ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לודמילה בביקוב נגד צ.מ.ח המרמן בע"מ :

בפני
כבוד ה שופט אבישי רובס

תובעים

1.לודמילה בביקוב
2.איגור בביקוב

נגד

נתבעת
צ.מ.ח המרמן בע"מ

פסק דין

1. התובעים הגישו תביעה בגין ליקויי בניה בדירתם ברחוב חטיבת הנגב 29, כרמיאל ( להלן " הדירה"), המצויה בבניין מגורים משותף. הדירה נרכשה על ידי התובעים בהתאם להסכם שנחתם בינם לבין הנתבעת ביום 17.4.2013, טרם בניית הדירה.

כפי שעולה מהראיות שהוצגו בפני, הרי שהתובעים הורשו להכניס את מיטלטליהם לדירה החל מיום 7.12.2014, לאחר עריכת פרוטוקול המסירה, אולם הוסכם בין הצדדים, כי לא מדובר במסירת חזרה. בסופו של דבר, החזקה בדירה נמסרה לידי התובעים ביום 28.12.2014 ( ראה נספחים א' ו - ב' לתצהירו של מר גוזובסקי, העד מטעם הנתבעת).

2. במסגרת כתב התביעה טענו התובעים, כי עם קבלת החזקה בדירה הם גילו בה ליקויי בניה מהותיים, ובפרט ליקויי רטיבות קשים וליקויים בריצוף. הם פנו לנתבעת בבקשה לתיקון הליקויים אולם ניסיונות התיקון לא צלחו. התובעים טענו, כי קיימים בדירה ליקויי בניה, לרבות סדקים, ליקויי רטיבות רבים ( במיוחד בחדר רחצה הורים, חדר רחצה אורחים, בסלון, במטבח, בכניסה לחדר הממ"ד ובמבואת הכניסה לדירה) וליקויים בריצוף. לטענתם, אריחי הריצוף מוכתמים בכתמים שלא ניתנים להסרה והרובה לא יושמה באופן תקין. התובעים טענו, כי עלות תיקון הליקויים עומדת על סך של 72,169 ₪ ( כולל פיקוח הנדסי ומע"מ), בהתאם לחוות דעתו של המהנדס יוסף ליברמן, מיום 2.8.2015. בנוסף, עתרו התובעים לפצותם בגין דיור חלופי (4,000 ₪), הוצאות תכולת הדירה (2,000 ₪), ביטוח המיטלטלין בדירה (1,000 ₪) ועוגמת נפש, אבדן הנאה, טרדה ואי נוחות (10,000 ₪). התובעים העמידו את תביעתם על סך של 7 2,169 ₪, לצרכי אגרה. בנוסף, טענו התובעים כי נגרמה לדירה ירידת ערך, אולם הם לא עתרו ליתן להם סעד כלשהו בעניין זה ואף לא צרפו חוות דעת שתאמוד את ירידת הערך.

התובעים טענו, כי הנתבעת הפרה את ההסכם שנכרת בין הצדדים וכי היא התרשלה בבניית הדירה והפרה חובות חקוקות. הם עתרו, אפוא, לחייב את הנתבעת בסכום התביעה, בצירוף הוצאות.

3. הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי היא עמדה בכל התחייבויותיה כלפי התובעים וכי הדירה נבנתה על ידי עובדים מיומנים ומקצועיים, בהתאם לתקנים המחייבים וכי היא לא התרשלה כלפי התובעים.

לטענתה, פרוטוקול מסירת הדירה מעיד על כך שבמועד מסירת החזקה בדירה לידי התובעים, לא היו כלל ליקויים בדירה, למעט שני ליקויים קלים, שעניינם ויטרינה במרפסת השמש וזכוכית בחלון מרפסת הכביסה וכי התובעים אשרו בחתימתם את האמור בפרוטוקול.

התובעת טענה, כי ביום 12.2.2015 בוצעו בדירה תיקוני בדק, במסגרתם נערכה בדיקה מקיפה של כל צנרת הניקוז, שנמצאה תקינה. נטען, כי במועד זה אישרו התובעים את דבר התיקונים וכי אין יותר רטיבות בדירה.

הנתבעת כפרה באמור בחוות דעת המומחה מטעם התובעים ובנזקים הנטענים והיא טענה, כי ככל שקיימים בדירה ליקויים, קיימת לה זכות לתקן אותם. מבלי לגרוע מטענותיה, טענה הנתבעת, כי במדה ויקבע כי קיימים ליקויים בריצוף הדירה, הרי שמדובר בליקויים הנעוצים בטיב ו/או איכות המוצר ולכן, היא זכאית לשיפוי ופיצוי מהצד השלישי, אשר ספקה לתובעים את הריצוף בדירתם.

הנתבעת צרפה לכתב ההגנה את חוות דעתו של המהנדס אריה דבורצקי מיום 13.11.2014, לפיה עלות תיקון הליקויים בדירה עומדת על סך של 1,450 ₪ וכי לא יהא צורך בפינוי הדירה.

4. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה הנתבעת הודעה לצד שלישי כנגד י.י.ח חרש בע"מ ( להלן " חרש"), אשר ספקה את אריחי הריצוף בדירת התובעים. נטען, כי הנתבעת התקשרה עם חרש בהסכם לאספקת ריצוף עבור הדירות בפרויקט, לרבות דירת התובעים, וכי במדה ויקבע כי הנתבעת אחראית לליקוי בריצוף, כי אז היא זכאית לשיפוי מחרש, לרבות הוצאות המשפט.

5. במסגרת כתב ההגנה, העלתה חרש טענה מקדמית לפיה, גם אם היה פגם באריחים, מושתקים התובעים מלהעלות טענה כלשהי בעניין זה, הן מאחר ועשו שמוש בכל האריחים שהוזמנו על ידם ואם משום שלא הודיעו על אי התאמה בהתאם לסעיף 13 לחוק המכר.

חרש טענה, כי ספקה לתובעים אריחים באיכות מעולה, אשר נבדקו על ידי מכון התקנים. לטענתה, לא ניתן לייחס לה חבות, מאחר ועל פי חוות דעת התובעים לא מדובר בפגם באריחים, אלא באיכות עבודת התקנתם. חרש כפרה בחוות דעת התובעים ובנזקים הנטענים ועתרה לדחות את התביעה.

בהמשך, הגישה חרש את חוות דעתו של המהנדס לייזר צפירה, אשר דחה את הטענה בדבר ליקויים באריחי הריצוף בדירה.

6. לאור הפערים בין חוות דעת המומחים, מונה ד"ר אורי קורין, כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה הונחה לבדוק את הנכס נשוא התביעה ולחוות דעתו באשר למחלוקות המקצועיות העולות מכתבי הטענות, לרבות חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים.

בחוות דעתו מיום 5.3.2017 קבע המומחה קורין, כי עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים ( כולל פיקוח הנדסי ומע"מ) הינה בסך של 18,852 ₪. המומחה הבהיר, כי עלות התיקונים המפורטת בחוות דעתו אינה כוללת את עלויות תיקון חדירת הרטיבות לדירה והנזק שנגרם לתקרה בעקבותיה.

7. לאחר הגשת חוות הדעת נשלחו שאלות הבהרה למומחה. משלא הגיעו הצדדים לידי הסדר, הוריתי על הגשת תצהירים. התובעים הגישו את תצהירה של התובעת מס' 1. הנתבעת הגישה את תצהירו של מר בוריס גוזובסקי - מהנדס ראשי שלה, ואילו חרש הגישה את תצהירו של מר אסא שבתאי - מנהל שירות הלקוחות שלה.

במהלך דיון ההוכחות נחקרו כל המצהירים מטעם הצדדים, כמו גם המומחה מטעם בית המשפט. בסיום הדיון, קבעתי מועד לביקור בדירת התובעים, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם. בעקבות ביקורי בדירה, זימנתי את הצדדים לישיבה נוספת. משלא הגיעו הצדדים לידי הסכמות, הורתי על הגשת סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

הליקויים בדירת התובעים

8. התובעת והנתבעת חלקו על ממצאיו של המומחה מטעם בית המשפט בשורה של נושאים . חרש מצידה, בקשה לאמץ את קביעותיו של המומחה בקשר לליקוי הנטען בריצוף.

9. אקדים ואציין, כי המהנדס קורין הינו מומחה מטעם בית המשפט, אף שאין מדובר במומחה מוסכם, בהתאם לסעיף 130(ג) לחוק ל תקנות סדר הדין האזרחי. נפסק לא אחת כי כמדיניות, יש לקבל את חוות דעת המומחים של בית המשפט, למעט מקרים חריגים. בדרך כלל, מומחים אלה הינם אובייקטיביים, ענייניים ונותנים תמונה הוגנת וסבירה, הן על הליקוי והן על שווי תיקונו. לפיכך, גם אם קיימים אי דיוקים או טעויות, יש לקבל את חוות הדעת ולאמצה (ראה בעניין זה ע"א 2934/94, 2980/94 סולל בונה נגד ארז איתן ואח' (2.9.1996) ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נגד מונטי רבי ואח' (31.12.1988), ת.א. (מחוזי-י-ם) 1760/96 אוטמזגין דוד נגד כדורי פיתוח עירוני בע"מ (31.7.2000). מנגד, ראוי להדגיש כי בית המשפט הוא הפוסק האחרון והוא אינו כבול לאמור בחוות דעת המומחה (הדבר מקבל משנה תוקף, שעה שבית המשפט בקר בדירה נשוא התביעה והתרשם ממראה הריצוף). בכפוף להלכות אלו, אדון להלן בטענות הצדדים בקשר לסטיות מחוות דעתו של המומחה, על פי סדר הדברים בחוות הדעת ובסיכומי הצדדים.

דלת הכניסה לדירה (סעיף 5.1א)

10. מומחה התובעים טען בחוות דעתו, כי הבריחים בדלת הכניסה, אשר פונים למשקוף אינם מחוברים למנגנון הנעילה, בניגוד לסעיף 2.92 לתוספת השניה ב תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970 (להלן "התקנות"). מומחה הנתבעת טען מאידך, כי הדלת עומדת בדרישות התקן.

המומחה קורין מצא, כי מנגנון הנעילה אינו תואם את דרישות ת"י 5044, לפיו יתאים מנגנון הנעילה לדרישות מפרט מכון התקנים 196, הקובע כי יותקנו בדלת בריחי נעילה ב - 4 כוונים. המומחה קורין מצא, כי בפאת הדלת בצד הנגדי למנעול קיימים שלושה פינים קבועים הבולטים באופן אופקי מהדלת וכי מנגנון הנעילה אינו מפעיל אותם. הבריח הנוסף בפאת הדלת קבוע, לא נפתח ואינו מתפקד. המומחה קבע, אפוא, כי יש להחליף את דלת הכניסה.

11. תקנה 2.92 לתקנות קובעת, כי דלת הכניסה תכלול מנעול ביטחון בעל ארבעה בריחים לארבעה כוונים. אין חולק, כי דלת הכניסה בדירת התובעים כוללת בריחים לשלושה כוונים בלבד ולכן, היא אינה עומדת בדרישת התקנות. בפסיקה נקבע , כי "אי התאמה" משמעה, בין היתר, חריגה מתקנות התכנון הבניה ומתקנים. תקנות התכנון והבניה מהוות חובות חקוקות ובסיס לגיבוש עילת תביעה נזיקית בגין הפרה של חובה זו. התובעים זכאים לקבל מוצר העומד בדרישת התקנות ולא שוכנעתי כי הוספת בריח רביעי בכוון הנגדי למנגנון הנעילה אינה יעילה. יתירה מזאת, על פי הרישא לתקנה 2.92, מותרת התקנת אחד האמצעים המפורטים בה, "או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו או אמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור - תהיה על פי שטוען כך". התקנה מפרטת דרישות שונות בדבר חוזק ועמידות של הדלתות ואמצעי הנעילה שלהן. מאחר והנתבעת התקינה אמצעי נעילה השונה מאלו המפורטים בתקנה 2.92 הנ"ל, מוטל עליה הנטל להוכיח כי הוא שווה ערך מבחינת חוזקו, עמידתו ואמינותו. הנתבעת לא עמדה בנטל הרובץ לפתחה ולכן, אני דוחה טענותיה גם מטעם זה.

12. סיכומה של נקודה זו, אני מקבל את עמדת התובעים בעניין דלת הכניסה. עלות החלפת הדלת הוערכה על ידי המומחה קורין בסך של 4,200 ₪. אני פוסק, אפוא, לתובעים סך של 4,200 ₪, בגין הליקוי בדלת הכניסה.

דלת המחסן (סעיף 5.1ב)

13. מומחה התובעים טען בחוות דעתו, כי הבוכנה (מחזיר השמן ההידראולי העליון) בדלת המחסן פגומה ויש להחליפה.

14. המומחה קורין לא מצא ליקוי כלשהו במתקן הסגירה ולא מצאתי מקום לסטות מחוות דעתו בעניין זה.

ליקויים בריצוף פנים הדירה (סעיף 5.2)

15. דירתם של התובעים מרוצפת באריחי גרניט פורצלן מלוטש מדגם ולנטינו בז' (כהגדרת הספק), במידות של 60 ס"מ X 60 ס"מ, סוג א'. האריחים נרכשו על ידי התובעים מספק הריצוף של הפרויקט (חרש), אליו הפנתה הנתבעת, כשדרוג לריצוף הסטנדטי שהציע הקבלן, בהתאם למוסכם בין הצדדים.

16. בחוות דעתו טען מומחה התובעים, כי בבדיקה של האריחים נראים סימנים של דהייה ואבדן הברק בהיקפי האריחים, לאורך המישקים. הליקוי בשטח המרקע של האריחים מוטבע בעומק שכבת המדרך ואינו ניתן להסרה.

17. מומחה התובעים הפנה לתקן 1555, חלק 3, סעיף 5.2, שכותרתו "בדיקת המראה הכללי של המערכת המוגמרת" וטען, כי הכתמים על גבי האריחים בדירת התובעים הם מעבר למותר על פי התקן. לשיטתו, מאחר והכתמים אינם ניתנים להסרה, כפי שציין הספק עצמו, ונוכח ריבוי הליקויים ופיזורם בכל שטח הריצוף, נדרש להחליף את הריצוף הקיים בכל שטח הדירה, כולל שיפולים. הוא העריך את עלות תיקון הליקוי בריצוף בסך של 29,000 ₪.

18. מומחה הנתבעת טען בחוות דעתו, כי הליקוי הנ"ל בריצוף ניתן לאבחנה רק בהשתקפות קרני שמש, אך בדיקה כנ"ל אינה מהווה בדיקה תקנית ל פי ת"י 314 ולכן, קיים ספק אם מדובר בפגי תקן זה. עוד טען, כי על פי ת"י 314, ליקוי מעין זה יכול להגרם משמוש ותחזוקה לקויים. לשיטתו, מאחר והליקוי לא הופיע בעת מסירת הדירה, אין באפשרותו לקבוע אם מדובר בליקוי שמקורו במוצר עצמו, בעבודות ההנחה או כתוצאה משמוש ותחזוקה לא נכונים. המומחה מטעם הנתבעת העריך את שטח הליקוי ב - 10 מ"ר והעריך את עלות התיקון ב - 3,000 ₪.

19. המומחה מטעם חרש שלל אף הוא קיומו של ליקוי כלשהו בריצוף. לטענתו, ת"י 314 מחייב בדיקת אריחים בעוצמת אור של כ - 300 לוקס, ממרחק של 1 מטר בניצב. נטען, כי כאשר בוחנים את האריחים בדירה בעוצמת האור התקנית האמורה, לא מבחינים בסימנים בקצות האריח. בנוסף, טען המומחה, כי נמסרו לתובעים אריחים כרזרבה, אולם התובעים טענו, כי לא נותרו בידיהם אריחים. בנוסף, סרבו התובעים לעקור את אחת המרצפות לצורך בדיקת מעבדה.

20. המומחה קורין קבע בחוות דעתו כדלקמן:

"בחנתי את האריחים ברצפת הדירה באופן ויזואלי ולא מצאתי את הפגמים המתוארים בחוות הדעת מטעם התובעים. מראה האריחים היה אחיד ולא נכרו על פני האריחים סימנים אילו שהם של דהייה או אובדן ברק בשולי האריחים. במהלך ביקורי, טענו התובעים שנכחו במהלך הבדיקה, שהבעיה אינה בחינה במבט ניצב של האריחים, אלא מבט של האריחים בכיוון אלכסוני. לאור טענה זו בחנתי את מראה האריחים במסדרון שכיוונו דרום - צפון מהכוון הצפוני אל הכוון הדרומי, כאשר אור שמש חודר לחלון החדר הדרומי הצמוד למסדרון. בבחינה זו מצאתי שב שני אריחים נראה אזור ממנו מוחזרות קרני השמש הנופלות על האריחים באופן בלתי אחיד. הפתרון ההנדסי המתבקש במקרה זה הוא החלפה של שני האריחים בעלי המראה החריג באריחים חדשים".

בהמשך, טען המומחה, כי על פי פרוטוקול המסירה מיום 7.12.2014, נספח א' לכתב ההגנה מטעם הנתבעת, אכן קוימו הוראות ת"י 1555 ונמסרו לידי התובעים אריחים בשטח של 2 מ"ר מכל סוג ששמש לריצוף בדירה, כרזרבה. המומחה העריך את עלות תיקון הליקוי בסך של 200 ₪ (אדגיש, כי מומחה הנתבעת העריך שהכתמים בריצוף מצויים על פני שטח של 10 מ"ר).

בחקירתו הנגדית, חזר המומחה קטגורית על קביעתו לפיה לא מצא ליקוי כלשהו באריחים, למעט שניים, בעת שמסתכלים עליהם בזווית אלכסונית, במקום נפילת קרני השמש.

21. לאחר שעיינתי בכלל חומר הראיות ולאחר שבקרתי בעצמי בדירת התובעים, בנוכחות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי אין מקום לקבל את ממצאיו של המומחה ומסקנותיו בנוגע לליקויים בריצוף הדירה.

22. כפי שעולה מההתכתבויות בין הצדדים בזמן אמת, הרי שזמן קצר לאחר קבלת החזקה לידיהם, פנו התובעים לנתבעת בתלונה שקיימים כתמים על הריצוף.

במכתב מיום 31.3.2015 ששלחה גב' אורטל חן, ממחלקת תפעול אצל הנתבעת לחרש, נטען כי בדירה קיימים כתמים על הריצוף מיום הביצוע. חרש נתבקשה להגיע לדירה, לבדוק את הנושא וליידע את הנתבעת בעניין תוצאות הביקור.

מר בוזובסקי, עד הנתבעת, אישר כי סביר להניח שמנהל הפרויקט או מנהל העבודה מטעם הנתבעת בקר במקום, טרם משלוח המכתב לחרש (עמ' 40, שורות 31 - 39 לפרוטוקול). בהמשך, חזר בו מאמירה זו ובסופו של דבר, הודה כי אין לו ידיעה אישית בעניין. גב' חן ומנהל הפרויקט לא זומנו לעדות מטעם הנתבעת, אולם מנוסח הפניה ניתן להבין כי הבעיה בריצוף הינה "מיום הביצוע", בדיוק כפי שנרשם בפנייתה של גב' חן. יתירה מזאת, סביר להניח כי פניה מעין זו נעשה לאחר שנציגי הנתבעת בקרו בדירה וראו את הפגמים בריצוף. במדה וסברו כי לא קיים כלל פגם בריצוף, סביר להניח כי כ לל לא היו פונים לחרש בעניין.

23. ביום 26.4.2015 פנו התובעים לנתבעת פעם נוספת, בדוא"ל. הם הבהירו, כי לאחר שקבלו את הדירה לידיהם, הם גילו שקיימת בעיה עם הריצוף וכי הוא מכוסה כתמים ושריטות. הם פנו למנהל העבודה דאפר, אשר הגיע לדירה, ראה את הכתמים וניסה לקרצף אותם, אולם שום דבר לא עזר. בנוסף, הבהירו התובעים כבר באותו מכתב, כי מנהל העבודה נטל באותו מעמד דוגמא מהריצוף לבדיקה. בהמשך, כך נרשם באותו מכתב, פנו התובעים לאיגור, מנהל הפרויקט, אשר הגיע לדירה עם צוות וכי אף הוא מודע לבעיה. הנ"ל פנה לחרש, אולם עד לאותו שלב, לא הגיעה תשובה. התובעים בקשו את התערבות הנתבעת בנושא.

24. ביום 8.6.2015 שלח מר אסר שבתאי, מנהל שירות לקוחות אצל חרש, מכתב לנתבעת. הוא הבהיר, כי ביום 15.5.2015 נערך ביקור בדירה "לצורך בדיקת הכתמים שנראים כמסגרות מסביב לאריחים". לטענתו, "בבדיקה, בהשתקפות של אור נראים סימנים מסביב לאריחים בצמוד למישקים הנראים כשאריות רובה שנותרה על פני האריחים ושלא נוקתה בזמן לפי הוראות יצרן הרובה וזו התייבשה וחדרה אל שכבת האריח העליונה. נעשה ניסיון מדגמי באריח אחד להסיר את הכתמים במספר חומרים מקצועיים אך הניסיון לא הצליח. הובטח על ידי לבדוק אופציה נוספת להסיר את הכתמים אך לאחר התייעצות ובדיקה עם חברת בונה סיסטם באיטליה, חברה המתמחה במתן פתרונות טכניים באריחי קרמיקה וגרניט פורצלן על כל סוגיו, הובהר לי חד משמעית שבאריחי פורצלן לא ניתן להסיר שאריות רובה במקרה וזו לא נוקתה בזמן וכראוי על פי הוראות יצרן הרובה. יצויין בזאת שסימנים אלו נראים אך ורק בהשתקפות אור החודר לבית מבחוץ ובתאורת בית רגילה המסגרות אינן נראות כלל".

ביום 10.6.2015 השיב מר מוטי לוזון, סמנכ"ל התפעול של הנתבעת (שאף הוא לא הובא משום מה לעדות על ידי הנתבעת) כדלקמן:

"קיבלנו בתדהמה רבה את מכתבכם שבנדון מתאריך 8.6.15. חברתנו מתנערת מכל הנאמר במכתכם והרצון להשיט על חברתנו אחריות לטיב המוצר. אי לכך, חברתנו מודיעה בזאת לכם כי ניתנה הוראת קיזוז על סך של 50,000 ₪ האמורים לכסות בשלב הראשון את עלות התיקונים בדירה ככל שידרשו. במידה וסך התיקונים יעלה על סכום זה חברתנו תקזז סכום נוסף מחשבונותיכם השוטפים. למותר לציין כי מדובר בקרמיקה משודרגת ע"י הדיירים, שלדבריהם שוכנעו ע"י נציג המכירות של חברתכם לבחור בקרמיקה זו... כמו כן, לדייר לא ניתנו כח הוראות ביצוע מיוחדות לקרמיקה הנבחרת. בחברתכם עדיין עומדת ה אפשרות לקבל אחריות ולטפל מול הדייר" (השגיאות במקור - א.ר.) .

25. ביום 11.6.2015 פנתה גב' בביקוב פעם נוספת במכתב בדוא"ל לנתבעת. היא הבהירה כי סמנכ"ל ומבקר איכות של חרש הגיע לדירה וכולם הסכימו כי הבעיה קיימת, אולם לא הצליחו לנקות את הכתמים. גב' בביקוב הבהירה, כי שלמה סכום גבוה לצורך שדרוג הריצוף, אין זה מעניינה מי אחראי לליקוי והיא דרשה פיתרון לבעיה.

בתגובה, נשלח לתובעים מכתבה של חרש מיום 10.6.2015. נציג הנתבעת רשם בכתב ידו, כי "מצ"ב תשובתם של חרש לליקויים בדירתכם. תשובה שאיננה מקובלת, כאשר כל תכלית התשובה היא להתנער מאחריות ולהשיט על גורם אחר. אי לכך נקבעה פגישה עם מנכ"ל חרש בשבוע הבא במשרדנו בתל אביב. לאחר הפגי שה ניידע אתכם לגבי המשך הטיפול" (השגיאות במקור - א.ר.).

26. ביום 4.7.2015 שבה ופנתה גב' בביקוב למר אבי בן אברהם - אחד ממנהלי הנתבעת . היא הלינה על הטיפול בעניינה וטענה, כי בעת שהריצוף הגיע לדירה, הוא היה תקין לחלוטין ומבריק, ללא שום כתם וכי "נשארו לי מספר חתיכות כהוכחה". לטענתה, לאחר הכניסה לדירה, הריצוף כבר הונח והתובעים ראו כי הוא פגום - מסביב נותרה דמוי מסגרת עם שריטות. גב' בביקוב הבהירה, כי פנתה למנהל העבודה ולמנהל הפרויקט, נעשו ניסיונות לנקות את הריצוף, אולם לשווא. היא הלינה על אופן התבטאותו של מר לוזון כלפיה וחזרה ודרשה פיתרון למצב שנוצר.

בתשובתו מיום 8.7.2015, הבהיר מר בן אברהם, כי לאחר בירור שערך, התברר כי חרש נטלה לידיה לטפל בבעיה למול התובעים וכי הנתבעת אינה אחראית על טיב החומר ששודרג וההתנהלות הינה בין התובעים לבין חרש. לטענתו, לא נפל ליקוי בעבודת הנתבעת ומכל מקום, הם משתדלים לפעול למול חרש לפיתרון הבעיה.

27. לא לשווא פרטתי באריכות את השתלשלות העניינים ותוכן ההתכתבויות בין הצדדים. מתחילה, לא היתה מחלוקת כי קיימת בעיה בריצוף הדירה וכי נראים בו בבירור כתמים בצורת מסגרת מסביב לאריחים. הן הנתבעת והן חרש אשרו במפורש כי קיימים ליקויים באריחים והם לא טענו בשום שלב, כי לא קיים ליקוי בריצוף או כי מדובר בליקוי זניח בשני אריחים בלבד . המחלוקת שנטשה בין הנתבעת לבין חרש נגעה אך לשאלת האחריות לליקויים. הא ותו לא.

הנתבעת אף הגדילה לעשות, ובמכתבה מיום 10.6.2015, הודיעה לחרש על קיזוז סך של 50,000 מחשבונה, בגין עלות ליקון הליקויים בריצוף דירת התובעים.

עדותו של מר גוזובסקי בעניין זה היתה כדלקמן:

עו"ד מרגלית: הוא הוציא מכתב שהוא מקזז לחרש 50 אלף שקל בשלב ראשון לצורך ביצוע תיקונים בדירת התובעים.
העד, מר בוזובסקי: הוא לא קיזז את זה.
כבוד הש' רובס: אה, הוא סתם אומר?
העד, מר בוזובסקי: לא סתם אומר את זה, אבל אני, אני,
מר לוזון: אני יכול להגיד מה היה?
עו"ד מרגלית: לא, לא. זה מכתב מ-10.6.2015.
העד, מר בוזובסקי: זה אחרי המכתב של חרש. המכתב שלו תשובה על המכתב של חרש.
ש: אז הוא בעצם מודיע פה לחרש "אני מקזז לכם עכשיו מהחשבון 50 אלף ש"ח".
ת: לפי המכתב, כן.
ש: נכון?
ת: לפי המכתב.
ש: הוא הודיע "אני מקזז 50 אלף ש"ח".
ת: ככה כתוב במכתב, כן.
ש: נו, אז קיזזתם 50 אלף ש"ח?
ת: לא. לא קיזזנו.
ש: אז מר מוטי לוזון, סמנכ"ל תפעול, סתם רושם מכתבים?
ת: אני, קשה לי מאוד להגיד לך מה זה סתם. זה לא סתם. כי הוא ניסה כנראה להסביר להם שזה לא ה ולך ככה בצורה כזו, אל המכתב שלהם שכאילו הכל עלינו, שאנחנו הכל אשמים על כל הכתמים מה שיש על האריחים. זה הכל. זה לא שהוא באמת ניסה להוריד מהם כסף. לפעמים גם אם ה,
ש: זה פרשנות שלך למה שכתוב.
ת: זה פרשנות שלי, כן. אבל מוטי לוזון פה.
ש: מוטי לוזון משום מה לא הגיש תצהיר.
ת: זה נכון. זה נכון.
(עמ' 42, שורה 2 - 25 לפרוטוקול) .

ובהמשך:

כבוד הש' רובס: מפורטת, אבל מאוד ברורה. אחרי כל ההתכתבויות האלה שבהן אתם מפרטים שיש ליקויים, אמנם אומרים זה חרש אבל אתם כותבים יש כתמים, מקזזים 50 אלף שקל, למה? כי כנראה יש כתמים ויש שריטות, איך אתה בא ואומר היום "אין כלום"? זאת השאלה של עורך דין מרגלית.
העד, מר בוזובסקי: כי לפי מה שאני הייתי שם בזמן הסיור עם מומחה מטעמנו וגם אחרי זה עם מומחה מטעם בית המשפט וראיתי את זה בעיניים שלי, לפי ניסיון שלי גם ולפי מה שעברתי במשך 30 שנה, גם במקצוע, אין שם שום דבר. באמת על האריחים האלה.
כבוד הש' רובס: אין כלום ולא היה כלום.
העד, מר בוזובסקי: אני לא אמרתי לא היה. היו אולי איזה שהוא דברים שהם ממסגרת של לנקות את האריחים. אולי. אבל,
כבוד הש' רובס: ובגלל זה סמנכ"ל תפעול שלכם מקזז מחרש 50 אלף שקל.
העד, מר בוזובסקי: הוא לא קיזז את זה מחרש, אמרתי את זה. הוא לא קיזז.
כבוד הש' רובס: אה, הוא סתם שיקר לחרש?
העד, מר בוזובסקי: הוא לא שיקר, הוא רק הודיע להם שככה לא מתנהגים. זה קודם כל לנקות ולסדר את העניין.
כבוד הש' רובס: אדוני, הוא לא התריע. הוא לא התריע. הוא הודיע להם שהוא קיזז להם.
העד, מר בוזובסקי: טוב.
כבוד הש' רובס: נכון? ככה כתוב במכתב.
העד, מר בוזובסקי: ככה כתוב במכתב. אמת.
(עמ' 43, שורה 37 עד עמ' 44, שורה 18 לפרוטוקול).

ממכתבו של מר לוזון לחרש מיום 10.6.2015 (כמו גם התכתבויות אחרות בין הצדדים), עולה כי הנתבעת לא התכחשה לכך שקיימים ליקויים בריצוף הדירה והיא הודיעה על קיזוז סך של 50,000 ₪ מחשבונה של חרש בגין עלות תיקון הליקויים בריצוף. מר לוזון, אשר שלח את המכתב והודיע על הקיזוז האמור, לא זומן לעדות ולא הוצגה בפני ראיה כלשהי שתסתור את תוכן המכתב שהציגה הנתבעת עצמה. מר בוזובסקי לא היה שותף לעריכת המכתב, הוא לא חתם עליו ואין לו ידיעה אישית ופרשנותו למכתב אינה מעלה או מורידה. מר בוזובסקי גם לא נתן הסבר מניח את הדעת לשאלה, כיצד זה השתנה הילך טיעונה של הנתבעת, ולפתע - עת הובאה המחלוקת לפתחו של בית המשפט - לא קיים כלל ליקוי בריצוף הדירה.

28. חלק בלתי מבוטל של חקירת גב' בביקוב נסוב סביב תמונות הריצוף שצרפה לתצהירה. גם חקירתו של המומחה התמקדה בשאלה העובדתית, האם ניתן לראות את הכתמים בריצוף בתמונות. המומחה עמד על דעתו, בניגוד לכל הראיות האחרות שפורטו לעיל, כי ראה כתמים בשתי מרצפות בלבד . לטעמי, ההתעסקות בתמונות אינה רלבנטית והיא מיותרת לחלוטין.

על מנת להסיר ספק בעניין זה, החלטתי לבקר בעצמי בדירה, בתיאום עם הצדדים. לעיתים, טוב מראה עיניים מכל ראיה אחרת. במהלך ביקורי בדירה ניתן היה לראות באופן ברור סימני הכתמה של האריחים בשטח גדול של הדירה - הן בסלון והן בחדרים. מדובר בכתמים ושפשופים בשולי האריחים, לצד המישקים, כמסגרת מסביב לאריחים. הכתמים נראים לעין באור יום, בעת פתיחת התריסים, בצפיה בזווית והרבה פחות בעת בדיקה בניצב לאריחים. בניגוד מוחלט לטענת המומחה קורין, קיימים פגמים בריצוף ואין מדובר בליקוי בשני אריחים בלבד, אלא בכתמים המופיעים בשטח גדול של הדירה, על פני מספר רב של מרצפות. לא לשווא אשרו כל הצדדים בתחילת הדרך, כי אכן קיימת בעיה בריצוף.

29. ת"י 314, העוסק באריחי קרמיקה לחיפוי קירות ולריצוף (ת/1), חל גם על סוג האריחים בדירת התובעים (ראה סעיף 3.1.5 לתקן). פרק ג' של התקן, שכותרו "שיטות בדיקה ודרישותיהן, קובע כי יש לבדוק את האריחים בהתאם לתקן הבין לאומי ISO-10545 חלקים 2-17. על פי תקן ISO-10545 (נ/4), הבדיקה נעשית בניצב, מגובה של 1 מטר, בתאורה של 300 לוקס.

כתם מוגדר בסעיף 1.3.16 בתקן כ"אזור על פני האריח, שגונו שונה מגון סביבתו ושאינו ניתן להסרה". בסעיף 12 בטבלה מס' 1 אליה מפנה התקן, נרשם כי בכל הנוגע לאריחים מסוג א', כבענייננו, אסורים סימני ליטוש הנראים לעין או ניתנים למישוש.

הנתבעת וחרש טענו, כי מאחר והכתמים אינם נראים לעין, אלא בזווית ובתאורה שאינה עונה לדרישות התקן, הרי שלא קיים פגם בריצוף.

אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, ת"י 314 עוסק בבדיקת מנת אריחים על פי מדגם, טרם הנחת האריחים בפועל בדירה. מדובר בבדיקה מדגמית של האריחים טרם התקנתם, בעוד שבענייננו, מדובר בפגמים - כתמים , שפשופים ושריטות, לאחר יישום הריצוף בדירה. כפי שאישר המומחה, התקן לא מתייחס לפגמים בביצוע (עמ' 6, שורות 30 - 32 לפרוטוקול) לפיכך, ספק אם ת"י 314 חל בענייננו. שנית, סעיף 12 לטבלה מס' 1 בתקן 314 אוסר סימני ליטוש הניתנים למישוש. המומחה קורין (וקודמיו) לא טרחו לערוך בדיקת מישוש ולכן, לא הוכח כי הפגמים באריחים אינם נכנסים בגדר האיסור בתקן.

מכל מקום, משעה שהנתבעת אישרה בזמן אמת קיומם של הפגמים, ניסתה לתקן את הריצוף (ללא הועיל) ואף הוציאה הודעת קיזוז לחרש בגין עלות תיקון הליקויים בריצוף, אין מקום לאפשר לה להיתלות בדקויות תקן הבדיקה, זוויות הבדיקה ועוצמת התאורה. אדגיש בעניין זה, כי המומחה קורין וכך גם מומחי הנתבעת וחרש לא הציבו בדירה ציוד תאורה שידמה עוצמה של 300 לוקס, כנדרש בתקן (עמ' 60, שורות 7 - 29 לפרוטוקול). בסופו של דבר, הפגמים בריצוף נראים לעין, הם מצויים בשטחים נרחבים של הדירה - בסלון, בפרוזדור ובחדרים ואין מקום להיתממות נציגי הנתבעת ונציגי חרש בעניין זה.

30. מנגד, לא הוכח בפני כי מקור הפגמים בריצוף הוא בייצור. כפי שהתברר מחלופת המכתבים בין הצדדים, כמו גם מחקירתה של גב בביקוב, הרי שנציגי הנתבעת נטלו דוגמת ריצוף של הדירה (מהרזרבה) בסמוך לאחר פנייתם של התובעים. היה בידי הנתבעת לבצע בדיקת מעבדה מתאימה על מנת להוכיח פגם בריצוף, אולם היא לא עשתה כן ומכל מקום, לא הציגה בדיקת מעבדה שתוכיח כי קיים פגם בייצור הריצוף, בשונה מפגם שנוצר בעת יישום הריצוף בדירה. סביר יותר להניח כי הפגמים נוצרו בעת התקנת הריצוף, ככל הנראה בעת יישום הרובה ואיחור בהסרת השאריות. הנתבעת נושאת באחריות מלאה לליקוי בריצוף. מנגד, לא הוכח כי הצד חרש אחראית באופן כלשהו לליקוי שנתגלה בריצוף הדירה. לפיכך, דין ההודעה לצד שלישי כנגדה להידחות.

31. הליקויים בריצוף הדירה מצויים בשטחים נרחבים, המצריכים החלפת הריצוף כולו ולכן, אין משמעות לשאלה, האם סופקו לתובעים אריחים רזרביים, אם לאו, וכמה אריחים. ממילא, לא היה די ברזרבה כדי להספיק לריצוף כל השטחים בהם נצפו הליקויים באריחים.

32. סיכומה של נקודה זו, אני קובע כי קיימים בריצוף הדירה ליקויים המצריכים החלפת כל ריצוף האריחים מסוג גרניט פורצלן מלוטש מדגם ולנטינו בז' (כהגדרת הספק), במידות של 60 ס"מ X 69 ס"מ. הנתבעת היא שאחראית לליקויי ויהא עליה לשאת בעלות התיקון.

33. המומחה העריך את עלות החלפת הריצוף בדירה בסך של 24,160 ₪, על פי מחירון דקל. מאחר והעבודה אמורה להתבצע על ידי קבלן מזדמן, יש להוסיף על כך שיעור של 25%. עלות החלפת הריצוף בדירה מסתכמת, אפוא, לסך של 30,200 ₪.

ליקויים בריצוף המרפסת

34. מומחה התובעים טען בחוות דעתו, כי בניגוד לתקנה 3.2.1.5 לתקנות התכנון והבניה ולהוראות ת"י 1918, לא קיים בין הסלון למרפסת הבלתי מקורה מעבר מדורג עם הפרש גובה. בנוסף, טען מומחה התובעים, כי קיימים ליקויים בשיפועי הריצוף במרפסת.

35. המומחה קורין מצא, כי קיים הפרש גובה של 36 מ"מ בין רצפת הסלון לרצפת המרפסת וכי לא קיים ליקוי בעניין זה. לא מצאתי לסטות ממסקנותיו בנושא זה.

36. מאידך, המומחה קורין מצא, כי שיפוע הריצוף מכוון דלת היציאה למרפסת לכוון הנקז מגיע כדי 0.5% בלבד, בניגוד לתקנות. לשיטתו, ניתן לבצע תיקון של הריצוף הצמוד לדלת היציאה מחדר המגורים למרפסת, ולהתאים את שיעור השיפוע של הרצפה לדרישות התקן. הוא הבהיר, כי לצורך מטרה מעין זו נמסרו לדיירים אריחים נוספים (במהלך ביקורי בדירה, נתבקשו התובעים למחיש את הבעיה בשיפועים באמצעות שפיכת מים בקרבת היציאה מסלון הדירה למרפסת. אכן, כפי שקבע המומחה, קיימת בעיה בחלק הריצוף הקרוב ליציאה מהסלון).

37. במהלך חקירתו הנגדית ט ען המומחה, כי במרפסת 120 או 130 אריחים וכי יש צורך בהחלפת 12 אריחים בלבד לצורך תיקון השיפועים. טענה זו אינה מדוייקת. רוחב המרפסת 220 ס"מ ואורכה 497 ס"מ (ראה ת/3). מאחר ומדובר באריחים בגודל של 33 ס"מ, הרי שבסה"כ במרפסת כ - 100 אריחים בלבד. המומחה טען, כי יש להחליף באורך המרפסת 8 - 9 אריחים וברוחב - 2 אריחים, ב"עבודה זהירה". לפיכך, יש להחליף 18 אריחים מתוך כלל 100 האריחים במרפסת. אך סביר להניח, כי בעת הפירוק יפגעו אריחים נוספים ולכן, בהערכה זהירה, יהיה צורך בהחלפה של כ - 20% - 30% הריצוף. גם בהנחה שנמסרו לידי התובעים כ - 2 מ"ר ריצוף (נספח א' לתצהירו של מר גוזובסקי), לא יהא בכך די כדי להשלים את תיקון הריצוף. טענתו של המומחה לפיה ניתן לתקן את הליקוי בשיפוע הריצוף במרפסת באמצעות החלפה של חלק מהריצוף אינה מעשית ואינה סבירה בעיני.

אני מקבל, אפוא, את טענת התובעים, לפיה יש להחליף את כל הריצוף במרפסת לצורך תיקון הליקוי בשיפועים. המומחה העריך את עלות החלפת הריצוף במרפסת בסך של 3,200 ₪ ויש להוסיף על כך שיעור של 25% בגין עבודת קבלן מזדמן. עלות החלפת הריצוף במרפסת מסתכמת, אפוא, לסך של 4,000 ₪.

אדני החלונות (סעיף 5.3)

38. מומחה התובעים טען, כי על פי המפרט הכללי הבין משרדי, פרק 14, סעיף 14033 אדני החלונות יהיו רתומים ( חודרים) לקיר. בפועל, אדני החלונות בדירה קצרים.

מומחה הנתבעת הבהיר, כי המפרט הכללי הבין משרדי אינו חל על ההסכם ולכן, אינו מחייב. בנוסף, הבהיר מומחה הנתבעת, כי הבניה בוצעה בשיטת "ברנוביץ". בשיטה זו, כך הסביר, הקירות מחופים ומאחר ומתקינים את האדנים לאחר התקנת הקיר המחופה, אין דרך מעשית להחדיר את האדן לתוך החיפוי החיצוני.

39. המומחה קורין קבל, למעשה, את טענות הנתבעת. הוא הסביר, כי המפרט הבין משרדי לא חל על ההסכם בין הצדדים ומכל מקום, מדובר בקירות אבן שחל עליהם סעיף 14065, שאינו דורש החדרה של אדני החלון לקיר.

40. ללא קשר למפרט הבין משרדי, שהוראותיו אינו חלות על ההסכם בין הצדדים, מטרת החדרת ספי השיש למלבן החלון הינה מניעת רטיבות ומדובר בסטנדרט בניה ראוי, בבחינת GOOD PRACTICE ועל מבצע הבניה לעמוד בו. אולם, כפי שהבהירו מומחה הנתבעת והמומחה קורין, מדובר במבנה עם חיפוי אבן ואין אפשרות מעשית להחדיר את אדני החלון לתוך החיפוי. ממילא, לא נמצאה בדירה רטיבות שמקורה באדני החלונות. במצב דברים זה, אני מקבל את מסקנותיו של המומחה קורין ואני קובע כי לא קיים ליקוי באדני החלונות בדירה.

ליקויי רטיבות

41. ביום 6.2.2015, פחות מחדשיים לאחר מסירת הדירה לידיהם, פנו התובעים לנתבעת בתלונה בנוגע לרטיבות בתקרת השכן, מלמטה.

כפי שעולה מדוח תיקונים מס' 1034 מיום 12.2.2015 (נספח ב' לתצהירו של מר גוזובסקי), הרי שעובדי הנתבעת פרקו את האסלה ואת הקרמיקה מסביב לצנרת הדלוחין וצנרת המים, אתרו את מקור הנזילה בצינור המים הראשי ותקנו אותה.

42. גב' בביקוב טענה בתצהירה, כי בהמשך סבלו התובעים מליקויי רטיבות קשים ליקויי רטיבות בחדר רחצה הורים, חדר רחצה אורחים, בסלון, במטבח, בכניסה לחדר הממ"ד ובמבואת הכניסה לדירה. לטענתה, הנתבעת אמנם ניסתה לתקן את הרטיבות, אולם ללא הצלחה. הנתבעת הצביעה על מקור הרטיבות בדירת השכן מעל דירת התובעים, אולם היא לא הצליחה לאתר את מיקומה המדוייק.

אדגיש, כי התמונות שצורפו לתצהירה גב' בביקוב, ואשר צולמו במהלך השנים 2016 ו - 2017 , מדגימות באופן ברור ליקויי רטיבות משמעותיים בדירה.

אמנם, התובעים לא הציגו פניה שלהם בכתב לנתבעת בעניין, אולם אני מקבל את טענתה של גב' בביקוב, בחקירתה הנגדית, כי פנתה לנתבעת טלפונית ( גב' בביקוב אף נקבה בשמו של נציג הנתבעת אליו פנתה - איגור) טלפונית ונציגי הנתבעת אף הגיעו לדירה וניסו לתקן את הרטיבות, ללא הצלחה.

ביום 26.12.2016 קבלה הנתבעת פניה בכתב בנוגע לרטיבות בדירת התובעים ( ראה דו"ח תיקונים 2169, נספח ז' לתצהיר של מר גוזובסקי). בהמשך, ביום 15.1.2017 פנו גם התובעים, באמצעות ב"כ, לנתבעת, ודרשו את תיקון ליקויי הרטיבות.

המומחה קורין אשר בחוות דעתו מיום 5.3.2017, כי בביקורו בדירה ביום 15.2.2017 הוא מצא סימני נזילה חמורים וכתמי רטיבות בתקרת חדר הרחצה, כמו גם סימנים של חדירת רטיבות קלה בתקרת הסלון. המומחה העריך, כי מקור הליקויים בדירה שמעל דירת התובעים. אינני מקבל, אפוא, את טענת מומחה הנתבעת בחוות דעתו מיום 31.7.2016, לפיה לא איתר ליקויי רטיבות וכי הם תוקנו.

נוכח הראיות שהציגו התובעים, אשר נתמכו היטב בחוות דעתו של המומחה קורין, אני מקבל את טענותיהם בנוגע לליקויי הרטיבות בדירה.

במהלך חודש פברואר 2017 תוקן מקור הרטיבות בדירת השכן ( נספח ז' לתצהירו של מר גוזובסקי) ובהמשך, במהלך חודש מאי 2017, תוקנו נזקי הרטיבות בדירתם של התובעים (נספח ח' לתצהירו של מר גוזובסקי). נכון להיום לא קיימת רטיבות בדירת התובעים ( ראה עדותה של גב' בביקוב בעמ' 27, שורות 24 - 35 לפרוטוקול).

43. התובעים סבלו מליקויי רטיבות בדירה, אשר תוקנו בסופו של דבר במהלך שנת 2017. עניין זה ילקח בחשבון בעת פסיקת הפיצוי בגין עגמת נפש. מאידך, במסגרת תיקון נזקי הרטיבות, תוקנו גם הסדקים בקירות הדירה. לפיכך, יש להפחית סך של 500 ₪ מהעלויות המפורטות בחוות דעתו של המומחה קורין.

סיכום ביניים בעניין הליקויים בדירה

44. סיכומה של נקודה זו, אני מאמץ את מסקנותיו של המומחה בנוגע לליקויים בדירת התובעים ועלות תיקונם, למעט העניינים המפורטים לעיל.

עלות תיקון כלל הליקויים בדירה הינה, אפוא, כדלקמן:

ליקויים שאושרו - 46,900 ש"ח
פיקוח הנדסי (10% על פי חוות הדעת) - 4,690 ש"ח
51,590 ש"ח
מע"מ (כשיעורו היום) - 8,770 ש"ח
סה"כ - 60,360 ש"ח

45. הנתבעת זנחה בסיכומיה את הטענה בדבר זכאותה לתקן את הליקויים בדירה ולכן, התייתר הצורך לדון בנושא זה.

פיצוי בגין הוצאות אריזת המיטלטלין ודיור חלופי

46. החלפת הריצוף תצריך אריזת המיטלטלין בדירה . עם זאת, ניתן לאחסן את המיטלטלין באחד החדרים, לרצף את יתר שטח הדירה ולאחר מכן, לפנות את החדר הנ"ל ולהחליף את הריצוף בו. באופן זה, יתייתר הצורך בפינוי המיטלטלין מהדירה, אחסונם והחזרתם לדירה לאחר סיום העבודות. אני מעריך את הוצאות התובעים בגין אריזת המיטלטלין ואחסונם, בסך של 1,000 ₪.

47. מטבע הדברים, יזקקו התובעים לדיור חלופי בעת ביצוע עבודות החלפת הריצוף בדירתם. התובעים העריכו את דמי השכירות שיאלצו לשלם למשך חודש ימים, בסך של 4,000 ₪. החלפת הריצוף לא תארך מעבר ל - 10 ימים ואני מעריך את הוצאותיהם של התובעים בגין דיור חלופי בתקופה זו, בסך של 2,000 ₪.

48. הוצאותיהם של התובעים בגין אריזת המיטלטלין בדירתם ודיור חלופי למשך 10 ימים, מסתכמות לסך של 3,000 ₪.

פיצוי בגין עגמת נפש

49. התובעים עתרו לפצותם בסך של 17,000 ₪ בגין עגמת נפש ואבדן הנאה שנגרמו להם עקב הליקויים בדירתם, כמו גם אי הנוחות שתגרם להם בעת ביצוע התיקונים.

50. הליקויים בדירה אינם זניחים ויש בהם כדי להפחית במידת מה את הנאתם של התובעים מהשמוש בדירה. בנוסף, יש לקחת בחשבון את אופי התיקונים הנדרשים, הזמן הנדרש לביצוע התיקונים ואת אי הנוחות הנלווית לכך (ראה בעניין זה ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נגד ויקטור נחמיאס, פ"ד מו(2) 60). בהתחשב בשיקולים אלו, אני פוסק לתובעים סך של 4,000 ₪, בגין עגמת נפש.

הוצאות משפט

51. התובעים הגישו תביעתם, אליה צורפה חוות דעת מהנדס, המתארת ליקויים בסך של 72,169 ש"ח (סכום זה כולל פיקוח הנדסי ומע"מ). כפי שנקבע לעיל, עלות תיקון הליקויים בדירה מגיעה כדי סך של 60,360 ₪ (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ), קרי - 84% לערך מעלות הליקויים שנטענה על ידי התובעים, ולסכום זה מתווסף פיצוי בגין הוצאות אריזת המיטלטלין, דיור חלופי ועגמת נפש. בנסיבות העניין, נוכח הליקויים שנמצאו בדירה, אינני מוצא מקום למנוע מהתובעים מלקבל את מלוא הוצאותיהם בגין הגשת התביעה וניהולה. הנתבעת תשא, אפוא, בתשלום הוצאותיהם של התובעים בגין אגרת התביעה, חוות דעת המומחה מטעמם וחלקם בעלות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. בנוסף, יקבע שכר טרחת עוה"ד המגיע לתובעים, באופן יחסי לסכום הפיצוי הכספי שנקבע להם.

סיכום

52. סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, באמצעות ב"כ, את הסכומים הבאים:

א. פיצוי בגין ליקויי הבניה - סך של 60,360 ₪.

ב. פיצוי בגין הוצאות אריזת המיטלטלין ודיור חלופי בסך של 3,000 ₪.

ג. פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 4,000 ₪.

ד. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים, באמצעות ב"כ, את הוצאותיהם בגין אגרות התביעה, חוות דעת המומחה מטעמם וחלקם בתשלום שכרו של המומחה מטעם בית המשפט (כנגד קבלות שתוצגנה על ידי התובעים), בשערוך, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 9,000 ₪.

ה. הסכומים המפורטים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים, שאחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

53. אני דוחה את ההודעה לצד שלישי.

הנתבעת תשלם לצד השלישי את הוצאותיה בגין חוות דעת המומחה מטעמה (כנגד קבלות) ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪. הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 ימים, שאחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

5129371המזכירות תמציא העתקים מפסק הדין לצדדים.

54678313
ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ח, 06 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לודמילה בביקוב
נתבע: צ.מ.ח המרמן בע"מ
שופט :
עורכי דין: