ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דורון בצלאל נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ :

בפני
כבוד הרשמת הבכירה רביע ג'באלי

תובעים

דורון בצלאל

נגד

נתבעים

מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה לתשלום סכום של 32,000 ש"ח.

העובדות וטענות הצדדים:

בזמנים הרלוונטיים לתביעה התובע היה בעלים של רכב מסוג פיאט פנדה שנת ייצור 2010 ( להלן: "הרכב"), שהיה מבוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת.

התובע טען כי, ביום 29.5.17 עת נהג ברכבו, הרגיש בשריפה ברכב וראה עשן, עצר את הרכב, ניתק את מצבר הרכב וחתך את חוטי הרכב על מנת למנוע התפשטות השריפה.

התובע גרר את הרכב למוסך חלמיש בעפולה, ולאחר מכן הרכב הועבר לחצר ביתו, ללא שתיקן את הנזקים, שם הרכב מוצב עד היום.

עוד טען התובע כי השריפה גרמה לתקלות ונזקים נוספים וגם נמצא שלוח הנתיכים של הרכב נשרף.

התובע הודיע לחברת הביטוח, הנתבעת, אודות המקרה, נשלח שמאי וכן חוקר שריפות שבדקו את הרכב, אולם הנתבעת דחתה את התביעה של התובע בטענה כי הנזק הנטען לא נגרם כתוצאה משריפה אלא מ"קצר חשמלי" וככזה הוא אינו מכוסה בפוליסה.

התובע הגיש מטעמו חוות דעת חוקר שריפות שבדק את הרכב ביום 12.4.18 בחצר ביתו של התובע; החוקר מצא כי : "א. סיבת השריפה: כשל חשמלי בלוח הנתיכים ברכב, הממוקם מתחת לדש-בורד ליד דלת הנהג, כתוצאה מכך התפתחה אש גלויה בחלקו האחורי של לוח הנתיכים, במקום סימני שריפה, בגב הלוח נוצר חור עם חסר חומר בולט וכן נשרפו והותכו רכיבי פלסטיק של בית לוח הנתיכים, כתוצאה מכך התחמם בין היתר חיווט החשמל המזין את מנורת התקרה וגרם לשרפה בריפוד תקרת הגג.
ב. לא מצאתי כל התייחסות לסימני השרפה הברורים בחלקו האחורי של לוח הנתיכים וכן בתקרת הגג בחוו"ד אשר צורפה מטעם הנתבעת.
תיאור הנהג את העשן שראה מתקרת הרכב הינו תוצאה אירוע השרפה בלוח הנתיכים ולא הגורם לשרפה".

התובע דרש פיצוי בגין מחירון הרכב: 18,400 ₪, הפסד נסיעות 10,000 ₪, טרחה והפסד זמן 1600 ₪, תשלום עבור המומחה מטעמו 2000 ₪.

הנתבעת טענה כי, ברכב התובע לא ארע מקרה ביטוח כהגדרתו בפוליסה אלא אירע "קצר חשמלי" ועל כן, ובהתאם לפוליסה קצר חשמלי זה אינו מכוסה.

הנתבעת טענה כי חוקר השריפות מטעמה שבדק את הרכב, לא מצא סימנים המעידים על אש ו/או אירוע תאונתי כהגדרתו בפוליסה וקבע כי " בסיכום החקירה הגעתי למסקנה כי בבית גוף התאורה המותקן בתקרת הרכב התרחש אירוע חשמלי מלווה באפקטים של התחממות פלסטיק תושבת בית הנורה". מכאן שבדין דחתה את תביעת התובע ודין התביעה כאן להידחות.

עווד טענה הנתבעת כי השמאי מטעמה העריך את ערך התיקון של הנזקים שנגרמו לרכב, בסכום של 8,713 ₪ לפני מע"מ. וקיימת השתתפות עצמית בסכום של 900 ₪.

דיון:

הטענה המרכזית של הנתבעת היא, שלא הוכח כי הייתה שריפה ברכב ולכן הנזק הנטען אינו מכוסה לפי הפוליסה שהתובע רכש.

לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לתיק, והתרשמתי מעדויות הצדדים באופן בלתי אמצעי הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה;

האחריות;

הוכח בפניי כי ברכב אירעה "שריפה" ולא רק "קצר חשמלי" כטענת הנתבעת;

ראשית, עדות התובע היתה אמינה, עקבית והשאירה אצלי רושם חיובי. גרסתו ברורה, הוא לא ראה אש ולא ראה להבות ( עמ' 2) הוא ראה התקלה במנורת תקרת הרכב והחליט לעצור את הרכב ולנתק את המנורה שמא תפרוץ שריפה ממנה. התנהלותו היתה תמת לב ולאורך כל הדרך שמר על גרסה עקבית ומתונה, הוא פעל מתוך חובתו להקטין את נזקיו ואין להענישו בשל כך.

שנית המומחה מטעם התובע בדק את הרכב, ומצא סימנים ברורים לשריפה על גבי לוח הנתיכים בחלקו האחורי, שגרמו, לדעת המומחה, לשריפת רכיבי החשמל ולוח ההלחמות, המומחה קבע כי, במקום זה נותר חור עם חסר חומר באזור אחד הנגדים וסביבו נראים סימני שריפה ברורים עם התכת רכיבי הפלסטיק של תושבת בית הפיוזים. קביעתו גובתה בצילומים שצורפו לחוות הדעת ( צילומים 2.3.4.5.6.7.). קביעה זו לא נסתרה בידי הנתבעת, המומחה לא נחקר ולכן אני מקבלת את מסקנתו כי היה אירוע שריפה בחלק הפנימי של קופסת הנתיכים, ולא רק "עשן" שיצא ממנורת תקרת הרכב.

שלישית, עיון בדוח המומחה מטעם הנתבעת, מעלה כי המומחה לא התייחס ללוח הנתיכים, הוא רק קבע כי בבדיקה חיצונית לא נראים סימני שריפה או נזק והתייחס אך ורק לגוף התאורה המורכב בתקרת הרכב, שאכן אינו שרוף הוא גם הוסיף כי לא מן הנמנע כי מצלמת רוורס שהתקין התובע שנה לפני האירע היא הטריגר להיווצרות הקצר החשמלי. המומחה לא ציין כי הוא פירק ו/או בדק את פנים לוח הנתיכים, ולכן גם לא יכל לראות את סימני השריפה שהיו בתוך לוח הנתיכים, מכאן שחוות דעתו לוקה בחסר מאחר והיא מתבססת על הקביעה בדבר התחממות גוף התאורה בתקרת הרכב ואינה מתייחסת כלל לשרפה שהתחוללה בחלקו הפנימי של לוח הנתיכים, כפי שמומחה התובע קבע ותמך בתמונות.

התמונות שצירף מומחה הנתבעת, לא מראים את חלקו הפנימי של לוח הנתיכים (פנים הקופסה) אלא רק את הצד החיצוני של הקופסה והדבר מחזק את המסקנה כי הקופסה לא פורקה ולא נבדק חלקה הפנימי, שכפי שהתברר, הוא נשרף.

כמו כן, המומחה לא נימק מדוע הוא חושב שעלול להיות קשר בין מצלמת הריוורס שהתובע התקין באוטו לבין התחממות גוף התאורה? קביעה זו אינה מבוססת ואינני יכולה לקבלה.

לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי התובע עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, והוכיח כי בלוח הנתיכים פרצה שרפה לא גלויה שגרמה לנזקים ברכבו. האירוע הנ"ל, מכוסה תחת הפוליסה שהייתה בתוקף בזמן התאונה.

הנזק:

התובע לא הגיש מטעמו חוות דעת שמאי שקובעת מהו ערך הנזקים שנגרמו לרכב. התובע גם בחר שלא לתקן את הרכב.
הראיה המוכחת אודות ערך הנזקים הינה כפי שהשמאי מטעם הנתבעת העריך, סכום של 8,713 ₪ + מע"מ (17%). קביעה זו לא נסתרה ואני מקבלת אותה לעניין שווי הנזק הישיר שנגרם לתובע.

בנוסף, לתבוע נגרמו הוצאות, טרחה וטרדה וטשכ"ט המומחה שיש לאמוד אותם בסך של 2,500 ₪.

התוצאה:

הנתבעת תשלם לתובע סכום של 10,195 ₪ בנוסף לתשלום הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪.
הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום והם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, א' תשרי תשע"ט, 10 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דורון בצלאל
נתבע: מגדל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: