ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הכשרה היישוב חברה לביטוח נגד עזריאל הלל :

בפני כבוד הרשם הבכיר נועם רף

המבקשת

הכשרה היישוב חברה לביטוח

נגד

המשיבים

1.עזריאל הלל
2.מיכל הלל

החלטה

בפני בקשת המבקשת לאפשר לה להגיש דו"ח חקירה לאחר תום פרשת התביעה.

עניינו של תיק זה תביעה לקבלת פיצוי מאת המבקשת בגין גניבת רכבם של המשיבים שהיה מבוטח אצל המבקשת.

המבקשת טוענת בכתב הגנתה להונאה ומרמה ולכך שהמשיבים מסרו מידע כוזב למבקשת בנוגע לנסיבות הגניבה.

לבקשת בית המשפט דו"ח החקירה הוגש לעיונו של בימ"ש.

לטענת המבקשת ולאור מהות התיק גילוי דו"ח החקירה בשלב זה יביא לסיכול חקר האמת.

לטענת המבקשים אין בדו"ח החקירה כל חדש ועל כן אין טעם לאפשר הגשתו רק לאחר שלב הבאת הראיות מטעמם.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובדו"ח החקירה, הנני מקבל את טענת המבקשת ומאפשר הגשת דו"ח החקירה רק בתום פרשת התביעה.

ההלכה בסוגיה זו נקבעה ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515, אליו הפנו שני הצדדים. כאמור בפסק הדין, ככלל, אמנם יש מקום לגילוי מוקדם של מסמכים ועיון בהם בין שמדובר במסמכים מועילים, ובין שמדובר במסמכים מזיקים. אולם, לצורך בירור האמת "רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו, ולא יסייע לחשיפת האמת".

עוד נפסק כי:
" (ג) בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול-דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות;
(ד) במקרה מתאים רשאי בית-המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119 , לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב-התביעה לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת;"

בבסיס הגילוי והעיון עומדים שני אינטרסים: אינטרס היעילות – באמצעות הגילוי מתאפשר לבעל הדין להכין כראוי את התשתית הראייתית לתביעתו או להגנתו בלא שיופתע על ידי ראיות יריבו במהלך המשפט; והאינטרס של גילוי האמת – חשיפת המסמכים שבידי הצד שכנגד מסייעת לחשוף את האמת העובדתית. המבקשת מפנה לעניין זה לחיבורו של יצחק עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים" מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר", בספר אורי קיטאי, הוצאת נבו, עמ' 247. (להלן: "ספר אורי קיטאי").

בענייננו, דו"ח החקירה מתייחס לליבת המחלוקת בין הצדדים לעניין האירוע הנטען נשוא התובענה.

זאת ועוד, לאחר עיון בדו"ח החקירה איני מקבל את טענת המשיבים כי במסגרת תביעתם גילו ומיצו את כל טענות המבקשת.

במסגרת תגובתם הפנו המשיבים לברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' גלעד פ"ד מט (2) 516 שם נקבע כי דוחות חקירה יכול שיהיו חסויים אם המטרה העיקרית או הדומיננטית להכנתם הייתה לשם ניהול הליך משפטי.

לטענת המשיבים קיים הבדל בין דוחות חקירה שנערכו טרם הגשת כתב התביעה ולצורך בירור החבות לבין דוחות שנערכו לאחר הגשת כתב תביעה ולצרכי ניהול הליך משפטי.

מעיון במסמכים שהוגשו לבית המשפט, עולה כי דו"ח החקירה נערך ביום 23.2.16 בעוד שכתב התביעה הוגש ביום 23.11.17. קרי, דו"ח החקירה נערך עובר להגשת כתב התביעה ועל כן יש לראותם כמו שנערכו לצורך בירור החבות לאחר קבלת מכתב הדרישה ולפיכך יש להורות על גילויו כבר בשלב זה.

המשיבה מוסיפה ומפנה בתגובתה לברע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי תק-על 2006(2), 4466, עמ' 4470 שם הבהירה כבוד השופטת פרוקצ'יה את היקף תחולתו של החיסיון החל על מסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי בדברים הבאים:

"הלכה פסוקה היא כי מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי [ע"א 327/86 זינגר נ' ביינון, פד"י כב(2) 602; להלן: פרשת זינגר]. הטעם לכלל זה נעוץ בערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קווי עמדתו במשפט בלא הפרעה. במתח הקיים בין חובת הגילוי לצורך חשיפת האמת במשפט, לבין ההגנה על זכותו של בעל דין להיערך כראוי להציג את עמדתו במחלוקת עם יריבו בלא שיאלץ לחשוף את חומר ההכנה שהכין לצורך כך, גובר הערך האחרון. "חיסיון מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל דין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו" [פרשת זינגר, שם]. מטרת החיסיון היא לאפשר לאדם להכין עצמו למשפט בלא חשש שפרי עמלו לצורכי הכנת עמדתו ייחשף לעיניו של הצד השני [פרשת אזולאי, שם; ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל, פד"י כט(1) 169, 171]. הערך המבקש לגונן על זכותו של אדם להכין את עמדתו לצורך התדיינות עם הצד שכנגד משתלב גם עם תפיסת ערך הפרטיות של האדם אשר קיבל מעמד חוקתי בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ( סעיף 7). חומר הכנה כאמור שייך לפרטיותו של האדם, ול"רשות היחיד" שלו המובן הרחב והכולל של מושג זה. לחיסיון זה קשר ענייני הדוק וזיקה תכליתית לחיסיון הסטטוטורי הפרוש על דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין ללקוח [ סעיף 48 ל פקודת הראיות]. עם זאת, אין ביניהם זהות, והחיסיון על חומר הכנה למשפט הוא רחב ומקיף יותר.
היקף התפרשותו של החיסיון ההילכתי על חומר הכנה למשפט חולש לא רק על חומר הכנה שנאסף שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם על חומר שהוכן בעת שהיתה קיימת הסתברות של ממש כי יתנהל משפט בעתיד. הכנת חומר בתנאים של צפי לקיומו של משפט מכניסה חומר זה בגדר החיסיון ההילכתי. אולם על פי כלל החיסיון, נדרש כי גם טרם משפט, המסמך הוכן לצורך המשפט [פרשת גלעד, פיסקה 6 לפסק הדין]. התנאים לתחולת החיסיון על חומר הכנה למשפט הם, איפוא, קיום צפי לניהול משפט, והימצאות זיקה דומיננטית בין המסמך הנערך לבין המשפט הצפוי. מסמך הנערך למטרה עניינית כלשהי שאינה קשורה במשפט או במשפט הצפוי אינו נהנה מחיסיון, גם אם הוא רלבנטי למשפט, וגם אם הוא עשוי לתרום לבירור סוגיות העולות בו."

איני סבור כי כוונתו של בית המשפט בפסק דין בבר"ע 2235/04 (בנק דיסקונט – אוזכר לעיל) הינה שבכל מקרה בו נערך דו"ח חקירה לצורך בירור חבות וטרם הגשת כתב התביעה יש לגלות דו"ח זה.

לעניות דעתי, יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. יש לבחון, בין היתר, את משקל הנטען בדו"ח החקירה, האם נושא החקירה נמצא בליבת המחלוקת שבין הצדדים וכן מטרת החיסיון שיכול ותביא לגילוי האמת. כך גם יש לבחון זיקה דומיננטית בין הדו"ח לבין משפט צפוי.

לאור דחיית הדרישה לתשלום ונימוקיה, סבורני כי היה קיים צפי לניהול הליך משפטי.

כפי שצוין לעיל הדו"ח עיינו ליבת המחלוקת לעצם קרות האירוע הנטען והותרת הדו"ח חסוי בשלב זה תביא לחקר האמת.

לסיכומם של דברים, המבקשת רשאית להגיש את דו"ח החקירה באמצעות תצהיר חוקר לאחר תום פרשת התביעה.

בשלב זה, המזכירות תשמור את דו"ח החקירה בכספת בית המשפט במעטפה סגורה.
דו"ח החקירה יובא לעיוני ביום 24.12.18.

הצדדים יתייצבו לישיבה מקדמית ביום 31.12.18 בשעה 09:30.

תצהירים וחוות דעת יוגשו עד ליום 1.12.18 (למעט תצהיר חוקר).

ניתנה היום, ל' תשרי תשע"ט, 09 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הכשרה היישוב חברה לביטוח
נתבע: עזריאל הלל
שופט :
עורכי דין: