ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הסעות נסרין בע"מ נגד ביטוח חקלאי :

בפני
כבוד השופט סאמר ח'טיב
תובעת

הסעות נסרין בע"מ
חברות 513215350

נגד

נתבעות

1. ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (נדחתה)

2. אלהאם בדארנה
ת.ז. XXXXXX054

3. מנורה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנתבעות 2 ו- 3 לדחיית התביעה על הסף , מחמ ת התיישנות.

התביעה והצדדים לה

עסקינן בתביעה לנזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מתאונת ד רכים שאירעה ביום 13.12.2009. (להלן: התאונה).

על פי האמור בכתב התביעה, אשר הוגש ביום 18.10.18, היו מעורבים בתאונה רכבה של התובעת מסוג פולקסווגן (להלן: הפולקסווגן) ו רכבה של נתבעת 2 מסוג רנו (להלן: הרנו). נסיבות התאונה מפורטות בסעיף 8 לכתב התביעה, אשר לפיו הנתבעת 2 "סטתה לכיוון נתיב נסיעת הרכב של התובעת וגרמה לתאונה".

נתבעת 1 הייתה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה , המבטחת של הפולקסווגן. התביעה נגדה נדחתה בהתאם לבקשתה של התובע ת.

נתבעת 2 הייתה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הנהגת של הרנו, בעוד נתבעת 3 הייתה המבטחת של הרנו.

הבקשה וטענות הצדדים

הנתבעות 2 ו- 3 (להלן: הנתבעות) טוענות , כי התביעה התיישנה מכוח סעיפים 5 ו- 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958 (להלן: החוק), היות והיא הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות, קרי לאחר 7 שנים מיום קרות התאונה. כזכור התאונה אירעה ביום 13.12.09 והתביעה הוגשה ביום 18.10.18.

התובעת טוענת, כי התביעה לא התיישנה, היות ו סעיף 9 לחוק ההתיישנות , חל לשיטתה במקרה דנן.
התובעת מבססת טענתה זו על הכרעת הדין שניתנה ביום 08.12.12 על ידי בית המשפט לתעבורה בעכו, במסגרת ת"ד 1690-03-10 כנגד הנתבעת מס' 2 (להלן: הכרעת הדין), לפיה הודתה האחרונה בעובדות המועלות בכתב האישום המתוקן , שהינן בזו הלשון:

"1. בתאריך 13.12.09 בשעה 09:30 ו/או בסמוך לכך, נהגה הנאשמת הנ"ל ברכב פרטי מסוג רנו מס' רישוי 1541156 בכביש 804 מכיוון דרום לכיוון צפון והגיעה לצומת עם כביש 85 (להלן: הצומת).

2. אותה עת, משמאל כיוון נסיעת הנאשמת בכביש 85 נסע רכב פרטי מסוג סקודה מס' רישוי 3522767 (להלן: הסקודה).

3. אותה עת מימין כיוון נסיעת הנאשמת בכיוון כביש 85 נסע רכב אוטובוס זעיר מ סוג פולקסווגן מס' רישוי 3922035 (להלן: הפולקסווגן).

4. הנאשמת נהגה בחוסר זהירות בכך שהגיעה לצומת, לא צייתה להוראות התמרור ב – 37 המוצב בכיוון נסיעתה, נכנסה אל הצומת, מבלי לתת זכות קדימה לסקודה חסמה דרך נסיעת הסקודה וגרמה לה ל סטות שמאלה ולהתנגש בפולקסווגן (להלן: התאונה).

5. כתוצאה מהתאונה אדם אחד נפגע והסקודה והפולקסווגן, המעורבים בתאונה, נזוקו."

דיון והכרעה

אין עוררין על כך, כי התביעה הוגשה לאחר חלוף יותר משבע שנים מיום קרות התאונה.
עיון בתגובת התובעת לבקשה דנן ובשלל טענותיה, מלמד כי, הגם שהתובעת טוענת להעדר תחולתה של טענת ההתיישנות ביחס לנתבעות, אלא שלא נאמר דבר ולא חצי דבר באשר לנתבעת 3 בהקשר זה. רוצה לומר, כי התובעת מבססת את טענותיה ביחס לתחולתו של סעיף 9 לחו ק על הודאתה של נתבעת 2 במסגרת הכרעת הדין, כך שטענה זו יכולה להיות מובאת ביחס לנתבעת 2 בלבד, במובחן משתי הנתבעות. מפי התובעת לא נשמעה כל טענה ולא היה באמתחתה כל הנמקה ב דבר העדר תחולתה של טענת ההתיישנות ביחס לנתבעת 3.

אני ער לעובדה, כי הנתבעת 3 הינה המבטחת של הרכב, בו נהגה הנתבעת 2, אך סבורני כי אין די בכך כדי להשליך על סוגיית התיישנות התביעה ביחס לנתבעת 3. רוצה לומר, כי הודאתה של נתבעת 2 אינה יכולה, כהוא זה, לבסס תשתית עובדתית מספקת בדבר תחולתו של סעיף 9 לחוק ביחס לנתבעת 3. שהרי, על התובעת להוכיח, ביחס לכל אחד מן הנתבעות , כי עילת התביעה טרם התיישנה.

במצב דברים זה ובשים לב לעובדה, כי התביעה הוגשה לאחר חלוף יותר משבע שנים מיום קרות התאונה, הרי שהתביעה, ככל שהיא מתייחסת לנתבעת 3, התיישנה.

ההכרעה בבקשה שלפניי מתמקדת אפוא בשאלה האם יש להחיל במקרה דנן , ביחס לנתבעת 2, את סעיף 9 לחוק , שזו לשונו:

הודאה בקיום זכות
9. הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.

בסעיף זה, "הודאה" – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות.

האם הודאתה של נתבעת 2 במסגרת הכרעת הדין של בית המשפט לתעבורה בעכו, שהינו "בית משפט" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, מהווה "הודאה בקיום זכות התובע" כהגדרת מונ חים אלה ב סעיף 9 לחוק?
סעיף 9 לחוק דורש שהודאת הנתבע תכיר "בקיום זכות התובע", כלומר בקיום "הזכות" אותה הוא תובע בבית המשפט.

בע"א 8438/09, רובאב נ' אחים דוניץ, (להלן: פסק דין רובאב) הגדיר בית המשפט העליון את המונח "זכות" כמשמעותו בסעיף 9 לחוק וענה על השאלה הנוגעת למהות והיקף העובדות שצריך הנתבע להודות בהן, כדי לבסס באופן ברור "זכות" זאת:

"סיכומו של דבר, כי הנתבע אינו חייב להודות בזכותו הקונקרטית של התובע לסעד מסוים לצורך סעיף 9 לחוק ההתיישנות, ודי לו שיודה בעובדות המבססות את זכותו הקונקרטית של התובע. כאשר נתבע מודה כי הפר את חוזהו עם התובע, הריהו מודה מניה וביה בזכותו הקונקרטית של התובע לקבל את הסעד בו הוא חפץ, וממילא מודה הוא בעובדות המבססות אותה".

מן הכלל אל הפרט

ודוק כי הודאתה של הנתבעת מס' 2 הינה הלכה למעשה הודאה בדבר אחריותה לתאונה, הרי הנתבעת מס' 2 מודה כי היא הייתה הגורם להתנגשות רכב מסוג סקודה ברכב התובעת.

הודאתה של נתבעת 2 חולשת ללא כל ספק על עובדות המבססות את אחריותה של נתבעת 2 לתאונה וממנה צומחת זכותה הקונקרטית של התובעת לתבוע את שלל הסעדים הנובעים מכך, לרבות פיצויי בגין הנזקים שנגרמו לפולקסווגן כתוצאה מהתאונה. בכך יש כדי "לאפס" את מירוץ תקופת ההתיישנות בהתאם להוראת סעיף 9 לחוק, ככל שהתביעה מתייחסת לנתבעת 2. (ראו בהרחבה סעיף 34 לפסק הדין רובאב) .

סוף דבר

התביעה כנגד נתבעת 3 נדחית בזאת מחמת התיישנות.

הבקשה לדחיית התביעה כנגד נתבעת 2 מחמת התיישנות נדחית בזאת.

לאור התוצאה, אליה הגעתי, אין צו להוצאות.

נקבע לקדם משפט ליום 07.10.18 שעה 10:30 להמשך בירור התביעה כנגד נתבעת
2.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ב' אלול תשע"ח, 13 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הסעות נסרין בע"מ
נתבע: ביטוח חקלאי
שופט :
עורכי דין: