ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאור רחל סבאג נגד המוסד לביטוח לאומי :

16 אוגוסט 2018

לפני:

כבוד השופט כאמל אבו קאעוד – סגן נשיא
נציג ציבור (עובדים) מר נתן מזרחי
נציג ציבור (מעסיקים) גב' מירה חזות

התובעת
ליאור רחל סבאג ת.ז. XXXXXX753

ע"י ב"כ: עו"ד נאוה אילון
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד הלנה מרק

פסק דין

בפנינו תביעת התובעת להכיר בפגיעה בשיניה כ"פגיעה בעבודה" בגין אירוע מיום 9.2.2015.

רקע עובדתי

התובעת, בת 36 במועד הרלוונטי, עבדה כמנהלת מרכזיה במלון כרמים הסמוך לירושלים.

לטענת התובעת, ביום 9.2.15 במהלך ארוחת הבוקר במקום העבודה, אכלה "עוגיית מאפינס", בתוכה הייתה חתיכת חרס שבורה בגודל של 3 ס"מ, אשר פגעה לה בחיך וגרמה לשבר בשן אחת וסדק בנוספת.

התובעת הגישה לנתבע תביעה להכיר באירוע כב"תאונת עבודה" לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש] התשנ"ה - 1995 ותביעתה זו נדחתה.

על החלטה זו משיגה התובעת בתביעה דנן.

טענות הצדדים

לטענת התובעת, בעת שנגסה בעוגה במהלך ארוחת הבוקר, נשברה לה השן הקדמית העליונה (השלישית הסמוכה לקדמית ביותר) אשר נשברה לחצי והשן מתחתיה נסדקה בחלקה העליון.

מנגד טוען הנתבע כי לא אירעה תאונת עבודה וטיפולי השיניים אותם ביצעה כחודש לאחר מכן אינם קשורים באירוע תאונתי, ומשכך דין התביעה להדחות.

ההליך בבית הדין

ביום 12.6.18 נשמעה עדותה של התובעת, והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

הכרעה

הלכה פסוקה היא, כי יש ליתן משקל לרישום כפי שנערך על ידי הרופאים. הלכה זו נומקה על ידי בית הדין הארצי בעניין הירשהורן, שם קבע כי –

"יש משקל מיוחד לאנמנזה, שכן יש להניח כי חולה המאושפז בבית החולים ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון".

וכן-

"ההזקקות לרישומי בית החולים באה מתוך הידיעה, פרי הניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדוייקים".

במקרה שלפנינו בתיעוד הרפואי שהומצא - מיום 1.3.2015 - כחודש לאחר האירוע הנטען ומיום 27.4.15, אין כל ציון לממצאים חבלתיים בשיניה של התובעת.

זאת ועוד, טענות התובעת לפיהן לא פנתה לטיפול רפואי בסמוך לאחר האירוע מאחר "ולא שוחררה מהעבודה", מעוררת תמיהה, במיוחד נוכח חומרת האירוע המתואר והנזק המיידי הנטען – שן שנשברה בחצי, שן סדוקה וחיך מדמם.

בנוסף, על אף שלטענת התובעת קצין הבטחון מר יניב ארבל הוזעק על ידה וראה את הפצע בחיך בזמן אמת, היא לא עשתה כל מאמץ לזמנו לעדות. בהתאם להלכה הפסוקה כפי שהיא מצוטטת להלן, אי הבאתו של מר ארבל לעדות, תיזקף לחובתה של התובעת:

"... כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו" .

כמו כן, התובעת לא הניחה בפני בית הדין את תיקה הרפואי הקודם לאירוע הנטען, על יסוד טענה שלא הובאה לה כל תימוכין כי הרופא המטפל נפטר וסכסוך יורשים מונע ממנה גישה לתיק. מכאן, שלא ניתן לעמוד על מצב שיניה עובר לאירוע.

נוסף על כל האמור, עדותה בפנינו לא תמכה בתביעה. כך, על אף שמהסמכים הרפואיים התובעת התלוננה על פגיעה בשיניים 13, 14 ו-46, שהן שיניים בצד ימין של הפה, בעדותה בפנינו טענה כי הפגיעה הייתה בצד שמאל.

אמנם, לאחר הדיון שהתקיים ביום 12.6.18 הוגשה על ידי התובעת בקשה לתקן את עדותה במסגרתה טענה כי התבלבלה ולמעשה הפגיעה הייתה בצד ימין. אולם, בשים לב כי טענות התובעת בעניין זה הועלו לאחר שהסתיים הדיון בתובענה והצדדים סיכמו את טענותיהם, בקשתה נדחתה.

לאור כל האמור, משלא הרימה התובעת את הנטל להוכיח ולו בראשית ראיה כי נפגעה בשיניה באירוע תאונתי - דין התביעה להידחות.

בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' אלול תשע"ח, (16 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר נתן מזרחי
נציג ציבור (עובדים)

כאמל אבו קאעוד,
סגן נשיא

גב' מירה חזות
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: ליאור רחל סבאג
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: