ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברוך יעקב ברוכמן נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת חוי טוקר

המבקשים:

  1. ברוך יעקב ברוכמן
  2. חנה רחל הקלמן

נגד

המשיבה:
מדינת ישראל – משטרת ישראל

החלטה

בקשת המבקשים להשיב לידיהם את התפוסים המוחזקים בידי המשיבה (כספים שונים, פנקס שיקים ומסמכים שנתפסו בביתו של המבקש 1) ואשר תפיסתם הוארכה בהחלטת בית המשפט מיום 27.12.17.
לטענת המבקשים ביום 17.12.17 ניתנה החלטת בית המשפט בנוגע לתפוסים, שלאחריו, פנתה המשיבה לבית המשפט, במעמד צד אחד, וביקשה להאריך את תוקף החזקתם עד לתום ההליכים המשפטיים. המבקשים טוענים, כי מעת שההחלטה להאריך את תוקף החזקת התפוסים ניתנה במעמד צד אחד , מבלי שהמבקשים יהיו צד לבקשה , אין לה כל תוקף.
המבקשים פנו לבית המשפט לאחר שנודע להם אודות ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד, וזאת לאחר שזו הוגשה על-ידי נציג הכנ"ר במהלך דיון שהתקיים ביום 24.6.18 במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל כנגד המבקש ( 860-01-16; להלן: "תיק הפש"ר").
לטענת המשיבה, בעניינו של המבקש מתנהלת חקירה משותפת למשטרת ישראל ולחוקרי הכונס הרשמי, בגין חשד לעבירות פשיטת רגל, שיבוש מהלכי משפט, קבלת דבר במרמה, הונאת נושים, עבירות הלבנת הון ועוד. על-פי החשד, אשת המבקש, יהודית ברוכמן, ובני משפחה נוספים, סייעו בידי המבקש.
ביום 25.10.17 בוצעו צווי חיפוש ותפיסה בהתאם לצווים שנחתמו על-ידי בית המשפט, ונתפסו כספים ומסמכים שונים.
במהלך החיפוש בבית החשודים ברח' שאולזון 14 בירושלים, עלתה לראשונה הטענה כי בתו של המבקש, המבקשת 2 ומשפחתה (בעליה וילדיה) מתגוררים בביתם של החשודים וכי מרבית הכספים שנתפסו שייכים לה.
לאחר ביצוע הצווים, צוות החקירה עבר על המסמכים שנתפסו וערך חקירות רבות של החשודים וכן נגבו עדויות של מעורבים נוספים. המשיבה טוענת כי המבקש בחר שלא לשתף פעולה בחקירה ושמר על זכות השתיקה.
ביום 31.10.17 הגישו המבקשים בקשה ראשונה להשבת תפוסים המתייחסת לשמונה פריטים מסוימים שנתפסו בבית החשוד. ביום 17.12.17 ניתנה החלטת בית המשפט אשר קבעה כי מאחר והמחלוקת הינה קניינית, היא תוכרע במסגרת תיק פשיטת הרגל.
ביום 20.2.18 הגישו המבקשים בקשה דומה להשבת אותם שמונה תפוסים בתיק פשיטת הרגל, והבקשה טרם הוכרעה.
לטענת המשיבה, המבקשים מעולם לא הגישו בקשה להשבת מלוא התפוסים ואף לא פנו למשיבה בעניין זה. בין המסמכים מצויים מסמכים רבים המחזקים ומבססים את החשדות כנגד המבקש. התיק עדיין מצוי בעיצומה של חקירה, וזאת לאור חוסר שיתוף פעולה של המבקש וכן לאור הקושי הקיים בהתחקות אחר מידע כלכלי שלא בין גבולות הארץ.
בנסיבות העניין, ביקשה המשיבה לדחות את בקשת המבקשים ולהאריך את תוקף החזקת התפוסים למשך 180 ימים נוספים.
כבר בפתח הדברים ייאמר כי נציג המשיבה בחר שלא להגיע לדיון שנקבע ליום 13.9.18 אליו הופיע נציג של מחלקת חקירות בכונס הנכסים הרשמי. לדברי נציג הכנ"ר נציג המשטרה שהה בבית המשפט אך סירב להיכנס לאולם, באשר תיק החקירה לא היה מצוי בידיו.
במעמד הדיון הוסיף ב"כ המבקשים וטען כי הבקשה לצו חיפוש הוצאה במקורה שלא כדין באשר עילת הבקשה שצוינה בה היתה חשד להתפרצות. מכל מקום, טוען ב"כ המבקשים כי חלפו 180 ימים, ולפיכך, ומאחר והחזקתם של התפוסים לא הוארכה יש להורות על השבתם לידי המבקשים.
לטענת ב"כ המבקשים, השאלה המרכזית הינה היכן התפוסים יהיו עד להכרעה בשאלה הקניינית על-ידי בית המשפט של פשיטת רגל.
נציג הכנ"ר טען בדיון כי הוגשו מספר בקשות להוצאת צווי חיפוש, ויכול להיות שבאחת מהן נפלה טעות ונרשם בה "חדש להתפרצות". לכך מוסיף נציג הכנ"ר וטוען כי במסגרת הדיון שהתקיים ביום 24.6.18 בתיק פשיטת הרגל הוסכם שסוגיית השבת התפוסים תיוותר בתיק פשיטת הרגל. לבסוף, טען נציג הכנ"ר כי בית המשפט נעתר לבקשה להאריך את תוקף החזקת התפוסים עד לתום ההליכים המשפטיים ולפיכך, בדין, מוחזקים התפוסים על-ידי המשיבה. לחילופין, ולשם הזהירות מתבקש בית המשפט להאריך את תוקף החזקתם.
כבר בפתח הדברים ייאמר כי אינני מקבלת את טענת המשיבה כי במסגרת הליך פשיטת הרגל הגיעו הצדדים להסכמה כי חומרי החקירה ייוותרו בידי המדינה. הסכמת הצדדים היתה כי חומרי החקירה ייוותרו בידי המדינה עד להחלטה אחרת שתינתן במסגרת ההליך הפלילי (ר' פרו' הדיון מיום 24.6.18 שהתקיים במסגרת תיק הפש"ר; הוגש וסומן מש/2).
טענות ב"כ המבקשים הינם כבדות משקל. כך, עו לה כי צו החיפוש שניתן לכתובת רח' שאולזון 14 ירושלים נחתם ביום 12.7.17 ותוקפו היה ל- 30 ימים. לפיכך, ככל שהחיפוש בוצע לאחר מועד זה המשמעות היא, על פניו, כי החיפוש בוצע בניגוד לדין. כמו כן, יש ממש בטענת ב"כ המבקשים ביחס לכך כי הארכת תוקף החזקת התפוסים עד לתום ההליכים נעשתה מבלי לקבל את עמדת המבקשים (וזאת מבלי להתייחס לטענת המבקשים כי לא ניתן להאריך את תוקף החזקת התפוסים לפרק זמן בלתי מוגבל) .
מכל מקום, מעת שחלפה כמעט שנה מיום תפיסת התפוסים ולא הוגש המשפט, נקודת האיזון שבין עילת התפיסה לזכות הקניין של המבקשים השתנתה ולפיכך, קמה עילה לדיון מחדש בהמשך החזקת התפוסים על-ידי המשיבה.
המשיבה הגישה תגובה כללית שלא התייחסה לכל אחד ואחד מן התפוסים ולעילת התפיסה שמתייחסת לכל אחד מהם, וכאמור – נציג המשיבה אף לא התייצב לדיון ואני רואה בכך טעם נפגם .
מתגובת המשיבה עולה כי העיקר הוא מסמכים שנתפסו, ואלה דרושים לצורכי חקירה. יחד עם זאת, מטיבם וטבעם של תפוסים אלה ניתן להבטיח את צורכי החקירה בדרך של העתקתם.
בנסיבות אלה, תגיש המשיבה תגובה משלימה ובה תתייחס לשאלה מדוע לא ניתן להבטיח את צורכי החקירה בדרך של העתקת המסמכים והתחייבות המבקשים שלא לטעון לכלל הראיה הטובה ביותר. הדברים יפים גם בנוגע לפנקסי שיקים שנתפסו. בכל הנוגע לכספים שנתפסו, תפרט נא המשיבה מהו הסכום שנתפס ומהי עילת התפיסה.
התגובה המשלימה תוגש עד ליום 8.10.18.
זכות תשובה למבקשים עד ליום 14.10.18.
במידת הצורך, ייקבע המשך דיון.

ניתנה היום, כ' תשרי תשע"ט, 29 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ברוך יעקב ברוכמן
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: