ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכאל דפן נגד תומר כהן :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

מיכאל דפן
ע"י ב"כ עו"ד יובל חרל"פ

נגד

המשיב

תומר כהן
ע"י ב"כ עו"ד שי בבאי

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט עמית יריב) בת.א. 51820-11-17 שעניינן סירוב להאריך מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע – המבקש.

ב"כ המבקש אינו כותב על אילו החלטות בדיוק הוא מבקש לערער ועל כן אצא מנקודת מוצא ולפיה הבקשה מתייחסת להחלטות בתיק קמא מיום 12/9/18 ואילך, המתייחס לנושא הגשת ראיותיו של התובע – המבקש.

2. נדרשתי לעניינו של התיק קמא במסגרת בקשת רשות הערעור קודמת שהוגשה (רע"א 18516-05-18 דפן נ' כהן החלטה מיום 13/5/18).
בתיק מתבררות תביעה לפירוק שיתוף שהוגשה על ידי המבקש (להלן: "דפן") בחודש נובמבר 2017 נגד המשיב (להלן: "כהן") שהינו אחיינו.

פירוק השיתוף הוא ביחס לבית קרקע ברחוב ורשבסקי 7 בתל אביב הידוע כגוש 6986 חלקה 143 חלקת משנה 2 (להלן: "הנכס").
הנכס הוא בית קרקע בשכונת קריית שלום שהיה שייך לאימו של דפן – סבתו של כהן.
כמו כן מתבררת תביעה שכנגד שהגיש כהן . תביעה כספית בסך 334,050 ₪ וכן תביעה למתן חשבונות וצו עשה קבוע בעניין חתימה על תוכניות שיאפשרו השלמת הרחבת / שיפוץ הנכס.

3. בהחלטה מיום 12/6/18 נקבע, כי הדיון בין התביעה העיקרית ובין התביעה שכנגד יופרד לצורך יעילות דיונית.
ניתנו הוראות ברורות בנוגע להליכים מקדמיים והגשת תצהירי עדות ראשית וחומר ראיות.
נקבע, כי ישיבת ההוכחות לגבי התביעה הראשונה בלבד תתקיים ביום 28/10/18 ובאותו מועד תתקיים ישיבת קדם משפט לגבי התביעה שכנגד. (המועד נדחה לאחר מכן ליום 5/11/18).

דפן היה צריך להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 4/8/18. כהן היה צריך להגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 4/9/18 וניתנה אפשרות לדפן להגיש תצהיר משלים לעניין התביעה שכנגד עד ליום 20/9/18.

4. דפן לא פעל לפי החלטת בית משפט קמא ולא הגיש את ראיותיו ואף לא ביקש הארכת מועד בטרם חלף המועד להגשת ראיותיו בתביעה הראשית שהוא הגיש.
בא כוחו של כהן הגיש ביום 6/9/18 בקשה לארכה של שני ימי עבודה להגשת תצהירי עדות ראשית וניתנה לו ארכה שכזו.
ראיותיו של כהן הוגשו ביום 12/9/18.

5. ביום 6/9/18, ורק לאחר שבא כוחו של כהן ביקש הארכת מועד להגשת ראיותיו, ביקש בא כוחו של דפן להאריך מועד להגשת תצהיריו.
נכתב מפורשות כי ב"כ המבקש נוכח לדעת ששכח להגיש תצהיר של דפן.

כיוון שב"כ המבקש נמצאים בחו"ל עד לאחר יום כיפור, מבקשים שתצהירו יוגש עד לאחר סוכות, ומבוקש שכהן לא יגיש את ראיותיו קודם לכן.

בהחלטה מיום 12/9/18 נקבע:
"המועד להגשת תצהירי התובע חלף עבור לפני למעלה מחודש ימים, ולא ברור כיצד "נשכחה" ההגשה.
בינתיים הוגשו כבר תצהירי הנתבע.
תגובת ב"כ הנתבע לבקשה להארכת מועד תוגש עד יום 20.9.2018.
תשובה לתגובה – עד יום 2.10.2018.
תז"פ 3.10.2018".

6. ב"כ כהן ביקש לסלק את התביעה העיקרית על הסף ולקבל את התביעה שכנגד. התנגד להארכת מועד וטען כי טעותו של עו"ד אינה עילה להארכת מועד.

7. ביום 3/10/18 הוגשה על ידי ב"כ דפן "בקשה נוספת דחופה להארכת מועד להגשת תצהירי התובע" במספר ימים נוספים, כיוון שמסיבות אישיות טרם הצליחו להיפגש עם דפן ולהחתימה.
בהחלטה מיום 4/10/18 נקבע :
"הבקשה נדחית.
מצופה היה לאור המחדל הדיוני החמור שב"כ התובע ישימו את הנושא בראש סדר העדיפויות, ונדמה כי לא אצה להם הדרך.
יוער עוד, כי הנתבע הגיש כבר את תצהיר העדות הראשית מטעמו, כך שמתן ארכה נוספת יגרום לו נזק, בהיפוך דה-פקטו של סדר הבאת הראיות.
בנסיבות אלה, אינני מתיר את הגשת התצהיר.
ההליך יתנהל על יסוד המסמכים הקיימים בתיק, בין היתר – תצהירי התובע כפי שהוגשו בבקשות לסעדים זמניים".

8. למרות שבית משפט קמא לא האריך המועד כמבוקש, הגיש בא כוחו של דפן ביום 9/10/18 "הודעה על הגשת תצהיר תשובת התובע לתביעה הנגדית" ובהחלטה מיום 9/10/18 נקבע, כי תצהיר זה אינו מתקבל לתיק.
המועד להגשתו היה עד ליום 20/9/18. היעדרות באי כוח דפן מהארץ אינה מסירה מהם אחריות לעמוד בלוח זמנים שקבע בית משפט.
נקבע כי ההליך יתנהל על יסוד תצהירי התובע הקיימים בתיק – תצהירים שהוגשו במסגרת הבקשה למתן סעד זמני.

9. בבקשת רשות הערעור מאשר המבקש כי המועדים שנקבעו להגשת תצהירי עדות ראשית "במהלך הפגרה פוספסו והמערער לא עמד במועדים שנקבעו" (סעיף 11 לבר"ע).
נטען כי בית משפט קמא הציב בפני המבקש "חומה פרוצדורלית", אשר עלולה להוביל לכך שהמבקש ימצא עצמו ביום פקודה ללא ראיות מטעמו בהליך.
המבקש טוען כי אינו רוצה למצוא עצמו מערער על ההחלטה רק לאחר מתן פסק דין ולכן מגיש את הבר"ע ואף מוסיף בסעיף 22 לבר"ע:
"כידוע, על החלטה חשובה מסוג זה ישנה אפשרות להגיש בר"ע ע"פ צו בתי המשפט – 2009, וחשוב כי בימ"ש נכבד זה של הערעור ידון בה בדחיפות".

10. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) למרות בטחונו הרב של ב"כ המבקש באפשרות להגיש בר"ע על ההחלטות, ספק רב ביותר, אם ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לפי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009 (להלן: " הצו") במקרה דנן.
נראה לכאורה, כי לאור סעיף 1 (1) ו- 1 (א) לצו, כלל לא ניתן להגיש בר"ע וניתן היה לדחותה על הסף.
לעניין זה יפים דברי כבוד השופט גרוסקופף ברע"א 3099/18 משה אברהם נ' קרן קיימת לישראל – מרחב מרכז (21/5/18) בסעיף 2:
"לצו בתי המשפט ( סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 תכלית כפולה: ראשית, לשמר את הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה המבררת בנושאים דיוניים-טכניים באופיים; שנית, להגן על ערכאת הערעור מפני ריבוי התדיינויות בעניינים שעלות בירורם כהליך ביניים צפויה לעלות על התועלת שתצמח מכך".

ב) בהינתן שבכל זאת ניתן להגיש בר"ע על החלטות בית משפט קמא, אזי אין מקום בנסיבות הקיימות להתיר ערעור על החלטות הביניים בטרם ניתן פסק דין בתיק.
החלטות ביניים, שבמהותן הן החלטות דיוניות – ניהוליות, מסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות מסוג זה, ובלבד שאין מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין.
ראה לעניין זה: רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי") הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים נ' הימנותא בע"מ – סעיף 13 לפסק דינו של כבוד הש' נ' סולברג (6.1.15).

כמו כן, ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, בכל הקשור לסדרי דיון ומהלך שמיעת ראיות, אפילו אם היא סבורה, כי ראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, להוציא מקרים חריגים בהם החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד הצדדים (ראה לעניין זה: ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט פ"ד כה (2) 441; רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (2) 206).

ההחלטות שנתן בית משפט קמא מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית ואין לקבוע בשלב הנוכחי כי הן גורמות עיוות דין וברור שהן אינן מנוגדות לדין.

ישיבת ההוכחות בתביעת המבקש לפירוק שיתוף קבועה ליום 5/11/18. קיים תצהיר של המבקש שניתן במסגרת הליך ביניים בתיק. ככל שהמבקש יסבור, לאחר מתן פסק הדין, כי החלטות הביניים נשוא הבר"ע גרמו לו לעיוות דין, קיימת לו ממילא זכות לערער על החלטות אלו במסגרת ערעור על פסק הדין.

בנסיבות אלו, גם אין ליתן רשות לערער, אף אם קיימת אפשרות להגיש בר"ע על ההחלטות לפי הוראות הצו.

11. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ט, 18 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מיכאל דפן
נתבע: תומר כהן
שופט :
עורכי דין: