ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מקסים בריקלין נגד ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית בע"מ :

13 ספטמבר 2018
לפני: כבוד השופט דורי ספיבק – אב בית הדין
נציגת ציבור עובדים גב' שושנה סוזן סמק
נציגת ציבור מעסיקים גב' שרה אבן

המבקש:
מקסים בריקלין
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר צבי ברק
-
המשיבה:
ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית (2002) בע"מ
ע"י עו"ד יעל דולב, עו"ד אדם עדי, עו"ד גיא גרשון, ועו"ד אלי בלושבסקי

החלטה

1. בפנינו בקשה לגילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהגיש המבקש.

רקע עובדתי

2. המשיבה הינה חברה פרטית העוסקת בשיווק תוצרת חקלאית טרייה והפצתה. המשיב הועסק על ידה מיום 21.7.08 ועד ליום 24.10.11, דהיינו במשך שלוש שנים וכשלושה חודשים. מקום העסקתו היה במושב פדיה.

3. ביום 2.2.15 הגיש המבקש כתב תביעה לבית דין זה, שבו טען שהמשיבה נותרה חייבת לו עם סיום העסקתו פיצויי פיטורים, הפרשי גמול שעות נוספות, השלמת שכר עבודה ועוד, המסתכמים לסך 77,994 ₪.

ביום 11.11.15 התקיים קדם משפט בפני כבוד השופטת אסנת רובוביץ-ברכש, לאחריו הועבר התיק לשמיעת ההוכחות בפני מותב בראשות כבוד סגן הנשיאה ( כתוארו אז) שמואל טננבוים ליום 13.11.16, אך זה לא התקיים בסופו של דבר, בשל בקשות מקדמיות שונות שעלו הצדדים, שטרם ניתנה בהן הכרעה באותו המועד, ולאחר שבמהלך אותו הדיון המבקש גילה לבית הדין לראשונה כי בכוונתו להגיש בקשה לאשר את חלק מעילות התביעה שלו כייצוגיות.

4. ואמנם, ביום 23.2.17 הגיש המבקש בקשה לאישור של חלק מעילות התביעה שלו כייצוגיות. העילות שאותן ביקש המבקש לאשר כייצוגיות הן: ביצוע הפרשות לפנסיה לפי צו ההרחבה הכללי, ולא בשיעור גבוה יותר כנדרש לפי צו ההרחבה בענף היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות; והפרת חובה חקוקה בגין העסקה נטענת מעל לארבע שעות נוספות בכל יום עבודה ומעל 12 שעות בשבוע עבודה. בבקשתו לאישור טען המבקש שהוא מבקש לייצג את כלל עובדי המשיבה, תוך שהוא מציין שהנתון המדוייק בדבר מספרם אינו מצוי בידו, אך הוא מעריך אותו בכמה מאות ( סעיף 61 לבקשתו).

בתשובתה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית טענה המשיבה, בין היתר, כי הבקשה כלל אינה מעוררת שאלות משותפות של עובדה ומשפט המתייחסות לכלל עובדיה, ועל כן אין מקום לאשרה. המשיבה אמנם הודתה כי העסיקה בשנים הרלוונטיות מאות עובדים, אך הדגישה כי העסקתם נעשתה במתכונות שונות ובתפקידים רבים ושונים, הנגזר בין היתר מתפקידם, מיקום העסקתם ועוד, כשלא מעט מהם הועסק ימים ספורים בלבד.

ביום 19.10.17, ובד בבד עם הגשת תגובתו לתשובה, הגיש המבקש בקשה לתיקון הבקשה לאישור, כך שבמקום עילה של הפרת חוק חקוקה בגין ההעסקה הנטענת בשעות נוספות מעבר למותר, תבוא עילה של הפרת הסכם עבודה והתנהגות חסרת תום לב, בגין אותה מתכונת העסקה (אסורה) נטענת.

5. ביום 21.12.17 התקיים קדם משפט ראשון בבקשה לאישור. בפתח הדיון, ביקש ב"כ המבקש בעל-פה גילוי מסמכים " את דוחות הנוכחות ותלושי שכר של כל מי שעבד ביחד עם המבקש, את אלה שעבדו איתו במשמרת... וזאת לצורך הוכחת קיום קבוצה" (עמ' 11 ש' 15), תוך שהמבקש עצמו מציין שמדובר בכ-25 עד 30 איש " כולל מלקטים ומנהלים" (עמ' 11 ש' 20). עוד ביקש המבקש גילוי מסמכים לעילת הפנסיה של תלושי השכר של כל עובדי החברה.

בתום הדיון נעתר בית-הדין לבקשה לתיקון הבקשה לאישור, ואשר לבקשות לגילוי המסמכים, נקבע שיש להגישן בכתב.

6. במסגרת הבקשה בכתב לגילוי מסמכים שהגיש המבקש ביום 23.2.18, הוא שב וביקש את תלושי השכר ואת דוחות הנוכחות עבור השנים 2010 עד 2017 של כל מי שעבדו אימתו במשמרת, תוך שהוא שב וטען שמדובר בקבוצה של 25 עד 30 אנשים.

בתגובתה לבקשה לגילוי שהוגשה ביום 22.3.18 טענה המשיבה, בין היתר, כי בעצם בקשתו הודה המבקש כי אכן לא ניתן לקשור את כלל עובדי המשיבה בקבוצה אחת, וכי הקבוצה הרלוונטית מבחינתו היא, לכל היותר, אותה קבוצה של 25 עד 30 עובדים שעבדו עימו באותו המחסן.

לאחר עיון בתגובה, ובתשובה לתגובה, ניתנה ביום 9.4.18 כדלקמן:

"ספק בעיני האם יש מקום לגילוי המסמכים כמבוקש, ועל אחת כמה וכמה בהיקף המבוקש. מכל מקום, סבור אני שהנכון הוא שאעיין לפחות חלק מתלושי השכר ודוחות הנוכחות של אותם עובדים שהמבקש מבקש לעיין בהם, וזאת בטרם תינתן החלטה.

לפיכך הריני להורות לב"כ המשיבה להתייצב לדיון ההוכחות בבקשה לאישור כשבאמתחתם עותקים של תלושים ודוחות המתייחסים לשלושה עובדים לדוגמא שעבדו עם המבקש בשנים הרלוונטיות. החלטה בבקשה לגילוי תינתן לאחר שהמותב יעיין בהם בפתח הדיון הקבוע ליום 18.7.18 . ככל שיוחלט על גילוי חלקי או מלא, ייתנו הוראות בדבר משמעות הדבר להמשך הדיון בבקשה".

7. ביום 18.7.18 התקיים דיון הוכחות בבקשה לאישור. בפתח הדיון הציע בית הדין לצדדים הצעה לפיה יתקיים תחילה דיון בבקשה לאישור, ורק בתום הדיון וככל שהמבקש יעמוד על בקשתו לגילוי מסמכים תינתן בה החלטה. לאחר ששני הצדדים הסכימו להצעה זו, ניתן לה תוקף של החלטה ( עמ' 18 ש' 12).

8. בתום דיון ההוכחות שב ב"כ המבקש והעלה את בקשתו לגילוי מסמכים. לאחר שניתנה בה החלטה ( עמ' 40 ש' 17) שהתבססה על כך שבית הדין הבין בטעות מב"כ המבקש שהוא מצמצם את בקשתו למסמכים הנוגעים לעובד אחד בלבד, הרחיב ב"כ המבקש והבהיר שהוא עומד על כל בקשותיו לגילוי מסמכים כפי שהגיש, המתייחסות ל- 20 עובדים, תוך שהוא מציין " מכיוון שאני צריך להוכיח קבוצה הדרך היחידה היא גילוי מסמכים, לא צריך להביא לעדות 20 אנשים אין צורך בכך, המסמכים אצל המשיבה ואני מבקש לקבלם" ( עמ' 41 ש' 12). לאחר שנשמעה התנגדות המשיבה לגילוי המסמכים, נקבע כי החלטה תישלח לצדדים בדואר.

דיון והכרעה

9. בפרשת מיכלביץ' ( עע 48860-07-14 מיכלביץ' נ' קבוצת השומרים שמירה ובטחון (21.3.16, כבוד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה)) עמד בית הדין הארצי בהרחבה על כללי ההכרעה בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים המוגשת בהתאם לתקנה 4( ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. וכך נקבע:

"על המבקש צו לגילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית להראות כי המסמכים שגילויים מתבקש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לבקשה ( להבדיל ממסמכים שעשויים להיות רלוונטיים להליך התובענה הייצוגית עצמה), היינו להתקיימות תנאי הסף הנבדקים, ולהעמיד תשתית ראייתית ראשונית לכך ש'התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה'...

ככלל נקבע כי הזכות לגילוי מסמכים ולעיון בהם בגדר בדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית מצומצמת מהיקפה של זכות זו בהליכים אזרחיים רגילים... אך כל מקרה נדון לפי נסיבותיו, תוך לקיחה בחשבון של פערי המידע בין הצדדים ותכלית החוק. בהתאם, במקרים בהם קיימים קשיי הוכחה משמעותיים, וכאשר אין מדובר ב'מסע דיג', נקבע כי ' יהיה זה מוצדק... להרחיב את כללי הגילוי והעיון'".

וראו גם: רעא 8649/17 חברת פרטנר תקשורת נ' תגר (16.4.18, כבוד השופטת ענת ברון); עע 16208-07-16 ברק גדעון נ' הוברט (25.9.17)).

10. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה שדין הבקשה לגילוי מסמכים להידחות במלואה, וננמק:

ראשית בעוד שמהבקשה לאישור התובענה כייצוגית, עולה שלטענת המבקש, המספר המשוער של חברי הקבוצות השונות שהוא מבקש לייצג עומד על כמה מאות עובדים ( ראו בסעיף 61 לבקשה), הרי שבבקשה לגילוי מסמכים שהגיש ביום 23.2.18 הוא ציין שהוא מבקש לקבל מסמכים המתייחסים רק למי שעבדו איתו באותה משמרת, תוך שהוא מעריך שמדובר בקבוצה המונה בין 25 ל- 30 עובדים בלבד. במהלך הדיון שהתקיים ביום 18.7.18 אף תיקן ב"כ המבקש וציין שלהערכתו מדובר ב- 20 עובדים בלבד ( עמ' 41 ש' 9). מכאן ברור, שאף אם יגולו המסמכים, כפי בקשת המבקש, הרי שהוא לא יוכל להוכיח באמצעותם את קיומה של אותה קבוצה בת מאות עובדים, שאותה הוא מבקש לייצג בבקשתו. למעשה דומה, שהמבקש עצמו בבקשותיו לגילוי מסמכים חזר בו דה-פקטו מטענתו בבקשה לאישור שקיימת קבוצה גדולה שכזו, שביחס אליה מתעוררות שאלות משותפות עובדתיות ומשפטיות;

שנית ככל שהמבקש מבקש למעשה לצמצם את בקשתו לאישור כך שתתייחס לקבוצה בת 20 עובדים בלבד, ולבקש גילוי מסמכים המוכיח קיומה של קבוצה שכזו בלבד, הרי שהיה עליו לעשות כן במפורש, באמצעות הגשת בקשה לתיקון הבקשה לאישור, ולא במשתמע, באמצעות הגשת בקשה לגילוי מסמכים;

שלישית זאת ועוד, לדעתנו, ממילא ככלל כאשר מדובר בקבוצה, קטנה יחסית ומוגדרת יחסית, של כ-20 עובדים בלבד שעבדו ביחד עם המבקש, ויתכן שאף פחות מכך, הרי שדרך המלך עבור מי שמבקש לייצג אותם היתה לפנות אליהם ישירות, ולקבל מהם, או מחלקם, ייפוי כח שהיה מאפשר לו לייצג את אותם עובדים בתביעות אינדיבידואליות – שאותן ניתן להגיש כמובן במסגרת כתב תביעה אחד בסדר דין רגיל – ועל כן ככלל ולמעט בהתקיים נסיבות חריגות איננו סבורים שיש מקום לאשר ניהול תובענה ייצוגית המתייחסת למספר כה קטן ומוגדר של עובדים. כך ככלל, ועל אחת כמה וכמה בהתייחס לעילת התביעה הנוגעת לקיום הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. נציין בקשר לכך כי לאחרונה התייחס בית הדין הארצי לאפשרות לאשר בקשות לאישור תובענות כייצוגיות בכל הנוגע לעילה לפי חוק זה ( בר"ע 7386-02-16 קסטרו מודל נ' שחם (14.5.18, כבוד השופטת לאה גליקסמן)), תוך שהוא עומד על כך שכשנדרש בירור פרטני ארוך ביחס למגיע לכל עובד ועובד מכוח חוק זה, הרי שתובענה ייצוגיות אינה מהווה את הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת, והדברים יפים בשינויים המחויבים אף למקרה שלפנינו;

רביעית מכל מקום, ועל פי התרשמותנו, המבקש כלל לא הניח תשתית עובדתית ראשונית להפרה של הוראות החוק, המצדיקה את גילוי המסמכים המבוקש ( בשונה מהמקרה שנדון ב-בר"ע 38046-04-17 אדהם נ' ז'ט ניהול (15.4.18, כבוד השופטת לאה גליקסמן, שאליו היפנה אותנו בא כוחו המלומד של המבוקש, שבו נקבע ששני המבקשים שם הניחו תשתית עובדתית ראשונית שכזו). העדה מטעם המשיבה גב' הלוי אמנם הודתה בחקירתה שמתכונת עבודתו של המבקש ושל העובדים שעבדו עימו היתה דומה ( עמ' 37 ש' 7), ואף אישרה את טענת המבקש שעל פי דוחות הנוכחות חלק מהם עבד בימים מסויימים מעל 4 שעות נוספות ביום ( עמ' 37 ש' 26), אך באותה נשימה הדגישה שלא מדובר ב"עבודה נטו" אלא במצב דברים שבו אותם עובדים מקבלים הפסקה בתשלום " במשמרת שניה יש 45 דקות הפסקה". כך, שבפועל ולטענתה המשיבה לא חרגה מהוראות החוק ביחס למספר השעות הנוספות המקסימלי המותר ביום, וזו היתה תשובתה גם ביחס לטענת המבקש שהוא וחבריו לעבודה הועסקו במשך יותר מ- 12 שעות נוספות בשבוע ( עמ' 38 ש' 19). נדגיש, כי נתנו אמון בעדותה זו, בין היתר בשים לב לכך שחקירתה הנגדית בנקודה מרכזית זו לבקשה לאישור היתה קצרה ביותר, ובמהלכה לא עלה בידי ב"כ המבקש לקעקע את אמינותה;

חמישית גם התובע בחקירתו הנגדית הודה שניתנו לו ולחבריו למשמרת הפסקות בתשלום במהלך המשמרת, אם כי טען כי ההפסקה הארוכה נמשכה חצי שעה בלבד ( עמ' 19 ש' 25) ובנוסף לכך היו הפסקות קצרות נוספות ( עמ' 20 ש' 4);

ולבסוף ואף לאחר שעיינו בדוחות הנוכחות המתייחסים לשלוש עובדים, שהומצאו לעיוננו בלבד על ידי המשיבה בתום דיון ההוכחות, לא מצאנו שיש בדוחות אלה כדי לסייע למבקש. למעשה, להיפך. מעיון בדוחות עולה שקיים בהם תיעוד לכך שניתנה לעובדים הפסקה בתשלום, ולאחר הפחתת זמן ההפסקה מספר השעות הנוספות ביום ובשבוע אינו עולה על המקסימום המותר על פי דין.

סוף דבר

11. הבקשה לגילוי מסמכים נדחית. בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שמדובר בבקשה שההכרעה בה ניתנת לאחר דיון ההוכחות בבקשה לאישור, וכן לכך שהמבקש עצמו מודה שללא גילוי המסמכים אין בידו די ראיות לצורך אישור בקשתו לייצוגית, נחזור על המלצתנו, שניתנה למבקש בתום דיון ההוכחות בבקשה לאישור ( עמ' 30 ש' 1), להסתלק מבקשתו לאישור חלק מעילות תביעתו כייצוגיות.

המבקש יודיע עד ליום 25.10.18 האם הוא מקבל את ההמלצה. ככל שאינו מקבלה, יגיש – גם כן עד ליום 25.10.18 – את סיכומיו בבקשה לאישור. סיכומי המשיבה יוגשו עד ליום 25.11.18, עם זכות לסיכומי תשובה עד ליום 10.12.18.

12. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך 4,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ט, (13 ספטמבר 2018), בהעדר הצדדים.

גב' שושנה סוזן סמק,
נציגת ציבור עובדים

דורי ספיבק, שופט
אב"ד

גב' שרה אבן ,
נציגת ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: מקסים בריקלין
נתבע: ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית בע"מ
שופט :
עורכי דין: