ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברת דואר ישראל בע"מ נגד גד טובול שלם :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשת:

חברת דואר ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מירה פיצ'חדזה

נגד

המשיב:

גד טובול שלם

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב – יפו (כבוד הרשם הבכיר אבנר יפרח) מיום 2.10.18 שניתן בת"ק 51333-10-17 ולפיו פסה"ד שניתן ביום 20.12.17 במעמד צד אחד נותר על כנו והתביעה התקבלה ברובה .

2. ענייננו בתביעה קטנה על סך 18,578 ₪ שהגיש המשיב נגד המבקשת – חברת דואר ישראל בע"מ (להלן: " דואר ישראל") בגין אובדן חבילה של 18 תיקי עור עבודת יד שנשלחה באמצעות דואר ישראל, מישראל לספרד בחודש אוגוסט 2016.
המשיב צירף חוות דעת שמאי לכתב התביעה לפיה הנזק והוצאות שנגרמו לו בעקבות אובדן החבילה הינו בסך 8,578 ₪.

3. ביום 14.12.17 הגיש המשיב בקשה ליתן פס"ד בהעדר כתב הגנה מטעם דואר ישראל.

בימ"ש קמא מצא מעיון במערכת נט המשפט כי כתב התביעה והזימון לדיון הומצאו לדואר ישראל. על כן, לאור בקשת המשיב ובהעדר הגנה , ניתן ביום 20.12.17 פס"ד במעמד צד אחד לפי סעיף 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976.

עם זאת, בהתאם לראיות שהוצגו, בימ"ש קמא קיבל את התביעה בחלקה ופסק למשיב סך של 12,000 ₪ והוצאות משפט בסך 750 ₪.

4. ביום 8.1.18 הגיש דואר ישראל בקשת לביטול פסה"ד ולאחר שהוגשה תגובת המשיב לבקשה, כבוד הרשמת הבכירה יעל מרמור דומב בהחלטה מיום 24.1.18 נעתרה לבקשה.
נקבע כי:
"כלל הוא כי יש להעדיף מתן פסק דין לגופו של ענין על פני פסק דין שניתן מטעמים פרוצדורליים.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ועל מנת ליתן לנתבעת את יומה בבית – המשפט, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל. יחד עם זאת, לאור העובדה כי הנתבעת לא הגישה כתב הגנה במועד מבלי שנתנה טעם מניח את הדעת לכך, יבוטל פסק הדין בכפוף לכך שהנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 750 ₪ שישולמו תוך 30 יום.
לאחר ביצוע התשלום תגיש הנתבעת הודעת עדכון לתיק, וינתנו הוראות".
(הדגש אינו במקור – א.כ.).

5. ביום 15.5.18 דואר ישראל ביקשה מבימ"ש קמא כי ינחה אותה כיצד לפעול לאחר שלטענתה מספר ניסיונות שנעשו לשלוח המחאה לתובע וליצור עמו קשר, לצורך תשלום בסך 750 ₪, לא צלחו.
כבוד הרשמת הבכירה יעל מרמור דומב הורתה בהחלטה מאותו יום כי יש לבצע מסירה אישית.

ביום 1.7.18 הגיש דואר ישראל הודעה נוספת לפיה ביום 25.6.18 נמסר לתובע דבר דואר באמצעות שליח ובו המחאה בסך 750 ₪ ובקשה לסגירת תיק ההוצל"פ שנפתח נגד דואר ישראל. בימ"ש התבקש לקבוע מועד דיון בתיק.
בהחלטה מיום 1.7.18 נקבע דיון ליום 2.10.18.

המשיב הגיש ביום 9.7.18 בקשה במסגרתה ביקש להמשיך עם הליכי ההוצל"פ שנפתחו לאחר שלא בוצעה הפקדה. בימ"ש קמא הפנה להחלטתו מיום 1.7.18 (החלטה מיום 9.7.18).

6. בדיון שהתקיים ביום 2.10.18, לאחר שניסי ון לסיים את ההליך בהסדר מוסכם נכשל, העידו והשיבו לשאלות בימ"ש קמא המשיב ונציג דואר ישראל .

הצדדים העידו לגופו של עניין, וכן בנוגע לסוגיית תשלום סך של 750 ₪ בהתאם להחלטה מיום 24.1.18.

בסיומו של הדיון ניתן פס"ד לפיו פסה"ד מיום 20.12.17 יעמוד על כנו ודואר ישראל חויב לשלם למשיב סך של 12,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

7. פסק הדין מיום 2.10.18 :

בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי דואר ישראל לא קיים את ההחלטה מיום 24.1.18 לאור הנסיבות שפורטו בפסה"ד:
"לטענת הנתבעת פסק הדין התקבל אצלה ביום 12.2.18, ובו ביום הוצאה דרישה לביצוע תשלום בסך 750 ₪. ואולם השיק הופק רק ביום 3.5.18, כאשר אין בפי הנתבעת הסבר מהותי וענייני למחדל זה.

גם כאשר בית המשפט שאל שוב ושוב את נציג הנתבעת מה פשר הדבר, לא ניתן מענה ברור.

על פי נתונים שהציגה הנתבעת, מסמך שסומן נ/4, דבר הדואר נשלח ב-18.6.18.
הודעת דוא"ל לתובע נשלחה גם ביום 9.5.18, אך זה היה לאחר חלוף המועד שנקבע בפסק הדין.

משלא שולם הסכום פתח התובע תיק הוצל"פ כנגד הנתבעת, ושם טענה הנתבעת כי דבר הדואר/ההמחאה (נ/9) נמסרה לתובע ביום 25.6.18.

התובע הצהיר כי עד היום הוא לא קיבל את ההמחאה וכן כמובן לא הפקיד אותה.

נוכחתי לראות כי הנתבעת לא פעלה במרץ בהתאם לאמור בהחלטה מ-24.1.18 לפיה ישולמו לתובע סך של 750 ₪. כאשר למעשה הנתבעת אף אישרה כי השיק לא הוצג לפירעון ואין אסמכתא לכך.

מצופה היה מהנתבעת כי בטרם הדיון היום, הייתה בודקת היטב האם הסכום שולם, ואם לאו – היה על הנתבעת לשלם את הסכום באופן מיידי ועוד בטרם מועד הדיון. אולם למרבה הצער – הדבר לא נעשה".

על פסק דין זה, הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

8. בבקשת רשות הערעור נטען כי בימ"ש קמא שגה עת אישרר פס"ד מבוטל שניתן נגד דואר ישראל בגין אי הגשת כתב הגנה, שעה שהייתה מצויה בפניו הגנתו של דואר ישראל ובכך מנע מדואר ישראל את יומו בבימ"ש.
עוד נטען כי בימ"ש קמא שגה בקביעתו כי משלא שולמו הוצאות משפט שנפסקו לפקודת המשיב בגין ביטול פסה"ד, על אף שבוטל פסה"ד הוא עומד על כנו.
לטענת דואר ישראל לא הייתה כל נסיבה חריגה ומיוחדת להטלת הוצאות משפט כתנאי לביטול פסה"ד בהעדר הגנה מלכתחילה. הודגש כי בימ"ש קמא התעלם מהודעות שדואר ישראל הגיש לבימ"ש קמא אודות ניסיונותיו לפעול בהתאם להוראות ההחלטה מיום 24.1.18 וכי משמעות פסה"ד פגיעה בזכות דואר ישראל לגשת לערכאות ולקבל יומו בבימ"ש, במיוחד לאור הוראות החסינות החלים על דואר ישראל בעטים לא ניתן להטיל על דואר ישראל תשלום פיצויים בגין אובדן חבילה בסך של 12,000 ₪.

9. לאחר עיון בבקשת רשות ערעור הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה מהנימוקים כדלקמן:

10. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טבעם זה של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של הסכסוכים.
וראה לעניין זה: רע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' מור (9/8/18) סעיף 6, רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18/3/15) ורע"א 7535/16 דהרי נ' לדרמן (26/12/16).

המקרה שלפני אינו נכנס לגדר החריגים המצדיקים בקשת רשות ערעור.

מסקנות בימ"ש קמא תחומות לגדר המחלוקת בין הצדדים, לא מצאתי כי נגרם עיוות דין לדואר ישראל ואף לא מצאתי טעות ממשית המצריכה התערבות.

11. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 שכותרתה: "ביטול החלטה על פי צד אחד" קובעת כי:
ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה;...". (הדגשה שלי- א.כ.).

בתקנה 201 נקבעה סמכות ביהמ"ש להתנות את צו הביטול בתנאים. סמכות זו היא רחבה ביותר (ראה א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 679 (מהדורה 11, 2013); ע"א 436/83 לוי נ' דקו פ"ד מ (4) 589, 605).

לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בנוגע לקביעת ההוצאות. היקף שיקול הדעת הרחב משתרע גם על התנאים שבהיתקימם ביהמ"ש יורה על ביטול פס"ד.

12. ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, יכול שיעשה מכוח אחת משתי עילות: האחת, ביטול מתוך חובת הצדק, העוסק בהחלטה אשר נפל פגם בנתינה והשנייה, ביטול על פי שיקול דעת.

בענייננו, בימ"ש קמא בהחלטתו מיום 24.1.18, ביטל את פסה"ד שניתן בהעדר הגנה ביום 20.12.17 מכוח שיקול דעתו.

כאשר קיימים סיכויי הצלחה, נוטה ביהמ"ש לבטל את פסק הדין גם כאשר הסיבה למחדל אינה מספקת וניתן "לכפר" על המחדל בדרך של פסיקת הוצאות (ראה בעניין זה: כבוד השופט גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12), עמ' 643-642) .

בימ"ש קמא מצא כי קיימים סיכויי הצלחה אך הואיל ודואר ישראל לא נתן טעם מספק לאי הגשת כתב הגנה מטעמו במועד, פסה"ד בוטל כפוף לתשלום הוצאות בסך 750 ₪ שישולמו תוך 30 יום (החלטה מיום 24.1.18).

אכן, את שיקול הדעת להתנות את צו הביטול בתנאים יש להפעיל בהתאם להגיונה של תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי שבמרכזו עומד הרצון להבטיח כי ההליך יתנהל מעתה כסדרו. ככל שבימ"ש ימצא שהתנהלותו הדיונית של בעל הדין המבקש כי פסה"ד יבוטל תימצא בעייתית יותר, כך יידרש לעמוד בתנאים נוקשים יותר וכל זאת תוך איזון עם זכות הגישה לערכאות (ראה: רע"א 8194/16 ד"ר חיים שטנגר, עו"ד נ' סבג (2.1.17) .

במקרה שלפני, בימ"ש קמא קבע תנאי של הפקדת סכום נמוך מאוד ביחס לסכום התביעה, לצורך ביטול פסה"ד שניתן במעמד צד אחד. בימ"ש קמא נקט בסנקציה מתונה ביותר; אשר מחד, נועדה להבטיח את מחויבות דואר ישראל להליך, ומאידך לוקחת בחשבון את זכות הגישה לערכאות.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי במקרה דנן בימ"ש התנה את ביטול פסה"ד בתשלום הוצאות (נמוכות) בדין.
אציין כי עסקינן בחברה ממשלתית כך שאין עסקינן במקרה שבו בשל עוניו של דואר ישראל, ננעלו שערי בימ"ש בפניו.

12. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הדיון מיום 2.10.18 ובמכלול החומר המצוי בתיק, לא מצאתי כי נפלה שגגה על פניו של פסה"ד מיום 2.10.18.
מסקנתו של בימ"ש קמא לפיה דואר ישראל לא קיים את ההחלטה מיום 24.1.18 מבוססת על חומר העדויות והראיות שהובאו בפניו.
מסקנה זו מובילה לתוצאה המתבקשת לפיה פסה"ד שניתן ביום 20.12.17 במעמד צד אחד יעמוד על כנו ולא יבוטל.

13. לסיכום:
א. לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשע"ט, 23 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חברת דואר ישראל בע"מ
נתבע: גד טובול שלם
שופט :
עורכי דין: