ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לביטוח לאומי נגד ארז קמינסקי :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן

המערער
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אריק יעקובי
-
המשיב
ארז קמינסקי
ע"י ב"כ עו"ד מוטי קראוס

פסק דין

1. ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 ( להלן – החוק), על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 5.9.17, אשר קבעה למערער 19% נכות יציבה בגין פגיעה בעבודה מיום 10.7.16 ( להלן – הוועדה).

2. המערער הוכר כנפגע עבודה והליקוי הרפואי שהוכר הוא " כאב גב".

3. ועדה רפואית מיום 7.12.16 קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 100%, מיום 10.10.16 ועד 15.10.16 ו – 30% נכות זמנית מיום 16.10.16 ועד יום 31.3.17.

בתום הזמניות, ביום 3.4.17, התכנסה ועדה רפואית נוספת, שקבעה למערער נכות יציבה בשיעור של 0%, מיום 1.4.17, בהתאם לפריט 32(4)( א) לתקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 ( להלן – התקנות).

4. המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה מיום 7.12.16 ובעקבותיו התכנסה הוועדה נשוא הליך זה, אשר קבעה למערער 19% נכות יציבה – 10% לפי פריט 29(6)( II) ו – 10% לפי פריט 37(7)( א).

על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

5. לטענת המערער, הוועדה לא ציינה ממצאים בתחומים הרפואיים בהם קבעה נכות. כך למשל, בתחום הנוירולוגי, הוועדה לא ציינה מהו כוח השרירים ברגל שמאל ולא נימקה בהתאם לדרישת פריט הליקוי מהי מידת הפרעת התחושה ומידת הירידה בכח השרירים ברגל שמאל. הוועדה התייחסה להיעדר החזרים ולבדיקת EMG ללא פירוט של כאב נוירופטי או חולשת שרירים הגורמת להפרעה ממשית בהליכה. בדומה, בתחום האורתופדי, הוועדה לא ציינה טווחי תנועות של הגב, כך שלא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה.

עוד נטען כי הוועדה יישמה פריט ליקוי אשר בוטל במסגרת תקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) (תיקון מס' 2), התשע"ו - 2015 ( ק"ת התשע"ו 7584, מיום 22.12.2015, עמ' 294). תקנות אלה פורסמו בקובץ התקנות ביום 16.11.2015 ובתקנה 2( א) נקבע כי תחולתן מאחד בחודש שלאחר ששה חודשים מיום פרסומן ( להלן – יום התחילה) והן יחולו על מי שעניינו נדון בוועדה מיום התחילה ולאחריו. מאחר שעניינו של המשיב נדון בפני הדרג הראשון בחודש 12/2016, כלומר לאחר יום התחילה, היה על הוועדה לדון בתחום הנוירולוגי לפי הנוסח החדש של פריט 29 לרשימת סעיפי הליקוי.

6. לטענת המשיב, הערעור מכוון כנגד קביעות רפואיות של הוועדה ועל כן יש לדחותו.

לגבי התחום האורתופדי, נטען שהוועדה פירטה את ממצאי בדיקתה ואת ההגבלות בתנועת המשיב ואין בפריט 37 (7) דרישה להגבלה בשיעור מסוים, שכן התקנה נוקטת במינוח הגבלה " קלה", "בינונית" או " קשה".

ביחס לתחום הנוירולוגי נטען כי מאחר שכותרת פריט הליקוי היא " פגיעה מפושטת בעצבים היקפיים או בשרירים ( פולינוירופתיה, מיופתיה)", אזי ניתן לקבוע נכות לפי תקנה זו בגין פגיעה מפושטת בעצבים היקפיים או בגין פגיעה מפושטת בשרירים, כאשר הוועדה התייחסה לחלופה של פגיעה מפושטת בעצבים אצל המשיב. בהתייחס לטענה כי היה על הוועדה לקבוע את ממצאי הבדיקה של חולשת השרירים, נטען שלפי הגדרת פריט הליקוי, ניתן לקבוע נכות גם ללא חולשת שרירים. המשיב הוסיף וטען בעניין זה כי העובדה שהוועדה נימקה מדוע היא מוצאת לקבוע לו רק 10% למרות שהסעיף אליו הפנתה קובע 20% נכות, מעידה על הפעלת שיקול דעתה של הוועדה ואין להתערב בו.

דיון והכרעה
7. בחוק נקבע כי ניתן לערער על החלטות של ועדות רפואיות לעררים בשאלה משפטית בלבד. כלומר, הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על החלטות הוועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמת טעות שבחוק, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת ( עב"ל ( ארצי) 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

לגבי חובת ההנמקה המוטלת על הוועדה, נפסק שהוועדה היא גוף מעין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה כך שממנה ילמד לא רק רופא, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הוועדה נתנה פירוש נכון לחוק ( דב"ע מג/1356 -01 לביא - המוסד לביטוח לאומי פד"ע יז 130 (1985); דב"ע נד/ 154 -0 לבל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 474 (1994)).

8. לאחר שחזרתי ועיינתי בפרוטוקול הוועדה ושקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.

9. ראשית, בתחום הנוירולוגי, החלטת הוועדה לכל הפחות אינה ברורה.
הוועדה ציינה פריט ליקוי שאינו קיים – 29(6)( IIׂ) בעוד שמעיון בתקנות עולה כי קיים פריט 29(6)( ב). גם אם נניח שמדובר בטעות סופר, אזי גם מהבחינה המהותית, לא ברור על יסוד הממצאים הדלים שצוינו בפרוטוקול הוועדה, מדוע נבחר פריט ליקוי שמקנה 20% נכות ומדוע הוועדה בחרה לקבוע למערער רק 10% נכות בגין פריט זה. די בעניין זה על מנת להחזיר את הדיון לוועדה על מנת שתפרט ותנמק את החלטתה.

10. משהוועדה ציינה מספר פריט ליקוי שבוטל וקבעה נכות בשיעור שאינו בתוקף, מבלי שנימקה מדוע היא קובעת נכות מותאמת, ככל הנראה יש יותר מיסוד סביר לקבל את טיעוני של המערער לפיו נפלה שגגה בפני הוועדה, אשר דנה לפי פריט ליקוי שבמועד התכנסותה לא חל בעניינו של המשיב וכבר לא היה בתוקף.

יוזכר כי הדרג הראשון דן לראשונה בעניינו של המערער ביום 7.12.16, היינו לאחר יום התחילה של התקנות בנוסחן החדש ( הנוסח החדש והישן מובאים להלן, בסעיף הבא בפסק הדין).

11. זאת ועוד -

נוסח פריט 29(6) שעמד בתוקף עד מועד התחילה (1.10.16) היה כדלקמן:

NEURITIS
בצורה קלה 0%
בצורה בינונית 10%
בצורה ניכרת 30%
בצורה קשה 50%

לעומת זאת נוסח פריט 29(6) כיום הינו:

"פגיעה מפושטת בעצבים היקפיים או בשרירים (פולינוירופתיה, מיופתיה)
(א) עם הפרעה תחושתית בלבד, בלא טיפול תרופתי כרוני ייעודי לכאב נוירופתי 0%
(ב) עם הפרעה תחושתית המלווה בכאב, בלא חולשת שרירים בבדיקה הקלינית, בלא אטקסיה או הפרעה ביציבות; עם טיפול תרופתי כרוני ייעודי לכאב נוירופתי, במשך חצי שנה לפחות; כולל תיעוד של גורם רפואי על התגובה לטיפול 20%
(ג) עם הפרעה ביציבות, נטייה לנפילות על רקע אטקסיה סנסורית או חולשה מפושטת פרוקסימלית או דיסטלית בדרגה 4/5 ברגליים או בידיים, עם ממצאים אופייניים בבדיקה הקלינית 30%
(ד) עם הפרעה קשה ביציבות, נפילות חוזרות ומתועדות על רקע אטקסיה סנסורית; או חולשה מפושטת פרוקסימלית או דיסטלית ברגליים בדרגה 3/5, עם ממצאים אופייניים בבדיקה הקלינית ושימוש באבזרי עזר; או חולשה מפושטת פרוקסימלית או דיסטלית בידיים בדרגה 3/5 עם ממצאים אופייניים בבדיקה הקלינית ועם הפרעה תפקודית קשה 60%
(ה) עם חולשה פרוקסימלית או דיסטלית בידיים או ברגליים בדרגה 2/5 או מטה הגורמת להפרעה תפקודית קשה, עם ממצאים אופייניים בבדיקה הקלינית, בלא הליכה עצמאית (הליכה בתמיכת הזולת, או שימוש קבוע בכיסא גלגלים) 100%
הערות:
א. בקביעת נכות בסעיף קטן זה ייעשה שימוש בקריטריונים קליניים בלבד; בדיקות אלקטרופיזיולוגיות, כגון בדיקת הולכה עצבית, בדיקת EMG, בדיקה ממוחשבת של כוח שרירים, לא ישמשו לקביעת נכות.
ב. במקרים של חולשה בגפיים עליונות ותחתונות גם יחד, ייקבעו אחוזי הנכות לפי הגפיים החלשות יותר.

הוועדה ערכה למשיב בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה כדלקמן:

"לא ניתן לבדוק לסג שמאל בשכיבה לסג ימין 80 לסג הפוך שלילי.
מדגים הגבלה בשינויי תנוחה משכיבה לישיבה וקיים קושי מסויים בשכיבה על הבטן ובחזרה משכיבה לישיבה.
בהליכה מדגים חולשה מסוימת של כיפוף גבי בכל רגל שמאל ובשכיבה ובהליכה נותן לבדוק תנוחה של סיבוב חיצוני בגפה השמאלית התחתונה תוך גרירתה.
אין אטרופיה בשרירי הגפיים התחתונות אין פסיקולציה כח גס פרוקסימל שמור כח גס דיסטל ירוד משמאל עם סיבוב חיצוני קל. החזרים גידיים הופקו בגפיים עליונות. לא הופקו בגפיים תחתונות בהליכה כפי שצויין לעיל גלילת רגל שמאלית בלתי מלאה.

הוועדה נימקה את החלטתה תחת סעיף " סיכום ומסקנות" כדלקמן:
"ישנם סימנים של פגיעה פריפרית S1 L5 משמאל עם התאמה עם ממצאי ה- EMG אך הסימנים האובייקטיבים קלים בהרבה לעומת הסימנים הסובייקטיביים ( כולל תבנית הליכה) .
מבחינה נוירולוגית נכותו 10% סעיף 29 (6) 2.
הוועדה עיינה בתיק של תאונת עבודה מתאריך 17/11/97 עת נבדק בוועדה רפואית ע"י פרופ' יוסיפוביץ ב 2006 בבדיקה " טוען שאינו יכול להתכופף לפנים אינו יכול לעמוד על קצה אצבעות רגל שמאל ואינו מאפשר הרמת רגל שמאל בחופשיות אך אז היו החזרים תקינים בפיקות ואכילס גם בבדיקת ה CT מתאריך 19/6/98 בלט דיסק אחורי ולשמאל S1 L5 עם לחץ על מוצא שורש שמאל ב L5 S1 ממצא זה זהה לבדיקת ה- MRI המצוטטת מ 26/8/16 שנצפתה ע"י הוועדה.
הוועדה עיינה בחוו"ד ד"ר שטיינברג 16/5/17 שכנראה לא היה בידו את בדיקת הוועדה ב 2006 לאחר תאונה משנת 1997 וגם לא את בדיקת ה CT משנת 1998.
הוועדה מתרשמת מחוסר האמינות היחסית בבדיקה הקלינית ולכן אינה מקבלת את מסקנותיו של פרופ' שי שבת ופרופ' שטיינברג לגבי גובה הנכות בע"ש מותני וקובעת נכותו ב 10% לפי סעיף 37 (7) א"

מקריאת החלטת הוועדה ניכר פער משמעותי בין הממצאים בתחום הנוירולוגי ובין תיאור הליקוי כמפורט בסעיף 29(6)( ב), אליו לכאורה הוועדה מפנה. הוועדה מציינת " סימנים של פגיעה פריפרית S1 L5 משמאל". הוועדה עצמה קובעת כי הממצאים האובייקטיביים הם קלים, לעומת הממצאים הסובייקטיביים.

לעומת זאת, בסעיף הליקוי שלכאורה הוועדה קבעה, נדרש ממצא של " הפרעה תחושתית המלווה בכאב, בלא חולשת שרירים בבדיקה הקלינית, בלא אטקסיה או הפרעה ביציבות; עם טיפול תרופתי כרוני ייעודי לכאב נוירופתי, במשך חצי שנה לפחות; כולל תיעוד של גורם רפואי על התגובה לטיפול".

כאמור, מדובר בפער משמעותי בין הממצאים המתוארים על ידי הוועדה ובין סעיף הליקוי שהוועדה בחרה. משאין הסבר לפער זה בהחלטת הוועדה, יש להחזיר את עניינו של המערער לדיון בוועדה, להבהיר לה מהו נוסח סעיף הליקוי הנוירולוגי הרלוונטי שעל פיו יש לבחון את שיעור נכותו של המערער ולאפשר לה ליתן החלטה מנומקת שתהא ברורה אף לקורא ההדיוט.

12. משעניינו של המשיב מוחזר לוועדה להשלמת הדיון בתחום הנוירולוגי, יש מקום לאפשר לוועדה להשלים את בדיקתה גם בתחום האורתופדי.

פריט 37(7)( א) קובע נכות בשיעור של 10% בגין הגבלה " בצורה קלה" בתנועות עמוד השדרה. הוועדה הסתפקה בתיאור כללי של התרשמותה מתנועות המערער בעת הבדיקה שערכה לו (" מדגים הגבלה בשינויי תנוחה משכיבה לישיבה וקיים קושי מסויים בשכיבה על הבטן ובחזרה משכיבה לישיבה. בהליכה מדגים חולשה מסוימת של כיפוף גבי בכל רגל שמאל"). בכך לא די. ראוי שהוועדה תציין ממצאים קליניים כמקובל, כגון טווחי תנועות ולא תסתפק בתיאור כללי של " קושי מסויים" בתנועות או " חולשה מסויימת" בכיפוף גבי. זאת הן על מנת שיהא נהיר וברור לקורא על יסוד אילו ממצאים קליניים הוועדה הגיעה למסקנותיה והן על מנת שניתן יהא בעתיד להשוות את מצבו של המערער למצבו דהיום.

13. סוף דבר – הערעור מתקבל.

עניינו של המערער מוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתדון מחדש בנכותו הנוירולוגית של המערער, על פי ממצאיה הקליניים ובהתאם לפריט הליקוי התקף החל מיום 1.10.16.

כמו כן, על הוועדה לבדוק שוב את המערער ולציין ממצאים קליניים לגבי מגבלות התנועה בגב, באופן שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה וכן להשוות בעתיד את מצבו עם מצבו דהיום.

תשומת לב הוועדה לנוסח פריט 29(6) לרשימת סעיפי הליקוי, כמפורט לעיל בסעיף 11 לפסק הדין.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, כ"ב תשרי תשע"ט, (01 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: המוסד לביטוח לאומי
נתבע: ארז קמינסקי
שופט :
עורכי דין: