ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילן כהן נגד עובדיה רפאל יונתן :


בפני כבוד ה רשמת הבכירה אביגיל פריי

תובע

אילן כהן

נגד

נתבע
עובדיה רפאל יונתן

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש ביום 26.6.18 בהעדר הגנה מטעמו.
לטענת המבקש בבקשתו, לא היה מודע לחובתו להגיש כתב הגנה ובנוסף סבור הוא כי חוות הדעת השמאית המצורפת לתביעה הינה מופרזת וכוללת נזקים שיתכן ואינם תוצאת התאונה.
לטענת המשיבה הומצא לתובע כדין כתב התביעה ואף עיון בטענותיו מעלות כי למעשה אין בידיו כל הגנה.
בתשובתו לתגובה פרס התובע למעשה יריעה עובדתית חדשה (ללא תצהיר תומך) לפיה כלל לא הומצא לו כתב התביעה כדין עקב מעברו לירושלים במסגרת לימודיו בישיבה. בנוסף מגולל הוא את פרטי בקשתו לבדוק את הרכב ע"י שמאי מטעמו ועמדת המשיבה בבקשה.
לאור הטענות החדשות שהועלו ניתנה לפנים משורת הדין זכות ההתייחסות למשיבה אשר שבה והדגישה כי המסירה- בדין היתה, ולמעשה המבקש אינו מכחיש אחריותו לתאונה.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

בפר"ק (מרכז) 45345-10-13 מועצה מקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – מנהל מיוחד לעמותה (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"בית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אם מצא כי ביטול כאמור מתחייב מן הצדק ( קרי, כאשר נפל פגם דיוני היורד לשורשו של עניין, כשלרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולת להשמיע טענות) או בהתאם לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול ( ר' לעניין זה רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל - צפון (2.6.2013) ( פורסם בנבו); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.2008) ( פורסם בנבו))."

ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11 אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה, (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי בית המשפט בפני המבקש זאת תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח שבדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב "נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש שרואים בה כזכות חוקתית של ממש".

וראה לעניין זה גם "סדר דין אזרחי – חידושים, תהליכים ומגמות" , דודי שוורץ, 113-
"פסק דין הניתן במעמד צד אחד באותם מקרים שבהם לא הוגש כתב הגנה או שהנתבע לא התייצב לדיון, ניתן על ידי בית המשפט בלא שהסכסוך נדון לגופו של עניין. הפסיקה פיתחה כללים לבחינת בקשתו של הנתבע לבטל את פסק הדין, ובכלל זה בדיקת התייחסותו בבקשתו לסוגית המצאת התובענה או לסוגית זימונו לדיון וכן, וזה העיקר, בדיקת התייחסותו לסוגיית סיכויי הגנתו. מעתה נבחנים שיקולים אלה גם באספקלריה של זכות הגישה של הנתבע לערכאות כזכות חוקתית."

דהיינו, הלכה פסוקה היא כי יש להעדיף בירור סכסוך לגופו על פני הכרעה על בסיס מחדלים בסדרי הדין, וזאת גם כאשר מחדלו של המבקש עולה כדי זלזול מסוים בהליך. הימנעות מביטול פסק הדין משמעו סגירת דלתות ביהמ"ש בפני המבקש ובכך איון יכולתו לשטוח עמדתו לגופה בפני ביהמ"ש על מנת שיוכל לקבל הכרעה עניינית, לליבתה של מחלוקת.

בענייננו, בכל הכבוד, אין בידי לקבל את טענתו המתחמקת של המבקש בדבר היות המסירה שלא כדין. המבקש לא צירף אישור משרד הפנים בדבר שינוי כתובת מגוריו- ולא בכדי. שהרי שמועדים בהם הישיבה אינה פעילה, דוגמת "בין הזמנים" בחופשת הקיץ או לאחר יו"כ הבא עלינו לטובה- הרי שהמבקש שב לביתו בפגרה זו. ודוק- על דרך הכלל המעבר ללימודים בישיבה אינו מפקיע את היות ביתו של התלמיד- ככזה. לפיכך, לא בכדי צירף המבקש אישור על היותו תלמיד ולא תמצית רישום משרד הפנים. משכך, בוצעה המסירה כדין, ואף טענת הסמכות המקומית אינה קונה לה אחיזה בענייננו.

משבוצעה המסירה כדין, הרי שככול ויש מקום לביטולו של פסק הדין, הרי זה משיקול דעתו של בית המשפט. גם בנקודה זו מתקשה המבקש, שכן עוד בבקשתו הראשונה מודה הוא בריש גלי כי אכן פגע ברכב התובע מאחור לכאורה בשל אי שמירת מרחק ראויה.
למעשה, טענות המבקש נסובות על גובה הנזק, אולם גם כאן, מלבד סברות בעלמא אינו טוען ובודאי לא מצרף ולו ראשית ראיה לטענותיו.
לעניין זה יפים דבריו של ביהמ"ש בבר"ע 661/05 ביאליסטוצקי נ' בנק ירושלים בע"מ (פורסם בנבו)-

"הסמכות להתנות ביטול פסק דין בתנאי, בדומה לסמכות ליתן רשות להתגונן בכפוף לתנאי, הן סמכויות שיש להפעיל בזהירות ובמשורה, שכן קביעת תנאים בסיטואציות אלה עלולה לנעול את שערי בית המשפט בפני נתבעים. הפעלת הסמכות האמורה תיעשה באותם מקרים בהם נראה כי הנתבע " כמעט" לא עמד בנטל להראות קיומה של הגנה. דהיינו - במקרים המצויים על קו הגבול, כאשר למעשה נעשה עם הנתבע חסד בכך שמבוטל פסק דין שניתן נגדו בהעדר כתב הגנה הואיל והנתבע " כמעט" לא גילה הגנה הראויה להתברר בבית המשפט. אגב, לעיתים יהיה זה ראוי להתנות את ביטול פסק הדין בתנאים בהתחשב בחומרת מחדלו של הנתבע, לדוגמה, כאשר ניתן לזהות בהתנהגותו סממנים של זלזול בבית המשפט וכו'."

נראה כי נסיבות בקשה זו יש בהן כדי לעמוד בתנאים שנקבעו בפסיקה לעניין התנאת ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות ע"י המבקש. התובע היה זכאי לעמוד על קבלת פסק דין בהעדר הגנה; גם לאחר שנתגלה מחדלו העלה הוא טענות מן הגורן ומן היקב, ואף בחר לפעול שלא בהתאם להוראות הדין לעניין כתב תשובה. טענות ההגנה עליהן הצביע המבקש נטענו כאמור בעלמא וכעולה מבקשת המבקש לביטול פסה"ד, כבמעין מו"מ בין הצדדים על גובהו של הנזק.

לאור המפורט לעיל, פסק הדין מיום 26.6.18 מבוטל וזאת בכפוף לתשלום הוצאות התובע בסך 2,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו.
לאחר ביצוע התשלום במועדו יעדכן התובע את ביהמ"ש בדבר קבלת התשלום והמבקש יהיה רשאי להגיש כתב הגנה בתוך 45 יום ממתן ההודעה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ט, 17 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אילן כהן
נתבע: עובדיה רפאל יונתן
שופט :
עורכי דין: