ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין sbahtu RESOM נגד בן ציון גל בע"מ :

לפני: כבוד השופטת הדס יהלום, סגנית נשיא ה

נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא
נציג ציבור (מעסיקים) גב' נירה עילם

התובע
1. sbahtu RESOM
ע"י ב"כ: עו"ד אלנקרי
-
הנתבעים

  1. בן ציון גל בע"מ
  2. גלי גנאח

ע"י ב"כ עו"ד פשל

פסק דין

1. התובע, נתין אריתראה, טוען לקיומם של יחסי עובד ומעסיק בינו לבין הנתבעת 1 בשנים 2011 עד 2015 ולזכויות כספיות הנובעות מתקופה זו.
הנתבעים מכחישים העסקתו של התובע, למעט שלושה חודשים לא רצופים.

2. בפנינו העיד התובע. כן העיד הנתבע 2, חברו מר אורן צבי ו מנהל העבודה מר יוסף אהרון.
בתום שמיעת העדויות הוגשו סיכומים בכתב.

3. הנתבעים מכירים את התובע, מאשרים כי העסיקו אותו למשך שלושה חודשים לא רצופים.
עוד מאשרים הנתבעים כי עמדו בקשר עם התובע לאורך כל התקופה הנטענת על ידי התובע, אך לטענתם, למעט שלושה חודשים התובע לא הועסק על ידם כעובד שכיר.

התובע הגיש לתיק פלט שיחות, ממנו עולה בתקופה אוגוסט 2011 עד ינואר 2015, התקיימו בין התובע לנתבע 2 שיחות טלפון רבות באופן רציף .

4. נדון להלן בסוגיות השנויות במחלוקת.

5. האם התקיימו יחסי עובד מעסיק ובאילו תקופות התובע טוען כי הועסק על ידי הנתבעים מחודש אוגוסט 2011 ועד יוני 2015, וכי התפטר לאחר שהנתבעים סרבו להנפיק עבורו תלושי שכר.

הנתבעים טוענים שהתובע הועסק כשכיר למשך שלושה חודשים בלבד, באופן לא רציף. לאחר מכן, לטענתם, התובע היה קבלן שהביא עובדים לאתרים, על פי בקשת הנתבעים.

6. להוכחת טענתו צירף התובע פלט שיחות ממכשירי הטלפון הניידים שלו אל מספר המנוי של הנתבע.
עיון בפלט השיחות מעלה כי השיחה הראשונה נערכה ביום 31/8/11.
השיחה האחרונה התקיימה בחודש ינואר 2015.

מדובר בשיחות רבות שנערכו מידי חודש לאורך כל התקופה הנ"ל. השיחות כולן קצרות ביותר, 20 שניות עד דקה וחצי.
לעיתים נערכו מספר שיחות ביום אחד. כך, ביום 28/5/13 התקיימו 9 שיחות, ביום 22/10/13 התקיימו 5 שיחות.

7. הנתבעים הודו בהעסקת התובע למשך שלושה חודשים, אך הנתבע 2 לא ידע לפרט האם מדובר בחודשים עוקבים, האם מדובר בעסקה ספורדית "יום פה יום שם" או שמא בהעסקה רצופה של חודש אחד ואח"כ הפסקה וחודש נוסף.

גם מנהל העבודה מר יוסף אהרון לא ידע לציין תקופות. כך העיד:

"ש. מתי התובע התחיל לעבוד אצלכם?
ת. לא יודע חודש. שנים אני יודע. זה איך שהוא הגיע, הוא בא עם עוד אחד שקוראים לו נהרי. התובע מדבר עברית הרבה יותר טוב ממני. אלה אנשים שבסוף יום לא תשלמי להם לא תראי אותם יותר. הם אנשים קשים ויודעים בדיוק מה הם רוצים.

ש. מאז שהגיע לארץ?
ת. מאז שברח מתחת לגדר, הוא בכה והבאנו לו אוכל ובגדים. אח"כ השכיר דירה ועשה קווי טלפונים. את לא יכולה להשיג אותו , הוא ביזנס מן והוא מאוד חכם.

ש. כשהוא הגיע לארץ הוא גם ידע עברית?
ת. לא. הוא עבד אצלנו שלושה חודשים בעבודות מזדמנות ...

ש. ואז הוא למד עברית?
ת. לא. אחרי תקופה ראיתי אותו עם נהרי, הוא היה מביא עובדים..."

הנתבעים לא הנפיקו לתובע תלושי שכר, אף לגבי התקופה שבה הם מודים בהעסקתו.
הנתבע העיד כי לעובדים שבאים לעבוד לתקופה קצרה אינו נוהג להוציא תלושים. לדוגמא, סיפר על חייל משוחרר שעבד אצלו יומיים ועזב, ולא קיבל תלוש.
המקרה הנ"ל אינו דומה להעסקתו של התובע, אשר לשיטת הנתבעים עצמם נמשכה שלושה חודשים.

8. הנתבעים מאשרים שהכירו את התובע וכי התקיימו בינהם קשרים, לאורך כל התקופה הנטענת, משנת 2011 ועד 2015. לטענת הנתבעים בתקופות אלה התובע היה קבלן, שהביא עובדים לאתרים, על פי בקשה של הנתבע.

התובע מאשר שהיה מתבקש על ידי הנתבע להביא חברים שלו לעבודה, והביא. לטענתו לא היה קבלן אלא עובד שכיר של הנתבע.

9. הוכח כי לאורך כל התקופה הנטענת, הועסק התובע באתרים שבהם הנתבעים ביצעו עבודות.
הנתבע אישר זאת בעדותו :

"ש. כל השיחות טלפון בינך לבינו היו בענייני אספקת עובדים?
ת. סידור עובדים ואספקה והמלל של 300 דפים אני אסביר. התובע מדבר עברית מצויין. התובע לא יכול לנהל בית קפה, לעבוד אלי כפועל בניין וכשמור. מהו סופרמן? הוא כוח אדם. דרך המלל הזה של השיחות, הוא היה מקבל – מחר יעקב צריך 5 פועלים. הוא רצה שאסביר לו מה מהות העבודה כי הוא רצה להסביר לפועלים.

ש. אם יש שיחות מ- 2011 השיחות הן אליך שאתה תסביר לו מה בדיוק להגיד לפועלים?
ת. התובע עבד אצלי כשעבד לארץ ב- 2011, ב- 2012 הוא התחיל לעבוד אצלי תקופה של 3 חודשים, יום כן, יומיים לא. עבד. מהר מאוד למד את המטריה של להיות ביזנס מן. יש לו בית קפה. הוא אמר שיש לו הרבה פועלים והוא רוצה עבודה של כוח אדם בקבלנות. כך הוא הפעיל את האנשים שלו. עבודות שמירה הוא היה עושה לאנשים שאני עשיתי להם את העבודה. הוא לא שמר שם לבד אלא שם שם אנשים. את השכר הוא קיבל מהלקוחות.

ש. אתה היית החוליה המקשרת בין הלקוחות שלך לבין הלקוחות של התובע?
ת. נכון. אני חיברתי ביניהם."

10. עוד הוכח שהוראות העבודה וכלי העבודה לאורך כל התקופה סופקו על ידי הנתבע. כך אישר הנתבע בעדותו:

"ש. מי סיפק את הכלים?
ת. התובע לא סיפק את הכלים. הכלים היו של החברה שלי.

ש. ומי הסביר לתובע איך לתפעל את הכלים?
ת. כשהוא עבד אצלי מנהל העבודה שלי הנחה אותו. יש אורן (שלא הוזמן לעדות) ויש רוני (יוסף אהרון).

ש. אורן ורוני היו עובדים שלך?
ת. כן. הם עדיין.

ש. האתרים בראשל"צ היו שלך?
ת. כן.

ש. אתה נתת להם שירותים?
ת. כן. שירותי שלד, בראשון לציון, ביהוד, בנחלת יהודה".

וכן העיד:

"... אם צריך להגיד בצורה מסכמת אז התובע היה הקבלן שלי, לא ביומיות ולא בשכר חודשי. הוא היה מגיע לשטח ואומר פה צריך 10 פועלים, אני רוצה 10,000 ₪ וגומר ביומיים בקבלנות וכך היה. הוא אף פעם לא רצה תלוש. יש לו ברים שעובדים בחברה בתלוש ועדיין עובדים. זה לא נכון לגבי ביטוח לאומי כי אני כן מדווח על פועלים אריתראים וסודנים..."

מנהל העבודה מר יוסף העיד:

"ש. מי הביא לו את הכלים?
ת. אם חסר לו טוריה או משהו אני מביא. בדר"כ לא חסר, יש קונטיינר ויש את כל הכלים. הוא היה בא ולוקח כלים מהקונטיינר. זה קונטיינר שלנו.

ש. זה גם כשהוא הביא את הפועלים?
ת. כן. גם ב- 2013, גם ב- 2014. הכל מאצלנו. פטישון אנחנו לא קונים אלא משכירים ומביאים לו.

ח.ח.:
ש. גם שהתובע עבד במקומות אחרים, גם סיפקת לו את הכלים?
ת. יש כמה פעמים בודדות שכן..."

הנתבע אישר בעדותו כי הוא היה נוכח בכל אתרי העבודה שבהם התובע ביצע עבודות:

"ש. כמה פועלים הוא סיפק לך ביום או בשבוע?
ת. הוא לא סיפק לי אלא לעצמו. היו לו הרבה פועלים, שבעה, שמונה ליום.

ש. אתה יודע כי היית באתר?
ת. אני נמצא יום יום בכל האתרים."

11. הנתבע טען שהתובע ביצע עבודה בקבלנות.
טענה זו לא הוכחה.

ראשית, לא הוצגו מסמכים כלשהם אודות תשלום בקבלנות.
מדובר בסכומי כסף ניכרים, 10,000 ₪ לעבודה, אך לא הוצגו מסמכים לביצוע תשלום בסכומים כאלה.

שנית, העד אורן צבי, שבביתו בוצעה עבודה על ידי התובע, טען ששילם לתובע עבורו ועבור הפועלים שהביא, במזומן, אך לא ידע לומר כמה שילם ולמותר לציין שלא הביא ראיה כלשהי לכך.
על פי עדותו, מי שסיפק לתובע את כלי העבודה היו הנתבעים.

נציין כי מדובר בעד שהוא חבר של הנתבע, ואשר הנתבע ביצע אצלו בבית עבודות שיפוצים. עוד יש לציי ן בעניין זה כי הנתבעים טענו שהתובע עבד כקבלן במקומות שונים, לרבות באולם ארועים אוריאנה (סעיף 6 לתצהיר הנתבע) . ואילו מנהל האולם, מר אורן זיו, העיד שהתובע מעולם לא עבד ב אולם הארועים אוריאנה, אלא רק בביתו הפרטי:

"ש. פעם ביקשת מגלי שיעשה לך תיקון או שיפוץ באוריאנה?
ת. לא."

שלישית, לא הוצגו ראיות כלשהן לתשלומים שבוצעו לתובע עבור עובדים שהוא הביא, כטענת הנתבעים. בכלל זאת לא הוצגו חשבוניות מס ואף לא הוצגו המחאות על תשלומים לתובע או ראיה כלשהי על תשלום שבוצע לתובע בגין הבאת עובדים בקבלנות. בין אם התובע הועסק כקבלן על ידי הנתבעים ובין אם הועסק כקבלן על ידי לקוחות של הנתבעים, לא הוצגו לכך ראיות כלשהן.

12. הנתבעים לא הוכיחו שלתובע עסק עצמאי.
הנתבעים טענו שהתובע הפעיל קיוסק, מועדון הימורים ועוד שלל עיסוקים . כל הטענות האלה לא הוכחו. ממילא, אף אם כך היה, אין בכך כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין התובע לנתבעים, בשעות היום.

הנתבעים טוענים בסיכומים כי התובע לא ציין באילו אתרים עבד. לטעמנו, אין בכך כדי לסתור את גירסתו, זאת לאור העובדה שהנתבעים עוסקים בבניה ובשיפוצים ולכן אך הגיוני הוא שהתובע עבד במספר אתרים לאורך התקופה הנטענת. מכל מקום הנתבע אישר בעדותו כי הוא עצמו נכח בכל האתרים שבהם התובע עבד לאורך התקופה.

עוד טוענים הנתבעים כי התובע ביצע עבודות שמירה באופן פרטי, במסגרת עיסקו. סוגיה זו לא היתה ברורה די צרכה. על פי עדות הנתבע, הוא זה ש"תיווך" בין התובע לבין הלקוחות לצורך ביצוע עבודות השמירה בשעות הלילה. מכל מקום, בעובדה זו אין כדי לאיין קיומם של יחסי עובד ומעסיק לאורך שעות היום, כפי שעולה מכלל חומר הראיות.

13. שעה שהנתבעים הודו בהעסקת התובע, ולו לתקופה קצרה, עובר הנטל אליהם להוכיח את תקופת העובדה.
כאמור, הנתבעים לא הציגו כל ראיה בעניין זה.

הנתבעים טוענים כי חומר הראיות שהציג התובע הוא דל ביותר וכי התובע לא זימן עדים אף שיכול היה לעשות כן. אף אנו סבורים שחומר הראיות שהוצג הוא דל. כך, לא ניתן להסיק מהראיות האם קשר העבודה נמשך מידי יום ביומו, שישה ימים בשבוע, מידי חודש, כפי שטען התובע, או שמא קשר ספוראדי.
יחד עם זאת, כל אלה יכולים היו להיות מוכחים על ידי הנתבעים, לו היו מדווחים על העסקתו של התובע כדין, עורכים רישום של ימי ושעות העבודה, מנפיקים תלושי שכר, מקבלים חשבונית מס על עבודה קבלנית. לו כל אלה היו מתבצעים, כפי שנקבע בחוק, לא היה כל קושי לברר מה תקופת ההעסקה ומה היקפה. העדרם של אלה, ביחד עם נטלי ההוכחה שנקבעו בפסיקה, מטים את הכף לטובת התובע.

במיוחד שעה שהתובע הציג פלט שיחות טלפון המעיד על קשר רציף ויומיומי בינו לבין הנתבעים, ב מהלך כל התקופות הרלבנטיות.

14. התובע טען שהועסק עד חודש יוני 2015 "או בסמוך לכך".
פלט השיחות מסתיים בחודש ינואר 2015. קיימות מספר הודעות טקסט בחודש מרץ 2015, אך השיחות עצמן הסתיימו בחודש ינואר.

לאור האמור אנו קובעים כי התובע הועסק כעובד שכיר של הנתבעים לכל התקופה שבה הוצגו פלטי שיחות, דהיינו מיום 31/8/11 עד ינואר 2015, סה"כ 41 חודשים.

15. היקף ההעסקה
בכל הנוגע להיקף העבודה, טען התובע שעבד משעה 6:00 עד 18:00 בערב. בימי ו' טען שעבד משעה 6:00 עד 15:00/16:00.
הנתבעים לא הציגו גירסה באשר לשעות העבודה. זאת אף של שיטתם, התובע עבד כשכיר במשך שלושה חודשים לפחות. הנתבעים לא חקרו את התובע בחקירה נגדית לגבי שעות העבודה.

16. התובע הצהיר כי הנתבע היה אוסף אותו מביתו בשעה 6:00 ולוקח אותו למקום העבודה.
עיון בפלט השיחות מעלה כי שיחות טלפון ספורות התקיימו לפני השעה 7:00 בבקר. מרבית השיחות התקיימו לאחר שעה זו.
בהתאם להלכות ידועות, זמן הנסיעה לעבודה אינו נחשב לזמן עבודה.
לאור האמור לעיל, נקבע את שעת תחילת העבודה לשעה 7:00.

17. בכל הנוגע לשעת הסיום, בפלט השיחות יש שיחות רבות במהלך יום עבודה, אך קיימות גם שיחות משעות מאוחרות. לדוגמא, ביום 27/12/11 התקיימה שיחה בשעה 17:00, ביום 17/3/12 התקיימה שיחה בשעה 20:16 ועוד.

בהתאם לתיקון 24 לחוק הגנת השכר ולהלכה הפסוקה, נטל ההוכחה להוכיח את שעות העבודה מוטל על כתפי המעסיק, לפחות לגבי 60 שעות נוספות לחודש.
לא נוכל להתעלם מכך שלא נמסרה כל גירסה על ידי ה נתבעים לגבי שעות העבודה, אף שהנתבעים הודו בהע סקה כשכיר ולו לתקופה קצרה.
בנסיבות אלה יש לקבל את גירסת התובע.
לפיכך אנו קובעים כי שעות העבודה הן בימים א' עד ה' 7:00 עד 18:00.

לגבי עבודה ביום ו' התובע מסר בתצהירו שתי שעות אופציונליות. לפיכך נתייחס לשעה 15:00 כשעת סיום העבודה ביום ו'.

18. שכר עבודה
התובע טען כי שכרו עמד על 250 עד 300 ₪ ליום.
כך נטען בסעיף 8 לכתב התביעה. בכתב ההגנה נטען כי הנתבעים אינם מכחישים עובדה זו.
בתצהיר טען שתחילה השתכר 250 ₪ ובהמשך השכר היומי עלה ל- 300 ₪. התובע לא נשאל שאלות על כך בחקירה נגדית ולכן גירסתו לגבי השכר היומי לא נסתרה.

19. שעות נוספות
בהתאם לאמור לעיל, זכאי התובע לתשלום עבור עבודה בשעות נוספות.
ערך שעת עבודה יחושב לפי שכר יומי בסך 300 ₪ מחולק ב- 8, סה"כ 37.5 ₪ לשעה.
על פי האמור לעיל, התובע עבד 55 שעות בימים א' עד ה' ועוד 8 שעות ביום ו', סה"כ 63 שעות בשבוע ו- 271 שעות לחודש .

התובע העמיד את התביעה על 60 שעות נוספות לחודש, מתוכן 43 שעות בערך 125% ו- 17 שעות בערך 150%.
על פי חישובי התובע, שלא נסתרו ואשר תואמים את הנתונים שהובאו בפסק הדין לעיל, התובע זכאי לתשלום שעות נוספות בסך 721.88 ₪ לחודש.
עבור 41 חודשים זכאי ל 29,597 ₪.

22. פיצוי אי הפרשה לפנסיה
משהוכח קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין התובע לנתבעים לתקופה המפורטת לעיל, זכאי התובע לפיצוי חלף הפרשה לפנסיה, בשעור 6% מהשכר, כקבוע בצו ההרחבה בענף הבניין.
על פי משכורת 300 ₪ ליום ו- 7,800 ₪ לחודש, זכאי להפרשות בסך 468 ש"ח לחודש ולכל התקופה סה"כ 19,188 ₪.

23. דמי הבראה ופדיון חופש
התובע זכאי לדמי הבראה עבודה השנתיים האחרונות לעבודה, סה"כ 4,536 ₪.

משלא הוכח ניצול חופשה בתשלום במהלך תקופת העבודה, זכאי התובע לפדיון חופש עבר 41 חודשים סה"כ 12,300 ₪.

24. דמי חגים
משהתובע העוסק במשרה מליאה במהלך כל התקופה, עובד הנטל על הנתבעים להוכיח את ימי החג שחלו וכי שולמו סכומים בגינם. הנתבעים לא טענו דבר בעניין זה. לפיכך, התביעה מתקבלת.
התובע זכאי לדמי חגים בסך 9,600 ₪.

25. פיצויי פיטורים
התובע טען כי פנה לנתבע בבקשה שיוציא לו תלושי שכר, ומשהנתבע סירב, עזב את העבודה. התובע טוען כי הדבר היה בחודש יוני 2015.
הנתבע הכחיש העסקה של התובע ולא התייחס כלל לנסיבות הפסקת ההתקשרות בינהם.
הוכח בפנינו כי התובע הועסק על ידי הנתבעים ללא שהונפקו בגינו תלוש שכר. אף לגבי שלושת החודשים אשר הנתבע מודה בהעסקתו, לא דיווח על כך ולא הוציא תלושים.
בנסיבות אלה אין אלא לקבל את גירסת התובע ולקבוע כי הפסיק לעבודה בשל אי הנפקת תלושי שכר.
יחד עם זאת, על פי קביעתנו, הדבר היה בחודש ינואר 2015 ולא בחודש יוני כפי שטוען התובע.

עוד נציין כי נוכח הוראות צו ההרחבה בענף הבניין, ממילא הנתבעים היו מחוייבים להפריש בגין התובע כספים לקרן פנסיה אף במרכיב פיצויי פיטורים ולפיכך, התובע זכאי בכל מקרה לשחרור הסכום שהיה על הנתבעים להפקיד כאמור.

26. הנתבעים ישלמו לתובע פיצויי פיטורים מחושבים לפי שכר חודשי בסך 7,800 ₪ עבור 41 חודשים, סה"כ 26,650 ₪.

27. התביעה נגד נתבע 2
התובע הוכיח קיומו של קשר רציף בינו לבין הנתבע 2.
הנתבע 2 טוען כי מנהל את עסקיו באמצעות חברה בע"מ, אך אין לדעת האם יש לו עסקים נוספים, שלא באמצעות חברה.
בנוסף, החברה הנתבעת, המאשרת את העסקתו של התובע, לא הנפיקה עבורו תלושי שכר ולא דיווחה על העסקתו. למעשה, לא הובאה ולו ראיה אחת לכך שמי שהעסיק את התובע היתה הנתבעת 1 ולא הנתבע 2 באופן אישי.
בנסיבות אלה יש לחייב את הנתבעים בהתחייבויות כלפי התובע, ביחד ולחוד.

28. סוף דבר
התביעה מתקבלת.

אנו קובעים כי בין התובע לנתבעים התקיימו יחסי עובד ומעסיק החל מיום 31/8/11 ועד חודש ינואר 2015.

הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע:
א. שעות נוספות בסך 29,597 ₪.
ב. פיצוי אי הפרשה לפנסיה בסך 19,188 ₪.
ג. דמי הבראה בסך 4,536 ₪.
ד. פדיון חופש בסך 12,300 ₪.
ה. דמי חגים בסך 9,600 ש"ח
ו. פיצויי פיטורים בסך 26,650 ₪.

כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

29. הנתבעים ישאו בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪, צמודים כחוק מהיום.

ניתן היום, י"ח תשרי תשע"ט, (27 ספטמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור (ע)
מר משה כהנא

הדס יהלום, סגנית נשיאה

נציגת ציבור (מ)
הגב' נירה עילם


מעורבים
תובע: sbahtu RESOM
נתבע: בן ציון גל בע"מ
שופט :
עורכי דין: