ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רועי פוגל נגד הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ :

28 אוגוסט 2018

לפני: כבוד השופטת מיכל פריימן

התובעים - המבקשים:
1. רועי פוגל
2. יקטרינה טומשפולסקי
ע"י ב"כ: עו"ד רן לוין ועו"ד משה אליק

-
הנתבעים - המשיבים:
1. הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ
2. דיזנגוף קלאב בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד גדי קורב
3. הולמס פלייס שוויץ

החלטה

1. בפני בקשת המבקשים להתיר להם להמציא את כתב התביעה למשיבה 3, חברה שוויצרית, באמצעות המשיבה 1, ולחילופין, באמצעות ב"כ המשיבה 1 וזאת לפי תקנה 482(א) ו/או תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן "תקסד"א"), בהיותם, לטענת המבקשים "מורשה לקבלת כתבי בי-דין" עבור המשיבה 3 .
לחלופי חילופין מבוקש כי כתב התביעה יומצא למשיבה 3 בהתאם לתקנה 500 לתקסד"א, וזאת ע"י המשיבה 1.

2. לטענת המבקשים, המשיבה 1 מנהלת ומפעילה מועדוני כושר ובריאות בתחומי ישראל אך היא נמנית עם קבוצת "הולמס פלייס" המפעילה ומנהלת מועדוני כושר בכל אירופה ומניותיה מוחזקות במלואן על ידי חברת HEALTH AND FITNESS MANAGEMENT B.V הרשומה בהולנד, כאשר מר יהונתן פישר הוא המנכ"ל, הן של הנהלת המשיבה בארץ והן של חברת האם בהולנד.

3. לטענת המבקשים , בקומת המשרדים שבה פועלת הנהלת המשיבה 1 מצויים גם משרדיהם של חלק מבכירי עובדי ההנהלה של החברה האם – כולם ישראלים.
כמו כן, ההנהלה העולמית של "הולמס פלייס" מנהלת את פעילותם של הסניפים השונים ברחבי הארץ ממטות מרכזיים ברחבי אירופה.

לטענתם, המשיבה 2 הינה חברת בת של המשיבה 1 המאוגדת כדין בישראל והעוסקת בתחום חדרי הכושר והמשיבה 3 הינה חברת בת של המשיבה 1 המאוגדת בשוויץ והעוסקת גם היא בתחום חדרי הכושר.

המבקשים מוסיפים וטוענים כי מכלול הסימנים שנקבעו בפסיקה מעידים כי המשיבה 1 מהווה "מורשה בהנהלת עסקים" מטעם המשיבה 3, בהתאם להוראת תקנה 482 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:
לוגו המשיבה 1 והמשיבה 3 זהה, עובדי המשיבה 1 מוצבים בסניפים ברחבי העולם וכן במשיבה 3, דבר המצביע על היקף עסקאות נרחב וכן שורת המנהלים הבכירה זהה.

לחילופין טוען ב"כ המבקשים כי ניתן להמציא את כתב התביעה לעוה"ד שמייצג את המשיבה 3 בישראל עפ"י תקנה 477 לתקסד"א.

לטענתו, בית המשפט העליון הכיר בחוקיות המצאה לפרקליטו של בעל דין אפילו לא קיבל את הייצוג במשפטו, כאשר שוכנע שהפרקליט יביא לידיעתו את דבר קיומם של ההליכים שנפתחו נגדו.

5. לחילופי חילופין, ניתן להמציא את כתב התביעה למשיבה 3 באמצעות המשיבה 1 הן מכוח תקנה 500(4) לתקסד"א שכן החוזה נעשה בתחום המדינה והתשלום הראשון בגין עבודת המבקש במשיבה 3 נעשה מסניף המשיבה 2 שבת"א, והן מכוח תקנה 500(4) לתקסד"א אשר דורשת כי התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה.

6. הבקשה הוגשה תחילה ללא תצהיר, וזה הוגש וצורף ביום 21.09.2016.
7. המשיבות 1-2 מתנ גדות לבקשת המבקשים. לטענתן, המשיבה 3 איננה חברת בת של המשיבה 1, המשיבה 1 איננה מחזיקה ולו במניה אחת של המשיבה 3 ואין כל זהות בין המנהלים והדירקטורים של המשיבה 3 לבין המנהלים והדירקטורים של המשיבות 1 ו-2.

עוד טוענות המשיבות 1-2 , כי הן אינן הצד הנכון לבקשת המבקשים להתיר המצאת כתב התביעה למשיבה 3 אל מחוץ לתחום המדינה עפ"י תקנה 500 לתקסד"א.

8. ביום 1.1.2018 התקיים דיון בבקשה והמבקש נחקר על תצהירו.
בחקירתו התגלה כי הוא אינו בקי ביחסים המשפטיים והעסקיים שבין המשיבות 1-2 לבין המשיבה 3 – כך התגלה כי למרות טענת המבקש בתצהירו כי מר יונתן פישר הינו יו"ר הנהלת המשיבה 1, יו"ר הנהלת המשיבה 1 הינו אדם בשם מר האנטר. בנוסף לכך, המבקש הצביע בחקירתו על שורת ההנהלה של המשיבה 1 כאשר לא עלה בידו להוכיח את טענתו כי אותם אנשים בכירים הינם בכירים גם בנתבעת 3 ו/או נמצאים בקשר עסקי שוטף ורציף עם הנתבעת 3. לאור האמור, טוענות המשיבות, כי יש לדחות את הבקשה הן לתחליף המצאה עפ"י תקנות 477 ו- 482(א) לתקסד"א והן את בקשת המבקשים להתיר המצאת כתב התביעה למשיבה 3 אל מחוץ לתחום המדינה.

הכרעה

9. תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שכותרתה "המצאה למורשה בהנהלת עסקים", קובעת:

"היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט."

10. תקנה זו נועדה במקור למצב בו מצוי הנתבע באזור שיפוט אחר בישראל, ואולם פסיקת בית המשפט העליון הרחיבה את תחולת התקנה אף למקרים בהם הנתבע מצוי מחוץ לתחום מדינת ישראל (עיינו ברע"א 2652/94 עמיחי טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ, [פורסם בנבו] בפיסקה 4 (25.8.1994), כפי שצוטט בספרו של י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמ' 235). עוד כתב בעניין זה כבוד השופט י. דנציגר ברע"א 2737/08 אורי ארבל נ' TUI AG ואח', [פורסם בנבו] בפיסקה 13 (29.1.2009) [להלן: "עניין ארבל"]:

"אכן, התיבה "אזור השיפוט" שבתקנה 482 לתקנות התייחסה במקור לתחום השיפוט המקומי ולא למצבים שבהם מצוי הנתבע מחוץ לשטח השיפוט של מדינת ישראל. אולם, בית משפט זה הרחיב את תחולתה של תקנה 482 גם למצבים "חובקי עולם", הואיל ותקנה זו עוסקת באופן שבו יש להמציא לנתבעים כתבי בי-דין ואינה קובעת כללים בדבר סמכות שיפוט בינלאומית, פרשנות אשר מתאימה למציאות המודרנית שבה העברת מידע הינה זמינה וקלה לביצוע..."

11. על הקריטריונים לצורך קביעה האם הנמען הוא אכן "מורשה בהנהלת עסקים" של נתבע/משיב, עמד כבוד הנשיא א. גרוניס ברע"א 8957/09 אוזן ואח' נ' קיובי ואח', [פורסם בנבו] בפיסקה 4 (8.3.2011):

"... השאלה המרכזית לעניין תקנה 482 היא אינטנסיביות הקשר בין הגורם לו הומצא כתב בי-דין לבין הנתבע. האינטנסיביות צריכה להיות ברמה כזו שניתן להניח כי הגורם שנמצא בארץ יביא לידיעתו של הנתבע שבחו"ל את דבר הגשתה של התובענה ואת תוכנה. הדרישה הנוספת בעניין עסק בישראל הינה דרישה משנית, במיוחד לאור העובדה שאין היא קשורה ישירות לסוגיה של העברתו של המידע הרלוונטי לנתבע. הדרישה בעניין העסק וניהולו בישראל אינה מציבה רף גבוה ובוודאי שאין חובה להראות שהניהול נעשה אך בישראל."

דהיינו, השאלה המרכזית אותה יש לבחון לצורך קביעה האם המשיבות 1 ו-2 הן בבחינת "מורשה בהנהלת עסקים" של המשיבה 3, היא אינטנסיביות הקשר בינן לבין המשיבה (עיינו גם: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2003), בעמ' 436-435).

בחינה זו תיעשה בהתאם לתכליתה של התקנה. באמרנו זאת, כוונתנו היא שמטרתה של הנחת כתב בית הדין אצל המורשה לניהול עסקים מטעם הנתבע הינה יידוע הנתבע בדבר התובענה ש הוגשה נגדו בבית המשפט בישראל.
למעשה, תפקידו של המורשה בהנהלת עסקים בהתאם לתקנה יסתיים ברגע שיעביר את כתב בית הדין לנתבע, או לפחות יביא לידיעת הנתבע את דבר ההליך שנפתח כנגדו.

מכאן שעל בית הדין לבחון בשים לב לאינטנסיביות הקשר בין הצדדים, האם סביר להניח כי המורשה בניהול עסקים יביא לידיעת הנתבע את דבר הגשת התובענה נגדו, אם לאו.

12. לצורך הנחת תשתית עובדתית לקיומו של קשר אינטנסיבי בין החברות בישראל לבין המשיבה 3, שמקום מושבה בשוויץ, לא די בטיעונים משפטיים גרידא, שכן המדובר בשאלה עובדתית.

התצהיר מטעם המבקשים (שהוגש כאמור בשלב מאוחר יותר למועד הגשת הבקשה ) כלל ברובו המוחלט טענות משפטיות ולא עובדתיות. גם הטענות העובדתיות שהועלו בתצהיר התבררו בחקירה הנגדית כלא מדוייקות.

למרות שהתשתית שנפרסה בפנינו על ידי התובעים בבקשה, בתצהיר ובחקירה הנגדית הינה דלה ולא מספקת, יחד עם זאת, בחינת כלל התיעוד שבפנינו מצביע על זיקה וקשרים בין המשיבה 1 והמשיבה 3, שיש בהם להביא לקבלת הבקשה, ונפרט.

13. המבקשים מצביעים על לוגו זהה בין החב רות ועל כך שבמסמך עליו חתום מר שמשון טאובר, שהינו מנהל מטעם המשיבה 1, מופיעה ברשימת המדינות גם שווייץ.
נתונים אלה יכולים להוות ראשית ראיה לקשר עסקי בין המשיבות אף כי
בכך לא די שכן, בהתאם לפסיקה, על המבקשים להוכיח קשר אינטנסיבי ורציף, קשר כזה אשר נאמין כי לנוכח התק יימותו סביר להניח שהמשיבה 1 תביא לידיעת המשיבה 3 את דבר תביעה זו.

14. מכתב התביעה ומכתב ההגנה על נספחיהם, לרבות המסמך מ/2 שהוגש במסגרת חקירת המבקש עולה תשתית עובדתית התומכת בקבלת הבקשה.

מהעובדות שאינן במחלוקת עולה, כי התובע-המבקש הועסק במשיבה 1 תקופה של כשש שנים. בחודש 04.2014 פנה המבקש אל מנהלו במשיבה 1 והביע את רצונו ל עבוד באחד מסניפי הולמס פלייס בחו"ל.
המשיבה 1, כעולה ממכתב בא כוחה נספח נ/5 לכתב ההגנה, "נרתמה לעניין ופעלה למענך בבדיקת משרות פנויות.. ועשתה רבות כדי שתוכל להגשים את רצונך לעבוד בחו"ל".

המבקש עבר את תהליך הקבלה להולמס פלייס אירופה והוחלט שיתחיל לעבוד במשיבה 3 – הולמס פלייס שווייץ. כשהתגלתה בעיה בהשגת אשרת עבודה ל מבקש בשוויץ, פנתה המשיבה 3 למשיבה 1 בבקשה לסייע לה בהעסקת המבקש בשוויץ (ר' נ/3) .
המשיבה 1 הכינה הסכם משולש לפיו יועסק המבקש ע"י המשיבה 1 כדי לעבוד בשוויץ עבור המשיבה 3, שכרו ישולם על ידה בישראל והמשיבה 3 תשפה אותה על התשלום כנגד חשבונית (ר' ההסכם נ/4 , מכתב המשיבה 1 נ/5, והמסמך מ/2).

15. הודאתה של המשיבה 1 כי בדקה עבור המבקש משרות פנויות בין היתר במשיבה 3, ופנתה למשיבה 3 לצורך בחינת התאמתו של המבקש לצרכ יה ואפשרות קליטתו כעובד בשורותיה מלמדת על קשר משמעותי בין החברות, לפחות בכל הנוגע לניוד, קליטת והשמת עובדים.

16. לא זו בלבד אלא שהמשיבה 3 פונה למשיבה 1 בבקשת סיוע בפתרון בעיית ההעסקה כשלא נתקבלה אשרת עבודה למבקש, המשיבה 1 מכינה הסכם משולש, מתחייבת לתשלום השכר בארץ ולקבלת שיפוי מהמשיבה 3 כנגד המצאת חשבונית. תלושי השכר מונפקים ע"י חברת הבת של המשיבה 1 - היא המשיבה 2, ובתלושים מצויין בפירוט התשלומים "שכר יסוד חברת האם".
עובדות אלו מלמדות על יחסי עזרה הדדית בין שלוש המשיבות ועל קיומו של קשר משמעותי ומתמשך בין המשיב ה 1 למשיבה 3.
קשר זה מניח את התשתית הנדרשת לקבלת הבקשה ולהנחה כי המשיבה 1 תביא לידיעת המשיבה 3 את דבר הגשת התובענה כנגדה.

אין באמור כדי להביע עמדה כלשהי באשר לשאלת הפורום הנאות לדון בתביעה.

17. לא מצאתי בסיס להתיר המצאה בהתאם לתקנה 477 באמצעות ב"כ המשיבות.

18. המבקשים ימציאו תוך 15 יום עותק מכתב התביעה ודרישה להגשת כתב הגנה עבור המשיבה 3 באמצעות המשיבה 1. המשיבה 3 תגיש כתב הגנה תוך 45 יו ם מיום המסירה.

אני קובעת את התיק לדיון מוקדם ביום 19/11/18 בשעה 10:00.

19. שאלת הוצאות בקשה זו תלקח בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ח, (28 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: רועי פוגל
נתבע: הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ
שופט :
עורכי דין: