ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גדעון עזורי נגד סרגיי קרן :

בפני
כבוד ה שופטת בטינה טאובר

המבקש
גדעון עזורי, ת.ז. XXXXXX893

נגד

המשיב
סרגיי קרן, ת.ז. XXXXXX972

החלטה

1. בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בקריות ( כבוד השופטת איילת השחר ביטון פרלה) מיום 02/08/18 בת"ק 29392-12-17 ( להלן: "בית משפט קמא"), במסגרתו קיבל בית משפט קמא באופן חלקי תביעת המשיב כנגד המבקש, בגין הפרת הסכם לרכישת רכב, וחייב את המבקש לשלם למשיב סך כולל של 4,300 ₪.

התשתית העובדתית הרלוונטית

2. מעיון בכתבי הטענות שהוגשו לתיק בית משפט קמא, עולה כי הצדדים נקשרו בהסכם לפיו הוסכם כי המשיב ירכוש מן המבקש רכב מסוג מאזדה 3, שנת 2017, מ.ר. 41-912-55 (להלן: "הרכב").

הקשר בין הצדדים נוצר בעקבות פרסום של הודעה מצד המבקש באתר יד 2 למכירת הרכב. המשיב השיב להודעה, וביום 10/11/17 נפגשו השניים במרכז הירידים וחתמו על הסכם שנשא כותרת "זכרון דברים – חוזה קניה-מכירה" להעברת הרכב לבעלות המשיב בעבור תמורה בסך של 110,000 ₪ (להלן: "ההסכם").

במסגרת ההסכם צוין כי:

"המוכר מאשר ומצהיר שהפרטים שמסר הם נכונים ובמידה ויפר הסכם זה או יבצע פעולה לביטול הסכם זה ישלם פיצוי בסך 2,000 ₪ כנ"ל לגבי הרוכש".

עוד צוין בהסכם כי:

"במידה בבדיקה מתגלה פגם חריג ההסכם מתבטל והמקדמה חוזרת לקונה. במידה והמוכר הסתיר פגם ברכב, ישלם לרוכש 2,000 ₪".

3. אין חולק כי ביום עריכת ההסכם, שילם המשיב למבקש מקדמה בסך של 2,000 ₪. הצדדים אף ערכו מסמך כתוב נוסף להסכם, ובו ציינו כי: "נכון להיום בתאריך 10.11.17 שולם לגדעון עזורי סכום מקדמה 2000 (אלפיים שקל) ₪ מסכום המוסכם. יתרת תשלום 108,000 (מאה ושמונה אלף שקל) יתקבל ביום מכירה לאחר הבדיקה ביום חמישי 16.11.17".

4. אין בהסכם כל התייחסות נוספת לעניין הבדיקה, אולם, הצדדים אינם חולקים על כך כי הייתה ביניהם הסכמה בעל פה כי בטרם תושלם העסקה, הרכב יובא ביום 16/11/17 לבדיקה במוסך, שלתוצאותיה יש ביטוי, כאמור, בהסכם הכתוב.

5. לאחר חתימת ההסכם, כל צד הלך לדרכו. עוד באותו היום, נתגלעה בין הצדדים מחלוקת בנוגע "לבדיקה" ולמקום שבו תבוצע, כאשר בסופו של יום, ולנוכח המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, הצדדים לא נפגשו ביום 16/11/17 לבדיקת הרכב, וכפועל יוצא מכך, העסקה לא יצאה לפועל, ובהמשך הרכב נמכר לצד שלישי.

6. בעקבות האמור, הגיש המשיב לבית משפט קמא תביעה כנגד המבקש בה עתר להשבת הסך של 2,000 ₪ ששולם על ידו כמקדמה בעסקה לרכישת הרכב. כן עתר המשיב לתשלום סכום כסף נוסף, הכולל פיצוי מוסכם בגין ביטול העסקה, הוצאות ועוגמת נפש.

המשיב טען, כי ההסכמה בעל פה בנוגע לבדיקת הרכב כללה התחייבות מצד המבקש להגיע עם הרכב לבדיקה ביום 16/11/17 למכון בדיקה בחיפה – צומת קריית אתא. אולם, ביום 10/11/17 במהלך נסיעתו של המשיב ברכבת חזרה מהמפגש עם המבקש, יצר המבקש קשר טלפוני והודיע למשיב, כי הוא אינו מתכוון להגיע לחיפה.

לאחר שהמשיב השיג על התנערות המבקש מההסכם, המבקש ביטל את העסקה, ובהתאם לבקשתו, המשיב שלח למבקש בהודעה כתובה למכשיר הנייד את פרטי חשבון הבנק שלו, בכדי שהמבקש ישיב לו את המקדמה בסך 2,000 ₪. לאחר מכן, המבקש שינה את דעתו והודיע כי הוא מוכן להגיע לחיפה ולכל מקום שהמשיב יורה לו, ואולם התנה זאת בתשלום נוסף בסך של 250 ₪ לכיסוי הוצאות חזרתו לביתו לאחר העברת הרכב לידי המשיב.

המשיב טען בתביעתו, כי למרות פניות חוזרות ונשנות שלו לקבל חזרה מהמבקש את המקדמה, לא נאות המבקש לעשות כן. לפיכך, עתר המשיב בתביעתו לחיוב המבקש להשיב לו סכום המקדמה ששילם בסך 2,000 ₪; סך של 2,000 ₪ שהוא סכום הפיצוי המוסכם לפי ההסכם בגין ביטול העסקה; סך של 250 ₪ בעבור שכ"ט עורך דין בגין מכתב התראה שנשלח למבקש בטרם הוגשה התביעה, וסך של 1,500 ₪ בגין מטרד, עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה.

7. המבקש הגיש כתב הגנה, במסגרתו טען כי המשיב הוא זה אשר הפר את ההסכם, והתחיל לזגזג בעמדתו באשר לבדיקת הרכב . על כן, ולאור ההסכמה שבין הצדדים כי צד המבטל את העסקה חייב בפיצוי מוסכם לצד שכנגד בסך של 2,000 ₪, טען המבקש כי הוא זכאי בדין לקזז את המקדמה תמורת הפיצוי המוסכם המגיע לו בשל כך שהמשיב הפר את ההסכם.

פסק דינו של בית משפט קמא

8. ביום 05/07/18 התקיים דיון בפני בית משפט קמא, בו השלימו הצדדים את טיעוניהם, וביום 02/08/18 ניתן פסק הדין של בית משפט קמא. בית משפט קמא ציין כי המחלוקת שבין הצדדים נסובה על מחלוקת עובדתית – האם ההסכמות המחייבות שבין הצדדים באשר לבדיקת הרכב כללו התחייבות מצד המבקש להגיע למוסך הממוקם בחיפה והאם הגעתו של המבקש למוסך הממוקם בחיפה כללה התחייבות מצד המשיב להסיע את המבקש חזרה לביתו. בית משפט קמא ציין כי שאלות אלה הן בעלות השלכה על השאלה הטעונה הכרעה באשר לזהות הצד שהפר את ההסכם והכשיל את ביצועו.

9. בית משפט קמא קיבל את גרסת המשיב לפיה בין הצדדים הוסכם כי בדיקת הרכב תבוצע ביום 16/11/17 באזור חיפה, לאחר שהמבקש יגיע עם הרכב למוסך המוכר למשיב ונמצא בצומת קריית אתא. בית משפט קמא קבע בעניין זה, כי ההסכמה שהבדיקה תבוצע באזור חיפה היא חלק מתנאיי ההסכם והיא לא כללה הסכמה כי המשיב ישיב את המבקש למקום מגוריו. בית משפט קמא התרשם כי לאחר שכלול ההסכמות הנ"ל שבין הצדדים, החל המבקש במשא ומתן בכדי שיוסף תנאי, ולפיו המשיב ישיבו לביתו לאחר ביצוע הבדיקה והעברת הרכב לחזקתו של המשיב, אולם תנאי זה לא השתכלל נוכח התנגדות המשיב. לשיטת בית משפט קמא, תימוכין לקביעות אלה, ניתן למצוא בהודעות שנשלחו על ידי הצדדים אחד למשנהו, מיד לאחר המפגש ביניהם והחתימה על ההסכם, ואשר מלמדות כי המבקש אישר בכתב, כי הוסכם בין הצדדים שבדיקת הרכב תהא בחיפה; המבקש שלח הודעה למשיב ובה ציין: "אני אמרתי שאגיע לבדיקה במקום שאתה רוצה בחיפה עד כאן סיכמנו" ולאחריה הודעה נוספת: " ומחיפה תחזיר אותי הביתה". בתגובה השיב המשיב " מבחינת ההסכם אין להחזיר המוכר למקום מגוריו. מוכן לקבל המקדמה בסה"כ 2,000 ₪. תודה."

בית משפט קמא ציין כי מההתכתבות בין הצדדים עולה כי המשיב דבק בביצוע ההסכם על כל פרטיו, ולא נמצא בהתכתבויות בסיס לטענה כי המשיב "זיגזג", בעמדתו כטענת המבקש, אלא להפך, עולה כי המשיב היה נכון להיכנע לרצונו של המבקש ולשלם לו סך של 100 ₪ דמי הוצאות רכבת ומונית חזרה לביתו, ואף הסכים מאוחר יותר, בשל דרישת המבקש, להחזיר את המבקש לביתו ולו בכדי שהעסקה תצא לפועל, או אז החל המבקש להחמיר בדרישתו ודרש כי המשיב י גיע אליו לבדיקה באזור מגוריו.

10. בית משפט קמא התרשם כי המבקש ניסה לשוות להסכמה באשר למקום ביצוע הבדיקה מעמד של מחווה מצדו כביטוי של רצון טוב וטוב לב, ואולם ניסיון זה בא בסתירה למשמעויות בדיקת הרכב בעבור המשיב. בית משפט קמא ציין כי הרושם הבלתי אמצעי שהתקבל מעדותו של המבקש עולה בקנה אחד עם הרושם שהתקבל מחליפות ההתכתבות שבין הצדדים, ולימד על כך שהמבקש ניסה לשפר את תנאיי ההסכם לאחר שכלולו – עד כדי הפרתו.

בית משפט קמא קבע כי התנהלותו של המבקש, שהתנער מההסכמה שבין הצדדים לפיה בדיקת הרכב תבוצע באזור חיפה, פגעה ברוח העסקה ובמטרת תנאיה עד כדי הכשלתה, כאשר אף לאחר שהמשיב הסכים, לנוכח דרישת המבקש כי יושב לביתו, לשאת בעלות הוצאות הנסיעה של המבקש ואף להחזירו לביתו, המבקש המשיך להערים קשיים ודרש כי המשיב יגיע למקום מגורי המבקש לביצוע הבדיקה. נקבע כי הערמת קשיים על המשיב במימוש זכותו לאחר חתימת ההסכם – היא התנהגות חסרת תום לב של המבקש, שעומדת בניגוד לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

11. בהינתן הקביעות לעיל, קיבל כאמור בית משפט קמא תביעת המשיב בחלקה, וקבע כי על המבקש להשיב למשיב את הסך של 2,000 ₪ שהם סכום המקדמה ששולם על ידי המשיב למבקש. כמו כן, ולנוכח הקביעה כי המבקש הפר את ההסכם וגרם לביטולו, חייב בית משפט קמא את המבקש לשלם למשיב את סכום הפיצוי המוסכם בסך של 2,000 ₪, וכן סך של 300 ₪ בגין הוצאות משפט, ובסך הכל, חויב המבקש לשלם למשיב סכום של 4,300 ₪.

תמצית טענות המבקש

12. המבקש מיאן להשלים עם פסק דינו של בית משפט קמא והגיש בקשת רשות ערעור, במסגרתה השיג המבקש כנגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. לטענתו, בניגוד לקביעות בית משפט קמא כי הוא זה אשר הפר את ההסכם, בפועל מעיון בתדפיס שיחות הווטצאפ בין הצדדים ניתן לראות באופן ברור, כי " המבקש ממש " רודף" אחר המשיב ודורש לקבל מענה לגבי קיום העסקה ביניהם שעה שהמשיב לעתים מתעלם מהודעותיו ושיחות הטלפון ולעתים מתעקש על דרישותיו ומערים קשיים לצורך ביצוע העסקה". נטען, כי המבקש לא היה מחויב על פי הוראות ההסכם להגיע לחיפה לצורך ביצוע הבדיקה, אלא הסכמתו לכך באה כמחווה של רצון טוב מצדו בלבד, ולכן קביעתו של בית משפט קמא לפיה ההסכמה כי הבדיקה תבוצע בחיפה הינה חלק מתנאי ההסכם, הינה מסקנה שגויה שאינה נתמכת בתשתית העובדתית שהונחה, אלא להיפך. נטען כי בפועל סירובו של המשיב לדאוג להחזיר את המבקש לביתו בתום הבדיקה ודרישתו לקבל חזרה את המקדמה, מהווים אינדיקציה להלך רוחו של המשיב ולרצונו להביא לביטול העסקה.

דיון

13. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק בית משפט קמא, ומתוקף סמכותי מכוח תקנה 406( א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיב.

14. כידוע, מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ולמנוע מהפונים את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במערכת המשפט המקובלת. לאור מיוחדותו של ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות, נקבעה ההלכה לפיה: "...אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור ( רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל ( פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת...". ראה: רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח (20/05/15).

15. בענייננו, סבורני, כי מקרה זה אינו נמנה על המקרים החריגים שמצדיקים מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. המבקש למעשה חוזר במסגרת בקשת רשות הערעור על אותן טענות שהעלה בפני בית משפט קמא, ומלין כנגד קביעותיו העובדתיות. כידוע, כלל הוא כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת אלא בנסיבות מיוחדות. כך למשל כאשר מתגלה שגיאה בולטת בפסק הדין של הערכאה הדיונית; כאשר ממצאי העובדה אינם מעוגנים כלל בחומר הראיות או מקום שבו הגרסה העובדתית שקבעה הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם מבחנים של הגיון ושכל ישר. ראה: ע"א 734/76 פלוני נ' אלמונים, פ"ד לב(2) 661. דברים אלה נכונים מקל וחומר כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות, וראה: רע"א 3006/06 פריפר טבעי בע"מ נ' ראובן (12/07/05); רת"ק ( ב"ש) 12510-06-14 איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ נ' גיטה אפראימוב מילר (2/09/14).

16. ממקרא פסק דינו של בית משפט קמא עולה כי פסק הדין ניתן על יסוד התרשמותו הבלתי אמצעית של בית משפט קמא מהעדויות ומהראיות שהובאו בפניו, לרבות חילופי ההתכתבות בין הצדדים לאחר החתימה על ההסכם, ואשר על בסיסן הגיע בית משפט קמא למסקנה כי המבקש הוא זה אשר הפר את ההסכם, באופן שהצדיק את חיובו בהשבת המקדמה ששילם המשיב ובתשלום הפיצוי המוסכם מכוח ההסכם. קביעות אלה של בית משפט קמא מבוססות כאמור על חומר הראיות שהוצג בפניו, ועולה כי ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא מעוגנים בראיות שהונחו בפניו ואלה תומכים במסקנה, אליה הגיע ולפיה אין מנוס מקבלת תביעת המבקש בחלקה כפי שעשה בית משפט קמא, ובהתאם מדחיית בקשת רשות הערעור.

סוף דבר

17. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

18. בנסיבות העניין ומאחר ולא נתבקשה תשובה, לא ניתן צו להוצאות.

19. העירבון, ככל שהופקד, יוחזר על ידי מזכירות בית משפט לידי מפקידו.

20. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ח, 04 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גדעון עזורי
נתבע: סרגיי קרן
שופט :
עורכי דין: