ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זהר קשת נגד חצב סחר בע"מ :

בפני כבוד הרשם שמעון רומי

משיבה / זוכה / תובעת

חצב סחר (1993) בע"מ – ח"פ 511781932

נגד

מבקש / חייב / נתבע
זהר קשת

החלטה

הזוכה הגישה לביצוע כנגד החייב תביעה על סכום קצוב ע"ס 72,802.31 ₪ בשערוך ליום הגשת התביעה.

עובדות התביעה כעולה מכתב התביעה:

התובעת משווקת ומוכרת צמיגים.
הנתבע בעלים של עסק אשר היה לקוח של התובעת.

לכתב התביעה צורפו חשבוניות ותעודות משלוח חתומות ע"י הנתבע ומי מטעמו (נספח 2) מהן עולה חוב מצטבר כסכום התביעה.
צורפו גם כרטסת הנהלת חשבונות נספח 3, תחשיב ריביות נספח 4, מכתב התראה נספח 5, אישור מסירה המעיד על המצאתו נספח 6.
מענה לא הוגש בהמשך למכתב ההתראה.

הנתבע הגיש התנגדות הנסמכת בתצהירו שאומת ביום 11/3/2018 ובו מוצהרות העובדות הבאות:

אכן היו יחסי מסחר בין הצדדים.
באוקטובר 2016 נציג התובעת פנה אל הנתבע וביקש לסלק את חובו כלפיה.
הנתבע ביקש לקבל כרטסת חתומה והוסיף, כי קיימים ברשותו 500 צמיגים פגומים אשר על המשיבה לאסוף ממקום עסקו כחלק מן השירות המוסכם ("בעלות/זיכוי של 5 ₪ לצמיג).
למרות זאת לא הגיעו נציגי התובעת לאסוף את הצמיגים ולא מסרו לעיונו כרטסת חוב המיוחס לו.
בינואר 2017 פנה מי ממשרד ב"כ המשיבה אל הנתבע בדרישת תשלום. הנתבע שב וביקש לעיין בכרטסת ונענה כי תועבר אליו כרטסת לאחר תשלום 20 אלף ₪ ויינתן לו זיכוי בגין 6 צמיגים פסולים לפי 220 ₪ לצמיג ויאספו 500 צמיגים בלויים (הערה: בסעיף 5 מוצהר על הימצאם של 500 צמיגים פגומים ובסעיף 8 מוצהר על הימצאם של 500 צמיגים בלויים. ברור כי אין זהות בין צמיג בלוי לצמיג פגום בעיקר משום שבסעיף 8 נזכר גם המונח "צמיגים פסולים" – ש.ר).
הנתבע שילם 20 אלף ₪, קיבל את הכרטסת ומצא כי 4 חשבוניות כלל אינן מוכרות לו שסכומן המצטבר הנומינאלי מפורט בסעיף 9 ומגיע כדי 16,807 ₪.
כשביקש לקבל תעודות חתומות בגין 4 החשבוניות הנ"ל הועברו לו החשבוניות שאינן חתומות.
סעיף 14 מצהיר המבקש, כי חובו לתובעת עומד על 31,607 ₪ בלבד.

ביום 4/7/2018 עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהירו אישר, כי בין הצדדים התקשרות עסקית למן שנת 98, כי כאשר מקבל הוא סחורה לא תקינה הוא מתקשר אל המשיבה ומוסר לה על כך והיא אמורה לאסוף אותה. לשאלת ביהמ"ש אישר ביחס ל-5 הש"ח לצמיג הנזכרים בסעיף 5, כי המונח הנכון הוא עלות ולא זיכוי, היינו, בגין כל צמיג (ככל שירדתי לסוף דעתו – צמיג בלוי ולא פגום משלם הוא למשיבה 5 ₪ בגין האיסוף – ש.ר).
בהמשך העיד, כי מזה כשנה העסק אינו פעיל וכשהתבקש להציג הודעות ששלח למשיבה בגין סחורה פגומה משנת 2006 ענה, כי יש לו את זה במכשיר הסלולרי הישן שלו...
כשנשאל אודות 4 חשבוניות שלא הועברו לו שאל אותו ב"כ המשיבה, האם עיין בכתב התביעה וצרופותיו ונשאל גם האם הבחין בכך כי 4 החשבוניות הנ"ל צורפו לכתב התביעה והוא השיב, "אם יש חשבונית וחתימה של העובד שלי אז מה הבעיה?".
לאחר שהוצגה לו חשבונית 5207 ותעודת משלוח אחת חתומה ענה, כי היא אינה חתומה וכשהוצגו לו תעודות משלוח חתומות אחרות, ענה, כי החתימות שונות לגמרי זו מזו.

סיכומי המבקש מיום 16/7/2018 מציינים, כי המבקש לא קיבל את התובענה אלא רק את מסמכי האזהרה (הערת בימ"ש: בהתאם להוראות תקנה 109ח(א)ו-(ב) על מגיש התנגדות מוטל להגיש עותק מכל מסמך שעליו מסתמך הוא ובכלל זה כתב התביעה ונספחיו. עפ"י תקנה 12(א) לא מוטל על זוכה להמציא לחייב את כתב התביעה מחד מאידך מוטל על לשכת ההוצאה לפועל להמציא לחייב אזהרה בנוסח הנקוב בתוספת הראשונה של תקנות ההוצאה לפועל– ש.ר).

הסיכומים חוזרים על הטענות המוצהרות ובכלל זה מאשר המבקש את החוב כפי שהצהיר בתצהירו בסעיף 16 לפרוטוקול.
המבקש מכחיש תקפותן של החתימות על 4 החשבוניות המפורטות בסעיף 11 לסיכומים ועותר למינוי גרפולוג ע"י ביהמ"ש כדי לבדוק האם החתימות שייכות למבקש או למי מטעמו.

סיכומי המשיבה מיום 18/7/2018 קובעים, כי אין בטענות המבקש ולא כלום ובכלל זאת אין הגנה לכאורה אף לא בדוחק.
המבקש נמנע מלצרף לבקשתו העתקים מן ההודעות שלטענתו שלח למשיבה ובזיקה להימצאם של 500 צמיגים ברשותו אשר ביקש ממנה לפנותם. עסקו של המבקש אינו פעיל מאז 2006 וממילא אין לו כל כוונה להזמין דבר מן המשיבה.
המבקש אישר בחקירתו, כי הוא או עובד מטעמו (אברהם בן שלום) היו מקבלים את הסחורה מן המשיבה. היות החתימות על 4 החשבוניות / תעודות משלוח שונות, אינו מפתיע נוכח אמירה זו.

סיכומי תשובה לא הוגשו בהחלטתי מיום 11/7/2018 המאזכרת את הזכות הגשתם נמסרה לב"כ המבקש ביום הינתנה, אך האחרון ביכר שלא למסור הודעה כלשהי במהלך הזמן שנקצב להגשת המענה.

בחנתי את מכלול הכתבים ודומני, כי בפי המבקש הגנה לכאורה, קלושה למדי, בדמות הכחשת חוב בסכום הנגזר מסכום התביעה להפחתת סך 31,607 ₪, בהם מודה המבקש בתצהירו, כמו גם בסיכומיו.

הסברו של החייב להגנתו הקלושה הנ"ל מקורו בחתימות לא ברורות על 4 מסמכים וטועה הוא לסבור, כי ביהמ"ש ימלא גרפולוג בשביל להסיר את הקלישות הנ"ל מעל הטענה.
איש לא מנע מן המבקש להגיש חוות דעת שכן מסמכי התביעה היו לנגד עיניו לפחות למן הגשת ההתנגדות, ואם לא היו, הרי שכלל לא ברור כיצד הגיש התנגדות לתביעה שלא ראה.

בנסיבות אלו, תהא הרשות להתגונן מותנית בהפקדת עירבון בסך 50,000 ₪ בתיק ההוצל"פ שבכותרת, בתוך 30 יום מיום מסירת החלטה זו לב"כ המבקש.

יופקד העירבון תוגש במקביל קבלה מתאימה יחד עם הודעה על כך והכל בתוך המועד הנ"ל.

בכל מקרה תינתן החלטה נוספת לעת תזכורת פנימית אותה אקבע (בלא נוכחות הצדדים) ליום 22/10/2018.

במועד זה ובהחלטה שתינתן בו אתייחס גם לסוגיית ההוצאות ולמיהות הנושא בהן.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ט, 17 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זהר קשת
נתבע: חצב סחר בע"מ
שופט :
עורכי דין: