ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברת פרטנר תקשורת בע"מ נגד ליאנה יבוא ושיווק בע"מ :


בפני כבוד ה שופטת איילת הוך-טל

מבקשת

חברת פרטנר תקשורת בע"מ

נגד

משיבה
ליאנה יבוא ושיווק בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מניעות, התיישנות והיעדר יריבות.

המבקשת הינה חברה המפעילה רשת טלפונים סלולריים ומוכרת מכשירי טלפון סלולריים.

המשיבה טוענת כי היא לקוחה של הנתבעת במשך שנים רבות והחזיקה אצלה עשרות קווי טלפון במהלך השנים ואף רכשה ממנה מכשירים. עד שנת 2013, היתה המשיבה רשומה אצל המבקשת תחת שם הלקוח 'מאמא מרי דגים וסלטים בע"מ'.

בין הצדדים התנהל הליך קודם אותו יזמה המבקשת במסגרת דרישה לתשלום חוב כספי. המבקשת הגישה נגד המשיבה תביעה כספית בסכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל ולאחר קבלת התנגדות, נדון ההליך במסגרת תא"מ (של-חי') 30065-11-16 (הלן – ההליך הקודם). באותו הליך נדונה טענה ליתרת חוב של המשיבה בגין עסקאות רכישה של 11 מכשירי טלפון סלולרי. המשיבה הכחישה כי רכשה את המכשירים האמורים.

על פי טענת המשיבה, הנתמכת במסמכים שצורפו, המבקשת לא תמכה את תביעתה בהליך הקודם בהסכמי רכישה של המכשירים האמורים, אלא ביססה את תביעתה על החיובים החודשים בהם חייבה את המשיבה בגין אותם מכשירים.

בסופו של דבר, הגיעו הצדדים להסכמה בהליך הקודם לפיה התביעה תימחק. להלן הסעיפים הרלוונטיים להסכם זה, אשר קיבל תוקף של פסק דין –
"4. הצדדים מאשרים כי לא תהיינה להם כל תביעות ו/או טענות מכל סוג שהוא בגין החוב נשוא התביעה האחד כלפי השני ו/או מי מטעמם בקשר עם החוב נשוא התביעה.
5. הסדר פשרה זה חל על החוב נשוא התביעה בלבד."

ביסוד התביעה שלפניי עותרת המשיבה לחייב את המבקשת להשיב לה סכומים בהם חייבה אותה בגין אותם מכשירים, שלטענתה כלל לא רכשה ממנה. זאת בהתאם לדפי החיוב שהיו הבסיס לתביעת המבקשת בהליך הקודם.
כאמור, המבקשת עתרה לסילוק התביעה על הסף על יסוד שלושה טעמים. אדון בהם כסדרם.

מניעות – המבקשת טוענת כי הסכם הפשרה בהליך הקודם מונע מן המשיבה להגיש את התביעה בתיק זה. איני מסכימה עם הטענה. סעיף 4 להסכם הפשרה מגביל עצמו אך ורק ל- 'חוב נשוא התביעה'. סעיף 5 להסכם הפשרה מחזק את ההגבלה. משמע, הצדדים היו ערים לכך כי ההסכם חל אך ורק על החוב נשוא התביעה בהליך הקודם וניסחו את ההסכם באופן המשקף זאת.
בשים לב לטענות ביסוד התביעה שלפניי, הסכם הפשרה שנערך אינו מונע את הגשת התביעה בתיק זה.

התיישנות – המבקשת טוענת כי התביעה מבוססת על חיובים משנים 2010-2009 ואף לפני כן ולכן מדובר בתביעה שהתיישנה בהתאם לסעיף 5(א) לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן – חוק ההתיישנות). המשיבה טוענת כי דבר החיובים שנעשו לשיטתה שלא כדין, נודע לה רק במסגרת ההליך הקודם, קרי בסוף שנת 2016.
התביעה על סכום קצוב הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בספטמבר 2016, כאשר על פי הנטען בתביעה, התראה על החוב נשלחה למשיבה בחודש נובמבר 2015.
המשיבה טענה בהליך הקודם ובהליך זה, כי דבר החיובים כלל לא היה ידוע לה וכי מדובר בחיובים בגין מכשירים שמעולם לא היו ברשותה. קרי מדובר בטענה לחריג של 'התיישנות שלא מדעת' בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות.
טענות אלה דורשות בירור עובדתי . לכן, יכול וטענת ההתיישנות תימצא מתאימה ליישום בהמשך ההליך, אולם אין בה בכדי להביא לסילוק התביעה על הסף.

היעדר יריבות – התובעת מבססת טענה זו על ההבדל בין שם המשיבה כפי שנרשם אצל המבקשת במועד ביצוע החיובים, לבין שמה הנוכחי. טענה זו טוב היה לולא היתה עולה. המבקשת עצמה הגישה תביעתה בהליך הקודם כנגד המשיבה בשמה הנוכחי, וממילא לא נטען ולא הוכח כי למעט שם המשיבה חל שינוי בפרטים הנוספים המזהים, כגון מספר ח.פ., זהות הבעלים וכן הלאה. בנסיבות אלה, דומה כי גם לאור התנהלות המבקשת בעבר הרי המשיבה היא בעלת הדין הראויה לבירור המחלוקת שנוצרה ולכן, דין טענה זו להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בגין הבקשה בסך 2,500 ₪ (כולל מע"מ) , ללא קשר לתוצאות ההליך.

כעת, הצדדים מוזמנים לבוא בדברים ביניהם ולהודיע עד ליום 30.10.18 אם יש צורך ב ניהול ההליך לגופו, או שמא יש באפשרותם לגבש הבנות אשר יחסכו זמן והוצאות נוספות.

לחלופין, ישקלו הצדדים גיבוש הסכמה דיונית בנוגע לאופן המשך ניהול ההליך, קרי האם יש צורך בהגשת תצהירי עדות האם ניתן להסתפק בסיכומי טענות על יסוד מסמכים והאם יש נכונות לכך שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], או להגיע לכל הסכמה דיונית אחרת.

נקבע למעקב קבלת הודעת הצדדים ביום 1.11.18.

ניתנה היום, כ"א תשרי תשע"ט, 30 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חברת פרטנר תקשורת בע"מ
נתבע: ליאנה יבוא ושיווק בע"מ
שופט :
עורכי דין: