ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זמיר שטינהרץ נגד מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ :

כבוד השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) גב' עליזה כהן-מרקוביץ
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר

התובע
זמיר שטינהרץ

-
הנתבעת
מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד תומר אלטוס

פסק דין

הקדמה

מר זמיר שטינהרץ (להלן – " התובע"), היה מבוטח במסגרת עבודתו בקופת הגמל מבטחים הוותיקה (להלן – " מבטחים" או "הנתבעת") הפועלת מכוח תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופת גמל), התשס"ה – 2005.

ביום 1.7.15 הגיע התובע לגיל פרישה והיה זכאי לקצבת זקנה ממבטחים. תנאי לקבלת קצבת הזקנה, לפי נהלי מבטחים, הוא שהמבוטח יגיש בקשה לקבל את הקצבה.
במכתב ששיגרה מבטחים לתובע ביום 26.1.15 הודיעה לו מבטחים על כי הוא עתיד "להגיע לגיל פרישה לפנסיית זקנה במהלך החודשים הקרובים"; על המועדים והתנאים למשיכת כספים מהקרן שלא בדרך של קצבה; וכי עליו לבקש לקבל פנסיית זקנה "לפחות 3 חודשים לפני חודש הזכאות הראשון שלך לפנסיית זקנה". כן נאמר לו כי תקופת ההתיישנות לבקשה היא 7 שנים ממועד הזכאות (נספח 5 להגנה).
לטענת התובע בכתב התביעה, עקב אי הבנת תקנון הנתבעת, הוא לא ידע שהוא רשאי לקבל קצבת זקנה במקביל להמשך עבודתו. אי ההבנה הביאה לכך שהוא לא ביקש ממעסיקתו להפסיק להפריש עבורו תגמולים ממועד הגיעו לגיל פרישה. כיוון שכך, מעסיקתו הפרישה עבורו תגמולים עבור חודש יולי 2015, דבר שדחה את זכאותו של התובע לקבלת קצבת זקנה.
ביום 30.7.15 הודיעה לתובע מעסיקו שהוא יצא לגמלאות החל מיום 2.9.15. בעקבות כך, במהלך אוגוסט 2015 התובע פנה למבטחים וביקש לקבל קצבת זקנה (ר' חקירת התובע בעמ' 14-15 לפרוטוקול). במהלך שיחה שניהל עם נציגת מבטחים נודע לו לראשונה שתשלום התגמולים דוחה את קבלת הקצבה ושהוא זכאי היה לקבל קצבה במקביל לעבודתו. התובע מיד פנה למעסיקתו בבקשה להפסיק להפריש עבורו תגמולים. המעסיקה אכן לא הפרישה תגמולים עבור אוגוסט וספטמבר ולפיכך, קצבת הזקנה של התובע החלה להשתלם לו מחודש אוגוסט.
לטענת התובע בכתב התביעה, אי ההבנה שהביאה לכך שהוא יחל לקבל קצבת זקנה מאוגוסט ולא מיולי היא באשמת מבטחים; כן הוא טען שחלה על מבטחים חובה להודיע לו על כך שהוא רשאי לקבל קצבת זקנה במקביל להמשך עבודתו.
כן טען התובע שהוא זכאי להפרשים עקב תשלום בחסר של מענק השנים העודפות וקצבאות מרץ 2018 עד אוגוסט 2018; כי התובעת לא הייתה רשאית לקזז דמי ניהול בסך 50 ₪ מהחזר תגמולי המעסיק; וכי מגיע לו פיצוי עבור כילוי זמנו וטרטורו לשווא בניסיון לגבות את הזכויות שמבטחים מנעה ממנו.
מבטחים טענה מנגד שבשום שלב היא לא הטעתה את התובע וכי אין באף אחד מהמסמכים שהיא שלחה לתובע כדי לרמז על כך שהוא לא זכאי לקצבת זקנה במקביל לעבודתו. להיפך, ניתן להבין שהשניים לא תלויים זה בזה; התובע יכול היה לערוך בירור לגבי זכויותיו מול נציגיה אך הוא לא עשה זאת לפני יציאתו הגיעו לגיל פרישה. זאת על אף שהתובע פנה לחברת ייעוץ פנסיוני טרם פרישתו, דבר המעיד על מודעותו ויכולתו לטפל בענייני הפנסיה שלו; התובע לא טעה ולא הוטעה, אלא בחר לקבל לדחות את הקצבה שלו מטעמיו הוא, ככל הנראה כי חשב שימשיך לעבוד אצל מעסיקתו עוד זמן רב; תשלום התגמולים עבור חודש יולי מהווה חזקה לכך שהתובע ביקש להמשיך להיות מבוטח; התובע עצמו ביקש לקבל את הקצבה מאוגוסט ולא מיולי; מדובר בהחלטה התלויה בגורמים ושיקולים שונים, אובייקטיבים וסובייקטיביים, שהיא לא הייתה רשאית לייעץ לגביהם; כן נטען כי המשך ביטוח התובע ודחיית קצבת הזקנה איננה בהכרח פוגעת במבוטח.
לגבי יתר רכיבי התביעה טענה מבטחים שלא נפלו טעויות בגובה התשלומים שקיבל ומקבל התובע; כי התובע לא הוכיח את סכומי התביעה שלו; וכי היא הייתה חייבת לקזז דמי ניהול מהחזר התגמולים בהתאם לתקנון האחיד שחל עליה כקופת גמל וותיקה מפוקחת.
האם היה על מבטחים להודיע לתובע שהוא זכאי לקבל קצבת זקנה במקביל להמשך עבודתו? והאם היא שילמה לו מענק שנים עובדים וקצבאות בחסר? אלו השאלות העיקריות העומדות לפנינו להכרעה.

דיון והכרעה
1. שני עקרונות נורמטיביים חשובים חלים על חובותיה של הנתבעת כקופת גמל ותיקה מפוקחת כלפי עמיתיה המבוטחים –
האחד, החובה לפעול אך ורק לפי התקנון. בהקשר זה נפסק שהתקנון המחייב הוא זה שהיה קיים ביום גיבוש העילה (ר' בג"ץ 6460/02 אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד ס(1) 411 (2006); בג"ץ 3514/07 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' פיורסט (13.5.12), ע"ע (ארצי) 600026/97 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ – פיורסט (22.10.03); וע"ע (ארצי) 64278-01-15 התעשייה האווירית לישראל בע"מ – מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (21.8.17).
השני, החובה לפעול בתום לב. בהקשר זה נפסק כי מדובר בחובת תום לב מוגברת המטילה על קופת הגמל את האחריות גם לפעול באופן אקטיבי לטובת עמיתיה היכן שזכויותיהם של אלו נפגעים לריק (ר' עע (ארצי) 17/03 מריו ויינגרט נ' מבטחים (9.5.05)).
2. בענייננו, כל אחד מהצדדים תלה וכיוון את צדקת דרכו באחד משני העקרונות שמנינו לעיל, כל אחד לפי העיקרון המתאים לו. להלן נעבור לבחון את טענותיהם, עקב לצד אגודל.
התובע לא זכאי לקצבה עבור חודש יולי 2015
3. לאחר עיון בטענות הצדדים והראיות מטעמם, לא מצאנו שיש בסיס לטענת התובע לפיה היו במסמכי מבטחים כדי להטעות בקשר לזכותו לקבל קצבה במקביל להמשך עבודתו.
4. ראשית, התובע טען שהוא הוטעה על רקע תקנון של הנתבעת משנת 1993: "יודגש כי לטעות שלי היה בסיס. בתקנות קרן הפנסיה שהועברו אלי, מתאריך ינואר 1993 בפרק ז', סעיף 24(ד) – נספח ע'-2, כתוב: ’...3. נותקו באורח מלא יחסי עובד – מעביד בינו לבין מעסיקו".
5. ניסיון ביסוס אשמתה של מבטחים בנוסח התקנון שלה משנת 1993, כאשר התקנון הרלבנטי לעניינו הוא התקנון משנת 2012, תמוהה עלינו.
ואכן, התובע חזר בו מגרסה זו בחקירתו הנגדית (עמ' 12 לפרוטוקול):
"ש. הגרסה העובדתית שאנו שומעים על הטעיה היא גרסה חדשה. בכתב התביעה המתוקן טענת שהתבלבלת בגלל שהסתמכת על תקנות מבטחים משנת 1993, נכון?
ת. לא.
...
ש. כשפרשת ב-2015 הסתמכת על תקנון 93?
ת. לא.
6. אף לולי שהתובע חזר בו מגרסתו בעניין, נראה כי משנת 1993 ועד פרישתו בשנת 2015 היו לתובע הזדמנויות רבות לעיין בתקנונים שעודכנו במהלך השנים, לרבות בקשר לדרישת סיום יחסי העבודה כתנאי לזכאות לקצבת זקנה.
7. בהמשך דבריו שם באותו קו חקירה מעיד התובע שהוא כלל לא עיין בתקנון עובר לפרישתו:
"ש. מה שכתוב בכתב התביעה הוא לא נכון?
ת. הוא כן נכון, רק השאלה מבלבלת. כשיצאתי לפנסיה לא עיינתי בתקנון...
ש. אתה מודה שלפני שפנית לקרן הפנסיה לא פתחת את התקנון?
ת. זה נכון".
8. חומר הראיות בתיק מעלה שהתובע עצמו ביקש לקבל קצבת זקנה רק מאוגוסט 2015. התובע אמנם הפנה למכתב ממבטחים (נספח 5 לתביעה המקורית) ממנו לשיטתו עולה שהוא ביקש לקבל מלכתחילה את הקצבה מיולי, אך סורב. אולם עיון במכתב זה אין בו כדי ללמד על נכונות טענת התובע. עוד בעניין זה טען התובע בכתב התביעה שהוא פנה לנציבות תלונות הציבור כדי לקבל קצבה מיולי 2015, וביקש ממבטחים לקבל קצבה מאוגוסט 2015. לטענתו, הוא נקט באופן פעולה זה בהתאם להמלצת נציגה טלפונית של מבטחים.
9. בחקירה הנגדית על גרסה זו נשאל התובע מדוע לא ביקש לזמן את הנציגה לעדות. התובע ענה שהוא לא עשה זאת כי הייתה לו הקלטה של השיחה. או אז נשאל מדוע לא המציא את ההקלטה כראיה והתובע ענה שההקלטה לא הייתה באיכות טובה וכי הוא לא רצה "לסבך אותה", קרי, את הנציגה. על כך נעיר שאי הבאת הראיה בדבר השיחה שנערכה בין התובע לבין הנציגה פועלת לחובתו וכנגד הגרסה שביקש להציג לפיה הוא לא בחר לקבל את הקצבה מהטעם שהוא לא ידע שהוא זכאי לקבלה במקביל להמשך עבודתו.
10. טענת מבטחים לפיה מלכתחילה התובע סבר שהוא ימשיך לעבוד אצל מעסיקתו עוד זמן רב ולכן הוא לא ביקש להפסיק לשלם לו תגמולים. כלומר, שהוא דחה את התחלת קבלת קצבת הזקנה ממבטחים מבחירה ולא מטעות, עולה גם מעדותו בחקירה הנגדית לפיה הוא המשיך להפריש כספים למבטחים בהתאם לייעוץ פנסיוני שקיבל אליו פנה לאחר קבלת מכתב ממבטחים שהוא הגיע לצבירה מקסימלית של 70% מגובה המשכורת הקובעת לפנסיה:
"... כשקיבלת את הדו"ח שרשום שם שהגעת ל-70% פנית לייעוץ פנסיוני?
ת. כן. היועץ פנסיוני פנה אלי.
ש. היועץ המליץ לך להמשיך ולהפקיד כספים במבטחים.
ת. כן.
ש. לפני כמה רגעים אמרת שקיבלת מכתב לקראת הפרישה לגמלאות. למה לאור המכתב הזה לא פנית לייעוץ פנסיוני?
ת. למה אני צריך בדבר הזה לפנות ליעוץ פנסיוני?
ש. לברר אם ההנחה שלך שאי אפשר לקבל קצבת זקנה וגם להמשיך להיות מועסק נכונה?
ש. מכיוון שהדבר הזה היה בתוך תת המודע שלי, לא היה לי סיבה לחשוב על משהו אחר". פניתי לביטוח לאומי ואמרו לי כל עוד אתה עובד אתה עובר את סך ההכנסה ואתה לא יכול לקבל ביטוח לאומי. מבחינתי זה היה ברור שגם במבטחים זה כך".
11. אשר לדעתנו, הדבר שעמד בתת המודע של התובע לא הייתה ההנחה שהוא לא זכאי לקבל קצבת זקנה במקביל לעבודתו לעבוד, אלא אותו ייעוץ פנסיוני אחרון שקיבל לפיו כדאי לו להמשיך להפריש לקופת הפנסיה גם לאחר צבירה מקסימלית של זכאות לגמלה בגובה 70% מהמשכורת הקובעת.
12. אף אם היינו סוברים כפי שטוען התובע שמכוח חובת תום הלב היה על מבטחים להודיע לו על כך זכותו לקבל קצבת זקנה במקביל להמשך עבודתו, הרי שעדיין עולה השאלה – באיזה שלב על מבטחים היה להודיע לו על כך. אם לפני שהגיע לגיל הפרישה, בזמן שמבטחים עדיין לא יודעת אם בכוונתו להמשיך לעבוד שם עם או בלי קצבת זקנה. או שמא לאחר שהיא נוכחה לדעת שמעסיקתו של התובע הפרישה עבורו תגמולים.
לגבי החלופה הראשונה, התובע לא הראה ולא הוכיח שקיימים טעמים לכך שהקופה תודיע בכל מקרה ולכל מבוטח על כך שעומדת בפניהם אפשרות לקבל קצבת זקנה במקביל להמשך עבודתם. זאת למשל בדרך של הבאת ראיות לכך שבכל מקרה מבוטחים שהגיעו לגיל פרישה והמשיכו לעבוד מפסידים מכך שהם מפרישים תגמולים ודוחים את קצבת הזקנה.
לגבי החלופה השנייה, הרי שבמקרה דנן, מבטחים לא יכולה הייתה להפנות את תשומת ליבו של התובע לכך שמעסיקתו מפרישה עבורו תגמולים וכי מועד זכאותו לקבלת קצבת זקנה נדחה לפיכך. זאת נוכח הזמן הקצר שהיה לה לאחר שהתובע הביא לביטול התגמולים חודש אחד בלבד לאחר שהגיע לגיל פרישה – זמן קצר יחסית לאחר המועד בו מעסיקתו הפרישה עבורו תגמולים למבטחים.
13. עוד נציין כי התובע גילה בקיאות רבה במהלך ההתדיינויות בתקנוני מבטחים, בפסיקה וברגולציה הרלבנטית, כך שטענתו לפיה לא ידע על זכאותו לקבל קצבת זקנה במקביל להמשך עבודתו איננה חפה מקשיים. לא זה הוא המקרה לשקול אם יש מקום להחיל על קרן הפנסיה מבטחים, חובה ליידע מבוטחים בהגיעם לגיל פרישה שהם זכאים לקבל קצבת זקנה במקביל להמשך עבודתם (ר' פס"ד קג (ת"א) 7872-02-15 סימה סופי שירי נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ (3.6.18) שניתן לאחרונה בית דין זה מפרי עטה של חברתי, כבוד השופטת דגית ויסמן, העוסק בשאלה זהה לענייננו. אף שם נפסק, בנסיבותיו של אותו תיק, כי "אין מקום לקבוע שאת המחדל בבירור זכויותיה של התובעת, יש לגלגל דווקא לפתחה של מקפת").
14. על רקע האמור לעיל, הגענו למסקנה שדין התביעה לתשלום קצבה בגין חודש יולי להידחות.

התובע לא הוכיח את טענותיו להפרשי תשלומים
15. כאמור, התובע טען שמבטחים שילמה לו מענק שנים עודפות ומספר קצבאות בחסר.
16. התובע נקב בסכומים בכתב התביעה שלטענתו מייצגים את ההפרשים שקיבל בחסר, אולם, הוא לא פירט בכתב התביעה ולא צירף לכתב התביעה תחשיב מסודר שיראה כיצד הגיע לסכומים הנטענים.
17. בהודעה התובע מיום 2.10.17 צורף תחשיב מילולי בו נטען שהסיבות העיקריות להפרשים שנוצרו לרעתו הם גובה השכר, כפי שהתבטא בתקופה שמחודש מאי 1975 עד דצמבר 1988; אחוז ההפרשה של דמי התגמולים בתקופה שמינואר 1985 עד יולי 1988; ומועד תשלום דמי התגמולים.
18. במסגרת הודעה זו ובסיכומיו, מפנה התובע לנספחי ע' שהתובע ביקש לצרף ביום 20.6.18. על אף שביום 26.6.18 הוחלט לא להתיר לתובע להגיש את נספחי ע' נוכח השלב המתקדם בו נמצא ההליך, בסופו של דבר בית הדין התיר את הגשת המסמכים (החלטה מיום 10.7.2018). עיון בנספחים העלה כי אף בהם לא ניתן למצוא מזור להיעדר התחשיב מצד התובע. נספחי ע' מצטברים יחדיו לכדי כ-70 עמודים וביניהם ניתן למצוא נתונים בודדים מפוזרים ומפורדים בכל הנספחים. דרך זו איננה עולה בקנה אחד עם הפסיקה בכל הנוגע לאופן הוכחת רכיבים הטעונים תחשיב ואין זה מתפקידו של בית הדין ללקט ולסדר עבור התובע את הנתונים, קל וחומר לחלץ מהם את המסקנות שהתובע נדרש להוכיח מלכתחילה.
19. מעבר לאמור נציין כי ביום 5.3.18 הגב' רחל רזניק נחקרה בחקירה ראשית בעניין הבסיס החישובי לתשלום זכויות התובע. הגב' רזניק הינה מנהלת צוות במחלקת מידע בחטיבת הפנסיה ב מבטחים. ביום 12.3.18 נחקרה הגב' רזניק בחקירה נגדית ועומתה מול שאלות הנוגעות לבסיס החישוב והציגה תשובות סדורות וישירות, דבר דבור על אופניו:
כך, לשאלה – במה הייתה נפגעת מבטחים לו הייתה מציינת במכתב ההודעה על הקירבה לגיל הפנסיה, מיום 26.1.18 (הוזכר לעיל), עונה הגב' רזניק:
"מסמכים שבעצם נשלחים לעמיתים מקרן הפנסיה, אתה יודע, קרן הפנסיה עמיתים בפיקוח של משרד האוצר, תחת רגולציה, מה שאנחנו מוציאים עבר כמה וכמה אישורים. זה לא, אוקיי? וזה המסמך שהחליטו, שאושר באוצר לשלוח. עכשיו, אני חולקת עליך פה, אי אפשר לתת במסמך הזה את כל הוראות התקנון" (עמ' 24-25 לפרוטוקול).

התובע מקשה ושואל – לא את כל הוראות התקנון, למה לא פירטו רק את הזכויות והחובות? הגב' רזניק עונה:
"אז זאת הסיבה שבמסמך הזה אתה מוזמן לקרן, ועובדה שהמסמך הגיע לידיך" (עמ' 25 לפרוטוקול).
לשאלה, מה הרווח בדחיית קבלת קצבת הגמלה, עונה הגב' רזניק:
"בוא, אני אנסה לעשות סדר. מן הכלל אל הפרט, אוקיי? מבוטח שהגיע לצבירה מקסימלית, 70%, 420 חודשי ביטוח, וממשיך לצבור דמי גמולים בקרן, ככל שהוא לא יגיע לגיל הזקנה הוא בעצם צובר זכויות למענק שנים עודפות ומשפר את הקצבה שלו ככל שהמשכורת שלו עולה. מי שצבר 70% קצבה בקרן ועובר את גיל הפרישה, הוא בעצם, ככל שהמשכורות שלו גבוהות יותר, הוא יכול לשפר את השכר הקובע שלו לפנסיה מכמה סיבות: סיבה אחת, החישוב יודע לקחת את החודשים בהם המשכורת גבוהה יותר, סיבה שנייה, גם עניין של שיעור הקצבה הכולל בחישוב, בעצם נלקחים גם שיעורי הקצבה בחודשים בהם השיעורים גבוהים יותר. עכשיו, בוא נעבור למקרה שלנו, אוקיי? אדון שטיינהרץ. אתה בעצם שואל שאלה שהיא של כדאיות ולא של עובדה" (עמ' 27 לפרוטוקול).
20. על אף שהתובע חקר ארוכות את הגב' רזניק הוא לא השכיל להביאה לכדי סתירה בתחשיב או הודאה בטעות. זאת, על רקע אי הסדר בנתונים שהציג התובע. על מנת להמחיש את רוח מהלך הדברים, נביא להלן חלק מהחקירה שערך התובע לגב' רזניק בעניין אופן חישוב זכויותיו וכדאיות החישוב (עמ' 28-30 לפרוטוקול):
"ש. ...מה התקרה של העלאת השכר במשך שנה? כמה מבוטח יכול, לכל היותר, להעלות במשך שנה את השכר שלו?
ת: יש הוראות, תקנון, והחל מאוקטובר 2003 מותר להעלות את השכר ב-2% בשנה.
ש: ... אז למי זה, מי זה בכלל מעלה על דעתו להפסיד 100% פנסיה בשביל לקבל 2% פנסיה? ת: אדון שטיינהרץ, אנשים, מבוטחים שלנו, יש לנו קרוב למיליון כאלה, עושים את זה כדי לשפר את הקצבה שלהם,
ש: זה לא משפר קצבה.
ת: אבל אתה מסתכל על המקרה שלך הספציפי. אין ספק שאולי לא היית מעלה את זה אם זה לא היה עניין של כדאיות.
ש: תיתני לי דוגמה.
...
ת: אדון שטיינהרץ, יש אנשים שמקבלים גם 700 שקלים פנסיה, והמשכורת שלהם גבוהה בחודש האחרון. לא כולם מקבלים פנסיות של יותר מ-10,000 שקלים (מדברים ביחד). שוב, אם לא היה פה כדאיות לא היית בכלל מעלה את זה.
ש: מדובר פה, מדובר פה גם על ממוצעים, זאת אומרת שגם המשכורות האחרונות נכנסות לממוצע של כל התקופה של 420 חודשים, ככה שזה לא.
עו"ד אלטוס: לא הבנתי את השאלה.
העדה, גב' רזניק: לא לא, ממש לא.
מר שטיינהרץ: השאלה היא, האם זה נכון מה שאני אומר, שהממוצע, שהממוצע, שהמשכורות נכנסות לממוצע והממוצע הוא על פני 420 חודשים, לא על חודש אחד, נניח שהיה 5 משכורות גבוהות במיוחד, 5 מתוך 420 זה פסיק קטן, החמש משכורות. מה יש לך להגיד על זה?
העדה, גב' רזניק: החישוב שלך מורכב משתי שיטות חישוב. קרן פנסיה מבטחים היא קרן פנסיה בשיטת שלוש שנים.
ש: אני מדבר על מבטחים.
ת: גם אני מדברת על מבטחים.
...
ת: זאת אומרת שאם אנחנו ניקח את חודשי הביטוח שלך, אוקיי? יש שיטה של שלוש שנים, בסדר?
ש: כן.
ת: שזה בעצם החודשים עד 2003 שצברת, ויש שיטה של ממוצעים. אז זה לא נכון להגיד שהכול נכנס. עכשיו, אני מציעה, בוא, אני אמקד אותך. הרי מלקרוא את כל המסמכים, רוב הטענות שלך מתייחסות לתקופת העבודה שלך בתעשייה אווירית. הרי אין לך השגות לגבי חישוב החודשים או היחסים אצל מעסיקים אחרים. אז בוא נתמקד שם. ש: קודם כל אני מתייחס לכל הפנסיה שלי, לא רק לתעשייה אווירית. ההשגות שלי לגבי תעשייה אווירית הן השגות לגבי תקופה מסוימת, כן? לגבי תקופה מסוימת שיש שם הבדלים בנתונים שלדעתי הנתונים,
ת: אתה חושב שהחישוב שלך, אז אם נוציא רגע את תעשייה אווירית, אתה חושב שהחישוב שלך לא נכון בפנסיה?
ש: מה?
ת: אם נוציא רגע את תקופת תעשייה אווירית, אתה חושב שהחישוב של הפנסיה לא נכון? שלנו?
ש: מתקופה מסוימת והלאה, מתקופה מסוימת החישובים הם כמעט נכונים, פרט למקומות מסוימים שבהם השכר הממוצע במשק הוא לא נכון.
ת: אז תצביע על,
ש: לא לא, אני לא, אני שואל כרגע, לא עונה. ת: חבל פשוט כי זה ממש לתעשייה אווירית, אז בוא נלך אחורה בשנים,
ש: אנחנו עוד נגיע, אנחנו עוד נגיע לזה.
ת: אוקיי.
ש: אני מציג בפנייך, תסתכלי בבקשה במכתב ששלחתם אליי, במכתב פרישה לגמלאות מה שנקרא.
...
העדה, גב' רזניק: בדיקת הזכויות?
ש: תראי לי? כן. על העניין של הבלבול שיש שם במסמך בין פרישה לקצבה לגמלאות, בין פרישה לגמלאות לבין קצבת זקנה, פרישה לקצבת זקנה דיברנו על זה, אז אין צורך לחזור על הדבר הזה. אבל בשורה הראשונה במכתב כתוב, בין היתר, "הנך עתיד להגיע לגיל פרישה לפנסיית זקנה", נכון?
ת: כן.
ש: אוקיי. בפסקה השנייה כתוב "לידיעתך, בהתאם להוראות התקנון 'משיכת כספים מהקרן שלא בדרך של קצבה' אפשרית רק עד 60 יום מתאריך הזכאות לקבל פנסיית זקנה או 60 ימים מהמועד בו נותקו יחסי עובד-מעביד בין המבוטח לבין המעביד האחרון שביטח אותך בקרן, המאוחר מביניהם". זה נכון?
ת: כן.
ש: האם את רואה כאן קשר בין פרישה לקצבת זקנה לבין ניתוק יחסי עובד-מעביד?
ת: התקנון, אני מפנה להוראות התקנון, פרק ה', סעיף 10: "חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה".
ש: לא זאת השאלה שלי. אני שואל,
ת: אבל זאת התשובה שלי, אני מראה לך את הקשר.
ש: לא, אבל אני שואל ספציפית לגבי מה שכתוב פה.
ת: אבל אני מעמידה אותך על הקשר, אוקיי? התקנון קובע שחודש הזכאות בעצם לקצבת זקנה זה חודש העוקב לחודש האחרון שבו בוטח מבוטח בקרן או חודש אחרי שהגיע לגיל קצבת זקנה".
21. חקירת הגב' רזניק בעניין גובה התשלומים ששולמו לו נמשכת על פני עמודים רבים בפרוטוקול (ר' עמ' 42-55 לפרוטוקול לדוגמא). לאורך החקירה מנסה התובע לעשות את שהיה עליו לעשות מלכתחילה, טרם חקירת התובעת, והוא להראות כיצד טעתה מבטחים בחישוב זכויותיו. אולם, התובע נבלם בתשובותיה של הגב' רזניק כחומה בצורה. לו היה התובע מציג את תחשיביו בצורה מסודרת, ניתן היה להתייחס אליהם באופן פרטני והתובע היה יכול לשאול עליהם באופן פרטני ולבחון מה לא נכון בהם תוך הצבעה על הנתונים האמורים בהם. אך באופן בו בחר התובע לנהל את תביעתו לא ניתן לקבוע, כפי שציינו לעיל, שנפלה טעות בגובה הקצבה, במענק השנים העודפות או בחישוב בסיס חישוב הזכויות שלו שבידי מבטחים.
22. לפיכך, בהיעדר תחשיבים מצד התובע, התביעה להפרשי תשלומים במענק שנים עודפות ובחלק מהקצבאות נדחית.
התובע לא זכאי להחזר דמי ניהול
23. התובע טוען, ובצדק, שאין לגבות דמי ניהול מהחזר כספים שביצעה הקופה.
24. טענה זו של התובע כוחה יפה בכל הנוגע לכספים שהחזירה מבטחים עקב טעות או מעשה שנעשה שלא כדין. בענייננו, אין חולק שהחזר התגמול שביצעה מבטחים נעשה במסגרת הוראות התקנון שחל עליה וזכותו של התובע לפיו. תשלום זה שנעשה מכוח התקנון ושהוא איננו תוצאה של טעות בעובדה או בדין, אלא בחירת התובע הוא בבחינת תשלום שאין מניעה למבטחים לגבות לגביו דמי ניהול לגביו.
25. לפיכך, התביעה להחזר דמי ניהול נדחית.
סוף דבר
26. לאור מסקנותינו אין מקום לפסוק פיצויים בגין עגמת נפש לתובע והתביעה נדחית על כל רכיביה.

27. התובע ייצג את עצמו בתיק, דבר שהוביל לריבוי התדיינויות והליכי סרק. בין היתר, התובע הגיש את תביעתו מלכתחילה לבית משפט לתביעות קטנות שהעביר את התיק לבית דין זה מחוסר סמכות עניינית וכן תיקן את תביעתו במהלך ההליך המשפטי (תיקון שאושר ללא חיוב בהוצאות).

בנסיבות אלו, מצאנו לנכון לחייב את התובע בהוצאות לטובת הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום. סכום ההוצאות נפסק במשורה.

פסק הדין ניתן לערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ג' תשרי תשע"ט, (12 ספטמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור עובדים
גב' עליזה כהן-מרקוביץ

תומר סילורה - שופט

נ.צ. מעסיקים מר חיים הופר


מעורבים
תובע: זמיר שטינהרץ
נתבע: מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ
שופט :
עורכי דין: