ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק ירושלמי נגד מחלבות גד בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר נועם רף

המבקש

יצחק ירושלמי

נגד

המשיבה

מחלבות גד (שיווק - 1992) בע"מ

החלטה

בפני התנגדות המבקש לבקשת המשיבה לביצוע שטר חוב ע"ס של 7,300 ₪.

המשיבה ויתרה על חקירתו של המבקש והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

אין מחלוקת בין הצדדים לכך שביום 2.12.17 רכשה "סיטונאות אור יהודה בע"מ" באמצעות המבקש מ "סיטונאות מינימרקט מאיר 2014 בע"מ" את הפעילות במינימרקט (להלן: "המוכרת", "הרוכשת", "העסק" ו " ההסכם").

אין מחלוקת גם על כך שהמבקש חתם ביום 4.1.18 על שטר החוב.

לטענת המבקש יש לשייך את החוב הנטען למוכרת.

אין למבקש על חוב למשיבה ומהמועד בו לקח על עצמו את העסק, לא עבד כלל עם המשיבה.

לטענת המשיבה, בהתאם להוראות ההסכם קיבל על עצמו המבקש את חובותיה של המוכרת. המבקש חתם על שטר חוב כלפי המשיבה ועליו לשאת בחוב זה.

בתא"ק 25085-02-12 מדיקר שירותי רכב בע"מ נ' אלקטרו סליל בע"מ ואח' ( פורסם בנבו, 1.1.2013) נקבע:

"בנסיבות אלה, במיוחד בהתחשב בכך שהתובעת ויתרה על קיום דיון במעמד הצדדים וחקירת המצהיר ( נתבע 2), ועת הדין מורנו כי בשלב הרשות להתגונן אך נבחנות טענות הנתבע ב"מבט על" ; שעה שממילא בשלב הרשות להתגונן אין פוסלים גם טענות בעל פה כנגד מסמכים בכתב ; כשאין נקבעים ממצאי מהימנות ועובדה בשלב טרומי זה וכאשר לא ניתן לקבוע חד משמעית כי מדובר בהגנת בדים, מתחייבת המסקנה כי יש ליתן לנתבעים רשות להתגונן מפני התביעה, וכך אני מורה."

בתא"ק 5423-01-13 קוטליצקי נ' ניסנוב ואח' ( פורסם בנבו, 1.10.2013) נקבע:

"המשמעות של וויתור על חקירת מצהיר בשלב הרשות להגן הינה כי בפני ביהמ"ש עומד אך הנטען בתצהיר ועל ביהמ"ש לבחון האם הנטען, בהנחה שהטענות נכונות, מגלה הגנה. ההגנה הנדרשת הינה ברמה מינימאלית אך יחד עם זאת יש לפרט את טענות ההגנה ולא להסתפק בהעלאת טענות כלליות."

בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' warner (פורסם בנבו) וע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו)) נקבע:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה".

ומן הכלל אל הפרט, הצדדים מפנים למספר סעיפים בהסכם שקשורים לטענותיהם.

הואיל (ב) בהסכם קובע:

"והרוכש מעוניין לרכוש את הפעילות מזכויות המוכר בעסק על הציוד שבו לרבות חובותיו לספקים וחובות לקוחות בתנאים כמצוין להלן בהסכם זה והמוכר הסכים למכור לרוכש את הפעילות בעסק כאמור"

סע' 3.5 להסכם קובע:

"המוכר מצהיר ומאשר כי ידוע לו שהחובות הקיימים לעסק בגין תשלומי חובה ו/או כל תשלום אחר למעט חובות לספקים, עד למועד המסירה יחולו עליו והוא יישא בתשלומם מיד לכשתועבר אליו דרישה לכך"

סע' 3.8 להסכם קובע:

"המוכר מתחייב לשפות את הרוכש ו/או מי מטעמו, בגין כל נזק ו/או הוצאה ו/או תשלום שיחולו על הרוכש ו/או מי מטעמו, על פי פסק דין או החלטה שיפוטית לרבות פסק בורר בשל כל הליכים משפטיים שיתנהלו כנגד הרוכש ו/או מי מטעמו והקשורים לחוב ו/או התחייבויות של העסק ו/או מעשה או מחדל של השותפות, בגין התקופה שלפני מועד המסירה, וכן בגין הוצאות הקשורות בהליכים משפטיים כאמור, לרבות שכ"ט עורכי דין, שיוצא ע"י הרוכש...."

סע' 4.1. להסכם קובע:

"הרוכש מתחייב לקבל על עצמו את כל ההתחייבויות החלות על המוכר בגין הממכר על פי הסכמים קודמים החל ממועד המסירה לרבות חובת ספקים ו/או חובות לקוחות והוא מתחייב ליטול על עצמו את כל התחייבויות ו/או זכויות המוכרים על פיהם למעט התחייבות לתשלום מיסים ו/או תשלומי חובה אחרים החלים על הממכר".

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיותיהם איני סבור כי ניתן לקבוע בשלב זה של ההליך שלשון ההסכם כה ברורה וחד משמעית, כטענת המשיבה , לכך שהמבקש אכן לקח על עצמו את כל התחייבויות המוכרת בגין חובות עבר בכלל והחוב כלפי המשיבה בפרט.

והואיל (ב) להסכם מתייחס לחובות עפ"י הסכם זה. חובות אלו לא פורטו בהסכם ולא הובאה בפני בשלב זה כל ראיה בעניין.

סע' 4.1 להסכם מתייחס להתחייבות הרוכשת בנוגע לחובות ספקים החל ממועד המסירה של העסק.

מנגד, סע' 3.5. להסכם מתייחס להצהרותיו של המוכר בנוגע לחובותיו כלפי הרוכשת, למעט חובות לספקים.

כפי שצוין לעיל, המשיבה ויתרה על חקירתו של המבקש ובשלב זה של ההליך בית המשפט אינו בוחן כיצד המבקש יוכיח את טענותיו ואין לבחון את מהימנותו.

נוכח אי הבהירות בשלב זה בנוגע לפרשנות ההסכם וכוונת הצדדים להסכם , לא מצאתי טעם מדוע יש להעדיף, בשלב זה, את גרסתה של המשיבה על פני טענותיו של המבקש.

לסיכומם של דברים, המבקש עמד בנטל שמוטל לפתחו להוכיח הגנה ולו בדוחק.

משכך, ניתנת למבקש רשות להתגונן.

לאור סכום השטר יידון התיק בהליך של סדר דין מהיר בהתאם להוראות תקנה 214 ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

התצהיר שתומך בהתנגדות ישמש ככתב הגנה.

המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותתאים את ההליך להליך בסדר דין מהיר, בהתאם להוראות תקנה 214 ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקש.

מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום, יביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת (אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

המבקש יתאים את ההליך להליך בסדר דין, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקש. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הניסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור, ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות בלבד.

תזכורת פנימית למזכירות ליום 16.12.18 לשם קביעת התיק לישיבה מקדמ ית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ט, 11 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק ירושלמי
נתבע: מחלבות גד בע"מ
שופט :
עורכי דין: