ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סאלח אלנסאסרה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם

התובע:

סאלח אלנסאסרה, ת.ז. XXXXXX875
ע"י ב"כ עו" ד ג 'מאל אבו עגאג

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שרון אושרי

פסק דין

1. בפני תביעה להכיר בתקופת שמיום 21.3.2016 ועד ליום 13.5.2016 כתקופת אי כושר הנובעת מ"פגיעה בעבודה" בגין תאונת דרכים שארעה לתובע ביום 15.2.2016 (להלן: האירוע).

2. הצדדים הגיעו להסכמה בעניין מינויו של מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין המצב הרפואי של התובע ובעניין העובדות המפורטות להלן:
א. התובע יליד שנת 1964.
ב. התובע עובד כנהג הסעות עצמאי.
ג. ביום 15.2.2016 עבר התובע תאונת דרכים במסגרת עבודתו. לאחר עצירה בצומת מרומזר, עת החל התובע בנסיעתו שמאלה התנגש בתובע רכב שהגיע ממול (להלן: התאונה). בזמן התאונה התובע היה חגור ובעת פגיעת הרכבים, התובע חש כאב באזור הצוואר מימין וכתף ימין.
ד. בעקבות התאונה התובע פנה עצמאית לטיפול רפואי במיון.
ה. התאונה הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה ביחס לפגימות גב תחתון וצוואר ואושרה תקופת אי כושר מיום התאונה ועד ליום 30.3.2016.
ו. הנתבע לא אישר את תקופת אי הכושר מיום 21.3.2016 ועד ליום 15.5.2016 (להלן: תקופת המחלוקת).
ז. מצבו הרפואי הוא כעולה מהרישומים הרפואיים.

3. ד"ר אנגל מונה כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין ונתבקש ליתן את חוות דעתו וכך השיב לשאלות שהופנו אליו:
"א. מהם הליקויים שמהם סובל התובע בגבו התחתון ובצווארו?
ת. על פי מסמכים שהומצאו לי סבל התובע בתקופה שלאחר התאונה מכאב בגב ובצוואר. בחדר המיון ביום התאונה מצויין גם כאב בחזה. אין כל מידע נוסף שמעיד כי בוצע ברור כמו צילומים או CT, ולכן אין זיהוי מדוייק יותר של ליקוי בגב התחתון או בצוואר. בתאריך 20.3.16 הוא נבדק אצל רופא במרפאה ובחדר מיון עקב תלונה חדשה על רדימות בחצי גוף ימני שהחלה יום קודם (כלומר ב 19.3.16). בומע בירור שכלל CT לראש ולכלי הדם של המח (לשלול אירוע מוחי למשל). בדיקה זו היתה תקינה והסיכום היה שאין בעיה נוירולוגית חריפה.
ב. האם תקופת אי הכושר מיום 21.3.16 ועד ליום 13.5.16 קשורה לאירוע התאונתי מיום 15.2.16.
ת. תקופת אי הכושר לאחר ה 20.3.16 אינה קשורה בקשר סיבתי לתאונה שמיום 15.2.16. התלונות על רדימות בחצי הגוף החלו ב 19.3.16 (5 שבועות אחרי התאונה) ואופי התלונות אינו מתאים כלל לפגיעות בתאונה. האזור בו היתה התלונה על רדימות כלל את מחצית הגוף הימנית כולל מחצית הפנים, חזה, בטן, יד ורגל. לא מתאים כלל שהפגיעה בתאונה תגרום תלונות באזורים אלה (מחצית הפנים למשל לא מעוצבת בכלל על ידי שורשי עצבים שיוצאים מהצוואר). בנוסף אציין כי אין בתיק הרפואי שום רישום בתקופה שלאחר 20.3.16 שמצביע על תלונות או ממצאים שיצדיקו או יסבירו את תקופת אי הכושר שבוויכוח.
לא ברור מתי נרשמה תעודת אי הכושר לתקופה מ 13.3.16 עד 13.5.16. לא צויין על התעודה תאריך מתן התעודה. היא הודפסה ב 26.8.16 (כלומר אפשר שהיא בכלל ניתנה בדיעבד) ".

4. התובע ביקש להציג למומחה שאלות הבהרה. בהחלטה מיום 9.7.18 נדחתה הבקשה תוך שנקבע כי בשאלות המבוקשות אין כדי לסייע בבירור המחלוקת.

טענות הצדדים

5. לטענת התובע, חוות דעת המומחה אינה עולה בקנה אחד עם ההגיון שכן פגיעותיו בתאונה היו קשות ויש ליתן אמון בקביעתו של רופא המשפחה אשר בדק את התובע והמליץ על מנוחה על פי מצבו הרפואי. עוד טוען התובע כי בתאונה נפגע בכל איברי גופו באיברים דומיננטיים וכי ימי המחלה שניתנו לו משקפים את סבלו ואת אורך התקופה שבה סבל.

6. לטענת הנתבע, חוות דעת המומחה מפורטת וסוקרת היטב את החומר הרפואי שעמד בפניו ביחס לתובע ומסקנותיו מבוססות על חומר זה. לטענתו, המומחה נימק והסביר את קביעותיו, חוות הדעת בהירה ושוללת את הקשר הסיבתי בין אי הכושר הנטען לבין התאונה.

הכרעה

7. הלכה פסוקה היא כי:

"אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים". ( דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374) (ההדגשה שלי י.א.ש.).

8. כעולה מחוות דעת, קובע המומחה שהפגיעות הרפואיות שאובחנו ביום 20.3.16 החלו יום קודם (על פי תלונות התובע בפני הרופא המטפל) וכי אופי התלונות אינו מתאים לפגיעות שארעו בתאונה. חוות דעת המומחה קוהרנטית, מנומקת ומשקפת את החומר הרפואי שהוצג בפניו. משכך, לא מצאתי כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי אי הכושר בתקופת המחלוקת קשורה לתאונה, ודין תביעתו להידחות.

9. אשר על כן, תביעת התובע נדחית.

בנסיבות הענין ולפנים משורת הדין - אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום.

ניתן היום, ל' תשרי תשע"ט, (09 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: סאלח אלנסאסרה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: