ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבישי ישראל נגד ארקפה רשתות בע"מ :


לפני
כבוד ה שופט ארז יקואל

מבקשים

  1. אבישי ישראל
  2. זיוה ישראל
  3. י.א. סיילור בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ד"ר ח' שטנגר ו- א' פנטילט

נגד

משיבה

ארקפה רשתות (1996) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ג' ורגון ו– א' גבאי

החלטה

המשיבה זכתה במכרז להפעלת בית קפה ודוכנים במתחם "הבימה" בתל אביב –יפו (להלן: "בית הקפה"). לשם מימון הקמת בית הקפה ותפעולו, התקשרה המשיבה עם המבקשים במערכת הסכמית, שראשיתה הסכם הלוואה מיום 25.10.11 והמשכה תוספת לאותו הסכם (שלהלן, יכונו ביחד: "ההסכם"). המשיבה הוסיפה והתקשרה עם המבקש 1 (להלן: המבקש), בהסכם העסקה כמנהל בית הקפה. המבקשים טוענים, כי מכוח ההסכם העבירו למשיבה סכום של 2,700,000 ₪ ובהמשך, ה עבירו לה סכום נוסף של 550,000 ₪ בגין שיפורים ורכישת ציוד.
הצדדים פעלו על פי ההסכם במשך מספר שנים, עד שלאחרונה נחלקו ביניהם הדיעות, בין היתר, ביחס לזכויות בבית הקפה, לשליטה בו ולניהולו השוטף .
בבקשה שמלפניי, עותרים המבקשים למתן צו זמני המורה למשיבה להוסיף ולפעול בהתאם להוראות ההסכם, לשלם להם חלק מעודפי המזומנים של בית הקפה ו לחילופין, להפקידם בקופת בית המשפט. עוד מבוקש להורות למשיבה להוסיף ולפעול על פי הוראת סעיף 5.1.4 להסכם ולהעביר לידי המבקשים את דו"חות הרווח, ההפסד ו תזרים המזומנים החודשיים של בית הקפה.

עיקרי טענות המבקשים
המבקשים טוענים כי בהתאם להוראות ההסכם, הם קיבלו באופן רציף ושוטף את חלקם ברווחי בית הקפה. לאחרונה, חדלה המשיבה למסור להם את הדו"חות השוטפים והפחיתה באופן דרסטי וחד -צדדי את התשלומים החודשיים שהועברו אליהם. בחודש שקדם להגשת הבקשה, חדלה המשיבה מלהעביר למבקשים את חלקם ברווחי בית הקפה באופן גורף. לשיטת המבקשים, מבדיקה שערכו התגלה שהמשיבה מייחסת להם הוצאות מסוימות, בשיעור העולה על חלקם וכדי הקטנת שיעור הרווחים המ גיע להם. המבקשים מפנים לדו"ח מאת רו"ח מטעמם מיום 19.8.18, ממנו הם מבקשים להסיק כי אין כל מניעה לשחרר את הכספים המגיעים להם. המבקשים מוסיפים וטוענים, כי בהיעדר הדוחות, הם התקשו לאמוד את הסכומים המגיעים להם. להערכת ם, מדובר בסך של כ- 400,000 ₪.
המבקשים מדגישים , כי אין לקבל את עמדת המשיבה לפיה הוקפאו סכומים המגיעים להם עקב הוצאות בלתי צפויות, שמקורן בהיטל עובדים זרים (להלן: " ההיטל"). המבקשים מבהירים כי מדובר בהוצאה שנפרסה לתשלומים, כשם שנהגה המשיבה בהיטל דומה שהוטל על סניפים נוספים שבבעלותה וכי נציג המשיבה אישר עובדה זו, שלא נסתרה על ידי המשיבה בתגובתה . המבקשים מוסיפים ומפנים לתדפיסי חשבון בנק המלמדים, לשיטתם, על עודפי מזומנים . נטען כי בנסיבות אלו, לא ניתן להצדיק את הקפאת התשלומים למבקשים וכי אין ממש בטענת המשיבה משמע היא עלולה לעמוד בסיכון של סנקציות פליליות, או ב חסר של מ קורות מימון לתשלום ההיטל.
ביחס למאזן הנוחות, הבהירו המבקשים כי מדובר במטה לחמם; כי התשלומים המתבקשים משמשים, בין היתר, לכיסוי הלוואות שנטלו לצורך העמדת ההשקעה בבית הקפה; כי המשיבה לא הבהירה מתי תשוב לשלם את התשלומים; כי המשיבה לא הכחישה שניתן לפרוס את תשלום ההיטל; וכי אין המדובר בצו-עשה זמני, כטענת המשיבה, אלא בצו מניעה שמטרתו שימור המצב הקיים, כששולמו למבקשים התשלומים החודשיים כסדרם. המבקשים מוסיפים וטוענים כי הת נהלות המשיבה גורמת לפגיעה קשה בזכויות ילדיו הקטינים של המבקש החב במזונותיהם והיא עלולה לגרום להם להפר הסכמים שכרתו עם צדדים שלישיים, בין היתר, לצורך העמדת המימון להקמת בית הקפה.

עיקרי טענות המשיבה
המשיבה טוענת, כי הבק שה הוגשה בחוסר תום לב וכי הסעדים המבוקשים בה מנוגדים להוראות ההסכם, באופן העולה כדי טענה בעל -פה כנגד מסמך בכתב. עוד נטען, כי הבקשה אינה עומדת בתנאים הנדרשים למתן צו עשה זמני כספי, כי סיכויי התובענה אינם גבוהים וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים.
ביחס לסיכויי התובענה, טוענת המשיבה כי המבקשים לא הראו שעומדת לזכותם עילת תביעה רצינית. לשיטת המשיבה, טענות המבקשים כי מדובר בהסכם למראית עין וכן כי למבקשים זכויות בבית הקפה משל היו שותפים בו, מנוגדות להוראות סעיפים 3.3. ו- 2.3 להסכם, הקובעות כי למבקשים זכויות כספיות בלבד בבית הקפה וכי אין להם כל זכות בו כשותפים, או כבעלי זיכיון. הודגש כי מדובר בהסכם משנת 2011, כשהטענה ביחס להיותו הסכם למראית עין נטענה אך כעת, בחלוף שנים רבות שבמהלכן פעלו הצדדים על פי הוראותיו. ביחס לחשבון הבנק, טענה המשיבה כי הוראות ההסכם קובעות שמדובר בחשבון בבעלותה בלבד וכי למבקשים זכות צפייה בו בלבד. עוד נטען, כי הוראות ההסכם קובעות שהחזר ההלוואה יבוצע מעודפי המזומנים שינבעו למשיבה, בהתאם לדו"ח תזרים מזומנים שייערך על ידה מעת לעת. המשיבה הפנתה לתצהירו של סמנכ"ל הכספים שלה, ממנו היא מבקשת ללמוד כי מצבו הפיננסי של בית הקפה אינו מאפשר חלוקת כספים מחשבון הבנק וכי הוצאת כספים עלולה להעמיד אותה ביתרת חובה. המשיבה מסכמת הקשר זה בטענה כי שיקוליה העסקיים אינם מושא להתערבות שיפוטית.
ביחס למאזן הנוחות, נטען כי המבקשים לא הצביעו על נזק בלתי הפיך העלול להיגרם להם, או על נזק שאינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם. המשיבה הטעימה, כי המבקש ממשיך לקבל ממנה משכורת חודשית, בעוד שאם יינתן הצו כמבוקש ולא ישולם ההיטל, היא עלול לעמוד בסיכון להטלת סנקציות פליליות ואחרות. המשיבה הוסיפה וטענה, כי אין לקבל את הבקשה גם מטעמי צדק . זאת, מאחר שהסעדים הזמניים המבוקשים זהים לסעדים העיקריים; מאחר שהמבקשים הסתירו את העובדה שהמבקש משתכר משכורת חודשית וכן את העובדה שהוא זכיין של סניף מצליח אחר של המשיבה ומאחר שהבקשה הוגשה בשיהוי, לנוכח שההחלטה בדבר ההיטל התקבלה לפני מספר חודשים.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות שביסוד המחלוקת, שוכנעתי כי המקרה הנדון אינו עולה בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים מתן סעד זמני כספי ולכן דחיתי את הבקשה ביחס לסעד זה. בד בבד, קיבלתי את הבקשה ביחס למשלוח הדו"חות החודשיים מדי חודש בחדשו. ואפרט.
תכליות הסעד זמני הן להבטיח את קיומו התקין של ההליך העיקרי ו את ביצועו היעיל של פסק הדין ולמנוע מהנתבע לנצל לרעה את פרק הזמן שיחלוף עד למתן פסק הדין (ר' הוראת תקנה 1 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן: "התקנות"). על המבקש סעד זמני, להוכיח קיומה של עילת תביעה הנתמכת בראיות מהימנות לכאורה , נטיית מאזן הנוחות לטובתו ושיקולים שביושר , כתום לבו, אי הסתרת עובדות, היעדר שיהוי ומידתיות הסעד המבוקש (ר' למשל: רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני (22.10.17); רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (28.6.10); ע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער (5.8.91); רע"א 8983/15 ‏ ס.א.ד.ר חברה לעבודות בנין בע"מ נ' איילת חן השקעות כפר יונה בע"מ (9.2.16); בש" א (י-ם) 8657/09 הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית נ' ב.ר.א. חברה לניהול נכסים בע"מ (28.7.09)). אשר למאזן הנוחות, יש להראות כי הוא נוטה לטובת המבקש, במובן שבו עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יינתן הסעד הזמני. אין להסתפק בטענות כוללניות לפיהן מתן הסעד לא יביא לפגיעה בצד שכנגד (ר' רע"א 4307/13 גאון נדל"ן בע"מ נ' ו.ח. גבעות חן בע"מ (19.6.13); ע"א 8560/17 אדרי אל ישראל קרקעות בע"מ נ' אפיקי נדל"ן בצפון בע"מ (11.12.17)). בין השיקול בדבר קיומה של עילת תביעה וסיכוייה לבין השיקול בדבר מאזן הנוחות, קיים יחס המכונה "מקבילית כוחות", לפיו ככל ש בית המשפט ישתכנע כי סיכויי ההליך העיקרי טובים יותר, כך תוקל הדרישה ביחס למאזן הנוחות וכן להיפך (ר' רע"א 10509/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בגס (25.12.05); רע"א 2397/06 אברג'יל נ' מנהל מקרקעי ישראל (6.8.06)).
סעד כספי זמני הוא סעד חריג שבחריגים. הוא שמור, בעיקר , למקרים שבהם קיים הסדר ספציפי המעוגן בהוראות הדין, כדוגמת מזונות זמניים , או תשלום תכוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (ר' רע"א 7373/16 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת (7.11.16); רע"א 6138/08 ח.ג תדלוק בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (18.8.08); רע"א 4424/13 צור נ' אורי (26.6.13)). סעד זמני כספי לא יינתן בתובענות כספיות רגילות, אלא בנסיבות מיוחדות, למשל כאשר מדובר בסעד זמני הנועד להבטחת קיומו של המבקש (ר' למשל: בש"א 8305/01 דורון נ' המועצה המקומית מבשרת ציון (16.2.2003) (להלן: עניין דורון); ת"א48469-08-11 דהן נ' גרין ביופיולס הולדינג בע"מ (28.9.2011)).
התנאים הנדרשים למתן סעד זמני כספי, פורטו בעניין דורון. התנאי הראשון – אחריותו של הנתבע אינה שנויה במחלוקת, או שקיימת סבירות גבוהה לכך שבית המשפט יחייבו בסעד הכספי הנתבע; התנאי השני – סכום התובענה העיקרית גבוה באופן משמעותי מסכום הסעד הכספי הזמני; התנאי השלישי – מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת התובע, באופן שבו הראה כי אילולא יינתן הסעד הזמני הכספי באופן מידי, עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך , העולה במידה ניכרת על הנזק שעלול להיגרם לנתבע. אין בתנאים אלו כדי לגרוע מהתנאים הבסיסיים הנדרשים למתן סעד זמני, לרבות שיקולי היושר וה מידתיות.
ביחס לתנאי הראשון הנדרש למתן סעד כספי זמני. לעת זו ומבלי לקבע מסמרות באדני ההליך העיקרי , לא שוכנעתי כי אחריות המשיבה אינה שנויה במחלוקת, או כי קיימת סבירות גבוהה לחיוב ה בסעד הכספי הנתבע.
אין מחלוקת של ממש ביחס לזכותם העקרונית של המבקשים לקבלת חלק מעודפי המזומנים של בית הקפה, בין אם מכוח היותם שותפים, כטענתם ובין אם מכוח הוראותיו המפורשות של ההסכם. עם זאת, אני סבור כי לא ניתן, במסגרת הדיונית המוקדמת הנוכחית, לקבוע כי קיימים עודפי מזומנים הניתנים לחלוקה על פי מבחנים חשבונאיים מקובלים, בהתאם להוראות ההסכם. בהינתן מחלוקת חשבונאית-פיננסית בדבר קיומם של עודפי מזומנים וסיווגן של הוצאות, או הכנסות מסוימות, נחזה כי מדובר בנושא שבמומחיות הטעון הוכחה במסגרת ההליך העיקרי. לא ראיתי לנכון לקבוע את גובהם של עודפי מזומנים לחודש כזה או אחר, או לבכר עמדה חשבונאית מטעם מי מהצדדים, כבר במסגרת הדיון בבקשה לסעד זמני. ואבהיר.
הוראת סעיף 5.1.1 להסכם, מגדירה את זכות המבקשים לקבלת חלק מעודפי המזומנים של בית הקפה, כפי שישתקפו בדו"ח תזרים מזומנים שייערך על ידי המשיבה מדי חודש בחדשו, על פי כללים חשבונאיים מקובלים, כזו הלשון:
"5.1.1 ארקפה תעביר למלווה 55% מכלל עודפי המזומנים שינבעו לארקפה מפרויקט מתחם הבימה... וזאת במשך כל תקופת ההתקשרות על פי חוזה ההרשאה (לרבות הארכות על פי תקופות האופציה או על פי כל הארכה אחרת שלא במסגרת מכרז חדש), כפי שישתקפו בדו"ח תזרים המזומנים שייערך על ידי ארקפה, בהתאם לכללים חשבונאיים מקובלים, באופן שקרן ההלוואה תיפרס באופן שווה על פני 8 שנים, או למשך תקופת ההתקשרות על פי חוזה ההרשאה (כולל הארכות כאמור לעיל), הקצר מבין השניים, וכל תשלום נוסף ייחשב כתשלום ריבית בגין קרן ההלוואה וייזקף על חשבונה...".
הוראת סעיף 5.1.4 להסכם, ממשיכה וקובעת את אופן עריכת הדו"חות על ידי המשיבה, כך:
"דוח הרווח והפסד ודו"ח תזרים המזומנים... ייערכו על ידי ארקפה מדי חודש בחדשו והעתק ממנו יימסר לידי המלוו ה לא יאוחר מ- 14 ימים מתום כל חודש... מוסכם בזאת כי פרעון ההלוואה וההתחשבנות יבוצעו מתוך רווחי הפרויקט בגין כל שנה קלנדארית לפני מס. מוסכם בין הצדדים כי במקרה של מחלוקת בין הצדדים ביחס לדוחות, תשלם הלווה למלווה את התשלום בגין החלק שאינו שנוי במחלוקת, ולא תהיה זכאית לעכב בידה ו/או לקזז כל סכום כאמור".
מעיון בטענות הצדדים ובנספחים שצורפו לכתבי הטענות, נחזה כי השאלה אם קיימים עודפי מזומנים שאותם יש לחלק, נעוצה בעיקרה במהות הנתונים שצוינו בדו"חות המשיבה, בסיווגם ובמסקנה החשבונאית-כלכלית הנובעת מהם. כך, למשל, ביחס להוצאה בגין שיפוץ הסניף; להוצאה בגין ההיטל; לגובה ההכנסות הצפויות; לתביעות שונות של עובדים; להתקנת קופות ועוד. שני הצדדים מבקשים לאמץ את הדו"ח שנערך על ידי איש מקצוע מטעמם. כנזכר, בעוד שלגישת מומחה המבקשים, קיימים רווחים שמתוכם זכאים המבקשים לחלקם, גורס רואה החשבון של המשיבה – המכהן כסמנכ"ל הכספים בה – כי ניתוח הנתונים בתקופה הרלוונטית מלמד שלא ניתן לחלק מעודפי המזומנים של בית הקפה. מצב דברים שכזה, בו יש להכריע בסוגיות חשבונאיות, במהותן של הוצאות והכנסות מסוימות ובמחלוקות בין מומחים, אינו עולה בגדרם של המקרים בהם "אחריות הנתבע אינה שנויה במחלוקת", או כדי "סבירות גבוהה" לחיוב המשיבה בסעד הכספי העיקרי שנתבע.
יפים לעניין זה הדברים שנקבעו ברע"א 7246/11 חיים לוי סוכנות רכב ומוסך איזורי ירושלים (1998) בע"מ נ' קרסו מוטורס בע"מ (16.11.12):
"... הדיון בבקשה לסעד זמני איננו המסגרת המתאימה לקביעת ממצאי עובדה. על כן לא היה מקום לקביעותיו ההחלטיות של בית משפט קמא כבר בשלב מקדמי זה ובלא שמיעת ראיות.... סוגיות אלו... ראוי להן כולן כי תתבררנה ותוכרענה במסגרת התביעה העיקרית ולאחר שמיעת ראיות".
התנאי השני, במסגרתו יש להראות כי סכום התובענה העיקרית גדול באופן משמעותי מסכום הסעד הזמני, אינו מתקיים אף הוא. אף נחזה כי הסעד הזמני הכספי זהה לסעד הכספי העיקרי. עיון בכתב התביעה מלמד כי הסעד הכספי המבוקש בו, עומד על סכום של 400,000 ₪. בבקשה לסעד הזמני, ביקשו המשיבים להורות כי על המשיבה להעביר לידיהם, או להפקיד את בקופת בית המשפט, את "כלל ומלוא חלקיהם של המבקשים... ברווחי סניף ארקפה... 50% מכלל רווחיו..." (השווה: רע"א 2000/05 חקשורי נ' בובליל (13.4.05)).
===ביחס לתנאי השלישי, מאזן הנוחות, המבקשים לא הראו כי אם לא יינתן הסעד הזמני הכספי, עלול להיגרם להם נזק בלתי הפיך , העולה במידה ניכרת על הנזק שעלול להיגרם למשיבה . טענת המבקשים בדבר הנזקים העלולים להיגרם להם לא נתמכה בראיה חיצונית ואוביטקיבית . טענת המבקש לפיה תשלומי המזונות החלים עליו עלולים להיפגע, לא הובהרה בהינתן העובדה שהוא משתכר משכורת חודשית קבועה. בנוסך, הזכות הכספית שביסוד הבקשה היא זכות מותנית הכפופה לקיומם של עודפי מזומנים בחשבון בית הקפה. לא ניתן לשלול, רעיונית – ושוב - מבלי לקבע מסמרות לגופן של הטענות החשבונאיות של הצדדים - כי בתקופות מסוימות יימצא שלא קיימים עודפי מזומנים הניתנים לחלוקה. על כך קובעת הוראת סעיף 5.2. להסכם, לאמור:
"מובהר ומוסכם בזאת מפורשות כי הלוואות המלווה הינן NON RECOURSE ותיפרענה אך ורק מתוך רווחי ארקפה מפרויקט מתחם הבימה כמפורט בסעיף 5.1 לעיל, ככל שיהיו, ולא מתוך כל נכס אחר של ארקפה. לאור האמור לעיל, לא יבוצעו כל תשלומים על חשבון החזר הלוואות המלווה, אלא בדרך המפורטת בסעיף 5 זה לעיל וככל שתוותר יתרה על חשבון הלוואות המלווה היא תימחק ".
מטעמים אלו, הבקשה לסעד זמני כספי נדחית.
מקובלת עליי עמדת המבקשים ביחס לסעד הזמני הנוסף המבוקש, להורות למשיבה להוסיף ולהעביר לידיהם את הדו"חות החודשיים מדי חודש בחדשו. כפי שציינתי, הוראת סעיף 5.1.4 להסכם קובעת כי על המשיבה לערוך ולהעביר לידי המבקשים, מדי חודש בחדשו, את "דוח הרווח והפסד ודו"ח תזרים המזומנים... והעתק ממנו יימסר לידי המלווה לא יאוחר מ- 14 ימים מתום כל חודש...". המבקשים טענו כי המשיבה חדלה מלמלא אחר הוראה זו החל מחודש אפריל 2018. המשיבה, מצדה, טענה אך כי הוסיפה למלא אחר הוראה זו והפנתה לנספח ח' לתגובתה, שאליה צרפה את אישורי מסירת הדו"חות.
עיון בנספח זה מלמד, כי הדו"חות שנשלחו התייחסו בעיקרם לחודשים ינואר-פברואר 2018 וכן לתקופות שקדמו לכך. הבקשה לסעד זמני הוגשה ביום 14.5.18 ומכאן שבמועד זה, היו אמורים להימצא בידי המבקשים גם הדו"חות המתייחסים לחודשים מרץ-אפריל 2018. בנסיבות אלו, טענת המשיבה כי הוסיפה לפעול על פי הוראות ההסכם ביחס לשליחת הדו"חות, אינה עולה בקנה אחד עם המסמכים שאליהם הפנתה.
לנוכח שנחזה קיומו של רצף תקופתי שנקטע ביחס לשליחת הדו"חות, אני סבור כי מדובר בסעד זמני שמטרתו לשמור על המצב הקיים ולמנוע מהמשיבה מלנצל לרעה את תקופת ההתדיינות. מכל אלו, קיבלתי את הבקשה, ביחס לסעד זה בלבד.
אין בידי לקבל את טענת המשיבה בדבר קיומה של תניית בוררות, כפי שנטענה במסגרת הדיונית הנוכחית. מבלי לסתום את הגולל על טענה זו ותוך שנשמרות טענות הצדדים, אין מלפניי בקשה לעיכוב הליכי ם בהתאם להוראת סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 . אף לא נסתרה עמדת המבקשים, לפיה תוקפה של תנייה זו מותנה במשכון זכויות המשיבה לטובת המבקשים. לא איתרתי התייחסות מתבקשת מצד המשיבה לטענה זו ולא צורף העתק מהודעת משכון, או כל ראייה שתלמד אחרת .
ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש. לאור המקובץ – הבקשה מתקבלת בחלקה. המשיבה תוסיף לפעול כהוראת סעיף 5.1.4 להסכם ותעביר לעיון המבקשים את הדו"חות, כהגדרתם בסעיף זה, במועדים הנקובים בו, מדי חודש. הדו"חות שהתבקשו ביחס לחודשים פברואר-מרץ 2018, יועברו למבקשים בתוך 10 ימים ממועד החלטתי זו.
לנוכח שהבקשה התקבלה בחלקה ונדחתה בחלקה וכן ולנוכח התרשמותי כי דרך הפשרה בה צעדו הצדדים טרם נזנחה כליל - אינני עושה צו להוצאות.
לידיעת הצדדים.
ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ח, 03 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אבישי ישראל
נתבע: ארקפה רשתות בע"מ
שופט :
עורכי דין: