ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילנה הרינג נגד בנק הפועלים בע"מ :


בפני
כבוד ה שופט מנחם רניאל

המבקשת:

אילנה הרינג
ע"י עו"ד יניב הרינג

נגד

המשיב:
בנק הפועלים בע"מ, סניף קריית מוצקין [729]
ע"י עו"ד נחום הופטמן

החלטה

1. המבקשת היא בעלת חשבון 620085 אצל המשיב. ביום 14.6.18 כתב לה המשיב כי מבדיקת תנועות החשבון עולה כי הפעילות בו אינה תואמת את ההצהרות שנמסרו במעמד פתיחת החשבון בעניין הפעילות הכספית הצפויה בו. נאמר, כי ביום 10.5.18 פנה המשיב למבקשת בבקשה להפסקת הפעילות החריגה בחשבון או להמצאת הסברים ואסמכתאות לפעילות המבוצעת בחשבון, אך הפעילות החריגה נמשכת ולא הועברו לעיון המשיב מסמכים והסברים כפי שנדרשה המבקשת. על כן, כתב המבקש כי הוא חוזר ומבקש שיוצגו לו "אסמכתאות את המסמכים הנדרשים על מנת שאלה ייבחנו מול פעילות החשבון". אם לא יומצאו ההסברים והאסמכתאות, כתב המשיב, הוא שומר את הזכות לא לאפשר פעילות בחשבון ולסגור אותו.

2. בתשובה למכתב זה פנה בא כח המבקשת, וטען שהמבקשת לא קיבלה שום דרישה ביום 10.5.18, וכל מה שקיבלה הוא פנייה מהפקידה קרן בשעה שביקשה למשוך סכום של 30,000 ₪ מחשבונה המצוי ביתרת זכות. בהתאם לדרישת הפקידה, כתבה לה המבקשת הצהרה בהתאם על משיכת הכספים. לעניין הדרישה לאסמכתאות, ביקשה המבקשת לפרט בצורה מסודרת אילו אסמכתאות בגין אילו פעולות דורש המשיב, על מנת שהמבקשת תשיב בצורה מסודרת. בשולי הדברים נטען כי הפנייה למבקשת בוצעה רק משום שהיא אשתו של רן הרינג המצוי עם המשיב בהליך משפטי.

3. המשיב לא פרט בכתב, לדרישת המבקשת, אילו אסמכתאות בגין אילו פעולות חריגות יש להגיש. כך התברר בבירור בדיון בפניי מעדותה של מנהלת הסניף, שנימקה זאת בכך שבמקביל התריע ב"כ המבקשת על הגשת תביעה אישית נגדה. במקום זה, כתב המשיב למבקשת מכתב נוסף ביום 21.6.18 לפיו כבר ביום 10.5.18 הודיעה בנקאית בסניף למבקשת כי בשל פעילות חריגה וחשודה שהתנהלה בחשבון בתקופה האחרונה ולצורך המשך הפעילות השוטפת, נדרשת המבקשת להציג אסמכתאות לפעילות החריגה. במכתב נוסף מאותו יום נאמר כי בחודשים האחרונים זוהתה בחשבון פעילות חריגה באופייה והיקפה שאינה עולה בקנה אחד עם ההצהרות שנמסרו במעמד פתיחת החשבון לעניין הפעילות הכספית הצפויה בו. נאמר שמבוצעת בחשבון פעילות הפקדות ומשיכות בסכומים גבוהים, שלפי הצהרתה של המבקשת שייכים לצדדים שלישיים שאינם מוגדרים כנהנים. נטען על ידי המשיב , שבפגישה ביום 10.5.18 לא ניתן על ידי המבקשת הסבר מניח את הדעת לפעילות החריגה ולפערים המשמעותיים בין ההצהרות שניתנו בפתיחת החשבון לבין הפעילות בחשבון. נטען, שבנסיבות אלה הובהר למבקשת שניהול החשבון במתכונת הנוכחית אינו מקובל על הבנק, והיא נדרשת לחדול מפעילות חריגה זו לאלתר, ואם לא תיפסק הפעילות החריגה, הבנק שומר לעצמו את הזכות לסגור את החשבון. על אף דרישה זו, כך נטען, המבקשת לא פעלה להפסקת הפעילות החריגה בחשבון.

4. הבנק טען במכתבו שהפעילות שתוארה נוגדת את הוראות הדין, בהן צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור) והוראת ניהול בנקאי תקין 411. בהתאם לכך נאמר שהמשיב יתיר למבקשת 7 ימים נוספים לספק אסמכתאות כלשהן לפעילות החריגה, וככל שלא תספק אסמכתאות כאמור, הבנק שומר לעצמו את הזכות לסגור את החשבון.

5. ב"כ המבקשת ענה למשיב ביום 24.6.18 וטען שבפגישה ביום 10.5.18 התבקשה המבקשת להעביר אסמכתא מעו"ד שהעבירה לחשבונה 155,497 ₪ ביום 6.3.18 ובו ביום הועברו למשיב אסמכתאות על כך. נטען, כי למבקשת אין בחשבון כל פעילות חריגה, וכי כל בקשותיה לדרישה מפורטת על מנת שתוכל להמציא אסמכתאות לא נענו. נטען, כי בהעדר פירוט, דרישת המשיב מנוגדת לדין. המבקשת מעוניינת לענות ביתר פירוט על בקשת המשיב ועל כן היא מבקשת מכתב המפרט כל פעילות חריגה נטענת על מנת שתתייחס אליה כנדרש. לאחר קבלת מכתב מסודר, תשיב המבקשת מיידית.

6. ביום 2.7.18 שב בא כח המבקשת ופנה למשיב, לאחר שמכתבו מיום 24.6.18 לא נענה, וביקש לקבל פירוט הפעולות החריגות על מנת להתייחס לכל פעולה נדרשת. ביום 9.7.18 שב בא כח המבקשת ופנה למשיב לאחר שגם מכתבו מיום 2.7.18 לא נענה וביקש לקבל פירוט הפעולות החריגות, על מנת להתייחס לכל פעולה נדרשת.

7. ביום 4.7.18 כתב המשיב את מכתבו לבא כח המבקשת, בהתייחס למכתבים מיום 24.6.18 ומיום 2.7.18. שוב כתב המשיב שבמהלך החודשים האחרונים זוהתה בחשבון פעילות חריגה באופיה והיקפה שאינה עולה בקנה אחד עם ההצהרות שנמסרו במעמד פתיחת החשבון, בעניין הפעילות הכספית הצפויה, מקור הכספים שיופקד לחשבון והנהנים בנכסים שבחשבון. הפעם פירט כי במהלך חודש מארס בוצעה בחשבון הפקדה של סכום חריג משמעותית. בבירור שנערך עם המבקשת לגבי מקור הכספים הסבירה שהכספים שייכים בפועל למר רן הרינג, שאינו נהנה מוצהר בחשבון. כמו כן, נעשתה בחשבון משיכת מזומן בסכומים גבוהים "שאינו אופייני לפעילות הרגילה ולהצהרות שניתנו בפתיחת החשבון". לבסוף נטען שהוצהר על ידי המבקשת שמעתה ייעשו הפקדות לחשבון מחשבונות של חברות שמהותן והסיבה להן אינה ברורה, ולא הוצגה לגביה אסמכתאות. נאמר במכתב, שפניית המשיב בדרישה למסור אסמכתאות מלאות לפעילות זו לא נענתה. על כן, החליט המשיב לסגור את החשבון ודרש מהמבקשת לעשות את כל הפעולות לסגירתו בתוך 30 יום מקבלת המכתב.

8. המבקשת פנתה לבית המשפט בכתב תביעה למתן צו עשה קבוע המורה לנתבע להימנע מלסגור את החשבון, ובבקשה לצו מניעה זמני המורה למשיב להימנע מלסגור את החשבון ולהורות לו להמשיך לנהל את החשבון כפי שנעשה עד היום עד להכרעה בתביעה העיקרית, משום שאין כל עילה לסגירת חשבון המבקשת, ומעשי המשיב נובעים לטענת המבקשת רק משיקולים זרים והתנהגות קלוקלת של אורגנים אצל המשיב. לטענת המבקשת, מכתב הסגירה של המשיב אינו עונה על דרישות הדין, שכן המשיב לא הצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי באופן שמתאים להגדרת סירוב סביר לנהל את החשבון לפי פסיקת בית המשפט העליון. מדובר בחשבון המתנהל ללא אשראי וביתרת זכות גבוהה. על פי חוק הבנקאות, אין בנקאי רשאי לסרב סירוב בלתי סביר לנהל את החשבון, ובהיעדר עילה לסירוב סביר, ומאחר שמאזן הנוחיות נוטה לטובת המבקשת, התבקש צו מניעה זמני.

9. המשיב הגיש תגובה לבקשה ובה טען להסתרת עובדות מהותיות בתצהיר המבקשת, לרבות הסתרת הקשר שלה לחברות העוסקות בהלוואות חוץ בנקאיות ללא רשיון, בתיווך לאשראי ללא רשיון, והקשר של בעלה שחלק מהכספים הגיעו ממנו למארג שלם של חברות שעוסקות בפעילות בלתי חוקית.

10. אני דוחה את טענות המשיב בדבר קשר לחברות אחרות של המבקשת, ולחברות של בעלה ובנה העוסקות בפעילות בלתי חוקית. כפי שפירטתי לעיל, באף אחת מדרישות המשיב, לרבות המכתב האחרון שבו דרש את סגירת החשבון, לא העלה שום טענה בדבר קשר של המבקשת לחברות העוסקות בהלוואות חוץ בנקאיות ללא רשיון, ובתיווך לאשראי ללא רשיון, והקשר של בעלה ובנה לחברות שעוסקות בפעילות בלתי חוקית. הפעם הראשונה שבה עלה נושא זה היא בתשובה לבקשה לצו מניעה. בנסיבות אלה, לא רק שהיעדר פירוט מטעם המבקשת בנושא זה אינו הסתרה ואינו אי נקיון כפיים, אלא שהפירוט שהועלה בעניין זה על ידי המשיב חורג מהאמור במכתביו ובהחלטתו לסגור את החשבון, ואין להתייחס אליו כלל. בעניין זה אני מצטרף לדעתו של בית המשפט המחוזי, שתוארה בע"א 3497/13 אימפריה יאסין להשקעות ומימון בע"מ נ' בנק הפועלים (ניתן 19.6.13), לפיה המועד הקובע לבחינת סבירות החלטתו של הבנק לסגור את החשבון, הוא מועד ההודעה של הבנק על דרישת סגירת החשבון.

11. כל קביעותי בהחלטה זו הן קביעות לצורך החלטה בצו מניעה זמני, על פי הראיות שהובאו לצורך הדיון בבקשה למתן סעד זמני, וממילא אינן קביעות לצורך התביעה העיקרית, שתוכרע על פי הראיות והטיעונים שיוצגו במסגרת הדין בתביעה העיקרית.

12. לפי דברי המשיב בסעיף 23 לתגובתו "בעת שהבנק שקל את הליכי סגירת החשבון לקח הבנק בחשבון הן את העובדה כי ניתנו צווים להפעלה זמנית של חשבונו האישי של בעלה של המבקשת וסגירת חשבונות החברות אותן ניהל, חברת צריכה ומיגון וחברת הר של הצלחה וברכה. כמו כן לקח הבנק בחשבון את העובדה כי חשבונה של חברה בבעלות המבקשת, חברת א.ק. קווי אחזקות בע"מ נסגר גם הוא". שיקולים אלה, שהמשיב טוען עתה שלקח בחשבון לא נכללו במכתבו על סגירת החשבון, וגם לא במכתבים הקודמים שבהם נדרשה המבקשת לתת אסמכתאות לפעולותיה.

13. כפי שעלה גם ממכתבי המשיב וגם מחקירתה של מנהלת הסניף, המשיב התעלם שוב ושוב מבקשת המבקשת לפרט את הפעולות החריגות שלהן היא נדרשת לתת אסמכתאות. על כן, טענת המשיב כי יש לסגור את החשבון מכיוון שהמבקשת לא נתנה אסמכתאות לפעולות החריגות שביצעה בחשבון, עומדת על בסיס רעוע מאוד. מצד אחד, המשיב לא איפשר למבקשת לתת אסמכתאות לפעולות החריגות שהוא טוען שביצעה בחשבון. זאת, למרות שהביעה את רצונה שוב ושוב לתת את כל האסמכתאות הדרושות כאשר יפורטו הפעולות החריגות הנטענות. מצד שני, כעולה מתשובת המשיב, קיבל הסברים על מקור הכספים.

14. עולה מדברי המשיב שהוא אכן קיבל אסמכתאות לאותן פעולות שעליהן הצביע, למרות שלא נתן רשימה מפורטת. על כן, אין לבחון את מעשי המשיב כלפי המבקשת בהקשר של דרישת אסמכתאות וסירוב לתת אותן (סעיף 50 (א) להוראה 411 "ניהול בנקאי תקין, ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור") , אלא בהקשר של היסוד הסביר לחשש כי פעולה קשורה להלבנת הון (סעיף 50 (ב) להוראה 411 "ניהול בנקאי תקין, ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור"), לפי ההסבר שניתן לפעולות החריגות בחשבון. ודוק, אין על המשיב להוכיח שאכן נעשתה עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון, העוסק בין היתר בערבוב כספים ממקור לא כשר עם כספים אחרים על מנת לטשטש את מקורם, אלא די שלמשיב יש יסוד סביר לחשש לפעולה כזו. בית המשפט בודק את סבירות היסוד לחשש לפעולה כזו.

15. על פי קביעת בית המשפט העליון ברע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' חברת דואר ישראל (ניתן 1.11.15) –
"בית משפט זה טרם עסק במישרין בשאלה מתי יחשב סירוב כסירוב סביר, ואולם השאלה נדונה בספרות ונתעוררה במספר פרשות שנדונו בבתי המשפט המחוזיים ( ביחס לאיסור הנקוב בחוק הבנקאות). ממקורות אלו עולה כי ההלכה שנתגבשה מסתייעת בעקרונות המשפט המנהלי, ומעניקה לבנק מתחם סבירות כדי להפעיל את שיקול דעתו בעניין. באשר לקשת המקרים האופיינים לקבלת החלטה סבירה בדבר סגירת חשבון, הוזכרו מקרים של התנהגות בלתי הוגנת או רשלנית מצד הלקוח בניהול חשבונו, באופן הגורם נזק לבנק או לציבור – בין אם מדובר בפעילות בלתי חוקית הקשורה להלבנת הון, מימון טרור, פעילות ספקולטיבית וכיוצא באלה. מקרים נוספים קשורים להתנהגותו הספציפית של בעל החשבון ויחסו לפקידי הבנק, כגון התנהגות לא הוגנת, שימוש באלימות פיזית או מילולית מצדו כלפי פקידי הבנק, או אפילו איום בנקיטת אלימות פיזית או מילולית... בכל המקרים האמורים, נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק. אין די בחשש ערטילאי ואין די בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש להתנהלות בלתי תקינה בחשבון, אלא על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי. יחד עם זאת, שותף אני לעמדה לפיה הבנק איננו צריך לנהל חקירה ולא לנקוט פעולות אכיפה מחמירות יתר על המידה, וכי אין להטיל עליו להוכיח את הדברים ברמה ההוכחה הנחוצה במשפט האזרחי, קרי מאזן ההסתברויות, אלא ברמה פחותה ממנה (התואמת במידת מה את ההלכה בדבר שימוש הרשות המנהלית בראיות מנהליות לשם קבלת החלטה במסגרת מתחם שיקול דעתה). ל כך יש לצרף שורה ארוכה של הוראות נורמטיביות במדרגים שונים... וכן להוראות הצו המטילות על בנק חובה לקיים בקרה שוטפת ביחס לחשבונות המתנהלים אצלו, לרבות הקשר של מורשי החתימה, נהנים ובעלי שליטה לארגונים והתאחדויות בלתי מותרות. הוראות אלו מטילות על הבנק תפקיד ציבורי, מנהלי ואף אכיפתי, בהיותו הגורם העומד בחזית המאבק בהלבנת הון ומימון טרור. מתוקף כך יש להסיק כי לבנק מסוּר שיקול דעת מנהלי בסוגיות אלו, לרבות בעניין סבירות ההחלטה אם לסרב ליתן שירות בנקאי לגורם המעורר חשש לביצוע עבירות של מימון טרור – וזאת לאור הסכנה לציבור וכן לאור חשיפת הבנק עצמו לסנקציות פליליות קשות ולפגיעה בשמו הטוב. כך גם עולה מפורשות מסעיף 24 להוראות ניהול בנקאי תקין, הקובע כי "יסוד סביר להניח כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור יחשבו כסיבה לסרוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו".
אמנם, אותו פסק דין עסק בהקשר של מימון טרור, אך יש ללמוד ממנו גם לגבי איסור הלבנת הון, כי ככל שמדובר בחשש לפעולה הקשורה בהלבנת הון, זו סיבה לסירוב סביר לניהול חשבון הבנק.

16. בתשובתו ציין המשיב 4 פעולות שאותן ראה כחריגות:
א. הפקדת 155,497 ₪ בהעברה מבנק לאומי ביום 6.3.18.
ב. הפקדת 19,000 ₪ מחברת גאיה בבעלות בנה של המבקשת ביום 17.4.18.
ג. ביום 8.5.18 הועברו לחשבון 30,000 ₪ ונמשכו מיידית במזומן.
ד. ביום 14.6.18 הועברו מבנק לאומי 12,000 ₪ ונמשכו במזומן באופן מיידי.

17. אשר להפקדה הראשונה, לפי דברי המשיב, התבקשה המבקשת לתת הסבר להפקדה זו וטענה כי בעלה מר הרינג זכה בתביעה ולכן הכסף הועבר לחשבונה, ולהוכחת ההעברה הביאה מכתב ממשרד עורכי דין ברננקה שוורץ, כי מדובר בתיק 24223-12-17, בו זכה בעלה של המבקשת בכספים. לטענת המשיב, עיון בנט המשפט מעלה כי התיק חסוי וכי התביעה נמחקה ולא ניתן פסק דין. מכאן מובן שהמשיב קיבל את ההסברים בקשר להפקדה זו. ההסבר מצוי במכתבה של עורכת הדין מיום 10.5.18 שצורף למכתבו של בא כח המבקשת למשיב עוד לפני סגירת החשבון. כעולה ממכתב זה, הגיע סכום זה למר הרינג בשל תביעתו כנגד "כלל" חברה לביטוח עבור נספח נכות מתאונה, והוא קיבל את הכספים שהופקדו לפי אישורו בחשבונה של המבקשת. בניגוד לטענות המשיב, אני קובע כי המבקשת נתנה הסברים אלה בסמוך ל-10.5.18 , שעה שנדרשה לכך. אני דוחה את טענת המשיב שהשתהתה במתן הפרטים להעברה שבוצעה ביום 6.3.18. המשיב לא הצביע על דרישה קודמת בכתב, וגם ב- 10.5.18 היתה זו דרישה בעל פה.

18. אני דוחה את דברי המשיב, כאילו לא קיבל מר רן הרינג את הכספים במסגרת תביעתו באותו תיק אזרחי. אין בסיס לסתירת דבריה של עורכת הדין ברננקה שוורץ. העובדה שהתביעה נמחקה, אינה מצביעה על כך שהנתבעת לא שילמה כספים, אלא יכולה להתיישב עם התנהגות מקובלת בתביעות לפיצויים בשל נזקי גוף, שבהן ההליך נמחק על ידי מגישו על מנת לחסוך בתשלום אגרה, לפי תקנה 5 לתקנות בתי המשפט [אגרות]. על כן, יש להניח שההסבר נכון, וזהו סכום שמר הרינג היה זכאי לו לפי תביעה שהגיש. עם זאת עולה מהעברה זו, שחשבונה של המבקשת שימש ככלי לקבלת כספים של מר רן הרינג, שאינו רשום כנהנה בחשבון , שמשום מה לא הפקידם בחשבונו, אלא בחשבון המבקשת.

19. אמנם, המשיב לא הציג את מסמכי פתיחת החשבון, ואילו המשיך לעשות כך בעת הדיון בתביעה העיקרית, היו הדברים נלמדים לחובתו, אך טענתו במסגרת הבקשה לסעד זמני שמר רן הרינג אינו רשום כנהנה בחשבון לא נסתרה, והמבקשת לא טענה שמר רן הרינג (או מר יניב הרינג) רשום כנהנה בחשבון. בהקשר זה, אני דוחה את דברי בא כח המבקשת, שנאמרו לגבי פעולה אחרת, כאילו "מדובר בפעולה שגרתית של העברת כסף מבעל לאשתו כאשר שניהם מנהלים חשבון באותו סניף אצל המשיב". אין מדובר בבעל ואישה המנהלים חשבון משותף באותו סניף ומעבירים זה לזה כספים. מדובר בבעל ואישה שכל אחד מהם מנהל חשבון אחר, והבעל לא רשום כנהנה בחשבונה של האישה, וכפי שעולה מן הראיות, מטיעוני המבקשת, ומרע"א 6685/17 הר של ברכה והצלחה נ' בנק הפועלים, הבעל מנהל ובעלים של עסקים המנהלים חשבונות שהמשיב נוקט זהירות רבה לגביהם, כפי שהוא מצווה לעשות. בנסיבות אלה, זו פעולה חריגה שיש לבחון אותה.

20. לגבי ההפקדה השנייה, טען המשיב שהוסבר לו שמדובר בהעברה עבור משכורת מחברת גאיה שבבעלות בנה של המבקשת. כך עולה גם מדפי החשבון שצורפו על ידי המשיב עצמו לתשובתו, מהם עולה שמדובר בהעברה מ-"גאיה החזקות בע"מ שכר עבודה פברואר ומ". לדברי המשיב, אין בחודשים אחרים משכורת מסוג זה. מאליו מובן, ש המשיב קיבל את ההסברים בקשר להפקדה זו, מייד כאשר הופקדה, בפרטי ההעברה המופיעים בדף החשבון מטעמו. בעת הדיון בפניי התברר מעדותה של מנהלת הסניף, שעם פתיחת החשבון (שמסמכי פתיחתו לא הוצגו על ידי המשיב) נאמר על ידי המבקשת למשיב שהוא חשבון אישי המשמש לקבלת משכורת שהיא מקבלת מחברת גאיה. אכן, בחודשים האחרים קיבלה המבקשת משכורת של 9,500 ₪ לחודש, אך בחודש מארס לא קיבלה סכום זה ולכן קיבלה את הסכום הכפול, 19,000 ₪ בחודש אפריל עבור מארס ואפריל. אין מדובר איפוא בפעילות חריגה, אלא בקבלת משכורת. אין מקום לטרונייתה של מנהלת הסניף על כך שהמבקשת אינה מקבלת משכורת בהעברה בנקאית מהחברה ביום קבוע (מס"ב), אלא בהעברה בנקאית אחת לחודש ביום לא קבוע. אין דרך אחת לתשלום משכורת. בסיכום טענותיו התעלם בא כח המשיב מהעברה זו, כאילו לא דוברה כלל, כאילו לא עסקו בה, ועסק רק ב-3 הפעולות האחרות.

21. אשר לפעולות השלישית והרביעית, טען המשיב שלפי גירסת המבקשת, כספים אלה שהופקדו בחשבונה ונמשכו במזומן באופן מיידי שייכים לבעלה מר רן הרינג או לבנה יניב הרינג, אך אינם שלה ולכן נמשכו במזומן והושבו לבעליהם החוקיים. בפרטי ההעברה שנכללו בדף החשבון, נאמר שהפעולה השלישית בוצעה על ידי רן הרינג, והפעולה הרביעית בוצעה על ידי יניב הרינג. מכאן, שהמשיב קיבל מהמבקשת הסברים על מקור הכספים ועל תעודתם. אכן, על פי ההסברים שגם המבקשת חזרה עליהם בפני , מדובר בכספים שהועברו דרך החשבון עבור מי שאינם נהנים בחשבון. מנהלת הסניף שנחקרה בפניי לא ידעה לומר מה לא בסדר בהעברה השלישית מלבד אמירתה שזה לא כסף שנכנס ממשכורת, ולגבי ההעברה הרביעית ענתה שגירסת המבקשת, שעליה חזרה בפניי היתה שאלה כספים לשיפוץ, וכי משיכת מזומנים באופן קרוב על סמך כסף המגיע לחשבון אינה תהליך רגיל. נמצא שחשבונה של המבקשת היווה תחנת מעבר וצינור להעברת הכספים לאחרים.

22. אילו עמדה בפני המשיב רק הפעולה השלישית, העברת 30,000 ₪ מבעלה של המבקשת, שאינו נהנה בחשבון, אפשר שהיה ניתן לתרץ אותה כהעברה רגילה מבעל לאשתו. כשמדובר בפעולה של העברה מחשבון אחר של הבעל ובו ביום משיכה במזומן מחשבון האישה, זו פעולה חריגה הדורשת הסבר, שכן אם יש צורך בכספים במזומן, בידי הבעל, מדוע לא נמשכו במזומן מחשבון הבעל, אלא הועברו בהעברה בנקאית לחשבון האישה ונמשכו ממנו במזומן באותו יום והושבו לבעל? חשבון האישה המבקשת שימש איפוא רק צינור להעברת הכספים מחשבונו של רן הרינג למזומן בידיו של רן הרינג. זו פעולה חריגה המעוררת חשש להלבנת הון לפי דיני הלבנת הון. כך גם הוגדרה פעולה חריגה בסעיף 14 להוראה 411 – "פעולות חריגות יכללו בין השאר פעולות נעדרות הגיון כלכלי או עסקי, פעולות מורכבות, פעולות בהיקפים ניכרים ובפרט הפקדות במזומן בסכומים שאינם מתיישבים עם הפעילות הצפויה בחשבון". הפעולה חסרת הגיון כלכלי, בהיקף ניכר, ואינה מתיישבת עם הפעילות הצפויה בחשבון. כשהפעולה הזו מצטרפת לשתי פעולות נוספות שבהן חשבונה של המבקשת שימש צינור להעברת כספים השייכים למי שאינם נהנים בחשבון, החשש רק מתגבר.

23. בא כח המבקשת הצביע על כך שכבר ביום 27.4.17 העידה מנהלת הסניף בתיק אחר, שרן הרינג מבצע העברות לחשבון אשתו המבקשת. לדעתו, דברים אלה מוציאים את העוקץ מטענות המשיב במכתב סגירת החשבון, כאילו ההעברות שבוצעו הינן פעולות חריגות. אני דוחה טענה זו. הפעולות של העברה מבעלה של המבקשת ומשיכת כספים עבורו מחשבון המבקשת נותרו חריגות גם אם הן מתנהלות מאז תחילת 2017. אם אכן יש פעולות כאלה, הן מחזקות את החשש לפעולות הלבנת הון, אלא שלא נכללו במכתב הסגירה של המשיב.

24. נמצא, שהחשבון של המבקשת אכן שימש ככלי לביצוע פעולות כספיות עבור מי שאינם נהנים בחשבון. על פי צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001, וחוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000, תאגיד בנקאי ינהל את החשבון עבור בעל החשבון ועבור הנהנה בחשבון שעליו הצהיר בעל החשבון. כך גם נקבע בהוראה 411. אין להוסיף לנהנים בחשבון מי שלא נרשמו פרטי זהותו מראש כנהנה בחשבון . תאגיד בנקאי אינו רשאי לבצע פעולות החייבות בדיווח עבור נהנה שלא דווח, ופעולות אלה הן יסוד סביר לחשש להלבנת הון. על כן, כאשר ביצעה המבקשת פעולות בחשבון עבור נהנים שלא נרשמו כנהנים בחשבון, והדבר הסתבר למשיב, היה סירובו להמשיך ולנהל את החשבון סירוב סביר.

25. לפיכך, בשלב זה של הדיון לא הוכח במידה מספקת שיש בידי המבקשת עילה לכאורה המצדיקה מתן סעד זמני שימנע את סגירת החשבון, דהיינו לכך שסירובו של המשיב לנהל את החשבון היה סירוב בלתי סביר, טרם מתן פסק הדין בתביעה העיקרית. אשר לשיקולי מאזן הנוחות, אני דוחה את טענת המבקשת בדבר נזקים שייגרמו לה. איש אינו מונע מהמבקשת למשוך את יתרת הכספים בחשבון, ולא הוכח אף לכאורה שבנק אחר לא יסכים לפתוח למבקשת חשבון אחר. הטענה שייגרם למבקשת "נזק תדמיתי גדול במערכת הבנקאית" היא טענה כללית ומעורפלת, שאינה יכולה לשמש בסיס לקביעה בדבר מאזן הנוחות. מנגד, חייב המשיב על פי הדין לנקוט פעולות שנקט לפי חוק איסור הלבנת הון, שאם לא כן הוא עשוי להיחשב כחלק מהפעילות, שיש יסוד סביר לחשש שהיא פעילות הלבנת הון. על כן, גם מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת.

26. על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן סעד זמני. לאור התנהלות המשיב, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ח, 16 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אילנה הרינג
נתבע: בנק הפועלים בע"מ
שופט :
עורכי דין: