ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם גרבי נגד המוסד לביטוח לאומי :

22 יולי 2018

לפני:

כבוד השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר

התובע
אברהם גרבי
ע"י ב"כ: עו"ד גיא אורטל – מטעם הסיוע
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי

פסק דין

  1. לפנינו תביעת התובע, עובד/שותף בדוכן למכירת פירות וירקות בשוק בנתניה, להכיר בפגיעה מיום 25.4.2014 כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 (להלן: " החוק").
  2. בתאריך 29.4.2015 נשלחה לתובע הודעה מטעם הנתבע, בזו הלשון:

"1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביא לחבלה בגב.
2. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין החבלה בגב לבין תנאי עבודתך.
3. מדובר בשבר על רקע אוסטאופרוזיס L2 - מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה

לפיכך, אין לראות בחבלת הגב כתאונת עבודה".

3. ביום 25.9.2017 התקיים דיון הוכחות בתיק והצדדים הגישו סיכומים בכתב.
4. בהחלטה מיום 19.12.2017 קבענו כי שוכנענו שהתובע הרים את הנטל המוטל עליו והוכיח שביום 25.4.2014 אירע לו אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו.
5. לפיכך, בית הדין מינה מומחה רפואי בתחום האורתופדי אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה מיום 25.4.2014 לבין הליקוי ממנו סובל התובע, על פי העובדות הבאות:
5.1 התובע, יליד 1943, היה עובד/שותף בדוכן למכירת פירות וירקות ברחוב שוהם בשוק נתניה משנת 1968. במסגרת זו עבד בדוכן כ- 13 שעות ביום, 5-6 ימים בשבוע.
5.2 ביום שישי, 25.4.14, סביב בשעה 7:00, עלה על משטח מעלית להעלאת והורדת סחורה מהגלריה המצויה בדוכן.
5.3 כשסיים, הוריד את משטח המעלית באמצעות שלט התפעול וסבר כי זו הגיעה לגובה הריצפה. הוריד את רגלו השמאלית ארצה, אולם משטח המעלית היה בגובה של כחצי מטר מהרצפה. כתוצאה מהנפילה, נפל ונפגע בעוצמה בגבו ובישבנו.
6. בהתאם לאמור, מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין והתבקש להשיב על השאלות:
6.1 מהו ליקויו הרפואי של התובע בגבו כעולה מהחומר הרפואי שלפניך?

6.2 האם קיים קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע בעבודה מיום 25.4.14, כמתואר בעובדות המקרה?

7. ד"ר אנג'ל, בחוות דעתו מיום 14.1.2018, השיב לשאלות בית הדין כך:

"הליקוי שנמצא בגבו של התובע הינו שבר דחיסה בגוף חוליה מותנית שניה. בנוסף נראו שינויים ניווניים ניכרים והצרות קלה בתעלת השדרה.

נפילה על העכוז כפי שתוארה כאן הינה מנגנון שכיח מאוד לגרום לשבר כפי שארע כאן (במיוחד כשהעצמות חלשות יחסית כפי שלא נדיר בגיל התובע). אין עדות במסמכים לשבר כזה קודם לנפילה. גם העובדה שבוצע ניתוח וורטברופלסטיה ביוני 2014 מעיד שהשבר היה יחסית חדש. יש לדעתי קשר סיבתי בין הנפילה בתאריך 25.4.2014 לשבר הדחיסה בחוליה".

8. ב"כ הנתבע הגיש למומחה ביום 15.2.2018 שאלות הבהרה, כדלקמן:
8.1 הנך מופנה לכך כי כבר ביום 23.2.2014 יותר מחודשיים לפני הארוע הנטען, פנה התובע לרופאו והתלונן על כאבי גב תחתון. האם יש בכך כדי להשפיע על מסקנתך לעניין הקש"ס? אם לא, אנא נמק מדוע לא.

8.2 הנך מופנה לכך כי ביום 27.4.2014, יומיים לאחר הארוע הנטען, פנה התובע לרופאו אולם לא התלונן על כאבי גב, כי אם על כאבי ברכיים בלבד והביקור נרשם כהמשך של ביקור בנושא ברכיים (לא גב) מחודש ינו' 14. האם יש בכך כדי להשפיע על מסקנתך לעניין הקש"ס? אם לא, אנא נמק מדוע לא.

8.3 הנך מופנה לכך כי ביום 15.5.2014, כשלושה שבועות לאחר הארוע הנטען, פנה התובע לרופאו וטען לנפילה וחבלה בגב, אולם ללא ציון תאריך המקרה. נוכח האמור לעיל, האם ייתכן כי התובע התייחס לכאבים שהחלו בחודש פברואר 14, כאמור בשאלה א' לעיל? אם לא, אנא נמק מדוע לא.

8.4 בתשובה ב' בחוות דעתך ציינת כי השבר היה "יחסית חדש". האם ביכולתך לקבוע בהסתמך על ממצאי הבדיקות שבתיק אם השבר נגרם לתובע לפני 25.4.2014 או אחרי תאריך זה? אם כן, אנא הסבר כיצד.

8.5 האם יתכן כי השבר ה"חדש יחסית" נגרם לתובע במהלך חודש פבר' 14 והביא לפנייתו לרופא בגין כאבים בגב התחתון? אם לא, אנא נמק מדוע לא.

8.6 הנך מופנה לכך כי ביום 24.10.2014, כחצי שנה לאחר הארוע הנטען, כתב רופאו של התובע שהתובע ביקר אצלו בגין חבלה בגב (מתאריך בלתי ידוע) כבר ביום 24.4.2014, יום לפני הארוע הנטען. האם יש בכך כדי להשפיע על מסקנתך לענין הקש"ס? אם לא, אנא נמק מדוע לא.

8.7 הנך מופנה לכך שביום 15.6.2014, פחות מחודשיים לאחר הארוע הנטען, אובחן אצל התובע שבר דחיסה בגובה L2 עקב אוסטאופורוסיס ולא עקב חבלה. האם יש בכך כדי להשפיע על מסקנתך לענין הקש"ס? אם לא, אנא נמק מדוע לא.

9. ד"ר אנג'ל, בחוות דעתו המשלימה מיום 21.2.2018, השיב לשאלות ההבהרה כך:

"א. בפרק העובדות כהחלטת בית הדין נקבע כי בתאריך 25.4.2014 בשעה 7 בבוקר נפל התובע מגובה חצי מטר ונפגע בעוצמה בגבו ובישבנו. זה מנגנון קלסי שיגרום לשבר דחיסה בגוף חוליה, כפי שאירע כאן. העובדות בהחלטה הינן עובדות מחייבות מבחינת המומחה שנותן חוות דעת. במקרה שיש סתירה בין העובדות לרישומים הרפואיים אני נוהג להעיר את תשומת לב בית הדין והצדדים לכך, אולם עדיין העובדות הן מחייבות. העובדה שיש רישום שמציין כאב גב תחתון חודשיים קודם לנפילה אינה שוללת קשר סיבתי (גרימה או החמרה) בין הנפילה בתאריך 25.4.14 לשבר שנצפה אחריה.

ב. העובדה שהרישום ביום 27.4.14 מתייחס רק לכאב ברכיים ולא מזכיר את הגב אכן פחות מתאימה למצב בו אירע שבר דחיסה יומיים קודם. איני חושב עם זאת שבגלל נקודה זו יש לשלול ששבר דחיסה ארע בכל זאת בנפילה החזקה מיום 25.4

ג. התובע לא ציין בתאריך 15.5.14 מתי היתה החבלה. אין לי סיבה לחשוב שהחבלה לא היתה בתאריך 25.4.14 כפי שנקבע בהחלטת בית הדין.

ד. לא ניתן לקבוע מהמידע בתיק הרפואי מתי ארע השבר. בדרך כלל יש טעם בניתוח וורטברופלסטיה רק בשברים טריים יחסית, אולם זה יכול להיות גם טווח של מספר חודשים.

ה. יתכן שהשבר ארע כבר בפברואר 2014. אין לי מידע שיאשר או ישלול אפשרות כזו. קיימת גם אפשרות שדחיסה היתה גם קודם ורק החמירה באירוע הנפילה. כאמור, האירוע המתואר בעובדות בהחלטת ביה"ד מתאים מאוד לגרום או לפחות להחמיר את השבר שנראה וטופל אח"כ.

ו. אין לדעת לפי המסמכים הרפואיים אם כאבי הגב שהיו לפני הנפילה היו עקב שבר דחיסה בחוליה. יש הרבה סיבות לכאב גב תחתון בגיל זה. מאחר שנקבע כי הנפילה היתה התאריך 25.4 התייחסתי לתאריך זה.

ז. אוסטאופורוזיס מחליש את החוליה והיא יכולה להישבר יותר בקלות. השינויים הניווניים יכולים להיות סיבה לכאבי גב קודם לאירוע, אולם אינם סיבה לשבר הדחיסה שנמצא. סביר מאוד שאדם צעיר שהיה נופל מאותו גובה לא היה שובר את החוליה. זה מה שמכונה השפה משפטית "תסמונת הגולגולת הדקה", האוסטאופורוזיס תרמה לחולשת העצם אולם הנפילה גרמה לשבר על רקע מחלה קודמת זו"

9. ב"כ התובע טען בסיכומיו, כי חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין הינה ברורה וחד משמעית ולפיה "נפילה על העכוז כפי שתוארה כאן הינה מנגנון שכיח מאוד לגרום שבר כפי שארע כאן... אין עדות במסמכים לשבר כזה קודם לנפילה...". שאלות ההבהרה עליהן נתבקש המומחה להשיב לא ערערו את עמדת המומחה. לפיכך התבקש בית הדין לקבל את תביעתו של התובע.
10. בסיכומי הנתבע נטען, כי התובע לא הוכיח קרות ארוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה ולא הוכיח מועדו ולעניין זה חזור הנתבע על סיכומיו. בנוסף טוען הנתבע כי האמור בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה מחזק עוד יותר את עמדת הנתבע במישור העובדתי.
הכרעה
11. הלכה פסוקה היא כי:
"אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים" (דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374).

12. מעיון בחוות דעתו הראשונה של המומחה (מיום 14.1.2018) עולה, כי המומחה סבור באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי ישיר בין הנפילה בתאריך 25.4.2014 לשבר הדחיסה בחוליה ("יש לדעתי קשר סיבתי בין הנפילה בתאריך 25.4.2014 לשבר הדחיסה בחוליה").
גם בחוות הדעת המשלימה שניתנה במענה לשאלות ההבהרה מטעם הנתבע , מציין המומחה כי "העובדה שיש רישום שמציין כאב גב תחתון חודשיים קודם לנפילה אינה שוללת קשר סיבתי (גרימה או החמרה) בין הנפילה בתאריך 25.4.2014 לשבר שנצפה אחריה". בהמשך מציין המומחה במענה לשאלת הבהרה ב' על כך שהתובע פנה יומיים לאחר הארוע הנטען לרופאו אולם לא התלונן על כאבי גב (כי אם על ברכיים) - "איני חושב עם זאת שבגלל נקודה זו יש לשלול ששבר דחיסה ארע בכל זאת בנפילה החזקה מיום 25.4" .
13. קביעותיו הרפואיות של המומחה שהתמנה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין.
(עיין לענין זה במאמרו של ס. אדלר "מומחים - יועצים רפואים בבתי הדין לעבודה", שנתון משפט העבודה, כרך ב' עמ' 199, 1994; דב"ע נא/0/191 המוסד לביטוח לאומי - נחתום פד"ע כד' 89; דב"ע לו/0/8 סימיון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז' 374; דב"ע נה/0/246 גיגי סוליקה - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).
14. על משקלה המכריע של חוות הדעת של המומחה היועץ הרפואי, המתמנה על ידי בית הדין, חזר ושנה בית הדין הארצי בפסיקתו ועל כך אין עוד חולק (עב"ל 110/98 זאב מנדל - המוסד לביטוח לאומי (22.8.09); עב"ל 1146/00 צבי פרחטר נ. המוסד לביטוח לאומי (18.5.03)).
בעב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי (6.6.05), נפסק:

"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.
מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.
אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין...".

ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי בוארון (15.5.07), שם נפסק מפי כבוד השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי:

"בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לענין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נגד המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי נגד המל"ל, פד"ע לד' 377)".
סוף דבר:
16. התביעה מתקבלת.
17. אנו קובעים כי האירוע שאירע לתובע ביום 25.4.2014 הינו תוצאה של תאונת עבודה. הנתבע יזמן את התובע לוועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו כמקובל.
18. מאחר שהתובע יוצג באמצעות הסיוע המשפטי – אין צו להוצאות .

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, י' אב תשע"ח, (22 יולי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נ.צ.,עובדים מר אמיר אופיר

תומר סילוורה, שופט אב"ד

נ.צ.,מעסיקים מר חיים הופר


מעורבים
תובע: אברהם גרבי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: