ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איתנית נגד עיריית נהריה :

בפני: ועדת ערר לפי חוק הרשויות המקומיות
(ביוב), תשכ"ב-1962

כבוד השופט ר. חדיד, סגן נשיא – יו"ר
מר יצחק אמור, חבר
גב' אורית מסמי, חברה

העוררת
איתנית - מוצרי בניה בע"מ

נגד

המשיבה
עיריית נהריה

החלטה

  1. להלן החלטתנו בבקשת המשיבה לצירוף ראיה חדשה לאחר תום שמיעת ראיות הצדדים והגשת סיכומי העוררת. עסקינן בתוכנית as made שלטענת המשיבה משקפת את ביצוע קו הביוב המזרחי נשוא ההליך לאחר הנחתו בפועל (להלן: "התוכנית").
  2. במסגרת הליך דנן הגישה העוררת ערר בהתאם לסעיף 30 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב - 1962 בגין דרישת המשיבה מיום 04.09.12 לתשלום היטל ביוב בסך של 1,058,713.87 ש"ח (להלן: "דרישת התשלום"). אחת השאלות שבמחלוקת בערר, עניינה בזיקה שבין קו ביוב אשר הונח בצדו המזרחי של נכס בבעלות העוררת לבין אותו נכס (להלן: "קו הביוב המזרחי" ו- "הנכס" בהתאם).

במסגרת הדיון בערר הגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית, לרבות תצהירו של מר גואל נגולה מטעם העוררת ומר דוד אילוז מטעם המשיבה (להלן: "עד העוררת" ו- "עד המשיבה" בהתאם).

3. לטענת המבקשת בתמצית, במהלך חקירתו של עד העוררת בפני ועדת הערר, עלתה הטענה ולפיה, לאחר השלמת הנחת קו הביוב המזרחי, לא קיימת כל הכנה לחיבור הנכס לאותו קו ואף אין כל אפשרות להתחבר לשום שוחה הקשורה לקו הנ''ל . והנה, מהתוכנית ניתן להיווכח כי לאורך הקו המזרחי בקטע הגובל בנכס, הונחו מספר שוחות ביוב המאפשרות חיבור הנכס לאותו קו. המשיבה מדגישה כי התוכנית נוצרה לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ושמיעת הראיות בהליך, ולפיכך עסקינן בראייה חדשה.

המשיבה מפנה להלכה הפסוקה, לפיה, בית המשפט רשאי להתיר הבאת ראיה נוספת בהתקיים טעמים סבירים והוגנים המצדיקים זאת וככל והדבר נדרש לצורך בירור האמת ובחינת זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, מבחנים המתקיימים במקרה דנן לנוכח עדותו של עד העוררת, כאמור לעיל. יצוין, כי לבקשה צורף תצהירו של עד המשיבה.

4. העוררת מתנגדת לבקשה ולטענתה בתמצית ממילא התוכנית אינה רלוונטית למחלוקת בין הצדדים, שכן בחקירתו העיד עד המשיבה עצמו, כי הקו המזרחי תוכנן בשנים 2013-2014, כשנתיים לאחר הוצאת דרישת התשלום. הוסיפה העוררת וטענה כי גרסתה, לפיה אין כל חיבור בפועל או בפוטנציה של הנכס לקווי הביוב נשוא ההליך, עלתה כבר בתצהיר עדותו הראשית של העד מטעמה, ולא רק במהלך חקירתו הנגדית. לפיכך אין מדובר בטענה חדשה, והיה על המשיבה להתייחס אליה במסגרת תצהירי עדותה הראשית, שמן הסתם הוגשו לאחר הגשת תצהירי העוררת.

העוררת מפנה להלכה הפסוקה, לפיה רק בהתקיים נסיבות חריגות וטעמים סבירים והוגנים, רשאי בית המשפט להתיר הבאת ראיות נוספות, וטוענת כי מקרה דנן אינו עונה על אותם מבחנים.

5. שקלנו מכלול טענות הצדדים, ולהלן החלטתנו בבקשה.

6. בפסק הדין שניתן ב- רע"א 2715/13 ורדה נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח' (פורסם בנבו), עמד בית המשפט על הכלל בדבר הגשת הראיות כמקשה אחת והחריגים אשר בהתקיימם רשאי בית המשפט לסטות ממנו ולהתיר הגשת ראיות נוספות בשלב מאוחר, באומרו:

"הכלל האוסר קבלת ראיות לאחר שלב ההוכחות אינו כלל דיוני גרידה, אלא הוא נועד גם להבטיח את זכויותיו של הצד שכנגד ושלא יפגע ניהולו התקין של המשפט. יש לשמור על האיזון העדין שבין הצדדים אשר עליו מושתתת השיטה האדברסרית המכתיבה את סדר ניהול ההליך, על עקרון סופיות הדיון ועל השאיפה לנהל משפט בצורה יעילה.
לצד זאת, ישנם מקרים בהם הצורך בגילוי וחשיפת האמת כה רב עד כדי להביא להטיית הכף לכיוון קבלת הראיה הנוספת, גם במחיר של פגיעה מסוימת בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים. הפסיקה הצביעה על כמה מבחנים אשר עלינו להביא בחשבון בבחינת השאלה האם להתיר הגשת ראיה מסוימת באיחור או אם לאו. למשל : תרומתה של הראיה שהוספתה מתבקשת לגילוי האמת. יש לבחון האם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקבועים? בכדי להכריע בשאלה, בית המשפט יתחשב בין היתר בשלב בו נודע לצד המבקש הבאת הראיה דבר קיומה. במילים אחרות, האם הצד ידע או יכול היה לדעת על קיומה של הראיה בשלב מוקדם יותר..." (שם, סעיף 4).

מן הכלל אל הפרט.

7. בסעיף 13 לתצהיר עדותו הראשית של עד העוררת, נטען כדלקמן:

"לאחר בדיקה מעמיקה אשר כללה עיון בתוכנית האב לביוב, בדיקת כל התוכניות הקשורות לקווים החדשים, וכן סיור בשטח בהשתתפות נציג חברת מדיסון אני מבקש להבהיר ולהצהיר, כי:
.......
אין כל חיבור של הנכס לקווי הביוב החדשים, ואף אין תכנון עתידי לקליטת הנכס אל הקו המאסף החדש.
ממצאי הבדיקה שנערכה על ידי ביום 19.02.2017 מצ"ב כנספח 1 לתצהירי ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו" (ההדגשה אינה במקור – חברי הוועדה).

במסגרת הבקשה, ומשיקולים מובנים, התעלמה המשיבה מטענות עד העוררת לעיל, ותחת זאת היא מפנה לאמור בחקירתו הנגדית, בה הוא חזר על אותם דברים כמצוטט לעיל ( שם, עמ' 10, שורה 12 לפרוטוקול הדיון). הנה אם כן, במסגרת תצהירי עדותה הראשית של המשיבה, ואשר מן הסתם הוגשו לאחר תצהירי העוררת, היא יכלה להתייחס לטענת האחרונה בנדון ולצרף את הראיות הרלוונטיות לתמיכה בעמדתה.

8. טענת המשיבה כאילו התוכנית מהווה ראיה חדשה, מעוררת סימני שאלה וספקות מרובים. בנדון טענה המבקשת במבוא לבקשה באומרה: "יודגש כי ראיה זו נוצרה לאחר הגשת התצהירים ודיון ההוכחות.". דא עקא, בסעיף 3 לבקשה נטען כי התוכנית "...הושלמה ע"י הקבלן המבצע ( חברת מדיסון הנדסה בע"מ) והועברו לידי מתכנן הקו מר דוד אילוז רק ביום 08.02.2018....". על אותה טענה חזרה המשיבה בסעיף 7 לבקשה באומרה: "הראיה נוצרה והובאה לידי המשיבה רק לאחרונה".

מהמצוטט לעיל עולה כי בניגוד לאמירה הנחרצת במבוא לבקשה, כאילו התוכנית נוצרה לאחר הגשת התצהירים ושמיעת הראיות בהליך, הרי מגוף הבקשה אין לדעת באם הכנת התוכנית, השלמתה והעברתה למשיבה, כל אלה היו לאחר הגשת התצהירים ושמיעת הראיות בהליך, או שמא, ההכנה וההשלמה של התוכנית קדמו להגשת התצהירים ושמיעת הראיות בהליך, אולם היא הועברה למשיבה לאחר אותם מועדים. ודוק, התצהיר המצורף לבקשה לא

מפזר את הערפל בנדון, אלא אף מוסיף סימני שאלה, שכן בסעיף 3 שבו קיימת התייחסות אך ורק למועד קבלת התוכנית בידי המשיבה, זאת ותו לא. להלן נצטט:

"ביום 8.2.2018 אינג' כנעאן בדראן, מחברת מדיסון הנדסה בע"מ, החברה הקבלנית שביצעה את הקו המזרחי, העביר אליי באמצעות הדוא"ל את תכנית AS made לקו הביוב מאסף מזרחי בהתייחס לקטע הגובל בנכס".

לאור האמור לעיל, לא שוכנענו כי עסקינן בראיה חדשה אשר נוצרה לאחר שמיעת הראיות בהליך, כטענת המשיבה. כמו כן, בהעדר טענה אחרת, לא שוכנענו כי המשיבה לא ידעה ולא יכולה היתה לדעת על קיום התוכנית מבעוד מועד.

9. טענת המשיבה ביחס לרלוונטית של התוכנית לצורך ההכרעה במחלוקת בהליך - האם הנכס חובר בפועל או ניתן לחיבור בפוטנציה לקו המזרחי – מוטלת בספר רב. ונבהיר: בחקירתו הנגדית של עד המשיבה נאמר כי תכנון התוכנית לקו המזרחי החל בשנים 2013-2014 ( שם, עמ' 15, שורות 15,19 ו-28 לפרוטוקול הדיון), והרי דרישת התשלום הוצאה עוד ביום 04.09.12, כשנתיים ימים לפני תחילת התכנון.

10. לאור המקובץ, לא מצאנו כי במקרה דנן מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות להתיר למשיבה להגיש את התוכנית לאחר תום שמיעת ראיות הצדדים ולפיכך, הבקשה נדחית בזאת.

הוצאות הבקשה תישקלנה במסגרת פסק הדין שיינתן בערר.

11. המשיבה תגיש סיכומי טענותיה בערר עד ליום 24.10.18.

12. לעיוננו ביום 25.10.18 .

רמזי חדיד, שופט
סגן הנשיא - יו"ר הוועדה

מר יצחק אמור,
חבר הוועדה

גב' אורית מסמי,
חברת הוועדה

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ט, 16 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איתנית
נתבע: עיריית נהריה
שופט :
עורכי דין: