ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד אלבאז נגד שרות התעסוקה :

לפני:

כבוד השופט נוהאד חסן

המערער
דוד אלבאז, ת.ז. XXXXXX261
ע"י ב"כ: עו"ד הישאם סולימאן
-
המשיב
שרות התעסוקה
ע"י ב"כ: עו"ד מיטל כהן

פסק דין

לפנינו ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, (להלן - החוק) על החלטת ועדת הערר שליד שרות התעסוקה מיום 8.11.17 (להלן - הועדה).
הוועדה דחתה את עררו של המערער וקבעה, כי המערער אשר הופנה לעבודה בסיעוד, הכשיל עצמו בראיון העבודה ולא נהג כמי שמחפש עבודה כנדרש מדורש עבודה.
תמצית טיעוני המערער:
קביעת פקידת ההשמה בדבר סירובו של המערער להצעת העבודה אצל המעסיק "דנאל" הינה קביעה שרירותית אשר בטעות יסודה והיא נטולת כל היגיון, ואף נוגדת את עמדת חברת "דנאל", אשר רשמה במפורש, כי אין המערער מתאים לעבודה המוצעת על ידו.
משרת "מטפל בקשישים" אינה מתאימה למערער עקב מצבו הרפואי והפיזי שכן הוא סובל ממחלות רבות וממגבלות משא, כפי שנקבע בהחלטת ועדת כושר מטעם המשיב, וכי אינו יכול לטפל בקשישים, לתמוך בהם או לסעוד אותם – עבודה שמטיבה דורשת כוחות פיזיים שאינם בנמצא אצל המערער.

תמצית טיעוני המשיב :
המערער תובע הבטחת הכנסה החל משנת 2008 ובמהלך כל התקופה הופנה למספר מקומות עבודה, אך לא נקלט באף מקום.
המדובר בערר אשר הוגש נגד רישום הסירוב בעקבות הפנייה מיום 3.9.17 לעבודה בחברת "דנאל אדיר יהושע בע"מ" בתפקיד מטפל בקשישים לא סיעודיים; המערער חזר ללשכה כאשר ההפנייה חתומה ע"י המעסיק ומסומנת כ"אינו מתאים"; מתאמת ההשמה, גב' מרינה טגורוב, התקשרה בו במקום לנציגת המעסיק גב' טניה, בנוכחות המערער, והאחרונה סיפרה לה כי המערער הגיע לראיון עבודה והחל לדבר אליה בתוקפנות וניסה לשכנע אותה למה הוא לא מתאים למשרה אליה הופנה, והוא אף ציין בפניה, כי יש לו כישורים אחרים והוא יכול למצוא עבודה אחרת; גב' טניה הוסיפה כי המערער לא נתן לה לדבר ולהסביר לו מה הוא אופי העבודה ורק המשיך לדבר אליה בתוקפנות וכי היא אינה מעוניינת לקבל את המערער לעבודה אחרת, שכן הוא מתנהג בצורה תוקפנית.
המשיב טוען עוד, כי אף גב' טגורוב ציינה כי בזמן רישום הסירוב, המערער קילל אותה ואיחל לה דברים נוראיים.
דיון והכרעה
חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 אינו מזכה מבוטח בגמלת הבטחת הכנסה מבלי שהתייצב בלשכת התעסוקה ויהיה מוכן לעבוד, ועל המבוטח לעשות מאמץ סביר, בתום לב, לעבוד (דב"ע נג / 91-3 מוחמד אבו ג'אמע נ' שירות התעסוקה פד"ע כג' 297), ונקבע כי "הסבירות של המאמץ תלויה, בין השאר, בסוג העבודה, בענף העבודה, במקום העבודה ובמצב של המופנה לעבודה." (דב"ע נז/91-7 משייב נ' שרות התעסוקה, עבודה ארצי, כרך ל(2) 38).
סעיף 2א(2) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 קובע, כתנאי זכאות לגמלת הבטחת הכנסה, כי מבקש הגימלה:
"...רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה)".
וכן פסק בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה זו כי :
"אין ליתן תשובה חד משמעית מהו הדיבור "סירוב" לקבל עבודה", הדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה, עת ברור שהוצעה עבודה מתאימה - יש לבחון באם המובטל אכן נהג כאדם המחפש עבודה ולא כמי שסומך על כך שבאין עבודה יקבל דמי אבטלה".
[ראה: דב"ע מא/91-3; דב"ע מא/91-4, מאיר אוזיאס נ' שירות התעסוקה, פד"ע יג 65].
נטל ההוכחה רובץ על המערער, להראות כי נהג "כאדם המחפש עבודה".
עוד נקבע בפסיקה כי אם דורש העבודה מודיע למעסיק הפוטנציאלי על תנאים מגבילים, אשר מעסיק סביר לא היה מסכים להם, אזי רואים אותו כמי שדחה את הצעת העבודה.
על משקלו הראייתי של רישום המעסיק על גבי טופס ההפניה לעבודה כבר נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי הפרקטיקה הנוהגת בבתי הדין כי המשיב מביא את דברו של המשיב כפי שהוא מוצא את ביטויו בטופס ההפניה לעבודה וכי אין כל יסוד לפקפק בדברי המעסיק, אשר אין לו אינטרס מיוחד להציג תמונת מצב שאינה מדויקת (ע"ע 1081/02 סואעד פתחי נימר נ' שירות התעסוקה, ניתן ביום 3.10.02).
במקרה שבפנינו, ובשים לב להלכות אלו, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון במסמכים בתיק, התרשמנו כי אין כל ספק כי המערער הוא זה שגרם לאי קבלתו לעבודה בכך שהעמיד קשיים ודרישות, וזאת בכל הקשור להתנהלותו מול נציגת המעסיק ולהצהרתו, כי המשרה אליה הופנה אינה תואמת לכישוריו.
המדובר בדורש עבודה אשר רשום בלשכת התעסוקה עוד משנת 2008, והוא בקיא בכל ההליכים הקשורים בהפניה לעבודה, והיה מצופה ממנו בחלוף שנים כה רבות, לעשות את כל המאמצים הכנים והאמיתיים להתקבל לעבודה.
אין לקבל טענות המערער בכל הקשור לסיבת אי קבלתו לעבודה והפניית האשמות, הן לפקידת ההשמה והן לנציגת המעסיק, ומקובלות על בית הדין הטענות העובדתיות שהועלו ע"י המשיב אודות התנהלותו של המערער ואשר גרמה בסופו של יום לאי קבלתו לעבודה.
מובהר בזאת למערער, כי ככל שיבקש להמשיך להיות רשום כדורש עבודה בשירות התעסוקה, עליו לעשות כל המאמצים האמיתיים והכנים לצורך קבלתו לעבודה, וזאת על מנת להיכנס בסופו של דבר למעגל העבודה, ולא להעלות כל הזמן טענות שונות ומשונות, וזאת על מנת להצדיק את מחדלו באי קבלתו לעבודה.
מכל האמור לעיל עולה, כי הסירוב שנרשם למערער נרשם כדין מבלי שנפל בו פגם משפטי כלשהו, ומשכך דין הערעור להידחות.
על אף התוצאה אליה הגעתי, ולאור אופי ההליך ונוכח מצבו של המערער, החלטתי הפעם שלא לחייבו בהוצאות כלשהן.
לצדדים הזכות לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ט, (13 ספטמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: דוד אלבאז
נתבע: שרות התעסוקה
שופט :
עורכי דין: