ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קרן דוידוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן

המערערת
קרן דוידוביץ
ע"י ב"כ עו"ד אלון טיטלמן
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

1. ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) , על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 25.5.17 (להלן – הוועדה).

2. רקע הדברים:
א. המערערת, גננת במקצועה, נפגעה ביום 30.10.14 בפגיעה בעבודה. הליקוי הרפואי שהוכר – "כאב גב".
ב. המערערת עמדה בפני ועדה מדרג ראשון ביום 28.12.15 וזו קבעה לה 19.25% נכות – 5% לפי סעיף 32(4)(א) I-II מותאם ו – 15% לפי סעיף 37(7)(א-ב) מותאם.
ג. שני הצדדים הגישו ערר על החלטת הדרג הראשון. לענייננו רלוונטי ערר המשיב, בו נטען כי היה על הוועדה להתייחס ל"ניכוי של מצב קודם כרוני לגב תחתון".
ד. בעקבות העררים, ביום 8.2.16 התכנסה ועדה רפואית לעררים וקבעה כך:

"הוועדה דוחה את ערר המוסד: הממצאים המצויים בתיק אין בהם די כדי לבסס קיומו של מצב קודם אך הוועדה התרשמה כי קיימת אפשרות לקיומו של מצב קודם ויש מקום לבדוק נקודה זו ביסודיות.
בנוגע לגובה הנכות הוועדה מתרשמת כי היום מדובר עדיין בנכות זמנית ומסכמת % נכותה הכוללת (אורטופדית ונוירולוגית) ב 25% עד 31/5/16.
הוועדה עיינה בחוות דעתו של פרופ' כראל, מומחה ברפואה תעסוקתית. בניגוד לדעתו הוועדה סבורה כי עדיין מדובר בנכות זמנית ואינה מקבלת את דעתו לנושא הצלקת."

ה. המערערת עמדה שוב בפני ועדה מדרג ראשון, ביום 5.9.16 וזו קבעה לה נכות בשיעור 19%, תוך ניכוי 10% בגין מצב קודם (סעיף 37(7)(א)).

ו. על החלטה זו הוגש ערר שנדון בפני הוועדה נשוא הליך זה.

ז. הוועדה התכנסה בשתי ישיבות. בישיבה ראשונה, ביום 9.2.17, הוועדה שמעה את המערערת ובא כוחה , בדקה את המערערת וביקשה לסכם בישיבה נוספת, לאחר שתעיין בכל החומר הרפואי, כולל "תיק רפואי שלם לפני התאונה".

ביום 25.5.17 הוועדה סיכמה את הדיון וקבעה כך:

"הוועדה עיינה בתיעוד שבתיק מסתבר שיש תיעוד בודד ע"י רופאת משפחה 17/3/13 'כאבי גב תחתון מזה כ – 3 ימים מאוד מוגבלת בתנועות והליכה. לציין ב 10/11/14 10 ימים לאחר התאונה הנדונה רושמת רופאת המשפחה – 'ידוע על כאבי גב שנים רבות גננת בעבודתה לפני שבוע וחצי הופיע כאב גב ביום שבת החמרה...' על כן הוועדה סבורה שיש לנכות בגין מצב קודם אך ורק 5% לפי 35(1)א-ב דומה".

החלטה זו היא העומדת לדיון בערעור זה.

3. לטענת המערערת, החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 8.2.16 (להלן – הוועדה הראשונה) מהווה החלטה חלוטה בנושא ניכוי מצב קודם. לשיטת המערערת, מאחר שערר המשיב התייחס לניכוי מצב קודם והוועדה הראשונה דחתה את הערר בנושא זה, מדובר בקביעה חלוטה שהוועדה הנוכחית לא יכלה לסטות ממנה.

עוד נטען כי הממצאים עליהם הוועדה הסתמכה אינם מהווים מצב קודם מוכח, לפי הלכת מרגוליס.

4. לטענת המשיב, יש לדחות את הערעור מאחר שאין טעות משפטית בהחלטת הוועדה. נטען שהוועדה הראשונה הותירה את שאלת ניכוי המצב הקודם ללא הכרעה ומשום כך אין מדובר בהחלטה חלוטה. בנוסף, הליקוי הרפואי שהוכר הוא "כאב גב" וזהו הליקוי שבגינו נוכה מצב קודם. חזקה שרישום של רופאת משפחה בתיק קופ"ח משקף נאמנה את מצבה של המערערת. על כן לא נפלה טעות בכך שהוועדה קיבלה את הרישום שבתיק הרפואי של המערערת, לפיו היא סובלת שנים רבות מכאבי גב וניכתה בגינו "מצב קודם".

5. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני סבורה כי יש לקבל את טיעוני המשיב ולדחות את הערעור.

6. יוזכר כי ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים הוא בשאלה משפטית בלבד.

מקריאת פרוטוקול הוועדה לא עולה כי נפלה טעות בעבודתה והחלטת הוועדה ניתנה בגדר סמכותה. הוועדה שמעה את המערערת, בדקה אותה בדיקה קלינית, עיינה בתיעוד רפואי, לרבות תיקים רפואיים לפני התאונה, והחלטתה מנומקת וברורה.

7. טענת המערערת, כאילו החלטת הוועדה הראשונה מהווה החלטה חלוטה בנושא ניכוי מצב קודם , מהווה פרשנות שגויה של הכתוב. אמנם הוועדה ציינה כי היא דוחה את ערר המשיב בנושא ניכוי מצב קודם, אך יחד עם זאת הוועדה הסבירה כי "הוועדה התרשמה כי קיימת אפשרות לקיומו של מצב קודם ויש מקום לבדוק נקודה זו ביסודיות". הוועדה לא מצאה לנכון לקיים בירור זה, מאחר שסברה כי נכותה של המערערת טרם התייצבה ומסיבה זו גם קבעה למערערת נכות זמנית כוללת (ללא אבחנה בין הנכות הנוירולוגית והנכות האורתופדית ומבלי שציינה סעיפי ליקוי מסויימים). מכל מקום, אין לקרוא את החלטת הוועדה הראשונה כהחלטה חלוטה.

לאור מסקנה זו, לא נפלה טעות בהחלטת הוועדה נשוא הליך זה, אשר דנה בנושא ניכוי מצב קודם.

8. על פי ההלכה הפסוקה, ניכוי מצב קודם יכול להתבצע על יסוד נתונים מוכחים שאובחנו במבוטח טרם קרות התאונה, ואשר ניתן היה לקבוע בגינם נכות, אם המבוטח היה נבדק לפני קרות התאונה (דב"ע נג/ 01-46 מרגוליס – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364 (1994)).

אמנם על פי הדין, כאבים כשלעצמם אינם מהווים ממצא המזכה בנכות ועל כן גם לא ינוכה בגינם מצב קודם, אך בעניינה של המערערת, הליקוי הרפואי שהוכר הוא "כאב גב". כלומר, מלכתחילה, הליקוי הוא "כאבים" ולא מ גבלה בתנועה. בנסיבות אלה, כאשר קיים רישום של רופאת משפחה, לפיו "'ידוע על כאבי גב שנים רבות", הוועדה לא טעתה כאשר ניכתה מצב קודם בגין רישום זה. זאת במיוחד מקום בו הוועדה מצאה להסתפק בניכוי 5% לפי סעיף 35 (1) א-ב.

9. סוף דבר – הערעור נדחה.

כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, כ"ב תשרי תשע"ט, (01 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: קרן דוידוביץ
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: