דבאח את השווי של 2000 מ"ק בלבד.

5. חב' עסלי הגישה, כמובן, כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד. בכתב ההגנה, לראשונה, פירטה חב' עסלי את תנאי ההתקשרות, כפי שהיא טוענת להם. לטענתה, סוכם שחב' דבאח תפנה את החומר אל מגרש בברטעה , שם תגרוס אותו חב' עסלי ו אחר כך תמכור אותו ו תקבל את התמורה עבורו. לטענת חב' עסלי , אף שחב' דבאח הייתה צריכה לפנות את החומר אל המגרש בברטעה, בסופו של דבר היא שהעמידה את המשאיות לצורך פינוי החומר ועל חב' דבאח לשלם לה לכן עבור עלות אותן משאיות. בנוסף, טענה חב' עסלי , כי חב' דבאח היא שגנבה ממנה חומר גרוס.

6. מאחר ששני הצדדים מודים שלא היה הסכם בכתב, אין בפני אלא את עדויות העדים ש הובאו בפני ואת המסמכים ששני הצדדים בחרו להציג בבית המשפט. לאחר ששמעתי את העדויות, הגעתי לכלל מסקנה שגם לאחר שמיעת כל העדים, רב הנסתר על הגלוי. הרושם הוא ששתי החברות, שמנהליהן העידו בבית המשפט, נמנעו, מטעמים השמורים עימן, מלהציג בפני בית משפט את התמונה כולה, והציגו בפני תמונה חלקית בלבד. כפועל יוצא מכך, היו עדויות כל העדים , משני הצדדים, רצופות סתירות ותמיהות באופן שמערער מאוד את מהימנותן. המסקנה, שאליה הגעתי לאחר עיון מעמיק בכל טענות הצדדים, היא ששתי התובעות כשלו מלהוכיח את תביעתן, ולפיכך דין שתי התביעות להדחות.

התביעה שהגישה חב' עסלי
7. כפי שכבר צוין, בכתב התביעה הביאה חב' עסלי גרסה סתמית , לפיה היא ביצעה על פי הזמנת חב' דבאח "עבודות פיתוח ועפר במצפה אילן". אין בכתב התביעה של חב' עסלי זכר להסכמות שחברה זו טענה לה ן בקשר עם פינוי החומר. טענות אלה פורטו על ידי חב' עסלי רק בהמשך, ורק לאחר שהוגשה כנגדה תביעה שכנגד על ידי חב' דבאח .

עניין זה, לכשעצמו, ודאי שאינו תורם למהימנות גרסתה של חב' עסלי .

8. לכך יש להוסיף את העובדה שעדותו של העד העיקרי מטעם חב' עסלי , מר סעיד עסלי, לא הותירה רושם מהימן. זאת, גם בשל ההתרשמות הבלתי אמצעית מעדותו, וגם בשל סתירות ותמיהות שעלו מתוך עדותו .

9. תמיהה ראשונה, מקורה בכך שאף שחב' עסלי הגישה את התביעה בגין עבודות שלטענתה ביצעה עבור חב' דבאח , לא יכול היה מר עסלי לומר בחקירתו מתי בדיוק התחילו אותן עבודות. התשובה שנתן בחקירתו בית המשפט , לפיה תאריך מדו יק יש לו רק במשרד, רחוקה מלהניח את הדעת (עמ' 5 ש' 28 עד עמ' 6 ש' 3).

10. אם לא די בכך, מר עסלי התקשה להסביר בעדותו מה בדיוק היה הסיכום שהיה, לטענתו, בינו ובין חב' דבאח ודי לעי ין בתשובתו בעמ' 6 ש' 27 ואילך, וכן בעמ' 14 ש' 23-14.

11. עדותו, לפיה הסיכום היה שחב' דבאח היא שתעמיס את המשאיות שאותן תביא חב' עסלי , אינה מתיישבת עם עדותו לפיה חב' עסלי היא שהביאה באגר שהעמיס את המשאיות במצפה אילן, וגם לא עם עדותו לפיה, לאחר שהבאגר התקלקל, שילמה חב' עסלי לאדם בשם איברהים, עבור הבאגר שבו העמיס איברהים את המשאיות של חב' עסלי ( עמ' 11 ש' 29, עמ' 12 ש' 7, 19, 27). לו היה ממש בגרסתו של מר עסלי, לפיה חב' דבאח היא שהיתה צריכה להעמיס את המשאיות על חשבונה – מדוע שילמה חב' עסלי לאיברהים ומדוע הביאה באגר משלה לאתר ? על כך לא היתה למר עסלי תשובה.

12. בתצהירו טען מר עסלי כי בחודש אפריל 2015 סיפקה חב' עסלי 55 ימי עבודה של משאיות. התברר , שנתון זה אינו מתיישב עם הרישומים שביומני העבודה, שצורפו כנספח נ/2 לכתב ההגנה שהגישה חב' עסלי לתביעה שכנגד ( עמ' 8 ש' 17-4). כאשר עומת מר עסלי עם חוסר ההתאמה הזה, הוא טען שלא הוא שעושה את החשבון אלא הפקידה במשרדו, וכי היא עורכת את החשבון לפי נתוני יומן העבודה שבמשרד. הפקידה, הגב' סוזאן כנענה, הביאה לבית המשפט יומן עבודה, אך לא את יומן חודש אפריל. כאשר נשאלה כמה ימי עבודה עבדה חב' עסלי עבור חב' דבאח בחודש אפריל 20 15, ציינה כי הדבר רשום בחשבונית ( עמ' 20 ש' 22-13).

13. בסופו של דבר, עלה מעדותה של הגב' כנענה, כי החשבונית שצורפה לתביעה לא מבוססת על אישורי העבודה שצורפו מטעמה של חב' עסלי לתביעה ולכתב ההגנה שכנגד, אלא על רישומים שאותם רשמה העדה ביומנה . למותר לציין שלמעט הרישום ביומן, לא הוצגה שום ראיה שממנה ניתן ללמוד על כך שהרישום אכן מבוסס על עבודות שבוצעו בשטח. זאת, משום שהגב' כנענה מסרה שאת הנתונים קיבלה מהנהגים בשיחות טלפון, אך איש מאותם נהגים לא הובא להעיד.
לא ניתן גם להתעלם מכך שבתצהירה הסתירה העדה מבית המשפט את קרבתה המשפחתית למר עסלי ורק בחקירתה הנגדית התברר כי היא אחייניתו.
14. ברור, לנוכח העדויות האלה, שלא ניתן לראות את חב' עסלי כמי שהרימה את הנטל להוכיח את מספרם של ימי העבודה שעבורם היא זכאית לקבל תשלום, אף אם תתקבל גרסתה אודות הסיכום שהיה בינה ובין חב' דבאח .

15. תשובותיו של מר עסלי, ביחס למחיקות שמופיעות על חלק מאישורי העבודה, היו רחוקות מלעורר אמון. הרושם הבלתי אמצעי שהותירה עדותו על דוכן העדים, רק מתחזק מהתפתלו יותיו על דוכן העדים, שמהן ניתן להתרשם מתשובותיו כפי שנרשמו בפרוטוקול ( עמ' 9 ש' 10 ואילך).

16. בסופו של דבר, ולאחר התפתלויות לא מעטות, טען מר עסלי כי הנהגים הם שיודעים מי מחק את הרישומים על גבי אישורי העבודה וכי הוא יזמין את כל הנהגים על מנת שיעידו על כך (עמ' 9 ש' 35). בסופו של דבר איש מאותם נהגים לא הובא על ידי חב' עסלי להעיד מטעמה והדבר פועל לחובתה, וההלכות בעניין זה ידועות.

17. אף שמר עסלי הכחיש שבאגרים של חב' דבאח הם שהעמיסו את החומר, וטען שבאגרים של חב' עסלי הם שהעמיסו את המשאיות, נמנעה חב' עסלי מלהביא את מפעילי הבאגרים (עמ' 13 ש' 28-22). גם כאן מדובר במחדל שפועל לחובת חב' עסלי , וההלכות בעניין הזה ידועות.

18. אף שחב' עסלי טענה ש חב' דבאח לקחה ממנה כף של באגר ולא החזירה אותה, ואף שמר עסלי טען שיש עד לעניין הזה, מר איברהים אלוואחשי, חב' עסלי לא הביאה את מר אלוואחשי להעיד מטעמה ( עמ' 13 ש' 32-30).

19. גם בנוגע למצע הגרוס שכביכול גנבה חב' דבאח , לא היתה עדותו של מר עסלי עקבית וסדורה, וגם בעניין הזה עדותו לא הותירה רושם מהימן כלל ( עמ' 15 ש' 15 ואילך). לכך יש להוסיף, שהדעת נותנת שאם היה ממש בטענה זו, הרי שטענה זו היתה מפורטת כבר בכתב התביעה שהגישה חב' עסלי , וזו לא היתה ממתינה ומעלה את טענותיה בעניין הזה רק לאחר ש חב' דבאח הגישה תביעה שכנגד.

20. עד נוסף שהביאה חב' עסלי , הוא מר אחמד שריף כבהה. עדותו של עד זה, כלל לא הועילה לחב' עסלי . בעוד שבתצהירו פירט מר כבהה מה לטענתו היה הסיכום בין חב' עסלי לחברת דאבח ( סעיף 6 לתצהיר), בעדותו בבית המשפט ניסה מר כבהה בכל מאודו להתחמק ממתן תשובה לשאלה איזה סיכום היה בין שתי החברות. תחילה, ואף שלכל השאלות שקדמו לכך ענה בעברית, ביקש שהשאלה תתורגם לו לערבית. בהמשך, ולאחר שהשאלה תורגמה לו לערבית, טען: "אני לא יודע שיש הסכם ביניהם על העבודה" (עמ' 29 ש' 13-12). גם בהמשך שב וניסה להתחמק ממתן פרטים לגבי הסיכום שכביכול היה בין שתי החברות ושעליו התיימר להעיד בסעיף 6 לתצהירו, וטען כי כלל לא היה בזמן ההסכמים (עמ' 29 ש' 17 ואילך).

21. לאור כל האמור לעיל, לא אוכל לקבוע שעלה בידי חב' עסלי להרים את הנטל המוטל עליה ולהוכיח את תביעתה. לא רק שלא עלה בידי חב' עסלי להוכיח מה היה הסיכום, גם לא עלה בידה להוכיח את טענותיה אודות הסכומים הנתבעים.

22. לכן, אני דוחה את תביעתה של חב' עסלי .

התביעה שכנגד
23. התביעה שכנגד הוגשה על ידי חב' דבאח והיא טענה בה שעל חב' עסלי לשלם לה עבור ימי העבודה של הבאגר שהעמיס את משאיותיה של חב' עסלי . חב' דבאח גם טענה כי חב' עסלי גנבה ממנה מצעים של חומר גרוס וגם עבור החומר הגנוב דרשה חב' דבאח תשלום.

24. כפי שכבר ציינתי, גם עדויות העדים מטעם חב' דבאח לא הותירו רושם מהימן . למעשה, לאחר שמיעת העדים מטעם חב' דבאח , נראה כי היא בחרה, מטעמיה, שלא להביא בפני בית המשפט את כל התמונה כולה.

25. ראשון העיד מטעמה של חב' דבאח , מר מוחמד חליל, גיסו של מר עבד דבאח, מנהלה של החברה. מר חליל טען שכל ההסכמים שנעשו בין חב' עסלי ל חב' דבאח , נעשו אך ורק מולו, כפי שנעשו כל ההסכמים עם כל הקבלנים שעבדו עם חב' דבאח במצפה אילן (עמ' 34 ש' 14-12). מר חליל ציין שכל ההסכמים נעשו בכתב (שם, בש' 20) אך לא היה בפיו הסבר מניח את הדעת לכך שדווקא ההסכם עם חב' עסלי לא נעשה בכתב.

26. אף שמר חליל טען כי חב' דבאח מנהלת יומני עבודה , וכי בכל יום נרשם בהם כמה באגרים היו בשטח וכמה כלים היו בשטח ומנהל העבודה והמפקח חותמים ביומן העבודה בכל יום, לא הובאו היומנים האלה כראיה מטעמה של חב' דבאח . גם בשאלה כמה יומנים יש והיכן הם, הובאו מפי עדיה של חב' דבאח מספר גירסאות. מר חליל טען תחילה כי הדברים רשומים ביומן אצלו (עמ' 35 ש' 31). בהמשך, טען שיש שני יומנים, האחד של הפיקוח, ויומן שני שנמצא במשרדה של חב' דבאח (עמ' 35 ש' 35-32). אחר כך טען כי אין לו יומן אלא רק דפי סיכום (עמ' 36 ש' 13). בסופו של דבר הוא הסתבך בתשובותיו ולא עלה בידו להסביר היכן בדיוק נעשו הרישומים, ומהיכן שאב את הנתון שלפיו תחילת עבודתה של חב' עסלי היתה ביום 14/12 (עמ' 37 ש' 1 ואילך). היומן, כאמור, לא הוגש. גם את דפי הסיכום, ש מר חליל טען שהוא עצמו ערך מידי חודש בחודשו, לא צירף מר חליל לתצהירו. טענתו , לפיה הוא לא צירף אותם משום ש"לא ביקשו ממני", היא טענה תמוהה ביותר ואינני מאמינה לה (עמ' 37 ש' 21–22).

27. מר חליל וחב' דבאח גם נמנעו מלצרף מסמכים נוספים , אף שלטענת חליל יש בידו מסמכים להוכיח את טענותיה של חב' דבאח אודות מספר ימי העבודה שעל חב' עסלי לשלם עבורם (עמ' 48 ש' 31 ואילך). חב' דבאח גם נמנעה מלצרף את אישורי העבודה של הבאגרים, שלטענתה העמידה לרשות חב' עסלי ואשר עבורם על חב' עסלי לשלם לה (עמ' 50 ש' 34 עד עמ' 51 ש' 17).

28. מר חליל טען בתצהירו שהסיכום עם חב' עסלי נעשה בנוכחותו של א יברהים אך נמנע מלהביא את אותו איברהים להעיד (עמ' 42 ש' 12-6).

29. כפי שכבר פורט, חב' דבאח טענה גם ש חב' עסלי גנבה ממנה חומר גרוס . גם את הטענה הזו לא עלה בידי חב' דבאח להוכיח. מר חליל טען , שאת אותו חומר גרס עבור חב' דבאח מר כראדי (עמ' 40 ש' 1 – 7) , אך חב' דבאח נמנעה מלהביא את אותו כראדי להעיד מטעמה.

30. כאשר התבקש מר חליל להסביר כיצד חישבה חב' דבאח מהי כמות המצעים שנגנבה על ידי חב' עסלי , וכיצד היא טוענת שמדובר בכמות של 3000 קוב, הוא טען שחב' דבאח גרסה 8000 קוב , אך כשבאה למכור את החומר הגרוס מצאה שם רק 5000 קוב . כך, לטענתו התברר ש חב' עסלי גנבה 3000 קוב (עמ' 46 ש' 34). תשובה זו לא רק שהיא אינה מתיישבת עם העובדה שבסופו של דבר הוגשה תביעתה של חב' דבאח בגין 2000 קוב בלבד , אלא שתשובותיו של חליל, אודות האופן שבו עשתה חב' דבאח את החישוב כמה חומר נגנב ממנה, אינן מתיישבות עם עדותו של מר עבד דבאח בעניין הזה (עמ' 58 ש' 16-15).

31. אם לא די בכל האמור, עדותו של מנהל חב' דבאח , מר עבד דבאח, היתה מתחמקת ומתחכמת , וה וא עשה כל מאמץ שלא להשיב מה היה הסיכום בין שתי החברות (עמ' 54 ש' 23 ואילך). גם לאחר שהוסבר לו שהוא חייב להשיב לשאלות, היו תשובותיו מתחמקות (עמ' 54 ש' 29, 32 ועמ' 55 ש' 17-16, עמ' 56 ש ' 10, 12).

32. עדותו של מר עבד דבאח גם עמדה בסתירה לעדותו של מר חליל בנוגע ליומני העבודה. בעוד שמר חליל טען כי יש יומן עבודה במשרדו של עבד דבאח, טען דבאח כי היומן הזה אינו נמצא אצלו, אלא אצל חליל (עמ' 56 ש' 35). כאשר עומת מר דבאח עם הסתירה ועם העובדה שהוא וחליל טענו כל אחד שהיומן נמצא אצל חברו, השיב מר דבאח: "אני אומר שאני צריך לבדוק אם זה עדיין אצלי" (עמ' 57 ש' 8).

33. חב' דבאח נמנעה מלהביא עדים נוספים , אף שלטענתה היו עדים שראו את חב' עסלי גונבת את החומר הגרוס ואף שאותם עדים הם קרובי משפחתו של מר עבד דבאח מנהל החברה , ולכן לא היה כל קושי, לפחות לכאורה, להביאם לבית המשפט (עמ' 59 ש' 3 – 6).

34. גם לא היה למר עבד דבאח הסבר מניח את הדעת לכך שאף שבתביעה שכנגד טענה חב' דבאח ש חב' עסלי חבה לה כמעט חצי מיליון שקלים, לא הגישה חב' דבאח תביעה מיוזמתה, ורק לאחר שחב' עסלי הגישה תביעה כנגדה, העלתה חב' דבאח את דרישותיה בכתב התביעה שכנגד (עמ' 64 ש' 5 – 8) .

35. לנוכח כל הסתירות האלה, מחדלה של חב' דבאח מלהציג מסמכים ועדים, והרושם השלילי שהותירו העדים מטעמה, אני קובעת שלא עלה בידי חב' דבאח להוכיח את תביעתה ואני דוחה לכן גם את התביעה שכנגד.

36. בשל התוצאה שאליה הגעתי, לפיה שתי התביעות נדחות, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ד חשוון תשע"ט, 23 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בני פואד עסלי בע"מ
נתבע: ע.דבאח פיתוח ובניין בע"מ
שופט :
עורכי דין: