ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכאל יהוד נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

התובע:
מיכאל יהוד
ע"י ב"כ עו"ד ינון תמרי (מכוח חוק סיוע משפטי)
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד יוחאי אלרון

פסק דין

האם הפגיעה בגבו של התובע נגרמה לו עקב עבודתו כשליח ונהג בדואר ישראל – זוהי השאלה העומדת לפתחו של ביה"ד בתיק דנא .

לאחר שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים לתשתית עובדתית שהוצעה ע"י ביה"ד, כדלהלן:

  1. התובע עבד כנהג ושליח בדואר ישראל בין השנים 1998 עד 2008.
  2. התובע עבד 6 ימים בשבוע, 5 ימים בשבוע 8 שעות עבודה וביום שישי 4 שעות.
  3. התובע עבר בין 8 בתי-דואר ביום. מכל בית דואר לקח וסחב עד לרכב מספר שונה של שקים שמשקלם נע בין 5 ק"ג ל-20 ק"ג. סך הכול סחב התובע 150 שקים ביום בממוצע.
  4. המרחק בין בית דואר אחד למשנהו 10 דקות עד רבע שעת נסיעה.
  5. המרחק בין בית הדואר לרכב הוא כ-15 מטר.
  6. התובע סחב את השקים לעתים על גבו ולעתים נשא אותם בידיו מעל פני הקרקע (בגובה כ-20 ס"מ).

ביום 18/12/17 מינה ביה"ד את ד"ר אנג'ל דוד כמומחה רפואי מטעם ביה"ד.

ואלה השאלות שהופנו למומחה והתשובות שהתקבלו ממנו:

א. מהו ליקויו של התובע?

"הליקוי שאובחן בגבו של התובע הינם בלטי דיסק בגבהים מחוליה מותנית ראשונה ועד החוליה החמישית. רוב הדיסקים היו מסויידים (מעיד על מצב ניווני וממושך)."

ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המשיב ובין הליקוי בו לקה בכתפיו או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי , יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

"הרמה של משאות מעבירה כוחות לגב התחתון ולכן ניתן להגיד כי יש לעבודתו קשר סיבתי כלשהו למחלתו."

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?

"מדובר כאן על משאות שמשקלם מתחת ל 20 ק"ג (20 – 5 ק"ג). מחלתו תמצא בדרגות שונות אצל כל אדם בגילו של התובע. הנושא נבדק במחקרים רבים. לא כל עבודה פיסית ראויה להכרה כאחראית למחלת גב תחתון וגם לא כל עבודה שכרוכה בהרמת משאות. המשאות כאן אינם בדרגות הכובד שיחזיקו להערכתי הכרה באחריותה למחלתו. להערכתי תרומת העבודה להתפתחות מחלתו קטנה מ 20% יחסית לגורמים אחרים."

התובע ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה וביה"ד נעתר לבקשה.

ואלו שאלות הבהרה שהופנו למומחה ותשובותיו של המומחה לשאלות:

1) המומחה יתבקש להבהיר למה כוונתו עת הוא כותב בתשובה ג' סיפא: "יחסית לגורמים אחרים". דהיינו אלו גורמים אחרים אצל הנתבע תרמו תרומה של 80% למחלת התובע (שכן המומחה כתב שלדעתו התרומה של העבודה היא פחותה מ – 20%).

"גורמים רבים תורמים להתפתחות בלטי דיסק ושנויים ניוונים בעמוד השדרה. גיל הוא החשוב ביותר, גנטיקה חשובה מאוד גם כן. אלה הגורמים העיקרים שגורמים למחלה זו כשינוי תחלואי טבעי. גורמים נוספים יכולים להיות משקל ומבנה גוף, עישון פעילות וארועים במשך החיים שאינם קשורים לעבודה."

2) המומחה יתבקש להבהיר על יסוד מה הסתמך כאשר כתב ש"מחלתו תמצא בדרגות שונות אצל כל אדם בגילו". האם מדובר על עובדה מוכחת שאינו נתנו לויכוח כי כל אדם בגילו של התובע יחלה במחלה זו"?

"כן יש מאמרים רבים מאוד שבדקו שכיחות של שינוים כאלה בגילים שונים. אפשר בהחלט להגיש ששנויים מסוג זה ימצאו בדרגות שונות אצל כל אדם בגילו. התובע היה בן 57 כשבוצעה בדיקת CT שהדגימה את מחלת הגב התחתון. כמובן יכול להיות מקרה בודד ונדיר ביותר בו זה לא יקרה, אולם בפרוש כמעט לא יקרה שתבוצע בדיקת CT לגב תחתון של אדם בגיל זה ולא יראו שנויים ניוונים ובלט בדיסק או במספר דיסקי ם. "

3) האם העובדה כי מחלה זו בדרגה זו דווקא אצל התובע, והואיל והכרת בקשר הסיבתי, מלמדת כי השפעת העבודה על דרגה זו של המחלה אצל התובע השפיעה השפעה יותר מ – 20% על מחלתו של התובע מכל גורם אחר?

"צורת הצגת השאלות במקרים של מיקרוטראומה השתנתה מעט בשנה שנתיים האחרונות. בהווה הוספה שאלה ששואלת האם יש לעבודה תרומה כלשהי להתפתחות המחלה. התשובה לשאלה זו היא כמעט תמיד חיובית כי תרומה כלשהי יש כמעט לכל פעילות. השאלה האחרונה והמכריעה היא שקלול התרומה של העבודה יחסית לתרומת גורמים אחרים. כאן הערכתי את התרומה בפחות מעשרים אחוזים."

טענות הצדדים

טענות התובע:
המומחה לא היה ברור בחוות דעתו שכן קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו למחלתו אולם בהמשך לא הבהיר מדוע תרומת העבודה תרמה בפחות מ-20% להתפתחות המחלה. המומחה לא נימק מהם אם כן, אותם גורמים אחרים אשר תרמו למחלתו (גנטיקה, עישון, משקל).

חוות דעתו של המומחה קובעת קשר סיבתי אולם היקפה איננה מבוססת.

קביעתו של המומחה כי "כמעט לא יקרה" שאדם בגילו של התובע לא יאובחן עם שינויים ניווניים ובלטי דיסק, איננה מבוססת ולא צורפו אסמכתאות. דעתו זו של המומחה היא אסכולה רפואית והיא מהווה עילה למינוי מומחה אחר.

התובע עותר למינוי מומחה אחר.

לטענת הנתבע אין עילה למינוי מומחה רפואי אחר. המומחה שמונה ע"י ביה"ד שולל קשר סיבתי בין הפגימה לתנאי עבודתו של התובע חוות דעתו של המומחה מנומקת ועקבית ולא נפלה בה פגם. נוכח חוות דעתו של המומחה יש לדחות את התביעה.

הכרעה

לאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחה ובתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

על פי הפסיקה בשלב הראשוני על המומחה לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.

ככל שהמומחה קובע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמים האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

במקרה דנא, המומחה קבע כי התובע סובל ממצב ניווני ממושך וכי לתנאי עבודתו יש קשר סיבתי כלשהו למחלתו. המומחה אינו קובע קשר סיבתי (מעל 50%).

המומחה קובע כי תרומת העבודה למחלתו קטנה מ 20% שכן מחלתו של התובע אופיינית לאנשים בגילו והמשאות שהרים התובע במהלך עבודתו אינם מצדיקים קביעת השפעה גבוהה יותר. קביעת קשר סיבתי אינה מדע מדויק ודי לנו בקביעתו זו של המומחה.

המומחה אינו מציין באופן כללי גורמים אחרים אשר יכלו להשפיע על מחלת התובע אלא המומחה מדגיש את עובדת גילו של התובע (57), גיל בו אצל רוב האנשים קיימים שינויים ניווניים ובלטי דיסק.

לביה"ד אין את הידע הרפואי על מנת לקבוע קשר סיבתי ולכן הוא ממנה מומחה רפואי. על פי ההלכה הפסוקה, מטרת מינויו של המומחה היועץ הרפואי הִנה לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית. עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המל"ל פד"ע ז ' 374, 383). לדידו של בית הדין, "המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (כבוד השופט רבינוביץ' בעב"ל 001035/04 דינה ביקל - המל"ל ניתן ביום 6/6/2005).

מצאתי את חוות דעתו של המומחה הרפואי מנומקת ועקבית ואין מקום למנות מומחה אחר. במקרה דנא מינוי מומחה אחר יש בו משום בזבוז כספי ציבור. העובדה כי התובע אינו שבע רצון מדעתו של המומחה אין בה כשלעצמה סיבה למינוי מומחה אחר.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏כ"ג אב תשע"ח ( ‏04 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: מיכאל יהוד
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: