ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלנה פרידמן נגד המוסד לביטוח לאומי :

20 ספטמבר 2018
לפני: כבוד השופטת רחל בר"ג-הירשברג
נציג ציבור (עובדים) מר יעקב מלול
נציג ציבור (מעסיקים) מר רפאל בנימין אשכנזי
התובעת:
אלנה פרידמן ת.ז. XXXXXX053
ע"י ב"כ: עו"ד אירנה גוטקין

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ויויאן קליין בנימין

החלטה

  1. התובעת, גב' אלנה פרידמן, רופאת שיניים במקצועה, הגישה תביעה זו כנגד החלטת פקידת התביעות לדחות את תביעתה להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית בשתי ידיה כפגיעה בעבודה. עניינה של החלטה זו בשאלה האם הוכחה תשתית עובדתית מספקת להכרה בליקויים בידיה בעילת המיקרוטראומה.
  2. התשתית העובדתית הצריכה לעניין כפי שהתבררה לפנינו היא זו שתופרט מטה.

התובעת היא ילידת 1965 ורופאת שיניים משנת 1987. בשנת 1991, לאחר שעלתה ארצה ואושר לה לעסוק ברפואת שיניים בישראל, החלה לעבוד כרופאת שיניים שכירה. בשנת 2004 הפכה לרופאת שיניים עצמאית והמשיכה לעסוק במקצועה עד ליום 30.4.2012. עת נאלצה, לטענתה, לסגור את מרפאת השיניים בשל הפגיעה בידיה.
3. על פי התובעת משך כל שנותיה כעצמאית לא העסיקה במרפאת השיניים שהפעילה סייעת או שיננית. כל השנים עבדה 5 ימים בשבוע, 8 שעות ליום ולעתים גם בתורניות חירום בסופי שבוע וחגים ( סעיף 6 לתצהיר עדותה הראשית של התובעת). התובעת טיפלה מדי יום ב 5 עד 15 מטופלים ( עמוד 5, בשורה 30).
4. ידה הדומיננטית של התובעת היא ימין אולם עשתה שימוש קבוע בשתי הידיים, בין היתר, בשל העדרה של סייעת ( עמוד 6, בשורות 19-21).
התובעת ביצעה מגוון רחב של טיפולי שיניים: ניקוי שיניים; ניקוי אבן עמוק כולל זריקות לאלחוש; צילומים; סתימות; השחזת שיניים; עקירות שיניים והשתלות ( שיקום פה).
5. המכשירים שעמם עשתה התובעת שימוש היו: סקלר ידני או חשמלי – מכשיר שנועד לניקוי אבנית. המכשיר החשמלי פועל באמצעות טורבינה; 'היי ספיד' (HIGH SPEED) – טורבינה בעלת מהירות סיבוב גבוהה ( rpm – revolutions per minute 370,000) של אוויר ומים. על פי התובעת מדובר במשהו דומה " למנוע של אוטו. אי אפשר לעבוד בלי זה. חור בשן, ניקוי עששת יש לו ראש שמסתובב" (עמ' 9, שורות 15 - 16); זוויתן – מכשיר דומה, קרי, טורבינה עם מהירות נמוכה; מכשיר פוליש – מברשת קטנה שמסתובבת; שני סוגי סקשן: האחד, צינור דק ובראשו מוצץ אשר נועד לשאוב רוק; השני, צינור עבה מפלסטיק שמשתמשים בו כמו ראי על מנת להחזיק את לשון המטופל לבל תפצע, להזיז את הלחי ולשאוב שאריות מחלל הפה ( עמוד 6, שורה 31); מראה קטנה לצורך הזזת רקמות רכות והגנה עליהן; כפיות גילוף; מכשיר דמוי מברג – מניף - שמוכנס בין השן לעצם על מנת לאפשר עקירת שיניים ( עמוד 8, שורות 4-5); מכשיר חשמלי שנועד לעשות חורים לשתלים ( עמוד 10, שורות 4 – 5); צבת.
מכשירי הסקלר; HIGH SPEED; זוויתן; מכשיר הפוליש והמכשיר שמכין חורים לשתלים הם מכשירים היוצרים רטט חשמלי.
6. ביום 26.8.2014 הגישה התובעת לנתבע ( להלן: המוסד) תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בה טענתה לקיומה של מחלת מקצוע בדמות CTS בשתי ידיה. בראשית חודש 9/2014 נדרשה התובעת להשלים את תביעתה בדרך של מתן פרטים טובים יותר. לאחר שעשתה כן נדחתה תביעתה בהחלטת פקידת התביעות מיום 29.3.2015. זאת, בין היתר, מן הטעם " שלא הוכחו אירועים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך...מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה..". מכאן התביעה שלפנינו.
דיון והכרעה
7. המתווה הנורמטיבי: על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה שומה על המבוטחת להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה . לעניין זה נקבעו בפסיקת בית הדין הארצי העקרונות הבאים, אשר סוכמו בעניין עב"ל (ארצי) 21257-07-15 אסתר אבוטבול – המוסד לביטוח לאומי (8.2.2017) (והאסמכתאות שם) כך:
"אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר....
תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אלו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו... אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". על כן, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה..".
כשעיקרים אלה מנחים נפנה לבחינת עניינה של התובעת.
8. תנועות סיבוביות חוזרות ונשנות של אצבעות הידיים ושל שורש כף היד: מעדותה של התובעת, אשר לא נסתרה וככלל הותירה רושם אמין, עלה כי תחילתו של כל טיפול במרפאתה, ובכלל זה הראשון מבין רצף טיפולים, היה זה של צילום ולאחריו ניקוי. כלומר הסרת אבנית (עמוד 5, שורות 11, 13, 17 ועמ' 6, שורה 1). נזכיר כי התובעת לא נעזרה בשיננית וגם לא בסייעת. ככל שלא היה מדובר בניקוי יותר עמוק ערך הטיפול לפחות חצי שעה אם לא למעלה מכך (עמוד 5, שורה 32). מהמסכת הראייתית שנפרשה לפנינו עולה כי המכשיר עמו עבדה התובעת לצורך ניקוי האבנית - סקלר שהוא מכשיר רוטט – הוחזק על ידה ב'אחיזת עפרון'. דרך כלל ביד ימין ולעתים גם בשמאל (עמוד 6, שורה 20). ביד שמאל החזיקה גם כן ב'אחיזת עפרון' מכשיר סקשן אותו חזרה וכיוונה בתנועות עדינות על מנת למנוע פציעה של הלשון ולשאוב שאריות מהפה. נטעים כי התובעת הדגישה שמדובר באחיזת עפרון חזקה שכן מדובר במכשירים מסוכנים שאסור שיחליקו ויגרמו לפציעה של המטופל (עמוד 10, שורות 1 – 2). התנועה שנעשתה עמם הייתה סיבובית (כפי שהדגימה התובעת בבית הדין עמוד 7, שורה 6) ובלשונה: "מזיזים את המפרק של שורש כף היד מימין לשמאל. גם אצבעות. כל הזמן לעבוד עם שורש כף היד. אי אפשר אחרת. מחזיקים כמו עפרון" (עמוד 7, שורות 27-29). נדגיש כי התובעת עמדה על דעתה איתן כי אין המדובר באחיזה סטטית כי אם בתנועות סיבוביות של שורש כף היד אותם כאמור, הדגימה. בסיום הניקוי נעשה 'פוליש' באמצעות מברשת מסתובבת ורוטטת שגם היא הצריכה הנעה של שורש כף היד בסיבוב.
בסיכומיה טענה התובעת כי פעולות דומות במהותן נעשו אגב ביצוע סתימות. בכל אופן דעתנו היא כי עלה בידי התובעת להוכיח רצף תנועות סיבוביות של שורשי כפות הידיים ( אם כי בהקשר לניקוי האבנית יותר ביד ימין מאשר ביד שמאל), על פני פרקי זמן משמעותיים, דהיינו למצער חצי שעה אצל כל מטופל.
9. תנועות הברגה: התובעת העידה כי עסקה בעקירת שיני בינה ושיניים אחרות וכן בהשתלות שערכו כשעתיים ויותר. על פי עדותה השתדלה לרכז את הטיפולים על מנת למזער כאב ולצמצם אי נוחות למטופל. הן בשל הפרוצדורה עצמה והן בשל הצורך החוזר להגיע למרפאה. על כן על בסיס יומיומי עקרה 2-3 שיניים יחד ( עמוד 8, שורה 20 והלאה). עניין זה חייב " תנועת הברגה הפוכה...תנועות חוזרות. לאט לאט אני מעלה אותה למעלה ואחר כך אני לוקחת צבת ועושה תנועות הלוך חזור ( אותן כינתה בסיכומיה ' נדנדה') (עמוד 8, שורות 4 – 7). בנוסף הכינה בעצם הלסת מקום ( חור) אליו יוכנס השתל שצורתו כבורג. על פי התובעת קדיחה בלסת כמוה כהברגה אל תוך קיר ( עמוד 10, שורה 5).
גם כאן דעתנו היא כי עלה בידי התובעת להוכיח רצף תנועות הברגה על פני פרקי זמן ממושכים.
10. מכשירים רוטטים ותקופת עבודה ממושכת: לכל האמור מצטרף השימוש הרצוף של התובעת במגוון מכשירים רוטטים כפי שהראנו בפרק העובדתי. אמנם נכון הוא שאין המדובר בפטיש אוויר שמפעיל רטט חזק כי אם בסוגי ' מקדחות' וטורבינות בשימוש רופאי שיניים המפעילות רטט עדין יותר. עם זאת בכל זאת מדובר ברטט מתמשך על פני שעות ארוכות כל יום (8), משך לפחות חמישה ימים בשבוע ועל פני 25 שנים. רטט המורגש מטבע הדברים גם בשורשי כפות הידיים.
11. טענות המוסד: בסיכומיו הדגיש המוסד מספר עניינים שלדידו מלמדים כי לא עלה בידי התובעת להניח תשתית סדורה שתכניס אותה אל ' טרקלין' בירור עילת המיקרוטראומה ונתייחס אליהם בקצרה.
בפתח סיכומיו טוען המוסד כי הפסקת עבודתה של התובעת ברפואת שיניים וסגירת המרפאה שלה נבעה דווקא מתאונת דרכים שבה נפגעה ביום 15.4.2012. כן טען כי הליקוי שלו היא טוענת בידיה – CTS – טרם אובחן עד תום. לבד מכך שמדובר בטענות שלא בא זכרן קודם לכן ולא נתמכו בדבר, הרי שדעתנו היא כי עניינים אלה אינם צריכים לשלב זה. אך ברור הוא שכל התיעוד הרפואי הדרוש ייאסף ויונח על שולחן המומחה הרפואי שימונה. בתוך כך יתבקש המומחה להבהיר ממה סובלת התובעת בכפות ידיה. כלומר לא מדובר בעניינים הצריכים לבחינה העובדתית, להבדיל מהרפואית, ושעליה אמון בית הדין.
12. בנוסף הדגיש המוסד את העובדה שהתובעת לא הציגה לבית הדין ראיות אובייקטיביות דוגמת יומני עבודה או ' כרטיסי הטיפול' של מטופליה. על כן קיים קושי לקבוע באיזה תדירות ולמשך כמה זמן כל יום עסקה בפרוצדורות השונות. תמימי דעים אנו עם המוסד כי טוב היה לו אלה הונחו על שולחננו. אלא שכפי שהבהירה התובעת בעדותה בירור התביעה החל מספר שנים לאחר סגירת עסקה. ומטעם זה לא עלה בידה לאתר את המסמכים ( עמוד 9, שורה 26). דהיינו בפיה הסבר מניח את הדעת לעניין ואין המדובר בניסיון להסתיר דבר מה. כמו כן וכפי שהראנו, מצאנו את עדותה אמינה, סדורה ועקבית גם אם לעתים נטתה להגזמה בהיקף הזמן שהקדישה לפעולות השונות. על כן לא מצאנו בהעדרם של המסמכים משום טעם שלא לקבל את גרסתה. נוסיף, כי לאחר ישיבת ההוכחות וברשות בית הדין עשתה לאיתור מפרטי המכשירים עמם עבדה ( ראו: הודעה מיום 21.12.2016 ).
13. על האמור הוסיף וטען המוסד כי לגרסת התובעת עצמה היא עסקה בביצוע פעולות מגוונות עם מגוון של מכשירים וכאשר סדר יומה אינו קבוע אלא תלוי במטופלים ובבעיות עמן הם מתמודדים. טענות המוסד במקומן. אלא שכפי שהראנו ברוב הפעולות שתוארו ובפרט בכל הנוגע להסרת האבנית, נדרשה התובעת להפעיל באופן חוזר ונשנה ובמנגנון דומה בעיקרו את ידה תוך הפעלת שורשי כף היד ( בעיקר בתנועות סיבוביות). בנוסף בחלק משמעותי מיום העבודה השתמשה התובעת בכלים רוטטים שונים שגם הם פעלו על שורשי כפות ידיה.
לאמור, עלה בידי התובעת ועל אף הפרוצדורות המגוונות שביצעה לאבחן ולבודד רצף של פעולות אשר חזרו על עצמן בתדירות גבוה מאד על פני פרקי זמן משמעותיים משך עשרות שנים ופעלו על ידיה ועל כן דעתנו היא שמתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה.
14. סוף דבר – על יסוד כל האמור דעתנו היא כי יש מקום למנות מומחה שיענה בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקויים בידיה. בנוסף דעתנו היא כי מתקיימת בנסיבות העניין תשתית עובדתית מספקת לבחינת קיומה של מחלת מקצוע המנויה בפריט 26 לחלק א' בתוספת השנייה לתקנות ועל כן בדעתנו להפנות אל המומחה אשר ימונה גם סוגיה זו להתייחסותו.
הצדדים יודיעו עד ליום 11.10.2018 עמדתם לעניין תחום מומחיותו של המומחה שימונה וכן יודיעו מהו החומר הרפואי שאותו הם מבקשים להעמיד לעיון המומחה. החלטה למומחה תינתן לאחר קבלת החומר הרפואי שיוזמן.
מעקב: 14.10.2018.
ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ט, (20 ספטמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
ההחלטה נחת מה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בית הדין, לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופטת לבדה.

נציג ציבור עובדים מר יעקב מלול

רחל בר"ג-הירשברג, שופטת

נציג ציבור מעסיקים מר רפאל בנימין אשכנזי


מעורבים
תובע: אלנה פרידמן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: