ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לביטוח לאומי נגד אבן קיסר בע"מ :

בפני כבוד השופטת ר. למלשטריך- לטר

התובע

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד י. יונגר ואח'

נגד

הנתבעים

  1. אבן קיסר בע"מ
  2. ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד נשיץ, ברנדס אמיר ושות'

פסק דין

1. המוסד לביטוח לאומי הגיש ביום 9.11.17 תביעת שיבוב כנגד הנתבעים בגין פגיעתו של מר רביבו, יליד שנת 1966, (להלן "הנפגע") שעבד לטענת המוסד לביטוח לאומי בין השנים 1998-2008 בליטוש משטחי שיש שסופקו על ידי הנתבעת והיה חשוף לאבק הסיליקה. נטען כי בשלהי שנת 2007 אובחן כסובל ממחלת הסיליקוזיס ואיבד לחלוטין את כושר עבודתו. התביעה היא בגין גמלאות ששילם או ישלם המוסד לביטוח לאומי לנפגע בגין תביעתו של רביבו לענף נפגעי עבודה.

2. הנתבעות 1,2, הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף מטעמי התיישנות. הנתבעות טענו כי הנפגע הגיש תביעתו להכרה בפגיעה כ"פגיעה בעבודה" ביום 15.2.09 וכן הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים (תט 66506-09-14 ) בגין אותה פגיעה ביום 20.9.14. מהתיעוד והמסמכים עולה כי רכיבי עילת התביעה והנזק שנגרם לו היו ידועים לנפגע כבר בשנת 2006, למעלה משבע שנים בטרם הוגשה תביעתו לבית המשפט המחוזי בירושלים. תביעת הנפגע הוגשה ללא חוות דעת רפואית, והסתיימה במחיקתה ביום 11.9.16 ללא תשלום כלשהו, וללא ביצוע ניכויים של תגמולי המל"ל. תביעת המוסד לביטוח לאומי בתיק זה הוגשה ביום 9.11.17, רק כ-11 שנים לאחר גילוי תסמיני המחלה. נטען כי חלפו 7 שנים לפני מועד הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ואף חלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק ועד להגשת תביעה זו של המוסד לביטוח לאומי. נטען כי כניסת המוסד לביטוח לאומי לנעלי הנפגע יפה גם לענין מועד ההתיישנות. עוד נטען כי תיקוני ס' 238 לחוק הביטוח הלאומי הקובעים כי תקופת ההתיישנות לתביעת המוסד לביטוח לאומי תחל ביום קבלת הדיווח מהמבטח או ביום שנודע למל"ל על ההליכים בין הזכאי למבטח לפי המוקדם (ובלבד שלא חלפו 15 שנים מיום המקרה) אינם חלים על התביעה דנן.

3. התובע השיב כי תביעתו של הנפגע לא התיישנה, ויש בדעתו להגיש מחדש את תביעתו. נטען כי תביעת הנפגע אשר הוגשה בספטמבר 2014 נמחקה רק בספטמבר 2016, ולכן שנתיים אלו לא יובאו במנין ההתיישנות. התובע מסכים כי אם התיישנה תביעת הנפגע, הרי שגם תביעת המוסד לביטוח לאומי התיישנה. אך אם לא התיישנה תביעת הנפגע – תביעת המל"ל תקפה. על כן הוא מבקש להתלות את ההליך עד להכרעה בענין ההתיישנות בתיק הנפגע. נטען כי המוסד למד על תביעת הנפגע רק בינואר 2015, ועל כן הארכת תקופת ההתיישנות בתיקון ס' 328 (א1)(3) לחוק הביטוח הלאומי חלה גם במקרה זה.

4. הנתבעים השיבו לכך כי התובע מבקש להתבסס על תביעת הנפגע שטרם הוגשה ואינה תלויה ועומדת. מעבר לכך, מאז הכרת הנפגע על ידי המל"ל כחולה בסיליקוזיס ועד הגשת תביעה זו חלפו מעל שבע שנים, גם בקיזוז השנתיים שהתיק התנהל. נטען שאין מקום להתליית ההליכים שכן אין כל תביעה או שאלה דומה העומדת למבחן. עוד נטען כי באופן מפורש נקבע כי התיקונים לס' 328 לחוק הביטוח הלאומי חלים על ניכוי שנעשה מיום 1.1.16 או על פסק דין והסכם שנכרת מאותו מועד ואילך מכוחם רשאי הצד השלישי לבצע ניכוי, ותנאים אלו לא מתקיימים במקרה כאן.

5. דיון והכרעה
5.1 תביעתו של המוסד לביטוח לאומי הינה תביעת שיבוב מכח ס' 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה 1995 , שזה נוסחו כפי שתוקן בתיקונים 146,168 -
"328. (א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.
(א1) (1) מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;
(2) דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו;
(3) על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה;"

סעיף זה קובע בתיקוניו, (שתחולתם מיום 1.1.14 ומיום 1.1.16 בהתאמה) כי תקופת ההתיישנות של המל"ל תחל ביום קבלת "הדיווח" או ביום שנודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי , לפי המוקדם. "הדיווח" – הוא אותו דיווח של המבטח על כך שהוא או צד ג' ניכו או רשאים לנכות סכום כלשהו מהפיצויים לנפגע, או שצד שלישי חייב לשלם לנפגע לפי הסכם או לפי פסק דין בשל גמלה ששילם או עתיד לשלם המוסד לביטוח לאומי.
במקרה כאן נטען כי אין הסכם או פסק דין על חובת תשלום פיצויים של מבטח או צד ג', או על ביצוע או רשות לבצע ניכוי כלשהו.

5.2 זכות התביעה של המוסד לביטוח לאומי היא זכות שבתיחלוף (סוברוגציה). המשמעות הנורמטיבית היא כי על המוסד לביטוח לאומי להוכיח במסגרת תביעת השיבוב שלו גם את זכותו של הנפגע, וזכות הנפגע היא שגודרת את זכות המוסד לביטוח לאומי. המשמעות, בין היתר, כי טענות הגנה שיש לנתבעים כנגד הנפגע יעמדו גם כנגד המוסד לביטוח לאומי. כניסת המוסד לביטוח לאומי לתביעת הנפגע בתביעת שיבוב יפה גם לענין מועד ההתיישנות. כך בס' 18 לחוק ההתיישנות התשי"ח 1958 –

"18. לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו, ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות".

וראו גם עא 1577/97 המוסד לביטוח לאומי נ. עמית (2001).

5.3 הנפגע הגיש כתב תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 30.9.14. מכתב התביעה עולה כי כבר בשלהי 2007 ידע על קיומה של מחלת הסיליקוזיס. במסמכי המל"ל התביעה הוכרה ביום 1.10.07. התביעה של הנפגע לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה ביום 30.9.14 ונמחקה מחוסר מעש ביום 11.9.16. התביעה הנוכחית הוגשה ביום 9.11.17. חלפו לכן למעלה מעשר שנים וחודש , וגם אם נפחית מהם תקופה של כשנתיים (ס' 15 לחוק ההתיישנות ) הרי שהתקופה שחלפה עולה לכאורה על תקופת ההתיישנות. אין בסקירה זו כדי לקבוע קביעה מכריעה בטענת ההתיישנות לעניין תביעת הנפגע, אם תוגש כזו.

5.4 עד ליום זה אין בפני כל נתון על כך שהנפגע הגיש תביעה מחודשת. לפיכך אין כל ענין מקביל התלוי ועומד. אין גם כל סיבה להשאיר את ההליכים בתביעה הנוכחית תלויים ועומדים. אם יגיש הנפגע תביעה מחודשת לבית המשפט, ויקבע מטעמים כאלו ואחרים שלא חלה התיישנות , אז ממילא תנוהל התביעה, והמוסד יוכל לטעון את טיעוניו לגבי תחולה של ס' 328 לחוק המוסד לביטוח לאומי. נכון להיום עדין לא הוגשה תביעה, ומחיקת תובענה זו לא תנגוש בזכויות המוסד, אם יקומו כאלו בעתיד.

5.5 בנסיבות אלו אני מוצאת לנכון למחוק את תביעת המוסד לביטוח לאומי על הסף. אין בכך כדי לחסום את תביעתו של המוסד לביטוח לאומי אם יקומו תנאים חדשים המאפשרים את תביעתו.

6. תביעת המוסד לביטוח לאומי – נמחקת.

7. המזכירות תודיע לצדדים על פסק דין זה.

ניתן היום, ג' תשרי תשע"ט, 12 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: המוסד לביטוח לאומי
נתבע: אבן קיסר בע"מ
שופט :
עורכי דין: