ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב כדורי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:
כבוד השופטת הדס יהלום, סגנית נשיא ה

נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' נירה עילם

התובע
יעקב כדורי
ע"י ב"כ עו"ד אסף ברק (סיוע משפטי)
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רונית סגל

פסק דין

1. הוגשה תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי, להפסיק תשלום גמלת הבטחת הכנסה לתובע.
במכתב הדחיה מיום 6/6/16 נאמר:
"הריני להודיעך על הפסקת זכאותך החל מחודש 06/2016
על פי סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980, יחשבו כבני זוג "לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו".

2. עוד הודע לתובע, ביום 17/8/16, על חוב בהבטחת הכנסה לתקופה ינואר עד יוני 2016.
כך נאמר במכתב:
"הריני להודיעך כי ב- 17/1/2016 נוצר חוב על שמך בסכום 8,136 ₪, עקב תשלומים שלא הגיעו לך על פי חוק הבטחת הכנסה התשמ"א-1980.
סכום זה אינו כולל סך הצמדה לחובה בגין החוב.
הסיבה לחוב הינה:
שלילת זכאות לחודשים 2016 1 – 6 בשל עדכון הכנסות מהפחתת מז ונות עבור הגרושה בלבד (ללא החיוב של אישה איתה אתה גר) עם תדפיסי הוצל"פ ...".

3. ביום 21/11/17 הוגשה לתיק תעודת עובד ציבור מאת גב' סיגלית מסיקה מנהלת מחלקת אבטחת הפנסיה.

כך נאמר בתע"צ:
"התובע, מר יעקב נחמן כדורי ת.ז. XXXX323 קיבל הבטחת הכנסה כיחיד.
בתאריך 20.10.2015 הציג טופס תביעה + טופס נפרדות בו ציין כי לן אצל פרודתו, גילה עינת, פעם בשבועיים, על כן נשלחה חקירה בתאריך 2.11.2015 לבחינת משק הבית המשותף. ע"פ תוצאות החקירה ציין התובע כי מתגורר עם אשתו, גילה עינת: "אנחנו גרים יחד לניסיון" (שורה 1).

תחילה, הופסקה זכאות התובע מאחר ומתגורר עם האישה – מכתב ההפסקה מיום 27.1.2017.

התובע הציג הצהרה מיום 8.3.2017 ובה טוען כי ישנה הפרדה מוחלטת בהכנסות ובהוצאות והינם מנסים לחזור לשלום בית – מצורפת הצהרתו מיום 8.3.17 בבדיקה חוזרת, לאור הסבריו וטענותיו, ובהתייעצות עם האגף, הוחלט להחזיר זכאותו כיחיד עד למשך כחצי שנה ולבחון מחדש את התנהלות משק הבית המשותף – בתאריך 23.3.2016 הוצאה שוב חקירה חוזרת.

עם קבלת תוצאות החקירה מיום 15.5.2016, אשר נמצא בה כי בני הזוג מתחלקים בהוצאות הבית, בגידול הילדים ואף בבילוים, בוצעה שוב התייעצות עם האגף, ובה הוחלט כי יש לראות את התובע מנהל משק בית משותף מהחודש השוטף, כלומר מחודש 6.2016 – מכתב הדחיה מיום 6.6.2016.

לצורך מיצוי זכויות בני הזוג, הועמדה בפניהם האפשרות להגיש תביעה להבטחת הכנסה משותפת ביחד, בה יצהירו על כל הכנסותיהם, נכון לחודש 6.2016 ואם יעמדו שניהם בכל תנאי הזכאות תיבחן זכאותם כזוג ביחד.

יש לציין כי טופס התביעה מיום 24.1.2016 לא מולא על כל פרטיו, ומעמד עיסוק בת הזוג אינו תואם לחודש 6.2016 ולכן לא ניתן לקבוע ע"פ הנתונים החלקיים שבטופס.

בתאריך 26.6.2016 התובע שלח מכתב אשר בו מערער על החלטתנו.

בתאריך 7.7.2016 נשלח לתובע מכתב ובו דרישה להגיע לסניפנו עם כל האישורים מהוצל"פ לצורך בחינת גובה סכום חיוב המזונות של הגרושה, אשר אינו גר עמה, ושל סכום גובה חיוב המזונות של אשתו, אשר מתגורר עמה.

בתאריך 26.7.2016 התובע פנה לסניפנו ונפגש עמי במשרדי.
בפנייתו מסר הצהרתו כי מנהלים משק בית משותף, ופרט את הכנסותיהם.
הוסבר לו כי ע"פ תקנה 17 (7), מאחר ומתגורר עם אשתו, גילה עינת, יש להביא בחישוב הכנסותיו את קצבת הנכות הכללית שמקבל אך להפחית את סכום המזונות אשר הוצאה לפועל מקזזת מקצבתו.

בנוסף, יש לזקוף את הכנסות אשתו גילה עינת, אשר מתגורר עמה, ממזונות שמקבלת מהגרוש שלה, מר שמחי משה.
הוצג בפניו כי בחישוב הכנסותיהם ע"פ הנ"ל, הכנסתם הנחשבת מעל לגובה הגמלה כזוג + ילדים ולכן אינם זכאים ....
לאור טענותיו כי לאישה בעיות בריאותיות הוצע בפניו כי תוכל לבחון זכאותה לקצבת נכות כללית בעבורה".

4. בישיבת קד"מ מיום 24/12/17 הובהר כי המחלוקת בתיק זה מתייחסת עד לחודש דצמבר 2016 (מועד הגשת התביעה).
כן התבקש ב"כ התובע לעיין בתיק המל"ל ולהודיע האם מדובר במחלוקת משפטית או עובדתית.

5. ביום 29/1/18 הודיע ב"כ התובע כי עסקינן במחלוקת משפטית.
הנתבע הסכים אף הוא ולפיכך הוריתי על הגשת סיכומים בכתב.
הסיכומים הוגשו לתיק.

6. אלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת, כפי שעולות מכתבי הטענות:
א. התובע מוכר כנכה על ידי המל"ל, בנכות כללית.

ב. לתובע בן מגרושתו הראשונה הגב' ריקי יעקב. התובע משלם מזונות לגרושתו, עבור הבן. סכום זה מקוזז מקצבת הנכות של התובע.

ג. התובע התחתן עם גילה עינת יעקב ולשניים נולדה בת. הזוג התגרש. התובע חוייב בתשלום מזונות לבת בסך 2,300 ₪.

ד. ביום 3/2/15 הגיש תביעה להבטחת הכנסה, כיחיד ופרוד.

ה. התובע קיבל הבטחת הכנסה מחודש 1/15 ועד חודש 5/16 בעילת נכות (כאמור, סכומים אלה מקוזזים כנגד חוב במזונות לבן של התובע) .

ו. ביום 24/1/16 הגיש תביעה חדשה לגמלת הבטחת הכנסה, כיחיד.

ז. בעקבות הגשת התביעה בוצעו חקירות (החקירות צורפו לכתב ההגנה) ונמצא שהתובע מנהל משק בית משותף יחד עם גב' גילה עינת יעקב (שהיתה אשתו השניה, עד לגרושיהם) וזאת מחודש מאי 2016 . המל"ל בחן את הכנסות שני בני הזוג ומצא שאינם זכאים לגמלה.
ח. בעקבות זאת נשלחה לתובע ביום 6/6/16 הודעה על הפסקת תשלום גמלת ה"ה מחודש 6/16.

7. תקנה 17 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב-1982, קובעת מהם תשלומים שאינם נחשבים כהכנסה:
"17. תשלומים שאינם נחשבים הכנסה –
לעניין הזכאות לגימלה ושיעורה לא תיחשב כהכנסה-
...

(7) סכום מהכנסתו של אדם, השווה לסכום שהוא משלם על פי פסק דין למזונות אשתו – אם היא איננה חיה עמו תחת קורת גג אחת, או לילדיו אם הם אינם עמו ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום הגבוה מבין אלה ...".

8. על פי עמדת הנתבע, רק תשלום מזונות למי "שאינה חיה עימו" יקבל את הפטור שבתקנה 17(7) ולא ייחשב כהכנסה.
לטענת הנתבע, גרושתו של התובע הגב' עינת יעקב, המתגוררת עימו, הגישה תביעה למזונות עבור הבת וזאת על מנת להפחית מתשלום המזונות שמשלם התובע לבנו מנישואים קודמים, כך שחלק מקצבת הנכות יוותר בידי התובע.
לטענת הנתבע, סכומים שהתובע משלם כמזונות לגרושתו, שעימה הוא חי אמורים להחשב לו להכנסה שכן מדובר למעשה בהעברת כספים "מכיס לכיס" באותו משק בית.
הנתבע מפנה בעניין זה לחקירת אשת התובע, אשר נשאלה האם השניים מנהלים משק בית משותף והשיבה:
"אני בעיקר משלמת את כל ההוצאות של הבית. תבעתי את כדורי נחמן למזונות דרך בית המשפט ומקבלת כ- 2,300 ₪ בערך. זה משתנה. מקבלת 1,300 ₪ מביטוח לאומי דמי מזונות על הילד".

ובהמשך אמרה:
"... הוא קיבל נכות וגרושתו לקחה לו את הזכות ואני תבעתי למזונות אותו כדי שאוכל לקבל גם חלק מהנכות שלו".

9. לטענת הנתבע, כאשר מדובר בבני זוג, נבחנת זכאותם להבטחת הכנסה כיחידה משפחתית, כאשר זכאות אחד מבני הזוג, מותנית בכך שקיימת זכאות לבן הזוג השני.
נטען כי במקרה הנדון נבחנו הכנסות שני בני הזוג הכוללים גם את הכנסת האישה ממזונות המשולמים לה על ידי בעלה, החי עימה, ובקיזוז מזונות שהתובע משלם לגרושה ולבן. הכנסות אלה נמצאו גבוהות מהסכום המזכה בהבטחת הכנסה.

10. התובע טען מנגד, כי על הנתבע להפחית מסך ההכנסות של התובע, את כל סכומי המזונות בהם הוא נושא, הן אלה המשולמים עבור הבן, והן אלה המשולמים עבור הבת, לבת הזוג הנוכחית.
לטענת התובע, מהכנסות של התובע ובת זוגו מופחתים לא רק המזונות המשולמים באופן שוטף, אלא גם סכומים המקוזזים בשל חובות העבר בדמי מזונות, לבת הזוג הנוכחית.
לטענת התובע, יש לפרש את תקנה 17 באופן מרחיב שכן מטרתה להכליל בכלל הזכאים להבטחת הכנסה, גם מבוטחים שיש להם הכנסות מגורמים שונים, שאחד מהם הוא סכום מזונות.
נטען כי אין להסכים עם מצב שבו כתוצאה מקיזוז חובות, המבוטח נותר ללא הכנסה כלשהי וכי במצב הנוכחי, לתובע אין הכנסה כלשהי, כתוצאה משלילת זכאותו להבטחת הכנסה.
ב"כ התובע הפנה לנוהל פנימי בו נקבע "יש להפנות להבטחת הכנסה באופן מיידי נכה שנותר ללא מקור קיום".

11. הנתבע הגיב וטען כי אין מדובר במקרה בו התובע נותר ללא מקורות הכנסה, שכן נבחנו הכנסות התובע ואישתו, לרבות המזונות שמקבלת האישה מהתובע עצמו, ונמצא שקיימת להם יכולת קיום.
נטען כי במשק הבית המשותף קיימות הכנסות של האישה, לרבות הכנסות מהגרוש שלה וכן הכנסות ממזונות שמשלם לה התובע, ולכן הכנסותיהם גבוהות מסכום הגמלה ליחידה משפחתית.
נטען כי המוסד לביטוח לאומי מחוייב, על פי חוק, לקזז מלוא החוב של המבוטח, כנגד גמלאות המשולמות לו.

12. לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן פסק הדין.

13. תקנה 17 לתקנות הבטחת הכנסה, נועדה לפרט הכנסות מסוגים שונים, שלא ילקחו בחשבון בעת חישוב זכאות מבוטח להבטחת הכנסה.
כך, הטבות לפי הסכם הניידות, תשלומים המשולמים לחסידי אומות העולם, גמלת סיעוד ועוד, לא יחשבו כהכנסה לצורך בחינת הזכאות להבטחת הכנסה.

14. תקנה 17(7) קובעת כי סכום שאדם משלם כמזונות לאישתו – אם היא אינה חיה עימו תחת קורת גג אחת או לילדו – אם הוא אינו עימו, לא ייחשב כהכנסה למבוטח.
במקרה שבפנינו, משעה שהתובע וגרושתו חזרו לגור ביחד , הרי שהוראות תקנה 17(7) אינן חלות.

15. הרציונל של תשלום הבטחת הכנסה לזוג, הוא כי בחינת הזכאות תעשה על פי ההכנסות של שני בני הזוג, החיים ביחד במשק בית משותף.
במקרה הנדון, תשלום המזונות (כ- 2,300 ₪ לחודש) נחשב כהכנסה של בת הזוג של התובע ושל התא המשפחתי, לצורך בחינת זכאותו להבטחת הכנסה.
בעניין זה פעל הנתבע כדין ובהתאם להוראות התקנות.

נציין כי לתובע ולגרושתו, החיה עימו, יש זכות לפנות לבית המשפט ולהסכים על ביטול המזונות או הפחתתם, נוכח העובדה שהשניים חזרו לחיות ביחד.

16. התובע טוען כי הוא משלם לבת הזוג מזונות באופן שוטף, אך גם משלם חובות בהוצאה לפועל. סוגיה זו אינה ברורה די צרכה.
מכל מקום, היה ולשכת ההוצל"פ (או הנתבע) גובה מהתובע חובות עבר בגין דמי מזונות לבת הזוג גילה עינת יעקב, המתייחסים לתקופה שהשניים לא חיו ביחד, הרי שסכום זה – אינו יכול להיות "הכנסה" לתא המשפחתי, וחלה עליו תקנה 17(7).
על פי תעודת עובד ציבור, השניים מוכרים כבני זוג המנהלים משק בית משותף, החל מחודש יוני 2016. לכן, ככל שנגבים מהתובע חובות בגין תקופה קודם לחודש יוני 2016, הרי שסכומים אלה אינם מהווים חלק מהכנסות התא המשפחתי.
ככל שנדרשת הכרעה נוספת בסוגיה זו, יודיע על כך ב"כ התובע ואזי אורה לנתבע להגיש תעודת עובד ציבור בעניין זה ותינתן החלטה משלימה.

17. סוף דבר, למעט האמור בסעיף 16 לעיל, הנתבע פעל כדין בכך שהתחשב בדמי המזונות שמשלם התובע לגרושתו, שעימה הוא חי במשק בית משותף , כחלק מהכנסות בני הזוג.

ניתן היום, 22/7/18, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור (ע)
מר משה כהנא

הדס יהלום, סגנית נשיאה

נציגת ציבור (מ)
הגב' נירה עילם


מעורבים
תובע: יעקב כדורי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: