ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרדכי מהאגר נגד יוסי הרוני :

בפני
כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובע

מרדכי מהאגר

נגד

נתבע

יוסי הרוני

פסק דין

בפני תביעה קטנה בעטיה של תאונת דרכים.

במסגרת כתב התביעה טען התובע, כי אירעה תאונת דרכים ביום 14.4.17 שבה היו מעורבים רכבו ורכב הנתבע. לפי הנטען , הרכב של הנתבע נקנה מחברת חן חסון ליסינג ביום 1.2.17.

לטענת התובע, התאונה אירעה עת המתין עם רכבו בתחנת דלק פז בירושלים ואז רכבו של הנתבע פגע בחלקו האחורי של רכבו. הנזק הנטען עומד על סך של 2,713 ₪ בגין נזק ישיר, 650 ₪ בגין שכ"ט שמאי וכן הוצאות אחרות ובסה"כ 4,363 ₪.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה ואולם לפי תקנה 10 תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-"רשאי בית-המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להזמין את בעלי-הדין לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם גם אם לא הוגש כתב הגנה כאמור."

במהלך הדיון טען התובע כי "בתאריך 14.4.17 בתחנת דלק פז ברמת דניה בירושלים, הייתי בדרך עם אשתי לבדיקה רפואית ותדלקנו [ בנקודה זו הנתבע ובת זוגו מחו על עניין התאריך ותיקנו את התובע: ב.ס] . אני מתקן את עצמי, יכול להיות שזה היה בפברואר. הייתי בדרך ובתחנת הדלק בזמן שתדלקנו נכנס בי רכב מאחור, הרגשתי את המכה. יצאתי מהאוטו, היה שם רכב רנו, דיברתי עם הנתבע, החלפנו פרטים חוץ מפרטי הביטוח. שם, טל', יכול להיות גם ת.ז. בגלל שמיהרתי לבדיקה לא נשארתי להחלפת פרטי הביטוח ואמרתי לו שנהיה בקשר. אמרתי לאשתי שתבדוק את הנזק במוסך. אולי לא צריך להפעיל את הביטוח. הנזק היה מאחור. יש לי דוח שמאי. תיקנתי את הרכב. שילמתי 2,713 ₪. רציתי לסגור את העסק מבלי לעשות סיפור, במשך חצי שנה התקשרתי ליוסי ודיברתי עם ענת, ביקשתי את פרטי חב' הביטוח.

ואולם לאחר שהנתבע תיקן את התובע ואמר לו כי פנה אליו וביקש 500 ₪ על מנת ליישב את המחלוק ת הסכים עימו התובע, ואמר כדלקמן:

" הוא צודק, אמרתי לאשתי לבדוק במוסך מה עלות התיקון. היא אמרה כי המוסך אמר שעלות התיקון היא 500 ₪. במשך חצי שנה התקשרתי אליו, הוא לא נתן לי לא כסף ולא את פרטי הביטוח, הלכתי לתחנת המשטרה והגשתי תלונה במשטרה. אני דורש את עלות הנזק, את העבודה שעשיתי, הגעתי עד לבחור שמכר לו את הרכב. החשבונית היא מ 7/17. "

הנתבע הסביר כי רכבו פגע ברכב התובע אך במהירות נמוכה ביותר. הוא הדגיש שמדובר ברכב שהיו בו פגמים ועל כן התובע ביקש ממנו סך של 500 ₪ בלבד:

"אני אומר שנגעתי בו בנגיעה של אולי 2 קמ"ש בנשיקה. הוא יצא מהרכב והסתכל. היו שם הרבה שריטות. הוא ביקש 500 ₪, אמרתי לו אין לי בעיה ואעביר לו לחשבון. קרה את שקרה לי, הרשתיות נקרעו לי...הוא דיבר איתי בהתחלה על חמש ₪ וגם חודש וחצי לאחר התאונה. אבל בגלל המצב הרפואי הפסקתי הרבה דברים בחיים. היתה נגיעה קלה מאוד, נשיקה".

גרסת אשת הנתבע ענת פארי :
"נכנסו לתחנת דלק פז ברמת דניה, זה היה ביום שישי, שבוע שני של חודש פברואר, ירד גשם קל. התובע יצר איתנו קשר שבוע אחרי התאונה כדי לבדוק מה קורה עם הכסף. הסברתי לו שיוסי במצב מאוד רגיש ואני לא יכולה לטפל בזה כרגע. אין לי ספק שהוא צודק, החמש מאות לא הגיעו אליו. אחרי חמישה חודשים הוא יצר שוב קשר וכל פעם קיבל את אותה תשובה. נבצר מאיתנו לשלם לו בגלל התקופה שעברנו. אני מסתכלת על החשבונית ורוצה לדעת מה בדיוק נעשה ברכב ומה זה קשור לתאונה."

לאחר עיון בטענות הצדדים סבורני שדין התביעה להתקבל בחלקה בלבד. להלן נימוקי לקביעה זו:

ראשית, התובע לא דייק וזאת בלשון המעטה כאשר ציין בכתב התביעה שהתאונה אירעה בחודש אפריל 2017. כאשר טען בע"פ כי התאונה אירעה באפריל תוקן על ידי הנתבע שאמר לו כי התאונה אירעה חודשיים מוקדם יותר. התובע הסכים חיש קל לתיקון האמור ולכך כי התאונה במהלך חודש פברואר 2017. סבורני שלא מדובר בטעות סופר מקרית, אלא בטעות שנועדה להטעות. זאת שכן , צוין תאריך התאונה והוא 14.4.17 פעמיים במסגרת כתב התביעה וכך גם צוין בדו"ח השמאי המצורף למסמכי התביעה.

העניין הוא בכך שדו"ח השמאי נכתב רק ביום 5.7.17 ואז מדובר בפער של כ-5 חודשים בין מועד התאונה האמיתי למועד שבו נבדק הרכב לראשונה. לא מן המותר להניח, כי אפשר שהתאריך המאוחר של המועד הנטען בא כדי ליצור רושם שמדובר בפער זמנים של 3 חודשים בין מועד התאונה המדווח למועד הבדיקה ולא בפער זמנים של כ-5 חודשים בין מועד התאונה האמיתי למועד בדיקת השמאי.

לעיצומם של דברים, אני סבור שפער של כ-5 חודשים בין התאונה לבין הבדיקה על ידי השמאי מנתק את הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין הנזקים הנתבעים מכוחה.

לפי בר הסמכא, כבוד השופט עדי סומך, תאונות פח ושיבוב רכב (2013), עמ' 117:

"איחור בלתי סביר של בדיקת רכב הניזוק על שמאי מטעמו מאז מועד התאונה, עלול להקים חזקה הניתנת לסתירה שלפיה נותק הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין הנזקים הנתבעים מכוחה, כעדות לכך שהנתבע אינו אחראי לנזקים הנתבעים או חלקם שכן המה נוצרו בתאונה אחרת ומאוחרת לזו הנדונה".

הלכה היא כי כאשר מדובר בנזקי רכוש (פח) כתוצאה מתאונת דרכים, דו"ח השמאי חייב להיערך בסמוך למועד הפגיעה, וככל שהבדיקה נעשית במועד מאוחר יותר למועד התאונה, כך מתעורר קושי להסתמך על בדיקת השמאי, ויש בחלוף הזמן בין מועד התאונה לבין מועד הבדיקה על ידי השמאי כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנזק הנטען כתוצאה ממנה (עא (ת"א) 8104-11-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ).

כך ציין בית המשפט בבר"ע (ת"א) 1035/05 יניב הדר נ' אבוטבול מירית (פורסם בנבו, 3.01.06):

"חוות הדעת עליה מבקש המבקש להסתמך, נערכה כחלוף כחצי שנה לאחר מועד קרות התאונה. לפיכך, אין כל אפשרות לסמוך על חוות הדעת להוכחת גובה הנזק, בשל פרק הזמן הארוך שחלף בין מועד התאונה ובין מועד עריכת חוות הדעת".

בענייננו, אני סבור שאין לסמוך על טענת התובע כי הנזק שנבדק על ידי השמאי קשור לתאונה נשוא דיוננו. בעניין זה אני נוטה לקבל את גרסת הנתבע לפיה התאונה הייתה מלווה בחבטה קלה בלבד טענה שנראית הגיונית לפי מיטב שיפוטי, כיוון שהתאונה אירעה בתוככי תחנת דלק ועל כן אינני רואה כל אפשרות שהרכבים יפתחו מהירות אשר עלולה להעצים את הנזק. לא מן המותר להעיר, כי בנקודה זו ובכלל אני מעדיף את גרסת הנתבע על גרסת התובע ורואה בגרסת הנתבע כגרסה מהימנה וכזו שאפשר לסמוך עליה.

זאת ועוד, התובע לא חלק על טענת הנתבע כי הסכום אשר ביקש עמד על 500 ₪ בלבד ואמר כי : " הוא צודק, אמרתי לאשתי לבדוק במוסך מה עלות התיקון. היא אמרה כי המוסך אמר שעלות התיקון היא 500 ₪.".

לסיכום, אני סבור שהנזק הריאלי עומד על סך של 500 ₪ בלבד ולא על הנזקים הנטענים בכתב התביעה. הנזק היחיד שהוכח הוא נזק בסך של 500 ₪ בלבד.

התוצאה היא שאני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 500 ₪ וכן 200 ₪ ₪ הוצאות משפט, תוך 30 יום, אחרת יישאו הסכומים בהפרשי ריבית והצמדה כדין.

ניתן היום, ה' אלול תשע"ח, 16 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרדכי מהאגר
נתבע: יוסי הרוני
שופט :
עורכי דין: