ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניר כוכבי נגד המוסד לביטוח לאומי :

‏09 אוקטובר 2018
לפני:

כבוד השופטת מיכל נעים דיבנר

התובע
ניר כוכבי, ת.ז XXXXXX002
ע"י ב"כ עו"ד אדם פראירה
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י המחלקה המשפטית תל אביב – עוה"ד איילין

פסק דין

התביעה
התובע, יליד 1973, עובד כמכונאי רכב כבד במשרה מלאה. לטענת התובע עבודתו גרמה לו לפגיעה בעמוד השדרה, על דרך המיקרוטראומה. משהחליט הנתבע לדחות את התביעה, הוגשה תביעה זו לפנינו.
הראיות
מטעם התובע העידו שני עדים: התובע ומעסיקו הקודם, מר זייצב. בנוסף הגיש התובע את ת/1 – אישור רופא תעסוקתי מיום 5.7.2016בדבר הגבלה חלקית של כושר העבודה, עד 1.9.2016.
הנתבע לא זימן עדים מטעמו, אך הגיש את מוצגים נ/1-נ/3: טופס התביעה לתשלום דמי פגיעה; הודעת התובע לחוקר הנתבע; פרוטוקול מיום 18.7.16 במסגרת ועדה רפואית לנכות כללית.
תמצית טענות הצדדים
לטענת התובע, החל משנת 1994 וברצף עד לשנת 2012, עבד כמכונאי משאיות גדולות בחברת קטרפילר בחולון. בשנת 2012 החל לעבוד כמכונאי משאיות כבדות לחיפוש נפט במכון הגיאופיזי.
במסגרת עבודתו בקטרפילר, נדרש מדי יום לבצע עבודות של פירוק והרכת גלגלים גדולים, 10 גלגלים למשאית, כל אחד במשקל 80 ק"ג. עבודה זו כללה פעולות חוזרות ונשנות "הכרוכות בהרמת משאות וחלקי רכבים כבדים, וכיפופי גב חוזרים, מדי יום ולאורך שעות עבודתו באותו יום עבודה. פעולות אלו חזרו על עצמן שוב ושוב במשך עשרות פעמים בכל יום עבודה..." (סע' 3 לסיכומי התובע). התובע הפנה הן לעדותו והן לעדותו התומכת של מר זייצב, שהיה מנהל העבודה שלו בקטרפילר.
עבודת פירוק הגלגלים מהמשאית מהווה את החלק הארי של עבודת התובע, כאשר הגלגל הוא בגובה 1.5 מטר לערך והעבודה מתבצעת באמצע גובה זה. הדבר דרש מהתובע עבודה בכיפוף חוזר ונשנה, מפאת גובהו, 1.86 מ'.
באשר לעבודתו במכון הגיאופיזי, אף היא כללה "פעולות פיזיות מפרכות, חוזרות ונשנות, דומות וחד גוניות שהן אף יותר קשות מהפעולות שהיה מבצע בקרטפילר, שכן במהלך עבודתו בחו"ל במדינות פרימיטיביות, ללא כל ציוד ורוב העבודה בוצעה בשטח/בשדה חיפוש הנפש ללא ליפט וכיוצ"ב כלים" (סע' 19 לסיכומי התובע).
התובע לא נדרש להוכיח באותות ובמופתים את פועלו המזיק והנפרד של כל אירוע מיקרוטראומתי, אלא די בהוכחה המראה במידה מספקת של בהירות כי אכן הדבר אפשרי כעולה מתנאי עבודתו המוכחים.
התובע החל לעבוד בקטרפילר כבחור צעיר, חזק וחסון, אך עבודתו גרמה לו לבלטי דיסק וכאבים שדרשו התערבות כירורגית בגב וסדרה ארוכה של טיפולים.
לטענת הנתבע, לא הוכחה תשתית עובדתית מספקת לקביעה כי עבודתו של התובע כללה מאפיינים מיקרוטראומטים. עבודתו היתה אכן עבודה פיזית מאומצת, אך לא כללה תנועות חוזרות ונשנות, אלא תנועות מגוונות בהתאם לצרכי העבודה, ללא רצף פעילות נדרש. הנתבע הפנה לעב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי , מיום 28.7.2002 (להלן – עניין אלי שבח), שם נדחתה תביעה דומה ונקבע כי היא אינה מתאימה לעילת המיקרוטראומה.
מחמת העובדה שעסקינן במחלת גב, שהיא נפוצה ומתפתחת אצל מרבית האוכלוסייה העובדת במהלך השנים, אין ליישם את תורת המיקרוטראומה לגביה, מבלי שתונח תשתית עובדתית מוצקה והולמת.
התובע לא הוכיח את תנאי עבודתו משנת 2012 ואילך, כאשר מדובר בעבודה שונה מזו שביצע עד אז.
הכרעה
התשתית העובדתית שהוכחה
התובע מייחס את פגיעתו בגב לשני מקומות עבודה: חברת קטרפילר והמכון הגיאופיזי. בחברת קטרפילר עבד כ-18 שנים רצופות ואילו במכון הגיאופיזי עבד מספר שנים בודדות, משנת 2012 ועד שנת 2017 (נספח ה' לתצהיר התובע).
נפנה תחילה לבחון את תנאי העבודה בקטרפילר:
בתצהירו טען התובע כך: "במהלך עבודתי בקטרפילר...נדרשתי לבצע יום-יום עבודות חוזרות ונשנות של מכונאות כבדות (כך במקור, מ.נ.ד), כגון החלפת תופי בלם כבדים מאוד, גלגלים כבדים, החלפת מצמדים גדולים וכבדים (כציוד כבד), פירוק תיבות הילוכים, מנועים, ראשי מנועים והחלפתם. וכל אלה הם דברים כבדים מאוד וגם הציוד הנדרש לטיפול בהם הוא כבד...בממוצע הייתי מתקן כשלוש משאיות ביום..." (סע' 6-7 לתצהירו).
בהמשך, בסע' 8 ואילך לתצהירו, מפרט התובע את עבודתו בהחלפת מצמדים ותיבות הילוכים ששקלו למעלה מ-100 ק"ג , אותם נדרש להרים בידיו, בהעדר גישה למנוף; בהחלפת מנועים, משאבות מים ומשאבות דלק; ביצוע overall למשאית, לעיתים כשהוא מחוץ למשאית ולעיתים מתוך תא המנוע (סע' 9).
עבודתו זו כללה צורך בהתכופפות חוזרת ונשנית, תוך הרמת חלקים כבדים.
חלק מעבודתו של התובע בוצעה מחוץ למוסך, במסגרת תיקוני דרך למשאיות.
במסגרת עבודתו במכון הגיאופיזי, נדרש התובע לתחזק ציוד מכני הנדסי כבד ולטפל בתקלות. גם עבודה זו דרשה הרמת "ציוד וחלקים כבדים" ובכלל זה "תיבות הילוכים למשאיות, לציוד כבד, מוט וראשי קידוח...ראשי מנוע למשאיות הויבראטורים והטרקטורים, צמ"ה והציוד הכבד, לציוד ההידראולי הכבד, החלפת משאבות כבדות" וגם זאת תוך כיפוף ויישור הגב (סע' 15 לתצהיר התובע). העבודה בוצעה לעיתים בתנאי שדה קשים (סע' 19 לתצהירו).
המשקלים שהתובע נדרש להרים בעבודתו נעו בין 30 ל-150 ק"ג (סע' 17 לתצהירו). בעבודתו בקטרפילר הרים ציוד כבד כ-50 פעמים ביום ובעבודתו בתנאי השדה והשטח באפריקה, במסגרת המכון הגיאופיזי, הרי ציוד כבד כ-100 פעמים ביום (סע' 20 לתצהירו).
הכרעה
מעדותו של התובע ושל העד מטעמו, מצטיירת תמונה תעסוקתית של עבודה פיזית קשה ומאומצת במיוחד ואולם לא מצאתי כי מתקיימים בה סימנים מיקרוטראומטים כנדרש בפסיקה .
לצורך גיבוש עילת התביעה לפגיעה מיקרוטראומטית על המערער להוכיח, כי ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודד אותן משאר הפעולות והתנועות שביצע במהלך יום העבודה (עניין אלי שבח).
"בהקשר זה, תדירות התנועות החוזרות והנשנות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה "אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 523 (2000)), ופעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו (עב"ל 7807-10-12 מוניר ג'בור – המוסד לביטוח לאומי (14.1.14))." (עב"ל 30813-11-13 ציון ערמי – המוסד לביטוח לאומי , מיום 11.3.2015).
התובע עבד כאמור בעבודה קשה ומאומצת ואולם לא היו בה המאפיינים המונוטוניים של עבודה מיקרוטראומטית – כך, ביום עבודה רגיל במסגרת עבודתו בקטרפילר, קיבל התובע משאית לטיפול ולצורך זה נדרש לפרק את הגלגלים, פעולה אשר מורכבת ממספר רב של פעולות, החל מפירוק הברגים בזה אחר זה, דרך שחרור הגלגל ממקומו וכלה בהנחת הגלגל בצד (עמ' 6, ש' 8) . לאחר שפירק את הגלגלים, ביצע את התיקון או בטיפול בהתאם לנדרש ביחס לאותה משאית, כאשר כל פעולה מתייחסת לאזור אחר במשאית, למשקלים שונים של חלקים (כמעט כולם אכן כבדים מאוד – עמ' 5, ש' 11 ), למקומות שונים בהם מונחים החלקים (עמ' 3, ש' 29 ואילך) ולתנוחה מתאימה ביחס למיקום החלק (עמ' 4, ש' 22) . כל אלו שונים מהותית כאשר אנו בוחנים פגיעה מיקרוטראומטית (השוו: עב"ל (ארצי) 4208-10-16 מרדכי קרוטמן - המוסד לביטוח לאומי , מיום 24.1.2018).
בחנתי האם ניתן לראות בעבודת פירוק הגלגלים מהמשאית ככזו שיש בה מאפיינים מיקרוטראומטים וזאת בשים לב לטענת התובע כי זהו "החלק הארי" של עבודתו (עמ' 6, ש' 21; סיכומי התובע) ולכך שלכל משאית 10 גלגלים, במשקל 80 ק"ג (עמ' 3, ש' 13) ואולם – לא זו בלבד שמדובר בעבודה שיש בה פעולות שונות כאמור לעיל, הרי שלא הוכח כי בתקופת עבודתו של התובע בקרטרפילר אכן פירק התובע בכל יום גלגלים מ-3 משאיות כטענתו. בעוד שהתובע העלה טענה כאמור במסגרת תצהירו, מעסיקו לא אישר את הטענה בתצהירו או בחקירתו בפנינו. התובע אף אישר בעדותו כי ייתכן שיעבוד על משאית אחת מספר ימים ולעיתים יעבור ממשאית למשאית באותו יום (עמ' 7, ש' 27). לפיכך, עבודת פירוק גלגל חזרה על עצמה בין 10 ל-30 פעמים ביום, כך שגם בה לא מצאתי תדירות מספקת לצורך עילת המיקרוטראומה.
באשר לעבודתו של התובע במכון הגיאופיזי – הרי שזו אף מגוונת יותר מזו שנעשתה במוסך, שכן מדובר בתיקון בציוד מכני הנדסי כבד מסוגים שונים ובתנאי שטח שונים, כך שהדברים יפים מקל וחומר.
לאור האמור לעיל, חרף העובדה כי התובע ביצע עבודה אשר דרשה ממנו הרמת משקלים כבדים ועבודה בתנוחות קשות ומכבידות, הרי שלא הוכח כי היו בה מאפיינים מיקרוטראומטים כנדרש לצורך הכרה בפגיעה בעבודה.
סוף דבר
על יסוד האמור לעיל – התביעה נדחית.
נוכח מהותו של ההליך, מתחום הביטחון הסוציאלי, ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, ל' תשרי תשע"ט, (09 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: ניר כוכבי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: